אצה לו הדרך: הירוק החדש של ברזין

פורסם: 17 בפבר׳ 2013, 6:18 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 17 בפבר׳ 2013, 6:18 ]
בלב המדבריות של טקסס פועל הסטארט-אפ Qualitas Health, ומתמקד בהפקת תוסף המזון אומגה 3 מאצות. היזם יצחק ברזין לא מוותר: בפעם הקודמת הובילה אותו האובססיה לאצות לכישלון. כעת חושף ברזין שאת המיזם החדש הקים בארה"ב לאחר שלא התגבר על הבירוקרטיה הישראלית
אסף גלעד17.02.13, 14:18

ד"ר יצחק ברזין מסתער על הפרויקט החדש שלו, למרות שבעבר כבר נכווה - ובדיוק באותו תחום עיסוק. החברה החדשה שלו, שמפיקה אומגה 3 ופועלת במקביל בגליל העליון ובארצות הברית, מסתמכת על אחד מחומרי הגלם שרובנו לא מקדישים להם מחשבה רבה, אך עבורו הוא כמעט בגדר אובססיה: אצות.

בשנה וחצי האחרונות עוסק ברזין, יחד עם המנכ"ל יורי שושן, איש לשעבר מנהל השקעות בפיטנגו, בהקמת מפעל הייצור של Qualitas Health בטקסס. החברה, שנחשפת לראשונה ב"כלכליסט", ממוקמת על שטח של 1500 דונם בחווה היושבת על מקורות של מים מליחים, שאינם יכולים לשמש לכל סוג של חקלאות למעט גידול אצות. במקביל הקימו השניים בשיתוף שני קיבוצים בריכת אצות בסמוך לחורשת טל בגליל העליון כאתר ניסוי, ופתחו בשיתוף פעולה עם חברת מגל מקריית שמונה. סך הכל מעסיק הסטארט-אפ הירוק החדש 20 עובדים, מרביתם ביולוגים וכימאים, שעוסקים בהפקת אומגה 3.

 

 

דלק מטוסים מבוסס אצות

 

הלקח שלמד ברזין עם הקמת קוואליטאס נבנה על בסיס החלום של החברה שעזב בשנת 2008, Green Fuel, חברה ששמה אותו על גג העולם. באותה שנה ברזין הספיק להופיע ברשימה היוקרתית של מאה האנשים המשפיעים של המגזין "טיים" וההבטחה היתה גדולה.

 

ברזין, חוקר ממכון MIT בקיימברידג', מצא שיטה להפקת דלק ביולוגי מאצות, ואף הפתרון שהציע נשמע הגיוני: להציף את מדבריות המערב בבריכות של אצות זולות ויעילות ולהפיק מהאצות דלק. ברזין לא הסתפק במחקר אקדמי במעבדה, הוא הפשיל שרוולים ופנה להקמת חברת Green Fuel שיישמה את הטכנולוגיה שפיתח, ולמשך תקופה החזיקה בתואר של אחת מחברות האנרגיה הירוקה המבטיחות בארה"ב. אלא שמסיבה לא ברורה ברזין עזב את החברה, ושנה לאחר מכן היא סגרה את שעריה. חלום הפקת אנרגיה מאצות נגוז, ברזין חזר לישראל והחל לעסוק בהוראה.

 

"גרין פיול היתה החברה הראשונה בעולם שפיתחה דלק מאצות", אומר ברזין. "זה היה פרויקט מאוד שאפתני שהביא אותי ל'טיים' ולפרויקטים של עשרות מיליוני דולרים, וגולת הכותרת שלו היתה פיתוח דלק למטוסים שעשוי כולו מאצות. הפעלנו בריכות של אצות באריזונה, בפרויקט שנועד להפיק הפקת דיזל מפחמן דו־חמצני והיקפו עמד על 100 מיליון דולר. זה כמו לנסוע על רכב רק מפליטת הגזים שלו. אבל אז התברר לנו שלא מדובר בעסק כלכלי, בעיקר כי אף אחד לא ישלם 800 דולר לחבית, רק בגלל שהוא רוצה להיות ירוק".

 

 

ההרפתקה של ברזין החלה במענק של 200 אלף דולר שקיבל כדי לעזוב את MIT והסתיימה בטריקת דלת כשהוא מותיר את גרין פיול מאחוריו. ברזין מסרב להסביר בדיוק מה הוביל לעזיבתו, אך הוא מוכן להסתפק ברמיזה: "אי אפשר להאשים אותי בחוסר אומץ או בחוסר דמיון. עד גרין פיול כמות הדלק שהופקה מאצות עמדה על אפס. אבל החברה הבטיחה הבטחות שסתרו את חוק שימור האנרגיה ולזה לא יכולתי לתת יד. הם פיזרו הבטחות וטענו שהדרך שלהם להתגבר על המשוואה הכלכלית הלא כדאית היה להגיע לקצבי גידול מאוד גבוהים שבעיניי לא היו אפשריים". שנה לאחר עזיבתו נסגרה גרין פיול לאחר שהספיקה לגייס 70 מיליון דולר, אך ברזין עדיין מדבר על התחום בעיניים נוצצות.

 

"האצות זה העתיד, נקודה. אין פלטפורמה אחרת לייצור חלבונים ושומנים. הפקת דלק בלבד מאצות זה עסק יקר, אבל כשמפיקים מאותן אצות סל מוצרים שיכלול שומנים מזינים כמו אומגה 3 וחלבונים לתזונת בעלי חיים בנוסף לדלק, העסק כבר מתחיל להיות משתלם יותר".

 

כל אותו הזמן ברזין לא הפסיק בעצם לעסוק באצות. במקום הפקת דלק, שהתבררה כלא כלכלית, פנה ברזין להפיק מהן אומגה 3, אחד הלהיטים התזונתיים של העשור האחרון וחומר שהוכח כמפחית כולסטרול, מוריד דיכאון ומסייע בהתפתחות תינוקות. כעת חושף "כלכליסט" את המיזם הבא של ברזין, Qualitas Health, סטארט־אפ שפועל מתחת לרדאר התקשורתי בשנה וחצי האחרונות וגייס עד עכשיו 17.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים.

 

יצור המים בעל קצב הגידול המהיר בעולם

 

ברזין ושושן מתמקדים בתוצר הרווחי ביותר של האצה: אומגה 3, אותה חומצה שומנית שנחשבת לאחד מתוספי המזון הפופולריים של השנים האחרונות, שוק שמגלגל 10 מיליארד דולר בשנה ונשען ברובו על שמן דגים. אלא שמקורו האמיתי של האומגה 3 בדגים הוא האצות שהם אוכלים.

 

 

כך, כמות החומר המצויה בדגים קטנה יחסית ודורשת דיג מסיבי כדי לקצור כמות משמעותית של אומגה 3. הידלדלות אוכלוסיית הדגים בעולם כתוצאה מזיהום ודיג מעיבה על היכולת להמשיך ולהפיק אומגה 3 כמויות שיספיקו לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. ניתן אמנם להשיג חומצות אומגה 3 ממקורות צמחיים, כמו למשל משיח המרווה, אלא שיעילותם קטנה במיוחד ביחס לזה המצוי בדגים.

 

בנוסף, כדי להפיק את מרב ההשפעות של האומגה 3 יש להתמקד באחת מתתי הסוגים שלו הנקרא EPA והמסייע במיוחד בהורדת הכולסטרול ובהפחתת דיכאון. כך, למשל, התגלה כי סוג זה של אומגה 3 גורם לכך כי ילידים תושבי הקוטב הצפוני כמעט ואינם חולים במחלות לב אף שאינם ניזונים כלל מירקות, אלא רק מדגים ומבשר כלבי ים.

 

תהליך מיצוי האצות של ברזין ושושן מסוגל להפיק EPA טהור באיכות גבוהה מאצות הגדלות בתהליך מבוקר במים מליחים. "האצה מרגישה בנוח דווקא במים מליחים, ושורדת בין מליחות של חצי מי ים לפי שניים ממי ים. מנגד, היא מזדהמת מאוד מהר וקשה לשמור אותה לאורך זמן. כדי לגדלה באופן מהיר אך לשמור אותה מזיהום, אנחנו שולטים בתנאי הגידול וכך לא מאפשרים לגורמים מזהמים להתפתח". בקרה זו מאפשרת גידול מהיר במיוחד של אצות, עד כדי קציר של 15% משדה האצות מדי יום. "קציר של יבול מדי יום ביומו הוא תהליך שלא קיים למעשה בחקלאות. אחת הסיבות לכך הן שהמיקרו־אצה שבה אנו משתמשים, ננוכלורופסיס, נחשבת לייצור שגדל באופן המהיר בעולם".

 

ברחו מהבירוקרטיה הישראלית

 

טכנולוגיה ייחודית נוספת שפותחה בחברה קשורה להוצאת השמן מהאצה בתהליך שקרוי מיצוי רטוב. במקום לייבש את האצה, או להמיס אותה באמצעות כימיקלים, בקוואליטאס משתמשים באתנול למיצוי האומגה 3 מתוך השמן. תוצרים נוספים שמפיקה קוואליטאס מהאצה היא מקווה לשווק גם כמזון לבעלי חיים ודלק. "הפתרון של הפקת אומגה 3 מאצות איננו מנוגד לתהליך הפקת דלק, אלא תהליך שמפיק דלק כתוצר נוסף. אתה מקבל אומגה 3, חלבונים להזנת בעלי חיים ודלק - אלה שלושה תוצרים, וזה שיפור משמעותי ביחס למה שעשינו בגרין פיול שהתמקדה במוצר אחד והפיקה אותו ללא כדאיות כלכלית".

 

עם זאת רוב מאמצי החברה יושקעו בהפקת אומגה 3, כששאר המוצרים ישמשו רק כנלווים. החברה מתכוונת להפיק כ-15 אלף חביות דלק מטוסים בשנה. התהליך עצמו נחשב לבר קיימא ולכזה שאינו מזהם את הסביבה: לאחר קציר האצות, המים ניתנים למיחזור וחוזרים לבריכת האידוי. כדי לגדל את האצות, נזקקו ברזין ושושן לשטחי ענק שמהם ניתן לשאוב מים מליחים. הם כיוונו לנגב, אבל סבך הבירוקרטיה שנאלצו לעבור כדי לייעד את הקרקע לשימושם ולהפעיל מעליו חממה לייצור אצות, גרם להם לפזול לכיוון טקסס. "היתה לנו קבוצה גרמנית שרצתה להשקיע כדי לקבל את הקרקע למפעל.

 

שכרנו אדם שכל תפקידו היה לפעול מול רשויות המדינה כמו מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות, המועצות המקומיות ומקורות, אבל הוא התייאש. בישראל המים - גם המים המליחים - שייכים למדינה, אבל בטקסס, לעומת זאת, הזכויות על המים שייכות לבעל הקרקע. המשוואה הכלכלית של מחיר האדמה, המים ועלויות כוח האדם הובילו אותנו לשם". בישראל, עם זאת, יופעל מרכז המו"פ של החברה שמעסיק כיום 15 איש וכולל את את הפיתוח של הידע הביולוגי, ההנדסי והכימי.

 

ברזין ושושן בונים על כדאיות כלכלית שתיתן תחרות לאחד משמני האומגה 3 הפופולריים כיום, שמן הקריל המופק מחסילונים זעירים מהים הצפוני, שוק שצומח בהיקף של 40% בשנה. המבנה המולקולרי של האומגה 3 המופק על ידי החברה הישראלית דומה לזה של שמן הקריל, אך זול ממנו ב-70%.

 

ברזין סבור כי הוא יכול למכור את השמן של קוואליטאס במחיר דומה, 150 דולר לק"ג, ולייצר - לפחות בשלב הראשון - רווח גבוה. קוואליטאס תתחיל למכור את התוצר ברבעון הרביעי של השנה בשוק האמריקאי ובשנה הבאה לשוק האירופי וההודי. לחברה שתי מתחרות, המרכזית שבהן היא Aurora האמריקאית המתמחה באומגה 3 מסוג EPA, והשנייה היא Martek המתמחה באומגה 3 מסוג DHA המכוון יותר להתפתחות תינוקות.


לכתבה בכלכליסט

כתבות קשורות:

Comments