חושבים רחוק - לפיתוח תחליפי נפט דרוש משקיע אידיאולוגי

נשלח 13 בדצמ׳ 2014, 12:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 בדצמ׳ 2014, 12:54 ]

האסון האקולוגי בערבה נותן משנה תוקף לצורך בפיתוח תחליפי נפט, אולם יזמים בתחום מתקשים למצוא משקיע שמתעניין ב"ירוק" שמעבר לכסף ■ רענן הרצוג מחברת יוניברב: "יכולנו לפתור את הבעיות הגיאו-פוליטיות, הכלכליות והסביבתיות של מדינת ישראל"

איילת גרינברג, 10/12/14

על פני מישור רחב ידיים בעמק בית שאן מקימה בימים אלה חברת יוניברב (UniVerve) חווה לגידול מיקרו-אצות. החווה, הממוקמת בשטח של 850 דונם בפאתי קיבוץ נווה איתן, תפיק מצמחי המים תוספי מזון מסוג אומגה 3 וביומסה בהיקף מסחרי.

במקור תכננו יזמי יוניברב, רענן הרצוג ואוהד צוקרמן, להפיק מהאצות שמן לייצור דלק ביולוגי, אשר לדבריהם יכול היה "לפתור את הבעיות הגיאו-פוליטיות, הכלכליות והסביבתיות שיוצרת התלות של מדינת ישראל בנפט". אולם עקב קושי בגיוס משקיעים הם נאלצים להסתפק, לפחות בשלב זה, בהפקת תוצרים שקיים להם ביקוש, ושאותם יוכלו למכור ברווח.

"השיטה להפקת דלק ביולוגי ממיקרו-אצות קיימת בעולם ומוכחת", מסביר רענן הרצוג, סמנכ"ל טכנולוגיה ומייסד יוניברב. "מדובר בתהליך שרותם את הפוטוסינתזה שהאצות מבצעות לייצור שמן שממנו ניתן להפיק דלק ביולוגי, אשר זהה לדלק המופק מנפט מהבחינה המולקולרית, ומזהם הרבה פחות".

"נכון להיום, עומד השימוש המסחרי בדלקים הביולוגים בעולם על כ-2.5% בלבד", מציין הרצוג, "אך במדינות רבות כבר קיימים תקנים למהילתם בדלק רגיל ונראה כי השימוש בהם ילך ויתרחב בשנים הקרובות". דלק ביולוגי המופק מאצות הוא הדור השלישי של מוצרי דלק מן הצומח. בניגוד לדורות הקודמים, שיוצרו מפירות מאכל או מפסולת חקלאית, גידול אצות אינו מתחרה על מזון, אדמה חקלאית או מי שתיה, ולכן נראה כפתרון שיתפוס בעתיד הקרוב את מקומם של קודמיו.

מחפשים רווח מיידי

- אם הטכנולוגיה מוכחת, ממה המשקיעים חוששים?

"המשקיעים חוששים מהסיכון, מכיוון שבארץ ייצור השמן מאצות עדיין לא כלכלי", הוא מסביר. "אין מספיק תמריצים, אין עדיין מפעל מקומי שיודע למצות את השמן מהאצות ברמה מסחרית ואין תשתיות הובלה שמתאימה לדלק ביולוגי. בנוסף, כדי להצליח להתחרות במחירי הנפט נדרש להקים חווה בשטח של לפחות 4,000-5,000 דונם".

יוניברב החלה לפעול ב-2009, והצליחה לפתח שיטה יעילה וחסכונית לגידול אצות, אשר מניבה שמן בפחות כסף ואנרגיה ביחס לשיטות הקיימות. "כדי להצליח להפיק מהאצות שמן שניתן להפוך לדלק ביולוגי בצורה כלכלית, מסחרית ויציבה נדרש עוד מחקר ופיתוח", אומר הרצוג. "לשם כך היינו צריכים להקים מתקן ניסוי והדגמה בעלות של כמה מיליוני דולרים. חיפשנו משקיעים להקמת המתקן, וציפינו שיבינו את החזון לפתח תעשיה שתתרום לחברה ולסביבה ובסופו של דבר גם תניב רווח כלכלי, אך נוכחנו שכל מה שמעניין את המשקיעים זה הפוטנציאל המסחרי המיידי".

- מהיכן השגתם את המימון למחקר והפיתוח?

"עד היום רוב המימון בא מהון עצמי, מכסף שלנו, מהורים ומחברים. השקענו בסך הכל מעל 3 מיליון דולר. בנוסף, קיבלנו מהמדען הראשי 350 אלף דולר למשך שנתיים. הכסף של המדען בא עם המון תנאים ובסוף יצא שהוא עלה יותר מכל כסף אחר, ולכן לא פנינו לשם שוב".

- מה עם משקיעים פרטיים?

"ניסינו לגייס כסף ממשקיעים מכל מדרג אפשרי, החל ממשקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי, תכניות מימון ומהמון גורמים, אך בסופו של דבר צריך להבין שבתחום הזה דרוש משקיע שרואה בו ערכים אידיאולוגיים, של עולם טוב יותר או של ניתוק התלות בנפט, ומוכן שהרווח יבוא כגורם נלווה לכך ולא יהווה את העיקר". לדבריו, משקיע כזה קשה מאוד למצוא.

בריכה לייצור תחליף דלק מאצות/ צילום: חברת יוניברב

אצות הן לא אפליקציה

- אין קרנות שמתמחות בקלינטק?

"פנינו לקרנות כאלה ומהר מאוד גילינו שהן פועלות במתווה של הייטק, שאינו מתאים לתחום הקלינטק. המשקיעים בקרנות מחפשים לייצר תשואה בטווח קצר, החשיבה שלהם מאופיינת במונחי אקזיט והם מחפשים טכנולוגיה שישימה במקומות רבים בעולם. הם לא מבינים שבקלינטק העיקר אינו הטכנולוגיה, אלא הייצור והשליטה בחומר הגלם. אנחנו מתעסקים ביצורים חיים, ומפתחים נוסחה שתגרום להם לעבוד בצורה אופטימלית תוך שילוב של דיסציפלינות מדעיות. כמו שלא בכל מקום שתקדח חור יצא נפט, כך גם בריכת האצות יכולה להיות כלכלית במקום מסוים ולא כלכלית במקום אחר. החכמה היא למצוא את התנאים האופטימאליים שיהפכו אותה לכזאת. כלומר, ברגע שבריכת האצות תוכיח שניתן להפיק ממנה חבית שמן ב-70 דולר היא תהפוך לבאר נפט ממנה יהיה ניתן לשנע שמן לכל מקום.

"בעצם, אנחנו מפתחים דרכים לייצר באופן סביבתי, יעיל ומהיר את מה שהטבע מייצר במיליוני שנים. לכן כשמשקיע שואל אותי מי המתחרה שלי ברור לי שהוא לא מבין את עולם הדלקים הביולוגים. אנחנו מתחרים מול נפט שלטבע לקח 150 מיליון שנה לייצר".

קרנות "אין-סיכון"

להרצוג יש בטן מלאה על קרנות ההון סיכון למיניהן. "הקרנות היום הן לא קרנות הון-סיכון, הן קרנות אין-סיכון. אם אתה לא מראה להן תוצאות או מוכיח שכבר מכרת, הסיכון גבוה מדי בשבילן. בנוסף, קשה להם להבין שהחזון שלנו הוא לא לעשות אקזיט וללכת, אלא להקים בישראל תעשיה שתעשה מהפכה סביבתית וכלכלית".

- מה עם מימון מהבנק?

"כדי לקבל מימון מהבנק אתה צריך להוכיח שאתה עומד בהמון תנאים, שהטכנולוגיה עובדת, שיש מכירות בפועל. אנחנו עדיין לא בשלב שבו אפשר ללכת לבנק. התכנון המקורי היה לגייס מימון לפרויקט באמצעות אקוויטי עד שנוכל להוכיח לבנק או למוסדיים שעברנו את סף הסיכון ואז לשלב בין אקוויטי לחוב. לכן החלטנו להתקדם בשלבים".

תכנית השלבים

השלבים עליהם הרצוג מדבר מפורטים בתכנית פיננסית שהכינו, ובסופה תגיע החווה להקמה הסופית. בשלב הראשון יסיימו להקים את החווה הנוכחית שתתמקד רק באומגה 3 ובביומסה, שלהן קיים ביקוש רב בשוק המזון והן נמכרות במחיר של פי 30 מהשמן. "ברגע שהתחלנו להציע למשקיעים תוצרים שיש להם שווקים בעלי ערך גבוה התחילו לזרום הצעות קונקרטיות", הוא מספר. "פונים אלינו מקרנות פרייבט אקוויטי, קרנות להשקעה בפרויקטים, משקיעים פרטיים מהארץ ומחו"ל. כשהמשקיעים מגיעים לחווה הם רואים בעין את הפוטנציאל לרווח, מה שהופך את ההשקעה לריאלית".

כרגע היזמים מתלבטים בין שני מנגנוני מימון. "אנחנו היום במו"מ מתקדם עם מספר משקיעים", הוא מספר, "בחלקם מעוניינים להיכנס לשותפות בחווה עד היקף מסוים של פעילות, ובחלקם מעוניינים להשקיע בחברה".

"שווי העסק יהיה שונה בכל שלב בהתפתחות שלו. החווה הנוכחית תהווה בסיס להמשך פיתוח הידע הטכנולוגי והתפעולי וכמובן, תהווה מקור הכנסה יציב. ברגע שהאתר יגדל פי 3-4, החווה תהיה בגודל מסחרי וזה ימשוך אלינו משקיעים נוספים".

*** הכותבת היא עורכת תוכן בחברת רוביקון ביזנס גרופ

לכתבה בגלובס

Comments