ריצ'רד אירווינג: "הקלינטק 2.0 הגיע; כדאי להשקיע בתחום"

נשלח 6 ביולי 2010, 13:04 על ידי Sustainability Org

אירווינג, ממייסדי קרן פונד, מחמיא בראיון ל"גלובס" להון סיכון המקומי, שלא מיהר לבועת הקלינטק, אלא חיכה לרגע הנכון

בתיה פלדמן 
6/7/10

קרנות ההון סיכון הישראליות חוות קשיים בגיוס קרנות חדשות ולכן הן ממעטות להשקיע בחברות חדשות. את החלל שנוצר בשוק, כך נראה, ממלאות קרנות הון סיכון זרות, גם כאלה שעד היום לא השקיעו בחברות ישראליות.

אחת מהן היא Pond Venture Partners הבריטית-אמריקנית, שהשקיעה לפני כחודש בפעם הראשונה בישראל, בחברת Emefcy, שעוסקת בהפקת אנרגיה משפכים קשים. פונד, והמשקיעים הקיימים בחברה הישראלית, איזראל קלינטק ו-Plan B Ventures, הובילו שם סבב גיוס של 5 מיליון דולר.

ריצ'רד אירווינג הקים את פונד ב-1997, יחד עם אחיו, צ'ראלס. הוא בעל ניסיון בהון סיכון, ניהול חברות, שיווק והנדסה בחברות טכנולוגיה, כמו AMD, AT&T Bell Labs וברוקטרי. אירווינג מתמחה במוליכים למחצה, קלינטק, חומרה, ותקשורת אלחוטית.

"מצב ההון סיכון ברחבי העולם אינו טוב. שני משברים, ויותר מדי כסף שמימן יותר מדי חברות, לא עשו טוב לתחום. בלי ספק, עדיין יש יותר מדי קרנות הון סיכון בעמק הסיליקון", הוא מספק את הניתוח האופייני למצב התעשייה.

זיכרונות מצורן

לדבריו, גם המשבר שההון סיכון האירופי עובר בשנים האחרונות, טרם נגמר: "עם הבועה, קרנות צצו כמו פטריות אחרי הגשם, והיום רוב הקרנות האירופיות נעלמו או יצאו מתחום. כך קרה עם אייפקס פרטנרס, אטלס, 3i ואחרות. לצערי, לרוב הקרנות ששרדו אין פורטפוליו חזק ונראה שהן יתקשו לגייס קרנות חדשות".

לדבריו, ההיי-טק בישראל דומה יותר באופיו לזה שבעמק הסיליקון: "לפני כ-15 שנה עבדתי עם חברת צורן, ועזרתי לה להכין את התוכנית העסקית לקראת ההנפקה (IPO). כיום אני מכיר קצת פחות את התעשייה המקומית, אבל על פניו נראה שחסר כסף, למרות שיש כאן אנשים מקצוענים. אנחנו חושבים שזה זמן מצוין לחפש כאן הזדמנויות".

לפונד מייעצת בישראל עו"ד הדין אילת טורם ממשרד עמית פולק מטלון. טורם מסייעת באיתור השקעות ובחיבור לגופים רלוונטיים בתעשייה. בהשקעה הראשונה של פונד בישראל בחברת Emefcy, ייצגו את הקרן והמשקיעים הנוספים טורם ועו"ד איאן רוסטובסקי.

ירוק, זול, יעיל

אם המצב כה גרוע, כמו שאירווינג מיטיב לתאר, גם הוא לא היה נשאר בתחום. ובאמת, לצד הניתוחים הפסימיים, הוא מצהיר: "אני מאמין שהזרם שיניע את ההחזרים להון סיכון בעשור הקרוב, יהיה קשור לקלינטק, אבל לא לחברות הבועה הקלינטקיות".

- למה כוונתך?

"הדור הראשון של ההשקעות בקלינטק היה בחוות רוח וסולאר, סוללות וביו-פיול. אלה השקעות בעלות סיכון, שנראה שלא יצליחו. חברות הביו-פיול לא מצליחות להמריא, יש יותר מדי חברות סוללות ורובן מתקדמות לאט, אם בכלל.

"מצד שני, ההון סיכון הישראלי נשאר מחוץ לבועה של מה שנקרא קלינטק 1.0 ועכשיו, כשהקרנות והיזמים הישראלים בוחנים את התחום, הוא בשל יותר. כעת זה הזמן הנכון להשקיע בחברות קלינטק. זה דור הקלינטק 2.0, עם חברות יעילות, בעלות בידול והנהלה חזקה".

- באילו חברות פונד השקיעה?

"בכאלו שפונות לתחום ההתייעלות, שימור אנרגיה ומים ושיטות לטיפול זול יותר באשפה. אנחנו מאמינים שאפשר לעשות המרה לטכנולוגיה מעולם ה-IT והתקשורת לעולם הקלינטק, כדי להביא את המהפכה למשתמשים הסופים, לא רק בגלל שזה 'ירוק', אלא כי זה זול ויעיל יותר. לכן לישראל יכול להיות תפקיד חשוב בשלב הזה ולכן השקענו באמפסי, שמפתחת סוללת שמייצרת אנרגיה".

- מה עם אקזיטים בקלינטק?

"זה נכון שיש חברות מעולות, כמו למשל ברייטסורס אנרג'י, אבל יש גם חברות רבות אחרות שמה שהן עושות עומד בסימן שאלה. הן מגייסות כסף יותר טוב מאשר הן מפתחות את המוצרים. למשל חברת Solyndra, שביטלה את תוכניתה לצאת להנפקה לאחר שהיא גייסה מאות מיליוני דולרים".

- אז מה המתכון?

"השקעה בחברות שמוכרות לחברות תעשייתיות, שמפתחות מוצרים שחוסכים כסף לחברות אחרות. זו כלכלה אמיתית. זה מה שבאמפסי עושים. לפני שהשקענו בחברה, דיברנו עם לקוחות פוטנציאליים והתרשמנו שיש ביקוש למוצרים שלה. שחקנים זהירים יעשו החזרים טובים, אבל הדרך עוד ארוכה".

לדברי אירווינג, האחריות מוטלת על המשקיעים: "פונד התחילה עם קרן ראשונה קטנה, של 30 מיליון דולר. השקענו בחברות רק בבריטניה, ורשמנו החזרים מעולים. הקרן השנייה, של 60 מיליון דולר, הגדילה את המנדט והשקיעה בחברות בשלבים המוקדמים באירופה. הקרן השלישית גויסה בשנת 2005 בהיקף של 145 מיליון דולר והיא עדיין פעילה. בקרן השלישית התחלנו להשקיע גם בחברות בארה"ב. אני מאמין שמשקיע שמאבד את הדרך, קשה לשחזר הצלחות".

"ראינו התנהגות עדרית בתחום"

- הקרן כבר בת 5. מה עם גיוס קרן חדשה?

"בשנים בהן ראינו שיש התנהגות עדרית בתחום, נמנענו מלבצע השקעות. כך, ב-2007 היינו איטיים, כי ראינו את המשבר מתקרב. עשינו אז מעט השקעות ברעיונות וזה השאיר לנו הרבה כסף פנוי".

- מה אתם מחפשים בישראל?

"השקעות משותפות עם קרנות מקומיות, בחברות בתחומי האנרגיה, המים והאשפה. חברות שמציעות שיפור אמיתי והוזלת עלויות".

אירווינג אומר שפונד ממשיכה להתנהג כמו סטארט-אפ בעצמה: "כשנפסיק להיות סטארט-אפ, נאבד את זה. היזמים המצליחים ביותר הם אלה שלא מאבדים קשר למציאות. גם וורן באפט גר באותו בית שקנה לפני 50 שנה, ונוסע במכונית אמריקנית פשוטה. אלו זמנים קשים ורק מי שישמור על קשר למציאות, יוכל לעשות כסף, וזה ייקח זמן. אנחנו נהנים מהמס ולא רק מנקודת האקזיט. מי שמקים חברות ומממן אותן רק בשביל להתעשר, יתקשה לשרוד".

לכתבה בגלובס

Comments