10 מיליון דולר מתוך הסכום הושקעו על ידי רומן אברמוביץ ■ את הסבב הובילה קרן סינגולריטים של משה חוגג

מאת ענבל אורפז, 1/10/2014

חברת הננוטכנולוגיה הישראלית סטור דוט (StoreDot) הודיעה הערב כי השלימה סבב גיוס הון משמעותי של 42 מיליון דולר. המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ' השקיע 10 מיליון דולר מתוך הסכום דרך קרן ההשקעות הפרטית שלו Millhouse LLC. בנוסף, קרן סינגולריטים בהובלת משה חוגג והקזחי קינס רקישב השתתפה בסבב ההשקעה. החברה לא פירטה מיהם יתר המשקיעים בסבב הגיוס אך ציינה כי הם אסטרטגיים.

סטור דוט מפתחת טכנולוגיה מהפכנית המבוססת על רכיבים ביו-אורגניים שמשמשת להטענת סוללות במהירות ובניית מסכים מחומרים שאינם רעילים. הסיבוב גדול מהסכום אותו התכוונה החברה לגייס - 30 מיליון דולר - במטרה להביא את הסוללה של החברה לייצור המוני.

עד כה החברה גייסה 6.25 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה: היזם הישראלי סטף ורטהיימר וחברת האלקטרוניקה הקוריאנית סמסונג. החברה ציינה בהודעה שפירסמה הערב כי היא תשתמש בסבב הגיוס הלדש כדי להביא את הטכנולוגיה של לייצור בטריות למסחור, גיוס עובדים ולפיתוח מוצרים נוספים במרכז הפיתוח שלה בהרצליה.

הסטארט-אפ הישראלי מצא דרך לקצר את זמן ההטענה לפרק זמן של 30 שניות בלבד וכך להילחם באחת המחלות הקשות מהן סובלים הסמארטפונים הצמודים אלינו - חיי סוללה קצרים במיוחד.

סטור דוט חשפה בראשונה באפריל את הפיתוח שלה והוא ומשך את תשומת ליבם של משתמשי הסמארטפונים מכל העולם. החברה הוקמה ב-2012 על ידי ד"ר דורון מאיירסדורף, פרופ' סיימון ליצין, שהיה המדען הראשי של חברת Sandisk, ופרופ' גיל רוזנמן. החברה מעסיקה כ-30 עובדים במרכז הפיתוח בהרצליה, בהם מעל ל-15 דוקטורים או פרופסורים.

הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הפיתוחים של Store Dot התגלתה כמעט במקרה. החומר שמאפשר את הטעינה המהירה התגלה במהלך מחקר לחיפוש תרופה לטיפול במחלת האלצהיימר שערך החוקר פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב.

במחקר נבדקו פפטידים, כלומר שרשראות של חומצות אמינו, ונמצא שישנם פפטידים שניתן לבודד שהם בעלי תכונות מיוחדות - אופטיות וחשמליות. באותם פפטידים ניתן להשתמש למכשירים אלקטרוניים: שבבי זיכרון, תצוגות וסוללות.

"הבנו שיש חומרים מסוג חדש - ננו-קריסטלים -  שיכולים לשנות את הצורה שבה מייצרים כל מיני מכשירים", הסביר לפני כמה חודשים ד"ר דורון מאיירסדורף, מנכ"ל ואחד משלושת מייסדי Store Dot שבתפקידו האחרון ניהל חטיבה בחברת SanDisk. פרופ' גיל רוזנמן שהשתתף במחקר בו התגלו הננו-קריסטלים לפני כ-15 שנה הוא מייסד נוסף בחברה.

מאיירסדורף ופרופ' סיימון ליצין, שהיה המדען הראשי ב-Sandisk והמייסד השלישי, נחשפו לפוטנציאל הגלום בננו-קריסטלים בעקבות מאמר בנושא שפורסם ב-2010 ב-Nature והחליטו להביא את התגלית המדעית לשימוש מסחרי. ליצין ורוזנמן הם פרופסורים בבית הספר לחשמל באוניברסיטת תל-אביב.

בסופו של דבר ב-2012 יצאה החברה לדרך. "לפני שהקמנו את החברה בנינו אבטיפוס לכרטיס זכרון שניתן לכתוב עליו פי 3 מהר יותר מאשר זכרון רגיל ואת זה הצגנו למשקיעים" מספר מאיירסדורף.

כיום הפעילות של Store Dot ממוקדת בשני תחומים, דווקא לא בכיוון של הזכרונות בו היא התחילה. החברה מפתחת צגים שישתמשו בתכונות של הפפטיבים ויאפשרו תצוגת צבעים חדים ובהירים. לחברה יש שיתוף פעולה לפיתוח מסך עם אחת מיצרניות המכשירים המובילות, ולפי השמועות בשוק זוהי סמסונג. "המסכים שלנו הם ביו-אורגנים. לכן יש פוטנציאל שהם יחליפו את הקדמיום (Cadmium), מתכת רעילה וכבדה שקיימת במסכים וכל היצרנים רוצים להוציא אותה. אנחנו מהווים אלטרנטיבה" אמר מאיירסדורף. התוכנית של החברה היא לחבור ליצרניות מכשירים ובשיתוף איתן לייצר את המסכים שמבוססים על החומרים החדשים שמייצרת החברה.

בתחום של הסוללות שנטענות מהר החברה מתכוונת לייצר באופן עצמאי דור חדש של סוללות. לחברה כבר יש הוכחת היתכנות עובדת של סוללה כזו. בעוד שנה החברה צפוייה להשלים פיתוח של אבטיפוס עובד של שני המוצרים משולבים בטלפון וב-2016 היא מתכננת להגיע לשלב שיהיה מוצר מוכן לייצור. בהמשך ניתן יהיה לפתח סוללות שנטענות ומתאימות למכשירים נוספים, למשל טאבלטים, לפטופים או מכוניות נטענות. מאיירסדורף מציין שהתחום של הזכרונות בו התחילה החברה דורש השקעות כבדות, לפחות של 100 מיליון דולר ולכן כדי לממשו החברה תדרש לחבור לשותף אסטרטגי.

מאיירסדורף הסביר ש-Store Dot הוקמה סביב שילוב בין דיסציפלינות מגוונות: "בנינו צוות שיכול לחקות את התהליכים הטבעיים. הסלוגן שלנו הוא basically to follow nature. כדי לעשות מה שהטבע עושה אי אפשר להתעסק רק בכימיה או ביולוגיה או פיזיקה - חייבים להבין את הכל ולעשות הכל בו זמנית. לכן אנחנו מתחילים בביולוגיה והכימיה של הפפטיבים, עוברים לכימיה בסינתיזה של המולקולות ולפיזיקה לניתוח של האפקטים הקוונים שקורים בננו-קריסטל".

לא רק מייסדי החברה מגיעים מרקע של לימודים מתקדמים: מבין 18 העובדים בחברה 15 הם דוקטורים או פרופסורים - הרכב חריג יחסה לסטארט-אפים ממוצעים. ההרכב האנושי בחברה מותאם לתחום העיסוק המתקדם בננו-טכנולוגיה מורכבת שכוללת יצירת חומרים חדשים ומתקדמים. לאחר סבב גיוס ההון החברה מתכוונת להכפיל את הצוות, הפעם לא רק בדוקטורים.