ידיעות/עדכונים תקשוב

URBAN TRANSPORTATION HACKATHON TLV 2014

נשלח 23 בספט׳ 2014, 12:41 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 בספט׳ 2014, 13:25 ]

30-31 October 2014

THE CHALLENGE

Develop the next promising urban transportation apps using Tel-Aviv Municipality database! It can be any app whether aimed at drivers, pedestrians, or public transportation users. You can also use any other database or information resources. During final demos/pitches on Friday (end of the Hackathon), the top 5 apps will be selected. The winners will be receive prizes and proceed to the finals on December 4th,   part of the Fuel Initiative Summit, with  40,000 NIS to be awarded.

TLV TRANSPORTATION  

Tel-Aviv has 835 km of roads, with 420 traffic-lighted intersections, 92 pedestrian and car bridges and over 120 km of bicycle paths. Each day 500,000 cars and 1 million people enter the city. During the morning rush hour, 82,000 cars enter the city. More than 390,000 people work in Tel Aviv- Yafo.

Tel Aviv-Yafo is a major transportation hub served by an extensive bus network, with many of the major intercity transportation lines running through the city. Served by a train line with four stations located along Ayalon Highway, it is estimated that over a million people travel by train to Tel Aviv-Yafo every month with 35% of all train trips in Israel  to and from Tel Aviv-Yafo.

Today, non-motorized transport (walking and cycling), is 25% of all city traffic. The goal of the Tel Aviv-Jafo Municipality is to reach 33% of non-motorized transportation by 2025.

TOPICS

The competition takes place within the framework of the  Civitas 2Move2 Conference  focusing on topics that include alternative fuels and clean energy for transportation; urban logistics and distribution; telematic solutions (especially public transport developments based on real-time data), "Life without a car" (non-motorized mobility improvement), and public transport, especially in multi-modal or combining different modes of transport.

Primary objectives of TLV in the field of transport include reducing traffic congestion and damage related effects (less traffic, saving time, and  associated benefits); minimizing casualties and damage due to road accidents; reducing air and noise pollution.

The Tel Aviv-Jafo Municipality is seeking solutions that will reduce the use of private vehicles in the city, especially during weekday peak hours (07: 00-09:30 and 15:30-19:30) and more specifically to reduce single person per vehicle travel.

THE PRIZES

1st Place*: 20,000 NIS

2nd Place*: 10,000 NIS

3rd Place*: 5,000 NIS

(To be selected December 4th)

The first 5 Places (selected at the Hackathon) will receive:

- Free parking (blue-white) - by Pango!

- 500 NIS in rides - by UBER

- Space in the EcoMotion exhibition, December 2014

IBM prize: iPhone6 for all the team members!

Open to teams that develop using SoftLayer, an IBM company, or IBM Bluemix


Source: app2go.co.il

אפליקציה: כמה מזוהם האוויר ברחוב שלכם

נשלח 20 ביוני 2014, 9:47 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 20 ביוני 2014, 9:48 ]

רגע לפני שאתם יוצאים מהבית בבוקר, חשוב שתדעו מה הסכנות שמחכות לכם בחוץ - למשל, זיהום אוויר ההורג מיליונים ברחבי העולם בכל שנה. שלושה בוגרי טכניון פיתחו את ה"בריזומיטר" - אפליקציה השואבת נתונים מ-300 תחנות ניטור אוויר ברחבי הארץ ומנגישה אותם און ליין בחינם
אלפי שאולי , 16/6/2014

כמה מעלות יש עכשיו בשפלה? כמה אחוזי לחות על החוף? את המידע הזה לא ממש קשה להשיג, אך מה בנוגע לכמות החומרים הכימיים והביולוגיים (כלומר: זיהום אוויר) שמקשטים את הרכבו הטבעי של האוויר שאנחנו נושמים?

 

אפליקציה חינמית חדשה בשם BreezoMeter הושקה בימים האחרונים ומספקת לציבור הרחב מידע על מידת זיהום האוויר בכל נקודה ברחבי הארץ.

 

כי היא נראית: אפליקציית בריזומיטר
כי היא נראית: אפליקציית בריזומיטר

 

זיהום אוויר נחשב כ"אויב שקט" - לעתים בלתי נראה ובלתי מורגש, אולם לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי הוא אחראי ל-7 מיליון מקרי מוות כל שנה. בישראל, לפי נתוני ה-oecd, נהרגים כל שנה 2,500 איש כתוצאה מפגעי זיהום האוויר. 

אפליקציית בריזומיטר שואבת נתונים בזמן אמת מכ-300 תחנות ניטור אוויר של המשרד להגנת הסביבה הפזורות ברחבי הארץ ויוצרת מפה של איכות האוויר במדינה. את המידע על יתר הרחובות על המפה היא משלימה באמצעות אלגוריתם ייחודי. האפליקציה אף יודעת לשלוח התראות על זיהום אוויר או איכות אוויר נמוכה בזמן אמת לגבי מיקומים המוגדרים מראש.

 

אוויר מלוכלך

ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש / ד"ר איתי גל

ישראל נמצאת במקום ה-12 הלא מכובד במדד זיהום האוויר העולמי. כך עולה מדו"ח של ארגון הבריאות העולמי המדרג את רמת זיהום האוויר ב-1,600 ערים ברחבי העולם. בראש הערים המזוהמות בישראל - אשקלון ומודיעין
לכתבה המלאה

גם האתר של המשרד להגנת הסביבה מספק מידע אודות המדידות של תחנות הניטור, אלא ששם מחולקת המפה למספר קטן יחסית של מחוזות ואין אפשרות לרדת לרזולוציית זיהום האוויר ברחוב בו אתם נמצאים.  

 

הקיץ - הכי מזוהם

שלושת מייסדי החברה שפיתחה את האפליקציה הם בוגרי טכניון: רן קורבר וזיו לאוטמן, מהנדסי סביבה, ואמיל פישר, מהנדס תוכנה. עד כה גייסו שלושתם 200 אלף דולר ממשקיעים.  

 

"המטרה שלנו היא שאנשים יבדקו את איכות האוויר כמו שהם בודקים את מזג האוויר", אמר ל-ynet לאוטמן, סמנכ"ל החברה וממייסדיה. "המטרה שלנו היא להנגיש את המידע ועשינו את זה הכי פשוט שבעולם כדי שאנשים יצמצמו את חשיפתם לזיהום אוויר".

 

(צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 

ובאילו אזורים צריכים להסתובב עם מסיכת נשימה זמינה ובאילו זמנים רצוי להסתגר מאחורי חלונות? לדבריו לאוטמן, שעבד עד לאחרונה במשרד להגנת הסביבה, העונה המזוהמת ביותר היא הקיץ. "מבחינת האזורים המועדים לזיהום, עוטף ירושלים 'קולטים' את הזיהום ש'נוסע' עם הרוח ממישור החוף ועד להר", הוא אומר. "גוש עציון, לדוגמא, שעל פניו לא חושבים שמדובר באזור עם ריכוזי זיהום גבוהים - נחשב לאזור עם זיהומי אוויר גבוהים יחסית".

 

לעת עתה זמינה האפליקציה למשתמשי אנדרואיד בלבד


לכתבה בכלכליסט

מסע נדיר אל המקום שבו כורים את הביטקוין

נשלח 26 בדצמ׳ 2013, 12:40 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 26 בדצמ׳ 2013, 12:41 ]

הצצה נדירה אל מתקן מאובטח ומרוחק באיסלנד שבו מחשבים רבי עוצמה וזוללי אנרגיה כורים יחידות של המטבע הווירטואלי ביטקוין ■"מה שיש לנו כאן הן מכונות להדפסת כסף. אנחנו לא יכולים להרשות שזרים יגיעו אליהן"

מאת ניו יורק טיימס, נתנאל פופר

כדי להגיע למקום עליך לעבור דרך שער מבוצר, ואז להיכנס לבניין צהוב וחסר ייחוד. לאחר בחינה על ידי שומר הניצב מאחורי זכוכית משוריינת, אתה עובר עוד ארבע נקודות בדיקה, כולל מה שמכונה "מלכודת אנושית" - המאפשרת מעבר הלאה רק לאחר שהדלת מאחוריך נסגרת. או אז אתה מגיע לחדר המבצעים, המואר באור ניאון, שבו יותר מ–100 מחשבים מזמזמים, שכל אחד מהם נעול בתוך ארון ומקורר באמצעות אוויר ארקטי שחודר מבעד לפתחים ברצפה.

המחשבים האלה הם הפועלים של המכרות הווירטואליים שבהם מתבצעת הכרייה של יחידות הביטקוין. במקום להשתמש באתי חפירה, המכונות האלה, המבוססות על תוכנות קוד פתוח, מחשבות אלגוריתמים מורכבים במשך 24 שעות ביממה. אם הן מצליחות לפענח את התשובות לפני מתחרותיהן ברחבי העולם, הן גורפות חופן של 25 ביטקוינים חדשים מהרשת המבוזרת של המטבע הווירטואלי.


הרשת הזאת מתוכנתת ליצירה של 21 מיליון מטבעות לכל היותר. עד כה נכרו קצת יותר ממחצית מהמספר הזה, אך מכיוון שהמערכת תתחיל לשחרר ביטקוינים בקצב אטי יותר ויותר, כרייתם של הנותרים עלולה לארוך יותר מ-100 שנה. המחסור הזה והטירוף הספקולטיבי שמתעורר סביב המטבע דיגיטלי הזניקו בשבועות האחרונים את השווי של כל מטבע כזה עד לכ-1,100 דולר.

ביטקוין הוא מטבע בלתי נראה, שאינו נתמך על ידי אף ממשלה. הוא שימושי רק כהשקעה ספקולטיבית או כמטבע באינטרנט, אך כרייתו מחייבת תשתית פיסית מסיבית במידה מפתיעה. "מה שיש לנו כאן הן מכונות להדפסת כסף", אומר עמנואל אביודון, 31, מייסד החברה שבנתה את המתקן באיסלנד, שנאלץ לצעוק בגלל רעש המחשבים ברקע. "אנחנו לא להרשות לעצמנו שזרים יגיעו אליהן".

אביודון הוא אחד מכמה יזמים שהסתערו - באופן שמזכיר בהלה לזהב - על עסקי כריית הביטקוין בחודשים האחרונים. היזמים האלה נוטלים הימור אדיר על כך שהביטקוין לא יתרסק, כפי שהוא איים לעשות כבר כמה פעמים.

אם המטבע אכן יקרוס, המחשבים החדשים יהיו חסרי תועלת, מכיוון שהם מיועדים במיוחד לכריית ביטקוין.

אלא שהכורים הם בין המאמינים הגדולים במטבע, וטוענים שהוא יהפוך לדרך חדשה וזולה להעברת כסף ברחבי העולם, ויחדל להיות השקעה ספקולטיבית בלבד.

הוצאות אנרגיה גבוהות

עיקר הפעילות שצצה סביב כריית המטבע שמורה בסודיות קפדנית, אבל אביודון הסכים לחשוף למעננו את המתקן בפעם הראשונה. הוא בריטי צעיר ורציני, עם טעם באופנת קז'ואל של הייטקיסטים מביני עניין, שהיה מתכנת 
ב-HSBC בלונדון כשהחליט להשקיע במחשבים מיוחדים שיבצעו את כריית הביטקוין.

המחשבים האלה צורכים כל כך הרבה אנרגיה, כך לחשבון החשמל עשויה להיות השפעה משמעותית על שיעור הרווח. ישנם מתקנים לכריית ביטקוין בכמה מקומות בעולם - למשל בהונג קונג ובמדינת וושינגטון בארה"ב - אבל אביודון בחר באיסלנד, שבה אנרגיה גיאותרמית והידרואלקטרית מצויה בשפע ובזול, וקירור המחשבים אינו כרוך בהוצאה בגלל האקלים הקר.

מכרה הביטקוין של קלאוד האשינג באיסלנד
מכרה הביטקוין של קלאוד האשינג באיסלנד. המדינה נבחרה בשל האנרגיה הזמינה, ובשל העובדה שקירור המחשבים אינו כרוך בהוצאה בשל האקלים. צילום: ניו יורק טיימס

פעולת הכרייה יכולה לבלבל אפילו את מי שאמונים על הטיפול בה. הלגי הלגאסון, גבר איסלנדי חסון וקירח, המפקח על מרכז המידע שמאכלס את מחשבי הביטקוין, אומר כי כששמע לראשונה על פעולת הכרייה של הביטקוין הוא ציפה למשהו שונה לגמרי. "חשבתי שנכניס פנימה את המכונות, ואז נניח מאחוריהן שקים שיקלטו את המטבעות שיגיחו מהן", הוא צוחק.

הידע שרכש מאז בנוגע לביטקוין הרחיב את אופקיו, אבל רק עד גבול מסוים. "זה עסק מוזר. אני לא יכול לומר שאני מבין אותו", הוא אומר.

עד לפני כמה חודשים, רוב כריית הביטקוין נעשתה במחשבים ביתיים של משוגעים לדבר. ואולם ככל ששוויו של המטבע המריא, התחרות על כריית מטבעות חדשים הולידה מירוץ שבמהרה הפך את הכרייה לתעשייה של ממש. "אפילו אם היתה ברשותך חומרה מתאימה מוקדם יותר השנה, היא כבר מיושנת", אומר גרג שביי, מייסד שותף של ג'נסיס בלוק, חברת מחקר למטבע הווירטואלי. "אנחנו מדברים על זינוקים בסדרי גודל".

העבודה שהמחשבים עושים דומה לניחוש של מספר בהגרלת לוטו. ככל שהמחשבים פועלים מהר יותר, כך גדל הסיכוי לנחש מהו המספר הנכון ולזכות במטבעות יקרים. לכן, יזמי כרייה רוכשים שבבים ומחשבים שתוכננו במיוחד רק עבור העבודה הזאת. כל אחת מהמכונות במתקן באיסלנד שווה כ–20 אלף דולר.

האנרגיה הדרושה כדי להפעיל את המחשבים האלה גררה ביקורת על כך שכריית הביטקוין היא בזבזנית, שלא לדבר על חסרת תועלת מבחינה חברתית, אך אביודון גאה בשימוש שנעשה באנרגיה מתחדשת לשם כך, לפחות באיסלנד.

מרוץ חימוש דיגיטלי

כשאביודון שמע לראשונה על כריית ביטקוין ב-2010, הוא חשב שזו תרמית. דעתו על הביטקוין השתנתה בינואר 2013, כשהוא ראה את מחירו מטפס. הוא התקין אפליקציה חינמית במחשב בביתו, שקישרה אותו לרשת של ביטקוין. זו העניקה לו הגדרה שמאפשרת כרייה, ורתמה את כוחו של הכרטיס הגרפי הסטנדרטי שלו לביצוע עבודת קידוד.

אביודון עבד ב-HSBC במשך היום והקדיש את הלילות למערכת הביטקוין, אך במהרה הבין שאם הוא רוצה להרוויח כסף, המחשב שלו חייב לעבוד בכרייה מסביב לשעון. כשהחל להרוויח כסף, חבריו שאלו אותו אם הם יכולים להשקיע במפעל הכרייה. בפברואר הוא השתמש בכסף כדי לקנות מחשבים מסטארט־אפ שנרתם לייצור מחשבים מותאמים לכרייה. הביקוש עבור המחשבים האלה כל כך גדול, שהוא חייב היה לשלם מראש ולחכות למשלוח.

כשהעיכובים נמשכו זמן רב מדי, הוא נאלץ לרכוש באי־ביי שני מחשבים רבי עוצמה ב-130 אלף דולר, שאותם התקין במרכז מידע בקנזס סיטי שבארה"ב. זו היתה תחילתה של החברה שלו, קלאוד האשינג, שמשכירה כוח מחשוב עבור אנשים שרוצים לכרות ביטקוין מבלי לרכוש מחשבים בעצמם.

מטבעות ביטקוין
מטבעות ביטקוין
צילום: Bloomberg

לפי חישובים שעשה מייקל טיילור, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, לכל המחשבים שמוקדשים לכריית ביטקוין יש כיום כוח מחשוב הגדול פי 4,500 מזה של מחשב העל החזק ביותר של הממשל האמריקאי, סקויה של IBM. קיבולת המחשב של רשת ביטקוין גדלה ב–30,000% אלף מתחילת 2013.

אפילו לפני שהמכונות בקנזס סיטי החלו לעבוד, היה ברור לאביודון שהן לא יספיקו. אז הוא הזמין 100 מכונות מסטארט־אפ בשוודיה, ובאוקטובר העביר אותן למתקן באיסלנד. תוך כמה חודשים בלבד, המתקן כבר ייצר ביטקוין בשווי של יותר מ-4 מיליון דולר, לפי ערכם הנוכחי ולפי חשבון החברה ברשת הביטקוין הפתוחה.

אביודון אמר כי עד פברואר הוא מקווה להחזיק ב-15% מכוח המיחשוב הכולל ברשת הביטקוין, הרבה יותר מכל מפעיל אחר.

בעודו פוזל לעבר פאר היצירה שלו, במבט שבין גאווה לחרדה, אביודון מדבר על מעלותיו של המתקן האיסלנדי, שבו זרם החשמל לא נפסק אפילו פעם אחת. "אסור שתהיה לנו נפילת רשת. אף פעם", הוא אומר. "בטח שלא עם כמה ששילמנו. לא עם ביטקוין".

הבועה התפוצצה: "תהיה פה תקופה קשה לסטארט אפים"

נשלח 6 במאי 2013, 12:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 במאי 2013, 12:55 ]

זירות היזמות בעמק הסיליקון ובישראל עדיין שוקקות, אך סימנים ראשונים מצביעים על כך שרק חברות מעטות בארה”ב מצליחות לצמוח ולגייס הון נוסף ■ ההתפכחות מ”חלום אינסטגרם” כנראה בדרכה גם לישראל

מאת ענבל אורפז, 5/5/2013

שני יזמים מוכשרים, רעיון טוב והשקעה של 60 אלף דולר - זה כל מה שנדרש לאינסטגרם כדי להיהפך לחברה של מיליארד דולר בתוך שנה וחצי מהקמתה. חלום האינסטגרם היה למעשה שיאה של התרוממות רוח אדירה ששטפה את העולם הטכנולוגי מאז החלה מהפכת האינטרנט הנייד. החלום להתעשרות מהירה וקלה משך לזירה אינספור יזמים מכל קצוות העולם, וכן כסף רב של משקיעים קטנים, אנג'לים, יזמים לשעבר ורבים אחרים. התוצאה היתה מבול של חברות שקמו בניסיון לשכפל את ההצלחה.

כמו בעמק הסיליקון, גם בישראל סצנת היזמות השוקקת הושפעה מהרצון להקים חברות בזול ולמכור אותן, רצוי מהר, ביוקר. "כשאנשים קוראים על אקזיטים או על היי־טקיסט שהתעשר, זה מעורר אצלם תיאבון לקחת סיכון", מסביר קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC Online. הוא מציין את "אפקט אינטוסל" ו"אפקט XtremIO" - שני סטארט־אפים ישראליים בתחומי האחסון והתקשורת, שנמכרו בשנה האחרונה בסכומים גבוהים, לאחר שהושקע בהם סכום נמוך יחסית ‏(6 מיליון דולר במקרה של אינטוסל‏) או לפני שהם גמרו את הפיתוח והגיעו לשלב שיווק ומכירות ‏(XtremIO‏).

נוכח הכסף הזול והערכות השווי הגבוהות שקיבלו סטארט־אפים צעירים, רבים טענו כי מתפתחת בועת אינטרנט חדשה, וחששו כי החגיגה תיגמר בפיצוץ כואב. אחת הדוגמאות המובהקות לחשש זה היא סיפור עלייתו ונפילתו של הסטארט־אפ האמריקאי Color. ב–2011 גייסה החברה 41 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו קרן סקויה - עוד לפני שהשיקה מוצר. החברה פיתחה אפליקציית מובייל בתחום הסושיאל ושיתוף התמונות - שניים מהטרנדים החמים ביותר באותה תקופה. בהמשך אותה שנה נודע כי Color סירבה לצ'ק של 200 מיליון דולר שגוגל הניחה על שולחנה. בסופו של דבר, האפליקציה לא הצליחה להתרומם, ובאוקטובר 2012 נודע כי אפל רוכשת את Color בכמה מיליוני דולרים בודדים.

בתעשייה אמנם לא התרחש פיצוץ כואב ורועש, כמו שקרה ב–2001, אך בשנה החולפת בהחלט ניתן לראות התפכחות. אחד הדיונים החמים בעמק הסיליקון במהלך 2012 היה סביב השאלה האם קיים Series A Crunch - פער בין מספר החברות שקמות ומגייסות סבב סיד, בגודל כמה מאות אלפי דולרים, ומספר החברות שמצליחות לגייס סבב גיוס הון ראשון ‏(Series A‏) ממשקיעים מוסדיים, כלומר קרנות הון סיכון.

הפער המימוני גורם להיווצרות "עמק מוות" לחברות - סטארט־אפים צעירים שקמו בהמוניהם, גייסו הון ראשוני מאנג'לים או מחברים וממשפחה, ולא מצליחים לגייס את ההון הנדרש כדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה. חלק מהחברות שהצליחו לבנות מודל עסקי, נותרות חברות זעירות בעלות סיכוי קלוש לצמוח משמעותית, ורבות מהן פשוט נסגרות.

ברירה טבעית חיובית

לאחר תקופה ארוכה שבה הדיון על Series A Crunch התנהל בעיקר בבלוגים ובטורי דעה, נתונים חדשים שהצטברו בחודשים האחרונים מראים כי בועות טבען להתפוצץ, וכי לפחות בעמק הסיליקון נוצרה בעיה. נתונים שפירסמה חברת המחקר PitchBook מצביעים על כך שמספר העסקות בשלב הסיד והשקעות האנג'לים גדל כמעט פי ארבעה בארבע השנים האחרונות. באותו זמן לא חלה עלייה דומה במספר סבבי הגיוס הראשונים.

אי לכך, לפי PitchBook, נוצר מצב שכיום נסגרות 3.3 עסקות בשלב הסיד על כל עסקה בסבב גיוס ראשון, בהשוואה ליחס של 1.9 עסקות בשלב הסיד לכל עסקה בסבב גיוס ראשון ב–2008.

בדצמבר 2012, החלה חברת המחקר CB Insight לפרסם סדרת נתונים נוספת, שהמחישה את הבעיה. החברה ניתחה 4,056 השקעות סיד, רובן קטנות ממיליון וחצי דולר, שבוצעו בחברות טכנולוגיה על ידי אנג'לים או קרנות הון סיכון מתחילת 2009. המחקר הראה שרמת ההשקעות בסבב גיוס ראשון נשארה יציבה, בעוד שהיתה צמיחה אדירה בהשקעות סיד - שיצרה ביקוש עודף להיצע מוגבל של השקעות.

"'הברירה הטבעית' תהיה חיובית בסופו של דבר, אבל המשמעות היא שהרבה סטארט־אפים יתייתמו וחלק מהמשקיעים יפסידו את הכסף שלהם", נכתב במסקנות המחקר. ההערכה של CB Insight היא שיותר מאלף חברות יתייתמו - כלומר, לא יצליחו לגייס מימון בסבב המשך. בממוצע 39% מחברות הסיד הצליחו להשיג סבב מימון נוסף. נמצא כי פרק הזמן הממוצע בין גיוס סבב סיד לסבב גיוס ראשון הוא יותר מ–13 חודשים.

להערכת CB Insight, הפער שנפער בין השקעות מוקדמות להשקעות המשך גרם למשקיעים הפסד של יותר ממיליארד דולר. "השקעות סיד הן הימור מסוכן, והמציאות היא שרובן לא יחזירו כסף. מות הסטארט־אפים והפסד ההשקעות הם חלק מהתהליך שמפריד את החברות והמשקיעים הטובים מאלה שאינם כאלה", נכתב בדו"ח שפירסמה החברה. החברות הגוססות יוצרות שוק מעניין לציפורי טרף שמעוניינות לרכוש מתכנתים מוכשרים או לבצע רכישות של צוותים ‏(Acqui Hires‏). ב–CB מוכרים רשימה של אלף חברות גוססות ב–4,895 דולר.

בהמשך, לפני כחודש, פירסמה פירמת עורכי דין מעמק הסיליקון בשם Fenwick & West נתונים נוספים שקיבעו את ה–Series A Crunch כמציאות. החברה מצאה כי מבין החברות שקיבלו מימון סיד 
ב–2011, 27% בלבד הצליחו לגייס סבב ראשון עד סוף 2012. זאת לעומת 45% מהחברות שהוקמו שנה קודם לכן והצליחו לגייס סבב המשך עד סוף 2011. עם זאת, הסקר התקבל בתגובות מעורבות, מאחר שהוא כלל מדגם קטן יחסית של כ–50 עסקות בשנה.

גם בישראל מרגישים שינוי בכיוון הרוח

בעוד בעמק הסיליקון 
ה–Series A Crunch הוא סוגיה מרכזית, בישראל, לפחות בינתיים, הנתונים אינם מצביעים על בעיה דומה. ואולם, מי שנמצאים בשטח כבר מרגישים שינוי בכיוון הרוח. "בעמק הסיליקון קורה מה שהולך לקרות בישראל בחצי השנה הקרובה - יש עיכוב ביניהם. הרבה יותר חברות בישראל יתקשו לגייס Series A, כי יש פחות קרנות שמשקיעות בהשוואה לעמק הסיליקון", מעריכה שולי גלילי, מייסדת UpWest Labs, תוכנית האצה לחברות ישראליות בעמק הסיליקון.

טל ברנח, סופר אנג'ל, עד לתופעה בישראל: "הולכת להיות תקופה קשה מאוד. אם לא נתעשת ברמה של אנג'לים וקרנות, ולא יהיה שיח על איך לפתור את הבעיה, נגיע למצב שאין לנו חברות שמצליחות להתקדם. יש לא מעט חברות שגייסו סיד ולא יוכלו לגייס סבב ראשון. זו אחת הבעיות הגדולות שקיימות בתעשייה שלנו, והיא הולכת להחריף מאוד בשנה־שנתיים הקרובות. הוואקום שנוצר ייצור בעיה קשה מאוד. יהיה פה כשל גדול מאוד, של הרבה חברות טובות שלא יצליחו להיות ממומנות אחרי השקעת הסיד".

"רואים עלייה מתמשכת בחלקם של סבבי גיוס ראשונים, לכן נראה פגיעה וקריסה בהמשך", מעריך עו"ד ליאור אבירם, ראש מחלקת היי־טק במשרד עוה"ד שבלת ושות'. "לכל תופעה יש תופעה שכנגד. אם אין גידול מיידי ופרופורציונלי בכסף פנוי להשקעות היי־טק, לא תהיה אפשרות להמשיך להשקיע, ודאי לא בשווי עולה.

"לא רואים כיום גידול בכספים הפנויים להשקעות, לכל היותר אין קיטון. לכן, הגיוני שאחרי התפרצות ב–Round A נראה תיקון של מגמה. יכול להיות שבעוד שנה נהיה במקום שהרבה חברות התחילו ולא המשיכו. בדרך כלל, אנחנו באיחור אחרי עמק הסיליקון", אומר אבירם.

האנג'לים פחות פנויים להשקעות חדשות

עם זאת, בישראל הנתונים עדיין לא מראים צמיחה בפער בין מספר החברות שקמות ומגייסות סבבי סיד לבין מספר החברות שמגיעות לסבב גיוס ראשון מקרנות. בדומה למצב בארה"ב, בעשור האחרון נשמרה בישראל רמה קבועה יחסית של חברות המגייסות סבב ראשון, והן מהוות כמחצית מהעסקות בכל שנה - כך לפי נתוני מאגר המידע IVC Online. 
ב–2008–2009, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במדד זה לשיעור של 41%–45% מהעסקות.

"מספר סבבי הגיוס הראשונים נקבע ברמה גבוהה לפי מספר הקרנות שגייסו וכמות הכסף שהן גייסו להשקעות חדשות. כשקרן חדשה מוקמת, היא משקיעה בחברות בשלבים התחלתיים ומלווה אותן לאורך הדרך. כשאין קרנות חדשות, מספר ההשקעות החדשות יורד", קובע שימנה. ואכן, ניתן לראות כי בעשור האחרון בדרך כלל היה מתאם גבוה בין מספר החברות שקמו, מספר סבבי ההשקעה הראשונים וההון שגייסו הקרנות. עם זאת, בשנים משבריות, כמו 2010, שבה הקרנות הישראליות לא גייסו אפילו דולר אחד, המשיכו לקום חברות ולהשיג מימון.

בעקבות הקושי לגייס השקעות המשך, אנג'לים בישראל ובעמק הסיליקון שמימנו את העלייה החדה בהשקעות סיד, מיתנו את ההשקעות החדשות שלהם בתקופה האחרונה.

"משקיעים שהשקיעו מ–2010 סכומי עתק בחברות, רואים פחות ופחות חברות שמצליחות להגיע לסבב ראשון. הם יותר מוטרדים מכך שיש להם פורטפוליו של חברות שצריכות לגייס סבב ראשון ועוד לא גייסו, לכן הם פחות פנויים לחיפוש השקעות סיד חדשות, והסלקטיביות שלהם גדלה", אומרת גלילי.

"אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו, האנג'לים, מורידים קצת את הרגל מהגז על השקעות השנה, היא הפחד שלא יהיה מי שיסחוב אתנו את האלונקה הלאה. אמנם לא כל חברת סיד אמורה להצליח לגייס בסבב ראשון, אבל להערכתי, המון חברות לא יצליחו להגיע לשיחה רצינית עם קרן הון סיכון, כי מספר הקרנות בישראל שהצליחו לגייס כסף קטן, וכך גם מספר העסקות שהן עושות", אומר ברנח.

לטענתו, התפישה שחברות שמגייסות הון מאנג'לים צריכות להימכר מהר ובסכומים נמוכים יחסית, היא שגויה. "יזם שמקים חברה, צריך לחשוב רחוק מאוד. זו ריצת מרתון. לעשות הוקוס פוקוס ולמכור בתוך שנתיים, זה היוצא מן הכלל", אומר ברנח, שבעצמו היה שותף למכירת חברת קרוס ריידר ב–37 מיליון דולר בתוך שנה וחצי מהקמתה, לאחר שהושקעו בה 2 מיליון דולר בלבד.

בינתיים, בישראל עדיין לא נולד דור של סטארט־אפים "יתומים" שרשמו הפסדים למשקיעים בהם. גם בעמק הסיליקון חדוות היזמות לא נעצרה, אך סממני הבועה התמעטו. מספר החברות החדשות נשאר בעינו, אבל אנג'לים יחשבו פעמיים לפני שיכתבו צ'ק לעוד חברה.

"כולם עדיין אופטימיים, יש המון פעילות בעמק הסיליקון, אבל אנשים מפוכחים יותר מאשר לפני שנה" אומרת גלילי. "אני חושבת שזה תהליך בריא, שקורה אחרי שהיה בום של הרבה יזמים ומשקיעי סיד".

יזמים, רוצים לצמוח? גייסו מקרנות גדולות

המצב הנוכחי מצריך חברות ומשקיעים להוכיח התקדמות משמעותית במהירות - שיקולים שיזמים צריכים להביא בחשבון מהיום הראשון.

"ההישגים שצריך להציג בשביל להשיג מימון משתנים", טוען ברנח. "בהגדרה לחברות הולך להיות יותר קשה להגיע למצב שהן מגייסות סבב ראשון, לכן כדאי ליזם להגיע כמה שיותר מהר להוכחת היתכנות שמוכיחה שניתן להגיע עם המודל למספרים גבוהים. יזם שייתקע בשלבי הפיתוח והגדרת המוצר יתקשה מאוד להגיע לגיוס נוסף".

"כיום קל מאוד לבנות מוצרים צרכניים. הקושי הוא לצאת לשוק בצורה מהירה, שתשנה את ההתנהגות של המשתמש", אומרת גלילי. "זה לא אתגר טכנולוגי, זה אתגר שיווקי, לכן הידע והניסיון של הצוות חשוב יותר בצד השיווקי. יזמים צריכים לתת למשקיעים הרגשה שיש מומנטום מסוים למוצר ולצוות. אם פעם מיליון הורדות לאפליקציה היו מביאות אותך לסבב ראשון, כיום 10 מיליון בקושי מביאות אותך".

גורם שעשוי להשפיע על סיכויי החברה להגיע לסבב הגיוס הבא הוא זהות המשקיע שליווה את החברה ביומה הראשון. "יזמים לא חושבים מאיפה יגיע סבב הגיוס הבא. יזמים שגייסו סיד מקבוצת קראוד פאנדינג או קבוצת אנג'לים שכל אחד שם 50 אלף דולר ואין מישהו שיוביל אותם ויעזור להם להגיע לקרנות הנכונות או לסבב גיוס ראשון, ייתקלו בקשיים רציניים יותר מאלה שלקחו שניים־שלושה אנג'לים רציניים עם כיסים עמוקים שיש להם קשרים נהדרים לקרנות ודריסת רגל בתעשייה", טוענת גלילי.

במחקר של CB נמצא כי חברות שמקבלות השקעות סיד מקרנות הון סיכון גדולות יחסית מושכות השקעות המשך בשיעורים גבוהים יותר מאשר חברות שגייסו מקרנות ממוקדות או מיקרו־קרנות. מבין החברות שגייסו השקעת סיד מקרן הון סיכון 47% גייסו סבבי המשך, לעומת 35% בחברות שלא גייסו השקעת סיד מקרן הון סיכון גדולה.

בישראל נהפכו המיקרו־קרנות לשחקניות דומיננטיות בהשקעות בשלבים מוקדמים בחברות, ואם המצב בישראל יתאם למצב בארה"ב, רבות מחברות אלה עלולות להיתקל בקושי לגייס הון נוסף.

לכתבה בדהמרקר



אפליקציה: מחשבון עלויות צריכת חשמל - Electricity Calculator

נשלח 4 במאי 2013, 13:55 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 4 במאי 2013, 13:56 ]

4/5/2013

האפליקציה Electricity Calculator מציגה את עלות הפעלת מכשירי החשמל אצלכם בבית.

האפליקציה לא נבחנה על ידי עורכי האתר, והתיאור המובא כאן הינו באחריות היוצר שלה:

האפליקציה מאפשרת לכם לדעת:

  • מהי עלות השימוש של מוצרי החשמל שלכם (ממקרר ועד טעינת פלאפון) בשקלים!
  • אילו מוצרי חשמל הם החסכוניים ביותר!
  • מאמרים על חיסכון בחשמל!
השימוש פשוט:
  1. צריך להזין את משך זמן הפעולה של המכשיר (דקות/שעות/ימים),
  2. להכניס את ערך הוולט (V) של המכשיר (רשום בגב המכשיר בדרך כלל) ותוכלו לדעת בדיוק כמה אתם משלמים על המכשיר.

בינתיים לאנדרואיד בלבד.

האפליקציה חינמית.
להורדה לאנדרואיד

תמונות מסך של האפליקציה:






מפתחים ללא הפסקה ויכולים לזכות בפרסים

נשלח 11 באפר׳ 2013, 13:14 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 במאי 2013, 12:34 ]


Tel Aviv App2U התחרות הציבורית הראשונה בישראל למפתחי אפליקציות, מציגה את הזוכים בתחרות:
פרסים בסך 85,000 שקלים, הוענקו לזוכים בתחרות הנערכת ביוזמת השר לשעבר מיכאל איתן וראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי

 
הוכרזו הזוכים בתחרות Tel Aviv App2U - התחרות הציבורית הראשונה בישראל למפתחי אפליקציות, שנערכה ביוזמת עיריית תל-אביב-יפו וממשל זמין בתקשוב הממשלתי. מפתחים, מתכנתים, מעצבים וחברות היי-טק הוזמנו לפתח אפליקציות לשירות הציבור.

72 אפליקציות הוגשו לתחרות, מתוכן עלו לשלב הגמר 32 האפליקציות המושקעות, הטובות והיעילות ביותר. כל האפליקציות מופיעות באתר telavivapp2u.co.il

רון העיריה, רון חולדאי והשר לשעבר מיכאל איתן, העניקו פרסים בסך 85,000 שקלים לזוכים בתחרות:
 
פרס ראש העירייה - 20,000 שקלים
"Once App on a Time היה היה בתל-אביב" - אפליקציית אנדרויד לה ממשק ייחודי המאפשר לכל אחד ליצור תמונות פוטומונטז' מקצועיות, המשלבות את תל-אביב של פעם עם תל-אביב של היום, ישירות מהטלפון הסלולרי.
http://www.telavivapp2u.co.il/apps/once-app-on-a-time
פיתחו: דוב דנון, ד"ר טל הסנר, פרופ' ליאור וולף, עומר פינס, סרגיי שביאקוב - סטודנטים ומנחים במכללה האקדמית תל-אביב-יפו, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה.
 
פרס השר לשיפור השירות לציבור - 20,000 שקלים
"המלחמה הבאה" - בהישמע אזעקה, האפליקציה נותנת את המסלול למקלט הקרוב ביותר בהתאם למיקום בו אתם נמצאים, בכל מקום בארץ. ניתן למצוא גם: פנס מובנה, קישור לגל"צ, הנחיות עזרה ראשונה והנחיות התגוננות בשעת חירום.
http://www.telavivapp2u.co.il/apps/המלחמה-הבאה
פיתח: אסף בנדור, מפתח אפליקציות כתחביב
 
יישומון התחבורה הטוב ביותר - 15,000 שקלים - הוכרזו 2 זוכים
"Moovit" - אפליקציה סלולרית חינמית לניווט חברתי בתחבורה ציבורית. משתמשי האפליקציה נהנים מבחירת המסלול המהיר והנוח ביותר בתחבורה ציבורית ליעדם ומליווי צמוד הכולל הוראות ברורות על גבי מפה לאורך המסלול (לרבות מקטעי הליכה).
http://www.telavivapp2u.co.il/apps/moovit
פיתחו: רועי ביק, ירון עברון, ניר ארז.
 
"BuzzJourney" - אפליקציה לתחבורה חברתית המספקת מידע מלא על מגוון אמצעי תחבורה כגון אוטובוסים, רכבות, מוניות ואפילו תל-אופן.
http://www.telavivapp2u.co.il/apps/buzzjourney
פיתח: ליאור חרסט, מהנדס תוכנה.
 
היישומון הירוק ביותר - 15,000 שקלים
"מיחזרתי" - האפליקציה מציגה למשתמש את הפחים הקרובים ביותר אליו, האלמנט הייחודי באפליקציה הוא עידוד למחזור בעזרת שני "תגמולים" - מתנה וירטואלית והשארת הודעה לממחזר הבא.
http://www.telavivapp2u.co.il/apps/מיחזרתי/
פיתחה: ענבל גפן - בת 28, גרה בתל-אביב-יפו, יזמית ומתכנתת אפליקציות אייפון, מדריכה בתחום פיתוח אפליקציות מובייל.
 
יישומון השקיפות הממשלתית והעירונית - 15,000 שקלים
"מחשבון מכס" - אפליקציית מחשבון מכס היא אפליקציה ידידותית ושימושית שבאה לתת לכל אזרח במדינה את האפשרות לדעת האם משתלם לו לרכוש מוצר בחו"ל.
http://www.telavivapp2u.co.il/apps/מחשבון-מכס
פיתחו: טל קרלינר, לב ליבר, רותם גיטלין, בן אור דנציגר - צוות הפיתוח של חברת אווריביט.



11/4/2013
72 אפליקציות פותחו עבורכם במסגרת תחרות מפתחי האפליקציות שעיריית תל אביב יצרה בשיתוף ממשל זמין.
האפליקציות מחכות לכם, בחינם, באתר, ומסווגות על פי מערכת הפעלה וקטגוריה:
http://www.telavivapp2u.co.il/
אתם מוזמנים לגלוש לאתר, לחקור ולספר לנו, איזו אפליקציה הכי אהבתם?

כל האפליקציות פותחו ע"י מפתחים עצמאיים על בסיס מאגרי המידע הפתוח של העירייה ושל ממשלת ישראל.
חמש אפליקציות יזכו בפרסים של עד 20,000 שקלים.


72 אפליקציות הוגשו לתחרות האפליקציות, מהן 32 עלו לשלב הגמר שיתקיים ב24.4.13 בספרייה במגדל שלום.
1. "מיחזוריישן"- האפליקציה מוצאת את פח המחזור הכי קרוב למיקומכם בעיר תל אביב ועוזרת לכם להגיע אליו. פיתחו: רותם דורון מחברת מובלרס. חברה אשר מפתחת אפליקציות לסלולר, ומתמחה בפיתוח תוכנה למחשוב נייד ומכשירים סלולריים.
2. "רחובות תל אביב"- מדריך אינטראקטיבי לרחובות תל-אביב המסביר על שם מי ומה נקראו הרחובות בתל-אביב. פיתח: יונתן ברגמן, ראש צוות פיתוח במרכז פיתוח של Ebay. 
3. "מלך התיאוריה"- פתרון נייד עבור לומדי התיאוריה, כאפליקציית משחק קטן וחברתי, שמאפשרת ללמוד למבחן התיאוריה בצורה אחרת. פיתח: יוסי דהן.
4. " מיחזרתי"- האפליקציה מציגה למשתמש את הפחים הקרובים ביותר אליו, האלמנט הייחודי באפליקציה הוא עידוד למחזור בעזרת שני "תגמולים"- מתנה וירטואלית והשארת הודעה לממחזר הבא. פיתחה: ענבל גפן- בת 28, גרה בתל-אביב, יזמית ומתכנתת אפליקציות אייפון, מדריכה בתחום פיתוח אפליקציות מובייל.
5. "חיפוש כספומט"- אפליקציה לחיפוש מכשירי כספומט על-פי מיקום. פיתח: גיא לוינגר.
6. "המלחמה הבאה"- בהישמע אזעקה, האפליקציה נותנת המסלול למקלט הקרוב ביותר בהתאם למיקום בו אתם נמצאים, בכל מקום בארץ. ניתן למצוא גם: פנס מובנה, קישור לגל"צ, הנחיות עזרה ראשונה והנחיות התגוננות בשעת חירום. פיתח: אסף בנדור, מפתח אפליקציות כתחביב.
7. " -"BikeMe האפליקציה המושלמת לניווט בתל אביב בעזרת שירות האופניים העירוני, תל-אופן. פיתחו: עובדי מרכז חברת קלרנה בע"מ בישראל.
8. " "TelOFast- אפליקציה העוזרת למצוא תחנות אופניים של תל אופן בתל אביב, קבלת רשימה של התחנות הקרובות, ואיך להגיע אליהן. פיתחו: רן מירום ואורן נעים- שני מהנדסים בגוגל.
9. " –"CoffeeCall באמצעות האפליקציה תוכלו להזמין את הקפה (ומאפה) האהוב עליכם ישירות מהדרך, ולשלם, כשתגיעו לבית הקפה, הקפה יוגש אליכם, לרכב או לדלפק, בתזמון מושלם. פיתחו: יוני מנדל, נחום מנדל, חדווה נקש, אוהד משולם.
10. " cityzone תל אביב"- האפליקציה מביאה את המידע הנוגע לסביבת המגורים שלכם אל כף ידכם ביעילות ופשטות. בעזרת ממשק משתמש נוח ואינטואיטיבי תוכלו להקליד את כתובתכם ולקבל מידע בצורת רשימת מקומות קרובים, תצוגת מפה וכן מידע אינפורמטיבי נוסף. פיתחו: אלעד יצחק, יניב יעל.
11. " –"CallAppContact Caller ID אפליקציה המאפשרות לראות את המידע הנכון בזמן הנכון, חיפוש ישירות מתוך חייגן הטלפון – המידע כיום הוא על כמעט כל עסק בתל-אביב וגם בתי מרקחת, תחנות לבריאות המשפחה, רשימת חניונים ציבוריים, רשימת מרכזים קהילתיים, ספריות ציבוריות, קופות חולים, מוסדות חינוך ועוד. פיתחו: עודד וולוביץ' ועמית און.
12. "תלספורט"- אפליקציית ווב המעודדת שמירה על כושר בדרכים מגוונות ברחבי תל אביב. בעזרת האפליקציה תוכלו לבדוק איפה תחנת התל-אופן הקרובה לביתכם, להבין כיצד משתמשים תחנות הכושר הציבוריות הפזורות בעיר, לבחור ממסלולי הריצה המומלצים ועוד. פיתחו: נט.יו- חברה צעירה המתמחה בהקמת אתרים רספונסיביים המותאמים גם לסמארטפונים ועיצוב ופיתוח של מוצרים נוספים בתחום הרשת ודפוס.
13. "תל חניון"- האפליקציה נותנת מענה פשוט ונוח למציאת חניון ועמדת תל אופן קרובה בשטחי תל-אביב-יפו. פיתחו: ערן טוינה, מארק גורדין ויואב בט. 14. " AroundTLV מסביב בתל-אביב"- אפליקציה מגניבה ושימושית לצפייה בנקודות עניין באזור תל-אביב ע"י שימוש במציאות רבודה על גבי תצוגת המצלמה, מוצגות נקודות שימושיות (כמו חניונים, בתי מרקחת, גינות ועוד) עליהן ניתן ללחוץ ולקבל פרטים נוספים. פיתחו: סהר חדד, פביו מנטלמשר- מהנדסי תוכנה בעלי רקע רחב בפיתוח תוכנה בכלל ופיתוח אפליקציות לאנדרואיד ולאייפון בפרט.
15. " מיחזורית"- בעזרת אפליקציית "מיחזורית" תוכלו לדעת היכן נמצאים כל פחי המיחזור בעיר, על פי סוגי הפריטים שאתם רוצים למחזר. האפליקציה תדע להציג לך את מיקום פח המיחזור הקרוב ביותר אלייך ותספק הוראות הגעה מדויקות עד לנקודה. פיתחו: יובל טיסונה, חברת Zebrapps, חברה צעירה ודינמית, המתמחה בפיתוח אפליקציות למכשיר האייפון והאייפד ומספקת ללקוחות פיתרון כולל, החל משלב הרעיון, ניתוח הצרכים ואפיון ופיתוח האפליקציה.
16. " מחשבון מכס"- אפליקציית מחשבון מכס היא אפליקציה ידידותית ושימושית שבאה לתת לכל אזרח במדינה את האפשרות לדעת האם משתלם לו לרכוש מוצר בחו"ל. פיתחו: טל קרלינר, לב ליבר, רותם גיטלין, בן אור דנציגר- צוות הפיתוח של חברת אווריביט.
17. " דרייבר, לימודי תאוריה"- אפליקציה לאנדרואיד ללמידה ותרגול למבחן התאוריה. השאלות ממאגר השאלות של משרד הרישוי. פיתחו: נדב כהן ולירן צויקל.
18. " אוטובוס קרוב"- האפליקציה מאתרת תחנות אוטובוס בקרבתך ומציגה את שעת ההגעה המדויקת של קווי האוטובוס העוצרים בתחנות אלו. אוטובוס-קרוב פיתח: נדב מוסקוביץ, 30, גר בתל-אביב.
19. " "TLV connect- באמצעות הטלפון הנייד שברשותכם והאפליקציה תוכלו לדווח בזמן אמת על כל מפגע או סכנה ברחבי העיר והשירות בעצם יעביר את הפנייה שלכם לעירייה/ לגורם המטפל הרלוונטי. פיתח: אבי דורני בוגר יחידת ממר"ם בצה"ל ובעל ידע וניסיון עשיר בתעשיית ההיי-טק. מייסד ומנכ"ל חברת סיטיקונט בע"מ.
20. "- "TelAviv2Go האפליקציה מאפשרת למשתמשים למצוא נקודות עניין ברחבי העיר, במספר רב של קטגוריות ביניהם משרדי ממשלה ועירייה, תחנות דלק, חניונים, תחנות אוטובוס, עמדות מחזור, מרכזי כושר ציבוריים, תחנות תל-אופן וגינות כלבים. פיתח: גור זאבי- יזם צעיר, המתגורר בתל אביב ומתמחה בפיתוח אפליקציות למובייל ולאינטרנט.
21. "-"SensoParkYour 6th Sense In Parking האפליקציה נותנת לנהג את כל פתרונות החניה סביב היעד שלו, מציגה כיום יותר מ- 1000 חניונים בישראל הניתנים לעדכון. פיתחו: עופר מרק, יובל כלב.
22. " –"Moovit אפליקציה סלולרית חינמית לניווט חברתי בתחבורה ציבורית. משתמשי האפליקציה נהנים מבחירת המסלול המהיר והנוח ביותר בתחבורה ציבורית ליעדם ומליווי צמוד הכולל הוראות ברורות על גבי מפה לאורך המסלול (לרבות מקטעי הליכה). פיתחו: רועי ביק, ירון עברון, ניר ארז.
23. "-" DogSquare בעזרת האפליקציה תוכלו למצוא את גינות הכלבים הקרובות לביתכם, ניתן להגיב ולצ'וטט עם אחרים בכל גינה, ולדווח בזמן אמת כמה כלבים יש כרגע בגינה. פיתחו: מחלקת המובייל של "סרגטה"- מפתחת אפליקציות מתקדמות עבור חברות בינלאומיות מובילות, סטארטאפים ויזמים.
24. "-" dogs-online היא רשת חברתית מבוססת מיקום המיועדת לבעלי כלבים. האפליקציה מציגה בזמן אמת על גבי מפה אינטראקטיבית את מיקומו הגיאוגרפי של בעל הכלב, ובמקביל מציגה עבורו את מיקומם של שאר המשתמשים. פיתח: עומר סיני, בן 38, יליד תל אביב בעל תואר ראשון בהנדסה מהמכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב- אפקה, עובד כמפתח תוכנה.
25. " –"BikeO:TLV אפליקציה המבוססת על שירות תל-אופן של עיריית תל אביב. ניתן לאתר תחנות קרובות, לבחור תחנות כמועדפות, לדווח על תקלות ישירות מתוך האפליקציה וכן לקבל הנחיות הגעה לתחנות השונות. http://www.telavivapp2u.co.il/apps/bikeotlv/ פיתחה: אתי פריש, סטודנטית המסיימת בימים אלו קורס לפיתוח אפליקציות לסמארטפונים.
26. " –"AtlasCity Tel Aviv האפליקציה מספקת לתושב העיר וגם למבקר בה גישה קלה למידע על מה שנמצא בסביבתו ומה שקורה בעיר. ממיקומי קופות חולים, דרך מתקני ספורט ועד תחנות תל-אופן ועומסי תנועה בעיר. פיתחו: חברת אטלס סי-טי- מתמחה במתן שירותים מבוססי מיקום לאתרי אינטרנט ולטלפונים סלולריים.
27. "-" telobike אפליקציית אייפון חינמית המאפשרת לאתר תחנות "תל-אופן" עם אופניים זמינים או מקומות חניה פנויים ברחבי תל-אביב. פיתחו: ניר שדה ואלעד בן-ישראל.
28. " –"Tel Aviv 2U האפליקציה פותחה במטרה לספק מאגרי מידע חשובים על העיר תל אביב כגון: תחנות תל-אופן, חניונים, מרכזים קהילתיים, מקלטים ציבוריים, בתי מרקחת, קופות חולים, פינות לשחרור כלבים, מכלי מיחזור, מתקני כושר בגינות ציבוריות, מקומות בילוי ושירותים נוספים. פיתח: דניאל צירולניקוב, סטודנט להנדסת תוכנה ומפתח אפליקציות לאייפון.
29. " Once App on a Time היה היה בתל-אביב"- אפליקציית אנדרואיד לה ממשק ייחודי המאפשר לכל אחד ליצור תמונות פוטומונטז' מקצועיות, המשלבות את תל-אביב של פעם עם תל-אביב של היום, ישירות מהטלפון הסלולרי. פיתחו: דוב דנון, ד"ר טל הסנר, פרו"פ ליאור וולף, עומר פינס, סרגיי שביאקוב- סטודנטים ומנחים במכללה האקדמית ת"א-יפו, באונ' ת"א ובאונ' הפתוחה.
30. "-" LiveBus האפליקציה תעדכן, בזמן אמת, על ידי התראה לטלפון הנייד (באמצעות הודעה לאפליקציה, מסרונים, ומיילים) כאשר האוטובוס מתקרב לתחנה. פיתח: אלון עזר, בן 19 מרעננה.
31. " –"iTelAviv האפליקציה מציגה את כל המידע שסופק ע"י עיריית תל אביב בצורה נוחה וידידותית. במטרה להפוך את העיר לירוקה יותר, מציעה האפליקציה שירותי ניווט הליכה(או באופניים)/נסיעה. פיתחו: ליהוא גלם, רותם לוי, עידו צור.
32. " –"BuzzJourney אפליקציה לתחבורה חברתית המספקת מידע מלא על מגוון אמצעי תחבורה כגון אוטובוסים, רכבות, מוניות ואפילו תל אופן. פיתח: ליאור חרסט, מהנדס תוכנה.

לכתבה באתר telavivapp2u.co.il

לשימוש במחשבים מחיר סביבתי

נשלח 30 במרץ 2013, 7:38 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 30 במרץ 2013, 7:39 ]

לעבודה מהבית, לקניות באינטרנט ולהתמכרות הכוללת של כולנו לעולם הווירטואלי, יש מחיר סביבתי: קרינה, פסולת וצריכת אנרגיה מוגברת. כל אחד מאיתנו יכול לעשות מספר צעדים קטנים בכדי לייעל את השימוש לטובת עולם ירוק יותר
פרופ' עדי וולפסון, 30/3/2013

בזמן שקראתם את הכותרת של הטור הזה השתחררו לאטמוספירה כ-60 מיליגרם של גזי חממה כתוצאה מצריכת חשמל, כמות הזהה לגזי החממה שנפלטים בנסיעה של 30 ס"מ ברכב משפחתי ממוצע. עד שתגיעו לסוף הטור תספיקו לנסוע, באופן וירטואלי כמובן, כ-25 מטר ולפלוט כ-5 גרם גזי חממה. זוהי "טביעת הרגל הפחמנית" - תג המחיר הסביבתי לכל פעולה כמעט שמתבצעת תחת אורח החיים המודרני

טביעת הרגל הפחמנית היא למעשה מדד סביבתי המכמת את סך פליטות גזי החממה בייצור, שינוע והתכלות של מוצר או באספקת שירות, המאפשר להשוות בין ההשפעה הסביבתית של מוצרים ותהליכים שונים. 

שינה יקרה

המחשב נשאר פתוח כל הלילה: כמה זה עולה? / סוכנויות הידיעות

כמה חשמל צורכים המודם והממירים שמחוברים 24 שעות ביממה? ובכמה מטפסת הצריכה אם מוסיפים לכך צפייה בטלוויזיה והטענת הנייד? מחשבונים ברשת מגלים כמה אנרגיה מבזבזים מכשירי חשמל בבית ובעסק ומספקים טיפים לחיסכון
לכתבה המלאה

הטביעה הפחמנית של עיתון יומי ממוצע, לשם ההשוואה, היא כ-1,100 גרם, ובמידה והוא ממוחזר - כ-500 גרם. כלומר, שוות ערך לקריאת בכ-100 כתבות ממוצעות בעיתון דיגיטלי. 

עכשיו ניקח בחשבון שכל אחד מ-2 ביליון האנשים בעולם שמחוברים לאינטרנט, נכון לסוף שנת 2012, יקראו כ-10 כתבות ביום. הפליטות של גזי החממה לאטמוספירה יהיו שוות ערך לפליטות מכ-13 אלף מכוניות המקיפות את כדור הארץ, כלומר 100 מיליון טון גזי חממה ביום

אבל קריאה בטור או בכתבה אינה הפעולה היחידה ברשת שיש לה השפעה סביבתית. בכל יום, מהבוקר עד הלילה אנחנו גולשים ומשתמשים במנועי חיפוש, שולחים אי-מיילים ומשתפים ברשתות חברתיות, ולכל אלו יש מחיר סביבתי לא מבוטל

הטבלה המצורפת מטה מסכמת את פליטות גזי החממה כתוצאה מפעולות שגרתיות ברשת ובהשוואה לפעולות יומיומיות אחרות. אם לוקחים בחשבון את מספר המשתמשים ברשת, שהולך וגדל משנה לשנה, המחיר גבוה. דוגמא מצוינת היא 62 טריליון אי-מיילים מסוג ספאם, שנשלחו בשנת 2012 בעולם, ובנוסף לכך שהם מטרידים את מקבליהם, הם פלטו גזי חממה בכמות שנפלטת בכל מדינת ישראל במשך שלושה חודשים. כלומר מפגע סביבתי של ממש.

פליטות גזי חממה מפעילות ברשת

פעולה ברשת פליטות גזי חממה (gCO2) השוואה
אי-מייל ממוצע (כתיבה וקריאה) 4 חצי שעת עבודה של נורה חסכונית
אי-מיילים לשנה לאדם (שליחה, קריאה, סינון ומחיקה) 135 אלף טיסה הלוך ושוב לרודוס
מייל ספאם 0.3 הפקת ליטר מי ברז
סה"כ מיילים מסוג ספאם שנשלחו בשנת 2012 (62 טריליון) 19 טריליון סך הפליטות של מדינת ישראל בשלושה חודשים
חיפוש בגוגל 0.2 ייצור עטיפת נייר למסטיק
3,000 חיפושים 600 הפעלת מכונת כביסה ב-30 מעלות
שימוש שנתי למשתמש בפייסבוק 270 הכנת קפוצ'ינו גדול
קריאת ספר ברשת 170 יצור 24 ספרים מודפסים ולא ממוחזרים דומים

עם זאת, בעוד שמספר המשתמשים באינטרנט בין השנים 2000 ל-2006 גדל ב-32,000,000% (כן, זה המספר) הגידול בצריכת האנרגיה של צרכני האינטרנט עלה רק ב-200%. בעצם מדובר בהתייעלות משמעותית בצריכת האנרגיה למשתמש ובהפחתה של 160,000%. הכיצד זה ייתכן? מקור ההתייעלות הוא בשימוש בשרתים יעילים יותר ובאנרגיה נקייה יותר בחוות השרתים של חברות כמו גוגל ופייסבוק שמשתמשות בכ-30% אנרגיות מתחדשות של רוח ושמש

בכדי להבין את המשמעות של התייעלות זו, נעשה שוב השוואה לשוק הרכב. במידה ששוק הרכב היה מתייעל אנרגטית כמו הרשת, רכב חדש שנוסע בממוצע 20 ק"מ לליטר היה נוסע כיום 320,000,000 ק"מ לליטר. 

אולם לשימוש ברשת יש גם לא מעט היבטים של התייעלות אנרגטית והוא יכול להוביל להפחתה בפליטות ובמפגעים הסביבתיים. לדוגמא, צפייה בסרט ברשת, במקום רכישה או השכרה של סרט בחנות, מפחיתה את הפליטות הנוצרות כתוצאה מייצור הדיסק והעטיפה לצד הנסיעה אל ומהחנות בכ-16,000%.

הרשת מאפשרת גם לעבוד מהבית. לאחרונה הנושא עלה לסדר היום כשמנכ"לית יאהו הודיעה כי החברה לא תאפשר יותר לעבוד מהבית, מה שגרר ויכוח ציבורי נרחב. אולם מבלי להתייחס לתפוקת העבודה וליתרונות הכלכליים והחברתיים בהפחתת העומס בכבישים, ביטול שעות נסיעה והגמישות לעבוד מכל מקום ובכל זמן, עבודה מהבית מפחיתה גם את פליטות הפחמן הדו-חמצני. חישוב שנערך בארצות הברית מצא כי מעבר ליום עבודה אחד בשבוע מהבית יפחית בממוצע 1 טון גזי חממה לאדם

כמובן שלשימוש ברשת יש השפעות סביבתיות ובריאותיות נוספות, החל ב"ענני" הקרינה שמקיפים את המחשבים, הבית, בית הקפה והרחוב, דרך ייצור מוגבר של פסולת אלקטרונית ובעיקר פלסטיק ומתכות רעילות בעלות פוטנציאל לזיהום קרקע ומקורות מים, לצד פגיעה בגב ובעיניים והשמנה כתוצאה משעות ישיבה ממושכות מול המסך


מעבר למודעות להשפעה הסביבתית של הגלישה ברשת, כל אחד מאיתנו יכול לעשות מספר צעדים קטנים בכדי לייעל את השימוש ברשת, החל בחיפוש ממוקד ובסגירה של חלונות ואתרים שלא בשימוש ועד להפחתת השימוש במקור.

שר התקשורת היוצא משה כחלון, קידם גלישה מהירה וזולה לכל, משרד החינוך קידם בשנים האחרונות גלישה בטוחה ברשת, ואילו בפני שר התקשורת הנכנס, ח"כ גלעד ארדן, שהוא גם השר להגנת הסביבה היוצא, עומד אתגר גדול יותר - להפוך את הגלישה ברשת לידידותית יותר לסביבה. 

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

לכתבה באתר ynet


כתבות נוספות:
מידע מלוכלך: המחיר האקולוגי שגובים מרכזי השרתים של ענקיות הרשת
הקרב על החווה: גרינפיס נגד פייסבוק
פייסבוק חושפת לראשונה כמה זיהום היא יוצרת
עוצמה, זיהום ואינטרנט
גרינפיס נגד מיקרוסופט ואפל: הכי מזהמות ברשת
השבדית החדשה (והירוקה) של מארק צוקרברג
10 הפרקטיקות העסקיות המובילות של מיקרוסופט לניהול מרכזי מחשבים "ברי קיימא"
The Top 10 Energy-Saving Tips for a Greener Data Center
יבמ חסכה ב-2011 אנרגיה בסכום של 43 מיליון דולרים
לייק ירוק: פייסבוק וגרינפיס ישתפו פעולה

עוצמה, זיהום ואינטרנט

נשלח 25 בספט׳ 2012, 13:18 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 בספט׳ 2012, 13:19 ]

הניו-יורק טיימס יצא למסע במרכזי השרתים של ענקיות האינטרנט וחשף את נתוני הזיהום וצריכת האנרגיה שמייצרות גוגל, פייסבוק ויאהו, במאמר שעורר מחלוקת ברשת

ניו יורק טיימס, 25/9/2012

למכונות של ג'ף רוטשילד בפייסבוק היתה בעיה, שרוטשילד ידע כי עליו לפתור במהירות. הן עמדו להינמס. החברה דחסה בשטח שכור של 12 על 18 מטר ערימות שרתים שנדרשו לאכסן ולעבד מידע מחשבונות המשתמשים. החשמל שהוזרם למחשבים האלו חימם יתר על המידה את שקעי האית'רנט -רשת התקשורת המקומית- ומרכיבים חיוניים אחרים.

לאחר חשיבה זריזה, רוטשילד, המהנדס הראשי של החברה, שלח כמה עובדים לקנות כל מאוורר שיוכלו למצוא כדי לשלוח אוויר קר אל הציוד ולמנוע מהאתר לקרוס.

כל זה אירע בתחילת 2006, כשלפייסבוק היתה כמות צנועה של 10 מיליון משתמשים ומרכז שרתים אחד. היום, המידע שיוצרים קרוב למיליארד אנשים דורש תשתיות עצומות, עם שורות על גבי שורות של שרתים המתפרשות על פני מאות ואלפי מטרים רבועים, ומערכות קירור תעשיתיות.

התשתיות של פייסבוק הן שבריר מעשרות אלפי מרכזי שרתים שקיימים כיום ותומכים במפץ של העידן הדיגיטלי. כמויות כבירות של נתונים נכנסות לתנועה מידי יום עם כל קליק או נגיעה במסך, כשאנשים מורידים סרטים מאייטיונס, בודקים את חשבון האשראי באתר ויזה, שולחים מייל ביאהו עם קובץ מצורף, רוכשים באמזון, מצייצים בטוויטר או קוראים עיתון ברשת.

בדיקה באורך שנה שערך הניו-יורק טיימס חשף כי יסודות אלו של תעשיית המידע עומדים בסתירה לתדמית היעילות והידידותיות לסביבה שנוצרה לתעשיה זו.

מרבית מרכזי השרתים, מכורח העיצוב שלהם, צורכים כמויות עצומות של אנרגיה בבזבזנות בלתי הולמת. חברות האינטרנט מפעילות את המתקנים שלהם בקיבולת מלאה סביב השעון, ללא קשר לביקוש. כתוצאה מכך, מרכזי השרתים יכולים לבזבז 90% או יותר מהחשמל שהם צורכים.

כדי לשמור מפני נפילת מתח, חברות האינטרנט מסתמכות על בנקים של גנרטורים שפולטים דיזל. לפי מסמכים, הרשויות מתחילות לקבוע בהדרגה כי הזיהום ממרכזי השרתים מפר תקנות אוויר נקי. בעמק הסיליקון, מרכזי שרתים רבים נמצאים ברשימת הגופים המזהמים ביותר את האוויר.

ברחבי העולם, מאכסני המידע הדיגיטלי משתמשים בכ-30 מיליארד וואט של חשמל, כמות השווה בחישוב גס לתוצר של 30 תחנות כוח גרעיניות, כך לפי הערכת מומחים. מרכזי שרתים בארה"ב אחראים לרבע עד שליש מתצרוכת זו.

"ההבנה של המספרים והגודל האמיתי של המערכות האלו מטלטל, גם עבור אנשים מהתעשיה", אמר פיטר גרוס, שסייע בתכנון מאות מרכזי שרתים. "מרכז שרתים בודד יכול לצרוך יותר חשמל מעיר בגודל בינוני".

יעילות אנרגטית משתנה מאוד מחברה לחברה, אך ניתוח של הניו-יורק טיימס ומקינזי של צריכת האנרגיה במרכזי שרתים מצא כי בממוצע, 6%-12% מתצרוכת החשמל לשרתים משמשת לביצוע חישובים. השאר משמש להשארת השרתים במצב המתנה, כך שיהיו מוכנים לשימוש במצב של עליה בפעילות, כך שהאתר לא יאט או יקרוס.

המחקר דגם כ-20,000 שרתים ב-70 מרכזי שרתים גדולים של חברות תרופות, ספקים לצבא, בנקים, חברות מדיה וסוכנויות ממשלה. "זה הסוד המלוכלך של התעשיה, ואף אחד לא רוצה להיות הראשון להודות באשמה", אמר מנהל בכיר שביקש לא להזדהות, כדי להגן על המוניטין של החברה שלו. "אם היינו מפעל ייצור, היו סוגרים אותנו מייד".

המציאות הפיזית הזו של הנתונים רחוקה מהמיתולוגיה שנוצרה לאינטרנט: היכן שחיים מתקיימים במרחב הוירטואלי וכל פיסת זיכרון מאוכסנת "בענן".

השימוש הלא יעיל בחשמל מונע לרוב ממערכת היחסים הסימביוטית בין המשתמשים שדורשים תגובה מיידית לקליק עכבר וחברות שאי עמידה בציפיות האלו פירושה סיכון לעסק שלהן.

גם חשמל זורם במלוא התפוקה אינו מספק עבור התעשיה. בנוסף לגנראטורים, מרבית מרכזי השרתים הגדולים מחזיקים בנקים של גלגלי תנופה ענקיים עם אלפי סוללות, רבות מהן דומות למצברים של רכב, כדי להזרים חשמל למחשבים במקרה של כשל מערכת, בתוך כמה אלפי שניות.

"זה בזבוז", אמר דניס פ.סימנסקי, חוקר בכיר במוסד לאנרגיית חשמל, קבוצה ללא מטרות רווח. "יש כאן יותר מידי פוליסות ביטוח".

לפחות תריסר מרכזי שרתים גדולים תועדו מפרים תקנות אוויר נקי בווירג'יניה ובאילינוי לבדה, לפי רישומים ממשלתיים. אמזון היתה אחראית ל-24 הפרות בשלוש השנים האחרונות בצפון וירג'יניה, כולל הפעלת חלק מהגנראטורים של החברה ללא אישור בסיסי.

מספר חברות אמרו שהשתמשו בתוכנה שהונדסה מחדש באופן היקפי ובמערכות קירור שנועדו להפחית את בזבוז החשמל. ביניהן פייסבוק וגוגל, שעיצבו מחדש את החומרה שלהן. עדיין, לפי גילויים אחרונים, מרכזי השרתים של גוגל צורכים קרוב ל-300 מיליון וואט, ואלו של פייסבוק כ-60 מיליון וואט.

רבים מהפתרונות האלו זמינים באופן מיידי, אך בתעשיה הסולדת מסיכון מרבית החברות נרתעות משינוי סיטונאי. שיפור או הערכת מצב בנושא מסובכים, בשל האופי החשאי של התעשיה שמבוססת ברובה על גישה למידע אישי של אנשים.

מסיבות של אבטחה, חברות אפילו לא חושפות את המיקום של מרכזי השרתים שלהן, שממוקמים במבנים אנונימיים תחת אבטחה כבדה. חברות גם שומרות על הטכנולוגיה שלהן מסיבות תחרותיות, אמר מייקל מנוס, מנהל ותיק בתעשיה. "כל הצעדים הללו הם משחק שנועד לגונן על מועדון החברים הסגור", אמר.

החשאיות מתגברת כשמגיעים לשימוש באנרגיה. כדי לסבך ביצוע הערכות מצב, אף סוכנות ממשלתית יחידה לא מחזיקה בסמכויות המעקב אחר התעשיה. למעשה, הממשל הפדרלי לא יכל לקבוע כמה אנרגיה צורכים מרכזי השרתים שלו עצמו, לפי פקידים שהיו מעורבים במחקר שהושלם בשנה שעברה.

במחקר כן התגלה שמספר מרכזי השרתים הפדרליים צמח מ-432 ב-1998 ל-2,094 ב-2010. המחקר התבסס על אלפי מסמכים מקומיים וממשלתיים, תיעודים של ארגוני סביבה וחופש מידע, וביקורים במרכזי שרתים.

חלק מהאנליסטים מזהירים מכך שככל שכמות הנתונים והאנרגיה ימשיכו לעלות, חברות שלא ישנו את התנהגותן יעמדו בסופו של דבר בפני טלטלה בתעשיה שהיתה נתונה בעבר לתהפוכות, כולל התפוצצות של בועת הדוט.קום בשנות ה-90.

"זה לא בר קיימא", אמר מארק בראמפיט, יועץ לתעשיות מידע. "הם הולכים להתנגש בקיר לבנים".

מיליארדים של בייטים

כשהוא לבוש בטי-שירט של FC ברצלונה ובמכנסי ברמודה פשוטים, אנדריי טראן טייל במרכז השרתים של יאהו בסנטה קלרה, היכן שהוא משמש כמנהל התפעול של האתר. הממלכה של טראן, שכללה שרתים המוקדשים לספורט, פנטזיה ושיתוף תמונות, כמו גם לדברים אחרים, היתה שטח הגון של אינספור חדרי מחשבים היכן שגלי הגאות של הנתונים נשטפים.

מסדרונות אחרי מסדרונות של שרתים עם אורות מהבהבים כחולים, ירוקים ובצבע ענבר, המונחים על רצפה מנוקבת חורים עגולים שפולטים אוויר קר. בתוך כל שרת מסתובבים כוננים קשיחים שמאכסנים את המידע. הרמז היחיד לכך שמדובר במרכז של יאהו, ששמה לא נראה בשום מקום, נמצא בסבך כבלים הצבועים בצבעי החברה – סגול וצהוב.
"כאן יכולים להימצא מיילים של אלפי אנשים", אמר טראן והצביע לעבר אחד המסדרונות. "אנשים שומרים מיילים וקבצים מצורפים לנצח, כך שצריך הרבה מקום".

בכל שנה המעבדים בשרתים הופכים מהירים יותר, ואכסון מדיה הופך דחוס וזול יותר, אך הקצב המסחרר של ייצור המידע מעט גבוה יותר.

ג'רמי ברטון, מומחה לאכסון מידע, סיפר שכשעבד בחברת מחשבים לפני עשור, הלקוח ה'כבד' ביותר מבחינת נתונים החזיק מסד נתונים של 50,000 ג'יגה-בייט.

היום, כמיליון ג'יגהבייט מעובדים ומאוכסנים במרכז שרתים במהלך יצירת סרט תלת-מימד בודד, אמר ברטון, כעת בכיר בחברת אחסון המידע EMC. רק אחת מלקוחות החברה, הבורסה בניו-יורק, מייצרת עד 2,000 ג'יגהבייט של נתונים ביום, אותם חייבים לשמור למשך שנה, הוסיף.

EMC וארגון הנתונים הבינלאומי מעריכים שיותר מ-1.8 טריליון ג'יגהבייט של מידע דיגיטלי נוצרו ברחבי העולם בשנה שעברה. "זה מירוץ בין היכולת שלנו לייצר מידע ובין היכולת שלנו לאכסן ולנהל מידע", אמר ברטון. כשלושה-רבעים מהמידע הזה, מעריכים ב-EMC, נוצר על-ידי צרכנים בודדים.

ללא מושג על כך שהמידע הוא פיזי, וששמירתו צורכת מקום ואנרגיה, הצרכנים האלו פיתחו הרגל של שליחת קבצים עצומים של מידע הלוך ושוב, כמו מיילים קבוצתיים עם תמונות מצורפות וסרטי וידיאו.

גם הפעולות היומיומיות של הפעלת אפליקציה או חיפוש מסעדה איטלקית במנהטן דורשות שרתים המוצבים בהיכון כדי לעבד את המידע. "אם תאמר למישהו שהוא לא יכול להיכנס ליו-טיוב או להוריד סרט מנטפליקס, הם יגידו לך שזו זכות שניתנה להם מהאל", אמר ברוס טיילור, סגן נשיא Uptime, ארגון מקצועי לחברות המפעילות מרכזי שרתים.

כדי לתמוך בכל הפעילות הדיגיטלית הזו, ישנם כיום יותר משלושה מיליון מרכזי שרתים בגדלים משתנים רחבי העולם. בארה"ב צרכו מרכזי שרתים 2% מתצרוכת החשמל של המדינה ב-2011, לפי ניתוח של ג'ונתן ג'י. קומי מאוניברסיטת סטנפורד.

בתעשיה טוענים מזה זמן רב שמחשוב פעולות עסקיות ומשימות יומיומיות כמו בנקאות חוסך אנרגיה ומשאבים. השוואה ישירה בין התעשיות קשה: נייר צורך אנרגיה נוספת לשינועו ולשריפת הפסולת שנגרמת מייצורו.

באופן דומה, הפעולה של מרכזי השרתים מערבת עשרות מיליוני מחשבים ניידים, טלפונים וטאבלטים.

מרכזי שרתים הם גם לקוחות נחשקים מאוד עבור רשויות שונות. ספקי חשמל רבים בארצות הברית מקבלים רווחים ממרכזי השרתים שצורכים סביב השעון. הספקים יכולים לתכנן מראש את קניית האנרגיה שלהם, ולספק שירות בלילה, בזמן שבו צריכת החשמל בבתים צונחת.

בראמפיט חושש שהדינאמיקה הזו מעודדת את התעשיה הבזבזנית. עם כל האנרגיה והחומרה שזורמות כל הזמן, אחרים מאמינים שיהיה זה אתגר לשיטות עיבוד ואכסון המידע הנוכחיות להתמודד עם הצונאמי הדיגיטלי.

חלק מהמומחים בתעשיה מאמינים שהפתרון טמון בענן: מרכוז המחשוב סביב מרכזי שרתים גדולים המתופעלים כראוי. המרכזים הללו יסתמכו על וירטואליזציה, שתאפשר לשרתים למזג את הזהויות שלהם למשאבי מחשוב גדולים וגמישים שיחולקו בין המשתמשים לפי הצורך והמיקום.

תומך אחד בגישה הזו הוא קומי, מומחה למרכזי שרתים מאוניברסיטת סטנפורד. אך לדבריו חברות רבות שמנסות לנהל מרכזי שרתים משלהן, בתוך שטח החברה או בשטח שכור, אינם בקיאים או אינם בוטחים בטכנולוגית הענן החדשה. לרוע המזל, החברות הללו אחראיות לרוב צריכת האנרגיה במרכזי שרתים.

מומחים אחרים מביעים ספקות לגבי הענן, ואומרים שהאמונה בעלת הנופך המיסטי ביכולותיו מתנפצת כשמתגלה הצורך הפיזי בתשתיות הנדרשות כדי לתמוך בו. שימוש בענן "רק משנה את המקום שבו רצות האפליקציות", אמר האנק סידר, מנהל מחקר וחינוך ב- Uptime. "הכל הולך למרכז שרתים איפהשהוא".

חלק תוהים אם שפת האינטרנט עצמה היא מחסום להבנת הפיסיות שלו, והשפה הזו לא הולכת להיעלם. קחו, לדוגמה, את נושא אחסון המידע, אמר רנדל ה. ויקטורה, פרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת מינסוטה החוקר מכשירי אחסון מגנטי.
"כשמישהו אומר, 'אני הולך לאחסן משהו בענן, אין לנו צורך בכוננים עוד' – הענן הוא הכונן", אמר ויקטורה. "אנחנו מקבלים את הכוננים בצורה זו או אחרת, אנחנו פשוט לא יודעים מזה".

מה שלא יקרה בחברות, ברור כי בקרב הצרכנים, הציפיות מניעות את הצורך בתשתיות אדירות. "זה מה שמניע את הצמיחה האדירה – ציפייתו של משתמש הקצה לזמניות של כל דבר, בכל שעה ובכל מקום", אמר דיוויד קפוצ'יו, מנהל מחקר וסגן נשיא בגרטנר. "אנחנו מה שגורם לבעיה".

 
 

אפליקציה ישראלית תאפשר לכם לדווח על עברייני תנועה

נשלח 24 ביולי 2012, 0:00 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 24 ביולי 2012, 0:00 ]

מאת אביחי אפוטה, 22/7/2012
 
 

לא מעט פעמים יוצא לנו בזמן נהיגה או סתם הליכה ברחוב להבחין בעבירות תנועה שונות, חלקן חמורות ומקוממות במיוחד, ולהתבאס שאין איזו שיטה פשוטה לתעד את המעשה, ולדאוג שהוא יטופל על ידי גורמי אכיפת החוק. מיזם ישראלי חדש מנסה לתקן בדיוק את זה.

תכירו את 'נרשם' (Nirsham), סטארט-אפ ישראלי חדש שהוקם על ידי האחים שלמה ואלעזר גולדמן, המפתח פלטפורמה ייעודית לתיעוד ודיווח על עבירות תנועה באמצעות אפליקציית סמארטפון ואתר אינטרנט מיוחד:

[וידאו]

http://www.youtube.com/embed/JA-dP4IBd9o?wmode=Opaque

איך זה עובד? באמצעות האפליקציה יכולים משתמשים לתעד עבירות תנועה שונות של הנהגים מסביבם, כאשר באמצעות לחיצה ארוכה על לחצן המצלמה יצולמו מספר תמונות סטילס במהירות גבוהה שיתעדו את המתרחש באופן עקבי. תוך כדי הצילום באפליקציה, יש להגיד בקול את מספר לוחית הרישוי של הרכב שמבצע עבירה ובסיום הצילום יועבר כל התיעוד באופן אוטומטי לשרתים של החברה.

החומרים שיתקבלו בחברה יעברו סריקה ראשונית, ולאחר מכן יועלו על ידי החברה לאתר האינטרנט של השירות בכתובת Nirsham.co.il. הגולשים באתר יוכלו לצפות בתיעודים השונים ולהצביע האם מדובר לדעתם בעבירת תנועה ברורה (Clear Violation) או שלא נראית עבירה בתמונות (No Violation).

כל תיעוד שכזה יהיה זמין להצבעת הגולשים באתר למשך תקופה של שבוע, ובמידה והגולשים החליטו שאכן מדובר בעבירה - תגיש החברה תלונה למשטרה במטרה למצות את הדין עם העבריין. אם מדובר ברכב השייך לצי של חברה מסוימת, חברת "נרשם" תפנה אליה בתלונה עם תיעוד העבירה.

"למשטרת ישראל מגיעות כ-5,000 תלונות על עבירות תנועה של אזרחים על ידי אזרחים אחרים שפשוט ראו אותן ורשמו לעצמם את מספר לוחית הזיהוי של הרכב שלהם", אמר שלמה גולדמן בשיחה עם Feeder. "למשטרה יש בעיה עם טיפול בתלונות מהסוג הזה כי זו מילה כנגד מילה. באמצעות תיעוד ברור ככל הניתן והגשת תלונה רשמית מצידנו למשטרה יהיה הרבה יותר קל לפעול כנגד אותם עבריינים".

בעת תיעוד עבירת תנועה באפליקציה יכול המשתמש לשייך את מה שתיעד לאחת מ-4 קטגוריות: עבירות תנועה, בריונות כביש, תאונות דרכים ומפגעים בדרך. עד כה פעל המיזם מתחת לראדר ומרבית העבירות המתועדות שנמצאות בו צולמו על ידי כ-100 משתמשים בסך הכל, בהם גם האחים היזמים עצמם: "אנחנו יושבים שנינו בבית קפה הצופה אל אחד הרחובות בירושלים, ובתוך חצי שעה מצליחים לתעד בין 5 ל-6 עבירות של רכבים העוברים ברמזור אדום", אמר שלמה. "הרעיון המרכזי שלנו במיזם הוא שאם מספיק אנשים ישתמשו באפליקציה, זה יהפוך לגורם ההפתעה וההרתעה הטוב ביותר לשאר הנהגים על הכביש".

"ברגע שהנהגים בכביש יתחילו לשאול את עצמם מה בדיוק עושה הבחור ההוא עם האייפון בבית הקפה, האם הוא סתם שולח הודעה או שאולי הוא מתעד אותי - אז נוכל להשפיע על קבלת ההחלטות המוטעית של הנהגים", הוסיפו ואמרו היזמים. "רק כך ניתן יהיה להשפיע ולהפחית את תאונות הדרכים בישראל".

נכון להיום אפליקציית Nirsham זמינה להורדה בחינם עבור מכשירי האנדרואיד (כאן), גרסה 2.2 ולמעלה, ואפליקציית האייפון תהיה זמינה להורדה בעוד כשבועיים (גם כן בחינם).

לכתבה באתר feeder

 
 

המידע הסלולרי משמש גם לדיווח על מפגעים תעבורתיים

נשלח 6 במאי 2012, 3:19 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 במאי 2012, 3:20 ]

מאת עודד ירון, 4/5/2012
 

המחקר שביצעו החוקרים באוניברסיטת קרנגי מלון הוא חלק ממגמה רחבה של שימוש במידע הסלולרי לצורך יצירת אפליקציות שימושיות, כמו דיווח על מפגעים, לצד הפקת מידע מחקרי. כך, למשל, מאפשרים האתר הישראלי mifgaim.co.il והאפליקציות השייכות לו לשתף במפגעים תעבורתיים. האדריכל ומתכנן הערים, ד"ר יודן רופא, אומר כי "זה בהחלט משהו שבחזית, פשוט כי כל הדברים האלה חדשים. הסלולרי הוא בן 15 שנה, בהיקפים משמעותיים, גוגל מפות קיים בערך 10 שנה, וכך גם תוכנות שמאפשרות ניתוח של בסיסי נתונים ענקיים כאלה".

"לא מדובר רק בעניין של אופנה", מדגיש רופא, "אני חושב שיש פה פוטנציאל ענק". הוא סיפר כי הפוטנציאל הוא בכך שכלים כאלה יאפשרו הגברת מעורבות של אזרחים בניהול העיר. "היום יש בארצות הברית כמה ערים שמנסות לעשות את זה גם ברמת התקציב העירוני". הן מציגות לתושבים את התקציבים, העלויות והצרכים ומבקשות מהם להציע במה לשים דגש.

בעולם קיימות יוזמות רבות של יצירת אפליקציות באמצעות פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים. המגמה הזאת קיימת בעולם כבר כמה שנים, כשבישראל מקדם השר מיכאל איתן יוזמה לתמיכה במפתחי אפליקציות שיסייעו להנגשת מידע ממשלתי.

לכתבה בהארץ


כתבות קשורות:

לאתר mifgaim.co.il

1-10 of 40