הצצה נדירה אל מתקן מאובטח ומרוחק באיסלנד שבו מחשבים רבי עוצמה וזוללי אנרגיה כורים יחידות של המטבע הווירטואלי ביטקוין ■"מה שיש לנו כאן הן מכונות להדפסת כסף. אנחנו לא יכולים להרשות שזרים יגיעו אליהן"מאת ניו יורק טיימס, נתנאל פופרכדי להגיע למקום עליך לעבור דרך שער מבוצר, ואז להיכנס לבניין צהוב וחסר ייחוד. לאחר בחינה על ידי שומר הניצב מאחורי זכוכית משוריינת, אתה עובר עוד ארבע נקודות בדיקה, כולל מה שמכונה "מלכודת אנושית" - המאפשרת מעבר הלאה רק לאחר שהדלת מאחוריך נסגרת. או אז אתה מגיע לחדר המבצעים, המואר באור ניאון, שבו יותר מ–100 מחשבים מזמזמים, שכל אחד מהם נעול בתוך ארון ומקורר באמצעות אוויר ארקטי שחודר מבעד לפתחים ברצפה. המחשבים האלה הם הפועלים של המכרות הווירטואליים שבהם מתבצעת הכרייה של יחידות הביטקוין. במקום להשתמש באתי חפירה, המכונות האלה, המבוססות על תוכנות קוד פתוח, מחשבות אלגוריתמים מורכבים במשך 24 שעות ביממה. אם הן מצליחות לפענח את התשובות לפני מתחרותיהן ברחבי העולם, הן גורפות חופן של 25 ביטקוינים חדשים מהרשת המבוזרת של המטבע הווירטואלי. הרשת הזאת מתוכנתת ליצירה של 21 מיליון מטבעות לכל היותר. עד כה נכרו קצת יותר ממחצית מהמספר הזה, אך מכיוון שהמערכת תתחיל לשחרר ביטקוינים בקצב אטי יותר ויותר, כרייתם של הנותרים עלולה לארוך יותר מ-100 שנה. המחסור הזה והטירוף הספקולטיבי שמתעורר סביב המטבע דיגיטלי הזניקו בשבועות האחרונים את השווי של כל מטבע כזה עד לכ-1,100 דולר. ביטקוין הוא מטבע בלתי נראה, שאינו נתמך על
ידי אף ממשלה. הוא שימושי רק כהשקעה ספקולטיבית או כמטבע באינטרנט, אך
כרייתו מחייבת תשתית פיסית מסיבית במידה מפתיעה. "מה שיש לנו כאן הן מכונות
להדפסת כסף", אומר עמנואל אביודון, 31, מייסד החברה שבנתה את המתקן
באיסלנד, שנאלץ לצעוק בגלל רעש המחשבים ברקע. "אנחנו לא להרשות לעצמנו
שזרים יגיעו אליהן". אביודון הוא אחד מכמה יזמים שהסתערו - באופן שמזכיר בהלה לזהב - על עסקי כריית הביטקוין בחודשים האחרונים. היזמים האלה נוטלים הימור אדיר על כך שהביטקוין לא יתרסק, כפי שהוא איים לעשות כבר כמה פעמים. אם המטבע אכן יקרוס, המחשבים החדשים יהיו חסרי תועלת, מכיוון שהם מיועדים במיוחד לכריית ביטקוין. אלא שהכורים הם בין המאמינים הגדולים במטבע, וטוענים שהוא יהפוך לדרך חדשה וזולה להעברת כסף ברחבי העולם, ויחדל להיות השקעה ספקולטיבית בלבד. הוצאות אנרגיה גבוהות עיקר הפעילות שצצה סביב כריית המטבע שמורה בסודיות קפדנית, אבל אביודון הסכים לחשוף למעננו את המתקן בפעם הראשונה. הוא בריטי צעיר ורציני, עם טעם באופנת קז'ואל של הייטקיסטים מביני עניין, שהיה מתכנת ב-HSBC בלונדון כשהחליט להשקיע במחשבים מיוחדים שיבצעו את כריית הביטקוין. המחשבים האלה צורכים כל כך הרבה אנרגיה, כך לחשבון החשמל עשויה להיות השפעה משמעותית על שיעור הרווח. ישנם מתקנים לכריית ביטקוין בכמה מקומות בעולם - למשל בהונג קונג ובמדינת וושינגטון בארה"ב - אבל אביודון בחר באיסלנד, שבה אנרגיה גיאותרמית והידרואלקטרית מצויה בשפע ובזול, וקירור המחשבים אינו כרוך בהוצאה בגלל האקלים הקר. 
מכרה הביטקוין של קלאוד האשינג באיסלנד. המדינה נבחרה בשל האנרגיה הזמינה, ובשל העובדה שקירור המחשבים אינו כרוך בהוצאה בשל האקלים. צילום: ניו יורק טיימס
פעולת הכרייה יכולה לבלבל אפילו את מי שאמונים על הטיפול בה. הלגי הלגאסון, גבר איסלנדי חסון וקירח, המפקח על מרכז המידע שמאכלס את מחשבי הביטקוין, אומר כי כששמע לראשונה על פעולת הכרייה של הביטקוין הוא ציפה למשהו שונה לגמרי. "חשבתי שנכניס פנימה את המכונות, ואז נניח מאחוריהן שקים שיקלטו את המטבעות שיגיחו מהן", הוא צוחק. הידע שרכש מאז בנוגע לביטקוין הרחיב את אופקיו, אבל רק עד גבול מסוים. "זה עסק מוזר. אני לא יכול לומר שאני מבין אותו", הוא אומר. עד לפני כמה חודשים, רוב כריית הביטקוין נעשתה במחשבים ביתיים של משוגעים לדבר. ואולם ככל ששוויו של המטבע המריא, התחרות על כריית מטבעות חדשים הולידה מירוץ שבמהרה הפך את הכרייה לתעשייה של ממש. "אפילו אם היתה ברשותך חומרה מתאימה מוקדם יותר השנה, היא כבר מיושנת", אומר גרג שביי, מייסד שותף של ג'נסיס בלוק, חברת מחקר למטבע הווירטואלי. "אנחנו מדברים על זינוקים בסדרי גודל". 
העבודה שהמחשבים עושים דומה לניחוש של מספר בהגרלת לוטו. ככל שהמחשבים פועלים מהר יותר, כך גדל הסיכוי לנחש מהו המספר הנכון ולזכות במטבעות יקרים. לכן, יזמי כרייה רוכשים שבבים ומחשבים שתוכננו במיוחד רק עבור העבודה הזאת. כל אחת מהמכונות במתקן באיסלנד שווה כ–20 אלף דולר. האנרגיה הדרושה כדי להפעיל את המחשבים האלה גררה ביקורת על כך שכריית הביטקוין היא בזבזנית, שלא לדבר על חסרת תועלת מבחינה חברתית, אך אביודון גאה בשימוש שנעשה באנרגיה מתחדשת לשם כך, לפחות באיסלנד. מרוץ חימוש דיגיטלי כשאביודון שמע לראשונה על כריית ביטקוין ב-2010, הוא חשב שזו תרמית. דעתו על הביטקוין השתנתה בינואר 2013, כשהוא ראה את מחירו מטפס. הוא התקין אפליקציה חינמית במחשב בביתו, שקישרה אותו לרשת של ביטקוין. זו העניקה לו הגדרה שמאפשרת כרייה, ורתמה את כוחו של הכרטיס הגרפי הסטנדרטי שלו לביצוע עבודת קידוד. אביודון עבד ב-HSBC במשך היום והקדיש את הלילות למערכת הביטקוין, אך במהרה הבין שאם הוא רוצה להרוויח כסף, המחשב שלו חייב לעבוד בכרייה מסביב לשעון. כשהחל להרוויח כסף, חבריו שאלו אותו אם הם יכולים להשקיע במפעל הכרייה. בפברואר הוא השתמש בכסף כדי לקנות מחשבים מסטארט־אפ שנרתם לייצור מחשבים מותאמים לכרייה. הביקוש עבור המחשבים האלה כל כך גדול, שהוא חייב היה לשלם מראש ולחכות למשלוח. כשהעיכובים נמשכו זמן רב מדי, הוא נאלץ לרכוש באי־ביי שני מחשבים רבי עוצמה ב-130 אלף דולר, שאותם התקין במרכז מידע בקנזס סיטי שבארה"ב. זו היתה תחילתה של החברה שלו, קלאוד האשינג, שמשכירה כוח מחשוב עבור אנשים שרוצים לכרות ביטקוין מבלי לרכוש מחשבים בעצמם. 
מטבעות ביטקוין
צילום: Bloomberg
לפי חישובים שעשה מייקל טיילור, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, לכל המחשבים שמוקדשים לכריית ביטקוין יש כיום כוח מחשוב הגדול פי 4,500 מזה של מחשב העל החזק ביותר של הממשל האמריקאי, סקויה של IBM. קיבולת המחשב של רשת ביטקוין גדלה ב–30,000% אלף מתחילת 2013. אפילו לפני שהמכונות בקנזס סיטי החלו לעבוד, היה ברור לאביודון שהן לא יספיקו. אז הוא הזמין 100 מכונות מסטארט־אפ בשוודיה, ובאוקטובר העביר אותן למתקן באיסלנד. תוך כמה חודשים בלבד, המתקן כבר ייצר ביטקוין בשווי של יותר מ-4 מיליון דולר, לפי ערכם הנוכחי ולפי חשבון החברה ברשת הביטקוין הפתוחה. אביודון אמר כי עד פברואר הוא מקווה להחזיק ב-15% מכוח המיחשוב הכולל ברשת הביטקוין, הרבה יותר מכל מפעיל אחר. בעודו פוזל לעבר פאר היצירה שלו, במבט שבין גאווה לחרדה, אביודון מדבר על מעלותיו של המתקן האיסלנדי, שבו זרם החשמל לא נפסק אפילו פעם אחת. "אסור שתהיה לנו נפילת רשת. אף פעם", הוא אומר. "בטח שלא עם כמה ששילמנו. לא עם ביטקוין". |