מידע מלוכלך: המחיר האקולוגי שגובים מרכזי השרתים של ענקיות הרשת

נשלח 18 בספט׳ 2011, 6:28 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 בספט׳ 2011, 6:49 ]

מרכזי השרתים האדירים של חברות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט הופכים בהדרגה למפלצות זוללות אנרגיה שעשויות להשפיע על עתידו הסביבתי של העולם

18.09.11 | 10:10  מיה אפשטיין
Storage
צפיתם בסרטון ביוטיוב, עשיתם לייק בפייסבוק או חיפשתם  כתבה בגוגל? כנראה שתרמתם עוד קצת לגסיסתו של כדור הארץ. פעולה פשוטה באינטרנט משחררת לחלל האוויר 10 גרמים של פחמן ותורמת להתחממות הגלובלית. קחו את 10 הגרמים האלה והכפילו אותם במיליארד חיפושים ביום בגוגל, 60 מיליון סטטוסים שנכתבים בפייסבוק, 50 מיליון ציוצים בטוויטר ו 250 הודעות מייל שנשלחות. אם האינטרנט היה מדינה, הוא היה המדינה החמישית בגודלה בצריכת האנרגיה - לפני גרמניה והודו.

העתיד שבו קוראים רק בקינדל ולא בספר מנייר, מנהלים פגישות בווידיאו  צ'אט במקום לנסוע לעבודה וספריות שלמות מאוחסנות על גבי שבב בודד, נראה בעיני רבים כעתיד ידידותי בהרבה לסביבה. ניהול ארכיונים מקוונים במקום כמויות עצומות של תיקיות נייר, חיסכון בדלק לנסיעות ואפילו חיסכון באמצעים קשיחים לאחסון, כשהמידע מאוחסן באופן מרוכז, נראה, על פניו, כחסכוני בהרבה מהשיטות שבהן אנחנו משתמשים כיום.

תפישה זו כמו מתעלמת מהמצע הטכנולוגי הנדרש לאפשר כל פעולות אלה - כדי לנהל את כמויות המידע העצומות שמעבירים ביניהם הדואר אלקטרוני, אפליקציות הווידיאו והתוכנות הארגוניות נדרשים מרכזים עצומים של שרתים, מרכזי נתונים (דאטה סנטרים) המנוהלים על ידי חברות האינטרנט וה-IT הגדולות. גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט, HP ומתחרותיהן מתפעלות מרכזי ענק באירופה ובארה"ב דרכן מנוהל השימוש שלנו באינטרנט.

תוצר לוואי של טרנד מחשוב הענן, שבמסגרתו מוציאים חברות וארגונים את פעילות המחשוב שלהם מהשרת המקומי אל מרכזי נתונים של חברות כמו אמזון ומיקרוסופט, הוא הגדלת צריכת החשמל וטביעת הרגל האקולוגית של חברות אלו. גם הגידול בשימוש  במכשירים ניידים צרכניים, כמו סמארטפונים וטאבלטים, והסנכרון ביניהם מחייבת  הסתמכות גדולה יותר על אחסון ברשת ועל מחשוב ענן.

הרשת הפחמית

ברשת החברתית של פייסבוק רשומים כיום 750 מיליון משתמשים - יותר מכל אוכלוסיית אירופה. נתון זה לא נשאר בגדר השוואה וירטואלית - הוא נותן את אותותיו גם בשינויים משמעותיים בצריכת האנרגיה העולמית. על פי תחזית שפירסם הארגון הסביבה גרינפיס במארס 2010, אם פייסבוק תמשיך לצמוח בקצב הנוכחי שלה, צריכת האנרגיה שלה ב- 2020 תהיה 2 טריליון קוט"ש - נתון שווה ערך לצריכת החשמל של ברזיל, קנדה, צרפת  וגרמניה יחד.

לחץ מצד ארגונים ירוקים, המגובים במודעות ציבורית ובחקיקה גוברת במדינות המערב לשמירה על איכות הסביבה, מצריך כיום מחברות הטכנולוגיה להשיל את מעטה הסודיות מעל נתוני צריכת האנרגיה שלהן. מרבית המשתמשים בשירותיהן של גוגל, פייסבוק, טוויטר  ואמזון ממוקמים במדינות מערביות שבהן חלה בשנים האחרונות צמיחה במודעות הסביבתית ודרישה למדיניות ירוקה. החברות מבינות כי הסתרה של צריכת החשמל שלהן לא תיטיב עם תדמיתן הציבורית. קיימת ציפייה מחברות האינטרנט, שאחראיות לשינויים גדולים כל כך באורח החיים שלנו ובהפיכת העולם לכפר גלובלי, שינקטו בעמדת אחריות ויובילו גם במניעת נזק אקלימי. זו הסיבה להשקעות של גוגל באנרגיות מתחדשות, ולהתחייבות של יאהו כי תקצץ ב 40% את צריכת הפחם שלה עד 2014.

כתוצאה מהלחץ הציבורי החליטה פייסבוק בחודש אפריל לחשוף את ארכיטקטורת השרתים של מרכז השרתים החדש שלה שהוקם באורגון. במסיבת עיתונאים שקיימה, מסרו נציגי פייסבוק כי החברה עיצבה שרתים רזים, יעילים יותר ב 38% בצריכת החשמל שלהם וזולים יותר ב 24% מהשרתים הנמכרים על ידי יצרני השרתים המרכזיים. מרכז השרתים באורגון מקורר באמצעות אוויר בלבד, מה שמסייע להוריד את העלויות האנרגטיות שלו, כמו גם אתמ טביעת הפחמן שלו.

ג'ונתן היליגר, סמנכ"ל התפעול הטכני בפייסבוק, ציין כי בכך שנפטרה ממערכות האוורור שמקררות את רוב מרכזי השרתים, מדד היעילות לשימוש בחשמל (PUE) של החברה השתפר משמעותית. לדברי היליגר, בעוד שערך ה PUE הממוצע למרכז שרתים הוא 1.5, למתקן באורגון PUE של 1.07. המערכת החדשה תסתמך אמנם ברובה על חשמל המופק מפחם, אך 10% יופק באמצעות מים ואנרגיות מתחדשות נוספות, ו 20% יופק באמצעות גז טבעי.

עם זאת, פייסבוק סירבה לחשוף את כמות החשמל המדויקת שצורכים מרכזי השרתים שלה, המכילים עשרות אלפי שרתים. נתח גדול מצריכת החשמל העצומה הזו נובע מהצורך לקרר את השרתים הפולטים חום רב. רבות משיטות הקירור הנהוגות כיום עושות שימוש במערכות מסיביות לאוורור ולמיזוג, הצורכות אף הן חשמל רב לשם הפעלתן.

נתח גדול מצריכת החשמל העצומה הזו נובע מהצורך לקרר את השרתים הפולטים חום רב. רבות משיטות הקירור הנהוגות כיום עושות שימוש במערכות אוורור ומיזוג מסיביות, הצורכות אף הן חשמל רב לשם הפעלתן. באחרונה ניכר כי גל המודעות הסביבתית חילחל גם אל הנהלות חברות הענק, שמשקיעות כספים ומחקר ביישום אנרגיות מתחדשות, בין היתר בזכות תמיכה ממשלתית. בינואר 2010 הורה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על הענקת 47 מיליון דולר מתקציב משרד האנרגיה למחקר בנושא ייעול צריכת האנרגיה למרכזי שרתים, כולל טכניקות קירור, ייעול שרשרת אספקת החשמל ואופטימיזציה של חומרה ותוכנה.

דו"ח שפורסם באפריל על ידי הארגון הסביבתי גרינפיס, העוסק בניהול האנרגיה של  מרכזי שרתים, חושף כמה נתונים מעניינים על טביעת הרגל הפחמנית של מחשוב הענן.  מהדו"ח עולה כי מרכזי השרתים אחראים ל 2% מצריכת האנרגיה בעולם. צריכת האנרגיה של  המרכזים האלה גדלה ב 12% מדי שנה. בדו"ח דורגו כל ספקיות וצרכניות מחשוב הענן הגלובליות הגדולות, המהוות חלק יומיומי מחייו של אזרח העולם המערבי: אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל, יאהו, מיקרוסופט, HP, יבמ, טוויטר וענקית הפצת התוכן באינטרנט אקמאי. לפי הדו"ח, כמחצית מתוך עשר החברות שנסקרו בדו"ח משתמשות בפחם לאספקת  50%-80% מצורכי האנרגיה שלהן, מה שמגביר את פליטת הפחמן הדו-חמצני, ותורם, לפי עמדת הפאנל הבין-ממשלתי, לשינויי אקלים, להתחממות כדור הארץ.

גרינפיס דירגה את החברות על פי מדד צריכת אנרגיה נקייה ¬ המתחשב ביישום שיטות
לצריכת אנרגיה מתחדשת ומזיקה פחות, כמו טורבינות רוח או קירור הידראולי, שבהן
נוקטות החברות. אף חברה לא קיבלה ציונים גבוהים במדד. החברה המובילה בדירוג היא
יאהו, שהשתמשה באנרגיה ירוקה כדי לספק 55% מצריכת האנרגיה של החברה.

אחריה מוקמה גוגל, ש 36.4% מהאנרגיות שבהן השתמשה היו ירוקות ואמזון עם 26.8%. מיקרוסופט משתמשת בכ 25% אנרגיה מתחדשת, טוויטר 21%, יבמ 10.9% ו HP 9.9%. שיעור האנרגיה המתחדשת בפייסבוק נמוך מ- 13.8% ואילו אפל, החברה הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק, משתמשת ב 6.7% בלבד של אנרגיה מתחדשת. אפל היא גם שיאנית השימוש בפחם ¬ 54.5% מהאנרגיה שהיא צורכת מקורו בפחם המזהם, אחריה בתור ממוקמת פייסבוק עם צריכת פחם של 53.2% מכלל האנרגיה שלה ויבם עם 51%.

יאהו היא היחידה שמבססת פחות מ 20% מהאנרגיה שלה על פחם (18.3%). ל"וידוי האקולוגי" של פייסבוק קדמה ביקורת מצד גרינפיס וארגונים נוספים, על כך שהיא בוחרת למקם את מרכזי השרתים שלה באיזורים ש 58% מהחשמל שלהם מיוצר על ידי פחם וכוח גרעיני, לעומת הצריכה העולמית הממוצעת של 50%. כך שגם אם תצליח פייסבוק לצרוך פחות חשמל באמצעות ייעול הקירור, החשמל שתצרוך ייוצר באמצעים לא אקולוגיים  שגורם לפליטה מרובה של גזי חממה.

בפברואר 2010 פצחה גרינפיס בקמפיין שכוון נגד פייסבוק, תחת הכותרת "Coal Network
The So" (הרשת הפחמית), שקרא לחברים בפייסבוק לאיים בנטישה אם הרשת החברתית לא תעבור לשימוש באנרגית רוח. 365 אלף איש הצטרפו לקבוצה בפייסבוק. הקמפיין הופנה גם נגד אפל, מיקרוסופט ויאהו.

פרסום של נתוני צריכת האנרגיה נחשב לחריג בנוף של חברות הטכנולוגיה העולמיות, שמעדיפות להחביא את הנתונים האלו מעיני הציבור. הסיבה לחשאיות היא חשש שהנתונים ירמזו למתחרים על שיטות הפעולה העסקיות של החברה, אך לא פחות מכך מאחר והחברות חוששות שההוכחות לחוסר התייעלות אקולוגית יביכו אותן ויעוררו עליהם עליהום מצד הארגונים הסביבתיים.

מקוון יותר או ירוק יותר?

גוגל מנסה לרכך את הנתונים הקשים על צריכת החשמל שלה ולהדגיש במקומן את החיסכון האנרגטי לגולש הבודד. כך למשל, גוגל פירסמה פוסט בבלוג שלה, שבו כתבה כי שלושה ימי צפיה ביוטיוב צורכים כמות פחמן דו-חמצני שוות ערך לזו הדרושה  לייצור, אריזה ושליחה של עותק אחד של סרט DVD. התחשיב התבצע לפי כמות החשמל הנדרשת לכל משתמש לביצוע הפעולה, ואולם לא מתייחס לצריכת החשמל והפחמן הדו-חמצני  של שרתי גוגל, כמו גם לחשמל שנצרך כתוצאה מריבוי מכשירים, כמו סמארטפונים וטאבלטים.

לפי מחקר של ICT, הוצאות התקשורת הבינלאומיות יסתכמו ב 2011 ב 4.34 טריליון דולר, נתח נכבד מהן על ידי 50 מיליארד משתמשי מובייל. הרגולטור אינו מתייחס כיום באופן ישיר לצמצום צריכת החשמל או השימוש באנרגיות מתחדשות במרכזי שרתים. באירופה מיושמות שתי תקנות - הוראת ה RoHS, שמתייחסת להגבלת חומרים מסוכנים ו WEEE - הוראה המתייחסת למיחזור פסולת אלקטרונית במרכזי שרתים. שתי ההוראות אינן מציעות מדדים לצמצום השימוש בפחם. ב 11 ממדינות אירופה, כולל בריטניה, פינלנד וגרמניה מונהג מיסוי על פחם. אירלנד - שגם בה קיימים מרכזי מידע של אמזון וגוגל, המשרתים את כלל אירופה, מנהיגה מיסוי של 15 דולר על טון פחם.

ואולם סין, יצרנית האלקטרוניקה הצרכנית, וארה"ב, המרכזת חלק עיקרי מפעילותן של חברות האינטרנט, יחד עם רוסיה, הן בין המדינות המתנגדות למיסוי על שימוש בפחם. עד שלא תונהג רגולציה מחמירה שתחייב את חברות לנקוט בשיעור גבוה יותר של אנרגיות מתחדשות, ההשפעות החיוביות של מעבר צריכת המדיה וניהול החיים ברשת עשויות להישאר ירוקות הרבה פחות ממה שאנחנו מקווים.

לכתבה בדהמרקרIT

עוד בנושא:

המלחמה בפסולת האלקטרונית

 
 
 
Comments