"רבים מאמינים שסרטן הוא גורל שנגזר עלינו", אמר ראש צוות החוקרים, פרופ' מקס פרקין מאוניברסיטת לונדון, "אולם כשבודקים את מכלול העדויות הרפואיות, הרי שברור ש-40% מכלל מקרי הסרטן נגרמים בשל אלמנטים בחיינו שיש בכוחנו לשנות".

עישון - ההרגל הכי מסוכן

לצורך המחקר נקבעו 14 גורמים שנמצאו כמשפיעים באופן ישיר על הופעת הסרטן: אלכוהול, עישון, מיעוט בצריכת פירות וירקות, מיעוט בצריכת סיבים תזונתיים, צריכת בשר אדום ומעובד, צריכה מוגברת של מלח, השמנת יתר, מיעוט בפעילות גופנית, זיהומי וירוס הפפילומה HPV, חשיפה מוגזמת לשמש, חשיפה לקרינה מייננת, חשיפה לחומרים מסוכנים, הימנעות מהנקה וטיפול בתחליפי הורמונים.

במחקר ניתחו החוקרים מקרי סרטן שהתרחשו בבריטניה בין השנים 2007-1993, ובדקו את שיעור המקרים שנגרמו בשל גורמי הסיכון הללו, הקשורים באורח החיים של החולים.

"לא ציפינו למצוא שירקות ופירות מגנים על הגברים מפני סרטן", אמר פרופ' פרקין, "ובקרב נשים לא ציפינו שמשקל יתר יהיה חשוב יותר מצריכת אלכוהול".

סוגי הסרטן הקטלניים ביותר

בחישוב כולל מצאו החוקרים כי 45% מכלל מקרי הסרטן בגברים ו-40% מכלל מקרי הסרטן בנשים היו ניתנים למניעה באמצעות שנוי אורח החיים ואימוץ הרגלים בריאים.

מנתונים שפורסמו לפני חודש עולה כי למעלה מ-50% ממקרי המוות בישראל נגרמים ממספר מצומצם של סוגי סרטן. 21.5% ממקרי המוות בגברים בשנת 2008 נגרמו מסרטן הריאה, ו-19.3% ממקרי המוות אצל נשים נגרמו מסרטן השד - שני סוגי הסרטן הקטלניים בישראל. הנתונים מצביעים גם על ירידה של 13.2% בתמותה מסרטן בעשור שנבדק.

סוגי סרטן שכיחים נוספים הם סרטן המעי הגס, עם שיעור תמותה של כמעט 10% בקרב שני המינים, והוא גם הסרטן השני הכי קטלני בישראל.

רק השבוע שרנו יחד עם הילדים "למה לא כל יום פורים?", אך לקראת יום כדור הארץ שצוינה אתמול (ה'), אני רוצה לשאול - למה לא כל שעה היא שעת כדור הארץ?. אני לא שואלת את זה רק בגלל החגיגות הנחמדות והשמחה, שאני תמיד ששה להם, אלא בגלל שפתאום כולם דואגים לכדור הזה שלנו ורוצים לעשות לו טוב.

לדעתי, כל שעה צריכה להיות "שעת כדור הארץ". בכל רגע נתון אנחנו צריכים לחשוב על מעשינו ועל ההשפעה שלנו על כדור הארץ - היחיד שיש לנו, אותו כדור שמספק לנו את כל המשאבים הנחוצים לחיים טובים. ובכל יום עלינו להבין, שהבעיות הסביבתיות הגלובאליות המאיימות - משינוי אקלים ועד להכחדת מינים רבים - הן תוצאה מצטברת של טביעות אקולוגיות קטנות של מיליארדי אנשים.

יש לנו רק כדור אחד והוא אמור להספיק לכולנו. משום כך עלינו ללמוד לחיות כך שההשפעה שלנו תהיה פחות הרסנית ויותר מפייסת, תוך התחשבות בגבולות של כושר הנשיאה של הכדור שלנו. כל אחד צריך לבחור איפה הוא מתמקם על הרצף בין "נוחות" ל"אחריות" - בקצה של הנוחות יש את חיי הבזבוז, בלי מחר, שכנים, סביבה ודורות עתידיים. בקצה של האחריות יש חיים עם מודעות ותחושה של סולידריות, המלווה בדאגה שגם לשכנים, לסביבה ולילדים שלנו - יהיה טוב.

המדדים הכלכליים המקובלים מצביעים לכאורה על שגשוג בטווח הקצר. אם מפעילים מחשבה תחילה, אין סיבה ששגשוג כלכלי יבוא על בריאות הציבור ומערכות אקולוגיות, אך המציאות היום היא שונה. באורח חיינו העכשווי אנחנו דוהרים, אבל בכיוון הלא נכון: זהום אוויר כרוני, העלמות שטחים פתוחים, איכות מים לא ראויה והתדלדלות מגוון בעלי החיים בארץ, הם רק חלק מהרעות החולות שכבר פקדו אותנו.

אפשר גם אחרת

כעת, דמיינו את עצמכם נוסעים ומגלים לפתע שאתם לא בכיוון הנכון. האם תתעלמו ותמשיכו לנסוע לכיוון הלא נכון, או שתקחו אחריות, תבדקו איפה טעיתם ותשנו כיוון?

רגע לאחר שכיבינו את האור לשעה - על כל אחד מאיתנו למצוא את הכיוון הנכון שלו - לא להסתפק רק בשעה אחת שמכבים את האור, אלא לבחון את אורח חיינו ולפעול אחרת. באמצעים פשוטים ותוך ויתורים קטנים, כל אחד מאיתנו יכול להקטין את הנזק הסביבתי שהוא גורם. כמה טיפים לדוגמה:

חסכו מים - סגרו את הברז בזמן צחצוח השיניים, אל תשטפו את המכונית עם צינור, השתמשו במי המגזן להשקיית העציצים ועוד.

חסכו אנרגיה - השתמשו בנורות חסכניות, כבו את האור והמזגן כשאתם יוצאים מהחדר והקפידו על כיבוי מלא של מכשירי החשמל.

חסכו נייר - הדפיסו רק מה שחייבים - ומשני צידי הדף, שמרו דפים משומשים והשתמשו בצד השני שלהם.

עזבו את המכונית - העדיפו תמיד אופניים או תחבורה ציבורית על פני כלי הרכב הפרטי. כך גם תוכלו לפגוש אנשים וגם להספיק לקרוא את הספר שכבר שנים מחכה לכם.

הפחיתו את הצריכה - ככל שנקנה פחות - נזהם פחות. משום כך קנו רק מה שבאמת צריך, וגם אז - העדיפו חנויות יד שנייה או שווקי קח תן. ואם כבר קונים - אז לפחות מוצרי סחר הוגן ותכשירים שלא נוסו על בעלי חיים.

הקטינו את נפח האשפה - העדיפו שימוש בכלים רב פעמיים על פני שימוש בחד פעמיים, השתדלו לקנות מוצרים ללא אריזות או אריזות מתכלות, עשו שימוש חוזר במה שאפשר, מחזרו והפכו שאריות אוכל לדשן לגינה (קומפוסט). 

הקטינו את צריכת הבשר - זה גם בריא יותר וגם יסייע להקטין את הנזק הסביבתי שנגרם מתעשייה זו.

תהנו מדברים פשוטים שלא מגדילים את הנפח הכלכלי המזהם שלכם - שקיעה בים, זריחה על ההר, פיקניק ביער, טיול במדבר, טיפול בגינה קהילתית אורגנית, יצירה משפחתית.

היפכו למשפיעים- התנדבו לפעילות בשכונה, בוועד בית הספר, בארגונים, בוועדות איכות סביבה, בוועדות תכנון ובניה ברשות המוניציפאלית ועוד.

שעת כדור הארץ נותנת לנו אפשרות לחשוב ושקול כיצד לשנות כיוון ולהתחיל בפסיעות קטנות וגדולות אל ה"קיימות", כלומר חיים בריאים ויציבים, בהרמוניה עם הארץ שלנו. כי אפשר גם אחרת.

הכותבת היא יושבת ראש משותפת של מפלגת התנועה הירוקה.

בעודנו משוטטים בין מדפי הסופר, רבים מאיתנו מתפתים להעמיס עוד ועוד מוצרים על העגלה, גם אם לא בטוח שאנחנו צריכים או רוצים אותם. מארז של מעדני חלב - כי זה משתלם יותר, דוכן טעימות שמפתה אותנו לרכוש גבינה לא מוכרת, רוטב חדש במבצע ושלל מצבים אחרות - מביאות אותנו לפתוח את הארנק ולרכוש מוצרים, שרוב הסיכויים שיגיעו לפח.

כדי להמנע מהבזבוז הכספי והזיהום הסביבתי הכרוכים בכך, ריכזנו בסיוע המשרד להגנת הסביבה מספר טיפים לקנייה ואחסון נכונים של מוצרי מזון:

• בדקו מה חסר בבית, ערכו רשימה וגשו איתה לבצע את הקניות. עריכת הקניות לפי רשימה מסודרת מונעת בזבוז כספי מיותר וצריכה עודפת של מוצרים.
  

• בדקו את תאריך התפוגה לפני קניית מוצרים ובחרו את המוצר בעל תאריך התפוגה הרחוק ביותר.
  

• עטיפת מוצרים כמו גבינה צהובה ופסטרמה, לאחר פתיחתם, מאריכה את חיי המדף של המוצר ותמנע השלכתו בטרם עת. 
  

• שמירת פירות במקרר מאריכה את חיי המדף של המוצר. כך למשל, תותים יש לשמור במקרר בכלי שטוח ללא כיסוי, ואילו  משמש, אבוקדו ואפרסק יש לשמור בקירור וללא כיסוי לאחר הבשלתם.
  

• אפשר לשמור במקרר ביצים קשות מבושלות עד שבוע כאשר הן מקולפות, עטופות בפלסטיק או בכלי סגור מכוסה מים.
  

•  העדיפו תוצרת לא ארוזה - שוק הפירות והירקות שופע אריזות פלסטיק, סלסילות וקופסאות שימורים. בחלק גדול מהמקרים ניתן לבחור בירקות ופירות בתפזורת ולחסוך חלק ניכר מהאריזות.
  

• צאו לקניות עם שקיות שאתם מביאים אתכם מהבית, וכך תמנעו מצריכת שקיות נוספות ומיותרות. מומלץ לשמור שקיות ישנות בתוך שקית בד, ולהשתמש בהן שוב ושוב בקניית ירקות ופירות. אם אתם עורכים את הקניות שלכם באמצעות כלי רכב, תמיד כדאי להשאיר בתא המטען שקית ירוקה עם כמה שקיות פלסטיק לשימוש חוזר בתוכה.
  

• הכי חשוב - חישבו פעמיים לפני כל קנייה, האם אתם באמת צריכים את המוצר החדש ש"מחייך" אלינו מהמדף. 
  

אמש (ד') השיק המשרד להגנת הסביבה קמפיין למניעת רכישה בזבזנית של מזון. ממחקר שנערך על ידי מכון "כלים שלובים" עבור המשרד עולה, כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מידי חודש מוצרי מזון בשווי של כ-350 שקל.

המחקר, בדק את הרגלי הצריכה ותופעת קניית היתר של מוצרי מזון בקרב משפחות בישראל, מגלה בין היתר שהשלכת מזון לפח היא תולדה של תרבות הצריכה, שמעודדת לקניית יתר.

מהנתונים עולה כי 89% זורקים מזון לפח משום שהם קונים יותר ממה שהם צורכים, ו-41% ציינו שהם קונים מזון בגלל דחף של רגע וזורקים אותו אחר כך לפח כי הוא אינו טעים.

מנתוני המשרד עולה כי 30% מהפסולת העירונית בישראל - שהם כ-1.5 מיליון טון בשנה, היא פסולת מזון, שנוצרת בין השאר גם מאחסון המזון בצורה לא נכונה.

לכתבה באתר ynet

לחסוך נייר במקום העבודה: כך תעשו זאת