ענקית הנפט שברון פרסמה את דוח הקיימות שלה. היא אומנם לא מתיימרת להפיק אנרגיה ירוקה, אבל מנסה לצבוע בירוק חלק גדול מפעולות החברה. תעלול שיווקי או שינוי אמיתי? עסק ירוק

קידוח נפט של שברון מול חופי ברזיל. האם החברה באמת עושה מאמץ להיות חברה ירוקה? צילום: איי-אף-פי

דוח קיימוּת הוא כמו מבוך בלתי נגמר של עובדות וסיפורים שמתוכם לא תמיד פשוט להרכיב תמונת על שתלמד אותך מה באמת קורה פה. שני מורי דרך חשובים שנעשה בהם שימוש כאן הם שקיפות ומיקוד. כשמדובר בשקיפות ננסה להבין האם החברה מציגה תמונה שלמה, או חושפת רק את הדברים הטובים ומותירה את הסיפורים הפחות נעימים מחוץ לדוח. מבחינת מיקוד, השאלה שנשאל כאן הינה האם החברה מתמקדת בהשפעות העיקריות שלה או בעיקר בהשפעות שנוח לה להתמקד בהן, כלומר כאלו שהיא יכולה לדווח בהן על התקדמות חיובית.

המקום הראשון להתחיל בו הוא מכתב המנכ"ל שתמיד נותן לך אינדיקציה טובה על הדברים שחשובים לחברה. הדרך הטובה ביותר אגב ללמוד על שינויים בחברה הוא לקחת את כל הדוחות שהחברה הוציאה עד היום ולקרוא את המכתבים אחד אחרי השני.

במקרה שלנו המכתב השנה דומה למדי למכתב בשנה שעברה.

בטיחות

שברון מדווחת כי היא השיגה ב-2011 את אחת התוצאות הטובות ביותר בתעשייה מבחינת בטיחות, כולל הפחתת מקרי ההתלקחויות של בארות נפט ב-33 אחוזים לעומת שנת 2003 ושמירה על ההישגים שהיא דיווחה עליהם בדוח הקודם מבחינת הפחתת מספר התאונות והפגיעות בנפש. שברון מסבירה כי ההצלחות הללו משקפות את המחויבות העמוקה שלה לנושא.

שקיפות: החברה מספקת מידע רב בנושא, כולל השוואה לשנים קודמות. משום מה לא מופיעים מדדים להערכת הביצועים של החברה ב-2011 כפי שמופיעים לשנים הקודמות כך שקשה לדעת אם החברה עמדה ביעדים שהציבה לעצמה או לא.

בנוסף, החברה מספקת תגובות לתאונות מתוקשרות שקרו לה לאחרונה כמו הדליפה מקידוח נפט מול חופי ברזיל בנובמבר 2011 שבגינה החברה נתבעת עכשיו בדרישה לתשלום פיצויים של מיליארדי דולרים.

מיקוד: שברון נותנת לבטיחות מקום חשוב בדוח וזה מובן בהתחשב בתעשיה שבה מדובר ובהשלכות שיכולות להיות לרשלנות בבטיחות כפי שאנחנו זוכרים מהמקרה של BP.

ציון כללי: טוב

שברון מדווחת על רכישות מספקים וקבלנים מקומיים בכדי להמריץ את הכלכלה המקומית במדינות בהן היא פועלת. בארה"ב, לדוגמה, החברה הוציאה 2.1 מיליארד דולר על רכישות מעסקים קטנים ו-800 מיליון דולר על רכישות מעסקים הנמצאים בבעלות נשים ובני מיעוטים.

שקיפות: המספרים נשמעים מרשימים, אבל היה מעניין לדעת גם מה רמת הפעילות המקבילה בקרב עסקים קטנים במדינות מתפתחות ולא רק בארה"ב, אולם המידע הזה לא נמצא בדוח.

מיקוד: אין דגש נרחב מדי על הנושא היות ומדובר בנושא משני למדי מבחינת הדוח.

ציון כללי: עובר

זהו אחד החלקים המרכזיים בדוח ולא במפתיע. שברון מבינה שאחת ההאשמות נגדה ונגד חברות אנרגיה אחרות הוא שהן מגיעות למדינות מתפתחות, מנצלות את המשאבים הטבעיים שלהן בכדי לגרוף רווחי ענק ולא תורמות בכלום לאוכלוסיות העניות של המדינות הללו, מלבד לשכבה דקה של מקורבים לשלטון שזוכים בפירורים נדיבים.

המטרה של שברון הינה להראות שהחברה כן דואגת לאוכלוסיות הללו ולא מזניחה אותן ולכן היא מדווחת בגאווה על השקעות בתוכניות שונות בתחומי חינוך, בריאות, פיתוח כלכלי ורווחה בהיקף שיא של 209 מיליון דולר ב-2011.

שקיפות: התוכניות הללו הן בהחלט תוכניות שראוי לברך עליהן כמו השקעה של 20 מיליון דולר למשך חמש שנים בתמיכה בתוכניות למלחמה בהעברת נגיף האיידס מאימהות לתינוקות, השקעות בבתי חולים, חינוך של ילדים וכו'. מה ששברון לא טורחת לספר היא העובדה שב-2011 החברה הרוויחה 26.9 מיליארד דולר, כלומר ההשקעות הללו מהוות פחות מאחוז אחד מרווחי החברה.

מיקוד: חלק ניכר מהדוח מתמקד בסיפורי הצלחה של שברון בקהילות שונות באזורים שבהם היא פועלת כמו קולומביה, ניגריה ודרום אפריקה.

הדוח שזור בהרבה סיפורי הצלחה קטנים, אבל בפועל שברון לא מחזירה אפילו אחוז אחד מרווחיה לקהילות שבהן היא פועלת וגם לא ברור האם באופן כללי היא מרעה את מצב הקהילות שבהן היא פועלת או משפרת אותו – שברון לא טורחת לבקש מגוף חיצוני לעשות מחקר חיצוני ומהימן בנושא ומסתפקת כאמור בסיפורים אנקדוטיים.

ציון כללי: נכשל

שברון מדגישה בדוח את מחויבותה המתמשכת לנושא זכויות האדם ומדווחת כי היא החלה ביישום מדיניות זכויות אדם בחברה (עוד ב-2009) בכדי להגביר את המודעות לנושא בקרב כל עובדי החברה.

המדיניות מתייחסת לעובדים, ספקי שירותי ביטחון לחברה, קהילות וספקים. החברה מתגאה בכך שה-Human Rights Campaign Corporate Equity Index נתן לחברה דירוג של מאה אחוזים בשנה השביעית ברציפות.

שקיפות: שברון לא מזכירה ולו פעם אחת את הפרשה שהיא מעורבת בה באקוודור עליה דיווחנו כאן בשנה שעברה ושבגינה נפסקו לחובתה פיצויים כוללים בסך 18.2 מיליארד דולר בחודש פברואר 2011.

אמנם מדובר באירועים שקרו לפני מספר עשורים, אבל ראשית מדובר באחד הדברים המשמעותיים ביותר שהחברה מעורבת בהם כרגע מבחינת היחסים עם בעלי עניין בחברה, מקהילות ועד משקיעים ושנית, הדרך שבה החברה מתייחסת לתושבי האמזונס שנפגעו מהקידוחים שנעשו באזור שלהם נותנת אינדיקציה שונה בתכלית לגבי הדרך שבה החברה מתייחסת לנושא זכויות אדם.

מיקוד: שברון לא מקדישה יותר מדי מקום לנושא על אף חשיבותו הרבה לפעילות החברה.

ציון כללי: נכשל

שברון מדווחת שהיא מחויבת לצמצום פליטות גזי החממה שלה בעיקר באמצעות הגברת היעילות האנרגטית של הפעילות השוטפת שלה. לזכות החברה יאמר שהיא לא מתיימרת להציג מצג שווא כאילו היא מתעניינת או מנסה לפתח באופן אגרסיבי אנרגיה נקייה.

לחובתה יאמר שכמפיקת נפט וגז גדולה היא אחת החברות המובילות בעולם בפליטת גזי חממה והתוצאות שהיא מציגה מבחינת הקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלה לא מרשימות במיוחד בלשון המעטה. החברה הפחיתה את טביעת הרגל שלה בפחות מאחוז מאז 2007 וגם במונחי פליטה ליחידת אנרגיה שאמורה לתת אינדיקציה להתייעלות היא לא מראה שיפור של ממש.

שקיפות: החברה מצידה מידע נרחב למדי לגבי פליטות גזי החממה שלה, כולל נתונים היסטוריים מהשנים האחרונות. הדבר המשמעותי היחידי שחסר הוא מטרות – לא ברור אלו מטרות היא שמה לעצמה מבחינת הפחתת הפליטות.

מיקוד: המידע על הפליטות נמצא אי שם בסוף הדוח.

ציון כללי: עובר בקושי בקושי

עובר בקושי הוא גם הציון שאפשר לתת לדוח כולו. אין ספק ששברון מנסה לעשות צעדים קדימה ובמספר תחומים היא גם מפגינה שיפור, אבל בתחומים החשובים באמת היא לא מספקת את מלוא המידע ומציירת תמונה ורודה מדי של המציאות. בשורה התחתונה, שברון צריכה לעשות מאמץ גדול וכן יותר בכדי שנאמין לה שבאמת ובתמים אכפת לה מקיימות.

לכתבה באתר nrg