אפל עושה לא מעט מבחינה ירוקה, רק בדרך הגרועה ביותר שאפשר לעשות. במקום לשתף, להסביר ולפעול יחד עם ארגוני הסביבה, היא עושה את כל הטעויות. בקלות היא הייתה חוסכת לעצמה את הביקורת החריפה של גרינפיס בנוגע לצריכת החשמל. עסק ירוקמאת רז גודלניק, 24/5/2012
תגיות: אפל, גרינפיס,אחריות תאגידית
השבוע הודיעה חברת אפל כי חוות השרתים שלה בצפון קרוליינה תעשה שימוש במאה אחוז אנרגיה נקייה עד סוף השנה הבאה. במקביל התחייבה החברה כי אף אחת משלוש החוות שלה (ישנן עוד שתיים בקליפורניה ואורגון) לא יסתמכו על חשמל שמקורו בפחם. פיטר אופנהיימר, סמנכ"ל הכספים של החברה, הסביר כי "אנחנו מובילים את התעשייה. כל שלוש חוות השרתים תהיינה חופשיות מפחם, מה שהופך אותנו לראשונים בתחום כשמדובר בסדרי הגודל הללו". כשקוראים אך ורק את הידיעה הזו נשמע שמדובר בהישג ירוק מרשים של אפל. אולם התמונה משתנה ברגע שמשנים את הזום שלנו. המהלך הזה קשור באופן ישיר לדוח שהוציא ארגון גרינפיס בחודש שעבר (עד כמה נקי הענן שלך?) ומיקם את אפל בתחתית הרשימה עם ציון נמוך מבחינת אספקת חשמל ממקורות נקיים לחוות השרתים שלה. כפי שנראה מיד, הדרך שבה אפל התנהלה בכל הסיפור הזה למעשה איננה יוצאת דופן מבחינת אפל והיא דוגמה למה שפרופ' גרג אונרו מהרווארד מכנה אסטרטגיית האצבע בסכר של אפל. במילים אחרות: אפל עושה לא מעט מבחינה ירוקה, רק בדרך הגרועה ביותר שאפשר לעשות. מה המשמעויות של האסטרטגיה הזו והאם היא מזיקה לחברה? על כך בכתבה הבאה. עסק ירוק. ![]() פעולות מחאה של פעילי גרינפיס מול משרדי אפל. מזיק לחברה צילום: אי-פי-איי כשמדובר באחריות תאגידית, יש שלושה סוגים של חברות: ישנן חברות שפשוט לא עושות כלום ואין להן גם שום יומרות לעשות משהו (אמזון לדוגמה), ישנן חברות פועלות היטב, באופן מחושב ואסטרטגי (יוניליוור לדוגמה) וישנן חברות שעושות לא מעט, אבל ללא אסטרטגיה של ממש בנושא ובדרך כלל רק אחרי שמכופפים להן את היד. בקטגוריה השלישית אפל היא החברה הבולטת ביותר.
הניתוח של פרופ' אונרו מראה שבדרך כלל אפל פועלת כמו הילד ההולנדי שסותם באצבעו את הפרצה בסכר כדי למנוע הצפה – כל פעם שיש ביקורת על החברה, היא מנסה לטפל בנושא באופן נקודתי, לסתום את הפירצה ולקוות שבכך העניין הסתיים. הבעיה הינה שכל פעם מתגלה פרצה חדשה ולא רק שלאפל עוד מעט לא ייוותרו אצבעות לסתום אותן איתן, אלא שזו לא בדיוק הדרך האפקטיבית ביותר לשמור על הסכר, או במקרה הזה החברה הגדולה ביותר בעולם במונחי שווי שוק. ישנם חמישה אלמנטים עיקריים שמאפיינים את התנהלות אפל כשמדובר באחריות תאגידית: חוסר התייחסות רצינית לדיאלוג עם מחזיקי עניין (stakeholder engagement)
אפל שוב ושוב מתגלה כגוף עם תפיסה מאד ארכאית לגבי מחזיקי עניין. דוגמאות לא חסרות – החל מהסרבנות של החברה לענות לארגונים שחקרו בעיות סביבתיות בשרשרת הייצור של החברה בסין, דרך תשובות לקוניות ולא ענייניות לארגוני תקשורת שפנו לחברה בבקשה לתגובות בנושא הבעיות במפעלי פוקסקון (Foxconn) בסין וכלה בהתנהלות של החברה מול גרינפיס בדוח על חוות השרתים. רמת שקיפות נמוכה
אפשר למצוא לא מעט מידע סביבתי וחברתי באתר של אפל, ולזכות החברה יאמר שבהרבה מקרים זה יותר ממה שאפשר למצוא אצל המתחרים. לחובתה של אפל יאמר שהיא מספקת הרבה פעמים רק את המידע שנוח לה לספק. מחסור במשאבים מתאימים
אלא אם כן מדובר בחברה שהמנכ"ל שלה מחוייב בכל רמ"ח אבריו לאחריות תאגידית או שהנושא הוא כבר חלק בלתי נפרד מהתרבות שלה, אין שום סיכוי לאף חברה לנהל אחריות תאגידית בצורה רצינית מבלי שהיא מקדישה לכך את המשאבים המתאימים, כולל כח אדם מתאים ומנהל בכיר שהנושא תחת אחריותו. באפל זה לא קיים ולראייה העובדה שמי שמטפל בהכרזה על האנרגיה הנקייה לחוות השרתים הוא סמנכ"ל הכספים של החברה. שורה תחתונה אחת בלבד
מה שמעניין את אפל הוא שורת הרווח ותו לא. כל הקונספט של השורה התחתונה המשולשת (triple bottom line), שכולל התייחסות לאלמנטים סביבתיים וחברתיים, הוא בדרך כלל ממנה והלאה וכשהחברה כן לוקחת את האלמנטים הללו בחשבון, זה רק כשאין לה ברירה. גישה ארכאית
לאפל אין תפיסה הוליסטית של קיימות או אחריות תאגידית שאפשר למצוא במרבית החברות היום. אפשר לראות זאת באתר שלה, שם יש דפים נפרדים לנושאים סביבתיים וחברתיים (טיפול בספקים) – היום אפילו לחברות נפט כמו שברון כבר יש דף אחריות תאגידית שמעבר לאיחוד הטכני של הנושאים תחת קורת גג אחת מציג גם תפיסה מגובשת שרואה באלמנטים הסביבתיים והחברתיים חלק ממכלול אחד ולא שורה של פריטים עצמאים ונפרדים זה מזה. ההתנהלות פוגעת באפל
אם נחזור לרגע להכרזה על האנרגיה הנקייה בחוות השרתים, הרי שזו דוגמה מצוינת לפספוס של אפל – החברה יכלה להשתמש בדוח של גרינפיס כאמצעי למיצוב הפסקת השימוש בפחם והמעבר לאנרגיה נקייה כמהלך אסטרטגי חכם שמראה על כך שהחברה לוקחת ברצינות את ההשפעות הסביבתיות שלה, בייחוד בהקשר של חוות השרתים. |