שביל טביעות הרגל הפחמניות

פורסם: 28 בנוב׳ 2010, 5:19 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 16 בפבר׳ 2012, 1:30 ]
יום חמישי, 25 בנובמבר 2010 08:40 מאת: אורית שצברג-דנן

טביעת הרגל הפחמנית מודדת את כמות פליטות הפחמן לאורך כל חיי המוצר, החל משלב חומרי הגלם, וכלה בטיפול בפסולת אליה הוא הופך. ככל שטביעת הרגל של המוצר גדולה יותר, המשמעות היא שייצורו פוגע יותר בסביבה. יצרנים שיאמצו את טביעת הרגל הפחמנית עשויים לגלות שהיא מהווה מנוף שיווקי

תגיות: טביעת רגל פחנית , צרכנות ירוקה , שיווק ירוק , שיווק בר-קיימא

בעבר הלא רחוק צרכנו מוצרי מזון מבלי לדעת מהם הרכיבים התזונתיים שלהם. המותג, הטעם והמחיר היו הפרמטרים הבלעדיים לצורך קבלת החלטת קניה. עם הזמן מצב הדברים השתנה, העלייה במודעות לטיב המזון אותו אוכלים ולהשפעתו על אורח ואורך חיינו צברה תאוצה ואיתה הצורך במידע לגבי המוצרים שאנו צורכים.

היום, כשאנחנו צורכים מוצרי מזון, אנחנו מסתכלים לא רק על תאריך התפוגה, אלא גם על הקלוריות, אחוזי השומן, הנתרן, הסיבים התזונתיים והוויטמינים. כך זה בארץ. ואיך בארה"ב ובמערב אירופה? כנראה ששם מעניינים אותם נתונים נוספים לגבי כל מוצר אותו הם צורכים.

בארה"ב ובמערב אירופה מתפתחת המגמה לפיה לצרכנים חשוב שהמוצרים אותם הם צורכים יהיו בעלי ההשפעה השלילית הקטנה ביותר על הסביבה. לכן, לסך השיקולים שלהם נכנס פרמטר נוסף המכריע את הכף, קוראים לו "טביעת הרגל הפחמנית" (Carbon Foot Print).

אחד האתגרים האקולוגיים הגדולים ביותר בפניהם אנו ניצבים היום הוא ההתחממות הגלובלית. גורם משמעותי המאיץ את ההתחממות הגלובלית הוא פליטת גזי חממה, כשהגז העיקרי שביניהם הוא פחמן דו-חמצני. טביעת הרגל הפחמנית מודדת את כמות פליטות הפחמן לאורך כל חיי המוצר, החל משלב חומרי הגלם, דרך שלב הייצור, השינוע, השיווק, השימוש במוצר ועד הסילוק והטיפול בפסולת. בסופו של תהליך מודבקת על המוצר תווית בצורת כף רגל שחורה, עליה נכתב המשקל של CO2 בגרמים ליחידת מוצר, לדוגמא: "125 גרם של CO2 לק"ג תפוזים".

טסקו, המבקשת להוביל את המהפכה בכל הנוגע לצרכנות ירוקה, הציבה לעצמה יעד - להגדיל באופן משמעותי את מכירת המוצרים בעלי תווית של טביעת הרגל הפחמנית. טסקו פנתה ליצרנים והבטיחה להם, שאם ידאגו שמוצריהם יישאו תווית זו, יקבלו שטח מדף גדול יותר ונראות טובה יותר על המדף.

"מהדרין" הישראלית הבינה את הפוטנציאל הגלום בטסקו והיא החברה הראשונה בארץ שאימצה את "טביעת הרגל הפחמנית", וכך זכתה בשטח מדף גדול יותר ובנראות טובה יותר בנקודות המכירה.

טימברלנד החלה לפני מספר שנים, להשתמש ב- nutrition label הכוללת, בין היתר, את כמות האנרגיה בה השתמשו לייצור המוצר ואחוז החומרים הממוחזרים במוצר. מנכ"ל טימברלנד דאז, ג'פרי סווארץ, אמר כי מטרת המהלך היא לאפשר לצרכנים לבחור את המוצר הנכון גם בהיבט הסביבתי, בעת רכישתו.

Mobius Marlborough sauvignon blanc מניו-זילנד, היה היין הראשון בעולם בעל תווית זו. בתווית צוינה כמות הפחמן בבקבוק וכן כמות הפחמן בכל כוס יין. תווית זו תכיל ערכים שונים בהתאם לארץ מכירתה. כך לדוגמא בקבוק יין שיימכר בניו זילנד יכלול פליטה של 140 גרם פחמן לעומת בקבוק שיימכר באוסטרליה שיכלול 190 גרם פחמן. במצב זה הצרכן יוכל לתת את הדעת להשפעה העצומה שיש ליבוא ולשינוע המוצרים על פליטת הפחמן. באופן שכזה יהיה יתרון יחסי גדול יותר לייצור המקומי על פני הייבוא.

עד כמה באמת תווית זו תשפיע על העדפות הצרכנים? אם נחזור להתבונן במקרה הקלוריות ואחוזי השומן, הרי השפעתם על העדפות הצרכנים התעצמה ברגע שלצרכנים היה איכפת מהנושא.

מחקר שנערך בידי Carbon Trust ב-2009 מצא כי כשני שלישים מהצרכנים יעדיפו מותג הפועל להקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלו וכ-70% מהצרכנים מעוניינים שהחברות יסיעו להם בבחירת המותג על ידי מתן אינפורמציה סביבתית, בעת רכישתו. עם זאת, רק 12% מהנשאלים מרגישים שחברות עושות מספיק בכל הנוגע להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.

גם בישראל ניתן לראות עליה במודעות ובאכפתיות של הצרכנים להשפעת המוצרים אותם הם צורכים על הסביבה. על פי סקר משרד התמ"ת מ-2010 עולה כי 70% מהצרכנים טוענים שהשפעת המוצר על הסביבה מהווה עבורם שיקול חשוב בבחירת מוצר וכ-40% אף מוכנים לשלם יותר עבור מוצר שהוא ידידותי לסביבה. זאת ועוד, על פי סקר TGI 2009 שנערך על ידי TNS טלגל, 52% מהצרכנים אף מוכנים לשנות את סגנון חייהם כדי לשפר את איכות הסביבה.

כפי שרכיבים תזונתיים מהווים היום שיקול בעת רכישת מותגי מזון על ידי הצרכנים הישראליים, כך תווית הרגל הפחמנית תהווה שיקול, ואולי אף משמעותי, בבחירת מותגים בעת הרכישה. תווית זו יכולה לשמש מנוף שיווקי, תוך כדי יצירת בידול ופתיחת הזדמנויות אף בשווקים אחרים. רשתות השיווק בבריטניה, למשל, נותנות עדיפות במדפים למוצרים המפרסמים את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, וחברות ישראליות יכולות להשיג שטחי מדף ולהתחרות במוצרים מיובאים לבריטניה ממדינות אחרות. הזדמנות שיווקית נוספת היא לחברות ישראליות בשוק המקומי, בהן הפליטה כתוצאה מהשינוע, קטנה באופן משמעותי ביחס לחברות בינלאומיות, ובכך בעלות ייתרון יחסי.

אין ספק שההתחממות הגלובלית תחמם את התחרות בין המותגים - עם סיכונים והזדמנויות חדשות.

אורית שצברג-דנן היא יועצת לשיווק בר-קיימא (Sustainable Marketing) ודוקטורנטית בתחום.

לכתבה בדהמרקר שיווק

Comments