מאת אלה אלקלעי, 3/2/2016 לפני זמן מה "הסולידית" כתבה פוסט מצוין שכותרתו היא "אל תערבבו השקעות ומצפון". אם אני לא טועה, הנקודות העיקריות שעלו בדיון היו: במרבית המקרים השאלות המוסריות מורכבות וכמעט בכל חברה (company) יש תמהיל של היבטים "טובים" לחברה (society) לצד "רעים" לחברה, כך שהדרוג בדרך כלל מהווה הכללה גסה. הערך הכלכלי של "תגמול" הטובים בפרמיה מוטל בספק רב. מלבד בהנפקה, המניות עוברות ממוכרים ברצון לקונים ברצון עם השפעה עקיפה בלבד על החברה. הורדת מחיר המניה על ידי בעלי המצפון החברתי, מאפשר לחסרי המצפון להרוויח יותר. נדרש ממון רב כדי לייצר אקטיביזם שישנה החלטות מדיניות. "אל תשאלי מה המדינה עשתה בעבורי אלא מה אני יכולה לעשות לה בחזרה" בפרפראזה על המשפט הידוע של ליאור שליין בתוכנית "גב האומה" אפשר להגיד: אל תשאלי מה החברות עשו בשבילי אלא מה אני יכולה לעשות להם בחזרה. במילים אחרות, האם אנחנו רוצים להוסיף פרמטרים של אחריות תאגידית לשיקולי ההשקעה שלנו, לערבב השקעות ומצפון, בשביל לחנך את החברות, להשפיע על הסדר העולמי או בשביל להרגיש יותר טוב עם עצמנו? התשובה שלי היא - למה לא גם וגם. בואו נניח לרגע שהמטרה היא לא לשנות את העולם אלא להרגיש טוב יותר עם עצמנו. בשורה התחתונה, המשמעות של לקנות מניות היא להיות שותפה בחברה. בהינתן שהמבחר הוא כמעט אין סופי, למה לי להיות שותפה בחברה שלא עושה טוב או אפילו עושה רע גם אם זה רק לפי הקריטריונים הסוביקטיביים שלי? אם המטרה היא להסתכל בראי ולהרגיש שאני בסדר או לפחות קצת יותר בסדר, אז להימנע מלהיות שותפה של "הרעים" לפי ההגדרות האישיות שלי זו פעולה יחסית קלה. עד היום עשרת הדברות מעוררות אותנו להתנהג כבני אדם בספרו של פרופ' דן אריאלי "כל האמת על השקר" מתואר ניסוי הבוחן עד כמה אנשים נוטים לשקר. מסתבר שכולנו, בלי הבדל דת, גזע ומין נוטים לשקר קצת. הממצא המדהים באמת בסדרת הניסויים הללו הוא שאנשים שמזכירים להם את עשרת הדיברות, בין אם הם דתיים ובין אם הם חילוניים, בין אם הם זוכרים את כל העשר ובין אם הן זוכרות רק אחת או שתיים, לא משקרים. אמנם לא עשינו ניסוי שכזה אבל ההיגיון אומר שלהיזכר שאנחנו אחראיים, לבחון את ההתנהלות של חברות על פי השפעתן על הסביבה, הקהילה, העובדים וכו', יש משקל דומה לאחזור של עשרת הדיברות בניסויים שאריאלי, כהנמן ואחרים מתארים. ככל שאנחנו עסוקים בלדרג אחרים, בסבירות גבוהה זה יגרום לנו להתנהל בצורה יותר אחראית בעצמנו בין אם אנחנו מנהלים ובן אם אנחנו עובדים בארגון. מעגלי ההשפעה של השקעה על פי קריטריונים חברתיים יכולים להיות רחבים ככל שהשיח על ההתנהלות הזו תהיה רחבה. החל ממנהלת ההשקעות שהלקוח שלה מבקש התייחסות להיבטים חברתיים ונאלצת לנבור בשל כך יותר לעומק בדוחות החברה, דרך האנליסטית שמרחיבה את התחקיר בכל שיח עם הנהלת החברה דרך המשקיע שמשתתף בפורומים ומציף היבטים חברתיים לצד הניתוח הטכני של התנהגות המניה. כמו שהחשיבות העיקרית של מדד מעלה היא לא ביצור רווח גבוה יותר למשקיעים אלא בהצבת רף גבוה יותר ואמת מידה למנהלי חברות לבחון את ביצועיהם ביחס לסטנדרטיים חברתיים, כך החשיבות העיקרית של דיון בפרמטרים הללו היא בכך שכל אחד מהמשתתפים בשיח יתנהג כנראה קצת יותר טוב. יש לא מעט עדויות שקצת יותר מודעות, כל תזכורת חיצונית כמו עשרת הדברות לכך שאנחנו "הטובים" עשויה למנוע את המעידה הראשונה ומתוך כך את הגלגול במדרון. הבונוס של השקעות אחראיות הוא בכך שבמבחן התוצאה כנראה שנשקר קצת פחות, בוודאות נשקיע ביתר תשומת לב והכרות מעמיקה יותר של החברות, ואולי זה ישתלם בהקטנת התנודתיות ובהגדלת התשואה. לכתבה בדהמרקר |