הבעיה: מנהלים תורמים כסף - וחושבים שבכך הם תרמו לאחריות תאגידית

נשלח 29 בנוב׳ 2010, 3:38 על ידי Sustainability Org
29.11.2010 מאת טלי חרותי-סובר

>> נדמה כי גם הגופים הפעילים ביותר אינם מסוגלים עדיין לשרטט במדויק את גבולות הגזרה של המושג אחריות תאגידית. אם בעבר היה נדמה כי מדובר בעיקר בפעילות ירוקה וביחס נאות לעובדים, כיום קשה להימנע כבר משאלות נוקבות יותר. כיצד יכול ארגון להתהדר בתואר כשהוא מעסיק במשך שנים מאות עובדי קבלן ולא מקבל אותם לשורותיו? והאם ארגון הידוע במשכורות העתק שהוא מעניק לבכיריו ללא קשר לביצועי הארגון, הוא בעל אחריות תאגידית?

צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, הוא אחד האנשים המסקרנים שנכנסו לתחום, וגם אחד מאלה המסמלים את השאלות הקשות שעולות ממנו. בעוד שזיו מדבר על הבניית תהליכים בתוך הארגון - למשל הקמת ועדה שתחליט על התגמול הנאות לבכירים - נשאלת השאלה אם די בהצהרה על התהליך, או שמעלה נדרשת גם לעקוב אחר ביצועו. במלים אחרות, קל להקים ועדה ולזכות בנקודות במדד מעלה, אך איש לא טורח לבדוק אם היא ממלאת את תפקידה או משמשת מס שפתיים בלבד.

נדמה שזיו, שמכיר היטב את המגזר העסקי, לא חושב כה רחוק. הוא מרוצה מעצם הפנמתם של תהליכים פנים-ארגוניים הנדרשים על ידי מעלה, ובטוח שגם הצעד הראשון הזה יביא להסדרת תחומים שהתעלמו מהם עד היום. את הצעדת הארגון למחוזות חדשים תעשה כבר מחליפתו, עופרה שטראוס.

מגנים על חוסר השקיפות

כשפנה אליו ב-2007 יעקב בורק, אז יו"ר מעלה, בבקשה שיחליף אותו, נענה זיו ברצון. "זו היתה תקופה שבמהלכה גם בנק הפועלים עשה חשיבה אסטרטגית על אחריות תאגידית, וכמנכ"ל הבנק הקשר עם מעלה נתן לי זווית ראייה נוספת. חשבתי גם שנכון לייצא את התפישה של בנק הפועלים גם לארגונים עסקיים אחרים".

תפקידו של זיו היה ברור: לפתוח עוד ועוד דלתות בסקטור העסקי כדי להפוך את מעלה לארגון שבו חברות כל המשתתפות במדד תל אביב 100, וכן רבות אחרות שאינן משתתפות בו. בכל פעם שהיו אנשי מעלה פונים לאחת החברות הגדולות ונענו בשלילה, היה זיו מגייס את קשריו כדי להגיע בקלות למנכ"ל ולנסות לשכנע אותו שזה מה שראוי לעשות.

מיד עם כניסתו הוא גילה שתי בעיות מרכזיות: מנהלים שרואים בהעברת כסף ובהתנדבות של עובדים תרומה מספקת לנושא, וכן חששם הגדול של מנהלים מציון שלא יהיה גבוה מספיק ועלול לפגוע בתדמיתן. לעתים טענו המנהלים כי הם מחכים לשיפור בתוך ארגון ורק אז יצטרפו. "החשיבה שתרומה כספית או תרומה של עובדים בקהילה היא אחריות תאגידית זו חשיבה מסורתית מאוד שבמובנים מסוימים אבד עליה הכלח", אומר זיו. "ארגון צריך להתנהל לפי קוד אתי רחב הכולל הרבה יותר מתרומה שמועברת אחת לשנה. לאלה שחששו מהציון ומפגיעה בשמם הטוב, היתה לי תשובה אחת: ברגע שתצטרפו ותקבלו את הציון שיש בו פרמטרים רבים תדעו בדיוק היכן לטפל, וכך תוכלו להשתפר ביתר קלות. הצענו גם ציון צללים שלא יפורסם בשלב ראשון, כדי לאפשר לחברות חוששות להצטרף ולתת כלים אמיתיים לשיפור עתידי".

זיו מבין באופן אישי את מקורות החשש של המנהלים. "בנק הפועלים לא הוציא דו"ח אחריות תאגידית. אמרתי שלא יכול להיות שנפגר אחרי דיסקונט או בנק לאומי ושחייבים להתחיל להתארגן. זה לקח שנה והוצאנו דו"ח. מצד אחד זה נפלא כי למדנו למפות את האזורים החזקים והחלשים שלנו, מצד שני התקשורת שמגלה את החולשות מתחילה לעקוץ את הארגון ודורשת לעמוד ביעדים. הארגון נהפך שקוף יותר".

מהו הפרופיל של חברה שלא מוכנה להצטרף?

"בעיקר חברות עם בעיות הקשורות לאיכות סביבה, שעושות לדעתי טעות קשה. אף אחד לא אומר לסגור את כיל מחר בבוקר. הם עושים המון דברים נכונים, אבל כשהם יהיו בתוך המדד הם יוכלו להשתפר ביתר קלות. אולי הם לא יקבלו לעולם עשר באיכות סביבה, אבל הם יוכלו לקבל ציון גבוה הרבה יותר מזה שהם מקבלים כיום".

היו חברות שלא הצטרפו.

"היו עשרות שכן והיו גם כאלה שלא. לחלק מן החברות היו מטענים היסטוריים נגד מעלה ובחלקן זה נכשל בגלל פוליטיקה פנימית וקואליציות של בעד ונגד. מכיוון שהעניין הזה תמיד מובל על ידי המנכ"ל, אז מי שלא מתחבר אישית לנושא - גם לא יחבר את הארגון. הסביבה גם משפיעה מאוד. חברות בודקות תמיד את פעולות המתחרים ואת מקומן בנושא. פעמים רבות נבע הכישלון מחוסר הבנה של הכלי הניהולי שהמדד מעניק, ומה היא בעצם אחריות תאגידית אמיתית".

אולי גם בגלל כפפות המשי שבהן נוהגת מעלה?

"מעלה היא ארגון וולונטרי שפועל על דרך החיוב. כמנכ"ל לשעבר אני גם יודע שמדובר בתהליך הבשלה. אתה לא קם בוקר אחד לתוך הנושא אלא מבשיל לתוכו".

להערכתך, איזה ארגון משמש דוגמה טובה לאחריות תאגידית?

"בזק עובדים נכון. הם עושים הרבה עבודה פנימית ובשנה הבאה גם ייכנסו למדד".

מה היא נקודת החולשה של מעלה כיום?

"יש לנו יותר מדי חברות שירותים ופחות מדי תעשייה".

הרעיונות שלכם, כמו להקים ועדת תיגמול או לבדוק את משכורות עובדי הקבלן, מצוינים. אבל בפועל זה לא קורה. מה עושה מעלה בעניין?

"שמירה על זכויות עובדי הקבלן צריכה להיות חלק מתוכנית היעדים של סמנכ"ל הלוגיסטיקה, שיצטרך להוכיח לפני שהוא מקבל את הבונוס שהוא אכן בודק את העניין. ייתכן שזה צריך להיות בקריטריונים של המדד. לגבי שכר בכירים, מעלה לא אומרת אם צריך לקבל יותר או פחות, אלא 'קבל על עצמך כללי אתיקה'. אם יוסדר מנגנון ברור יהיה קשה יותר לעקוף אותו. גם הוראות ברורות לדירקטוריון יכולות למנוע עיוותים".

ואולי השלב הבא הוא בדיקה שהמנגנון התיאורתי גם עובד?

"כיום הצעד החשוב ביותר הוא לדאוג שהמנגנונים עצמם יוטמעו לד.נ.א הניהולי בכמה שיותר חברות".

כדי שמנהלים ימשיכו לקבל סכומי עתק מהדירקטוריון.

"אין הרבה מנהלים טובים במשק וכדי לשמור עליהם צריך לשלם לפי קריטריונים בדוקים".

למה פרשת עכשיו, כשמעלה נהפכה לתו תקן נחשב?

"גם ארגונים פילנתרופיים צריכים תחלופה. יו"ר חדש מביא אתו אנרגיות חדשות. אני בטוח שעופרה תעשה עבודה מצוינת".


ארגון מעלה: מדרגים את החברות במשק

>> ארגון מעלה לאחריות חברתית סביבתית ותאגידית הוקם ב-1998 במטרה לקדם אחריות תאגידית - גישה המשלבת הצלחה עסקית והצלחה ניהולית עם שיקולים חברתיים, סביבתיים וערכיים. החל מ-2002 מתפעל הארגון את דירוג מעלה המדרג חברות ציבוריות ופרטיות בישראל, לפי מאפייני האחריות התאגידית-סביבתית שלהן.

הדירוג פונה ל-300 החברות הגדולות במשק, ציבוריות ופרטיות ומציג אותן בטבלת דירוג, בקבוצות של עשיריות או חמישיות. טבלאות הדירוג פתוחות לציבור. החברות המשתתפות מקבלות עם תום התהליך דו"ח מפורט המציג את מקומן ביחס לחברות אחרות במשק, במטרה לסייע להן לשדרג את רמת ניהול האחריות התאגידית-סביבתית בפירמה.

ב-2005 הושק מדד מעלה בשיתוף עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב והקוד לניהול חברתי בעסקים, המספק קווים מנחים לניהול האחריות התאגידית בפירמה. מדד מעלה הוא כלי פיננסי המייצג את 20 החברות הראשונות בדירוג מעלה הנסחרות במדד תל אביב 100. מטרת המדד היא לאפשר השקעות אתיות על פי קריטריונים של אחריות תאגידית. המדד הושק על פי הערך של מדד תל אביב 100, נסחר ונמדד בהשוואה אליו.

לכתבה בדהמרקר

Comments