אלי כהן, נכ"ל חברת תרמוקיר

הוא עצמו עשה דרך ארוכה, המפעל אותו הוא מנהל מספר שנים בבעלות קיבוץ חורשים, ושנמצא בכניסה לקיבוץ, עבר שינוי מרחיק לכת. "לתרמוקיר יש פוטנציאל זיהום", אומר כהן, אך הוא מסביר שהמפעל אינו יכול לזהם את סביבת הקיבוץ ולפגוע בבריאות עובדי המפעל וחברי הקיבוץ.

ברשויות - יש עם מי לדבר

"השיח בין התעשייה לרשויות לא צריך להיות של מגננה", טוען כהן ומצהיר שבמשרד התשתיות הלאומיות ובמשרד להגנת הסביבה יש עם מי לדבר.

הוא מודה שיש להיעזר בסבלנות בשל הביורוקרטיה ושלמשרדים עוד נותר מה לשפר. הוא מביא לדוגמא את השיח שלו עם הרשויות. משרד התשתיות מעודד התייעלות אנרגטית ומפעל תרמוקיר נעזר בו לפני שנתיים וקיבל מימון להחלפת מנועים ישנים ליעילים יותר. "אחרי שהזענו למלא את כל הטפסים", מודה כהן, "החלפנו את המנועים בשנת 2010". כהן מסביר שחשבונות החשמל של המפעל ירדו באותה שנה ב-17 אחוז והחיסכון ממשיך.

"לא רק המנכ"ל צריך להיות מחויב לסביבה ולחיסכון באנרגיה, כל ההנהלה וכל בעל תפקיד צריך להיות מחויב" אומר כהן. הוא מסביר שכיום האחראי על הרכש בתרמוקיר לוקח בחשבון את צריכת האנרגיה גם ברכישה של המנוע הקטן ביותר. כהן גם החליף מזלגות סולר ישנות למזלגות חשמליות ובכך הביא להתייעלות גם של תהליך הרישום והמעקב. המזלגות מצוידות במחשב ובאמצעות קורא בר קוד נעשה מעקב אחר כל תנועה של סחורה והמידע מזין את כל המערכות של מלאים ועד להנהלת החשבונות.

לפני שנה הפיץ המשרד להגנת הסביבה קול קורא בנוגע לחומרים מסוכנים. מפעל תרמוקיר ביקש להשתתף אך קיבל תשובה כי הוא אינו מזהם. לדעת כהן אין זה נכון לטפל רק במפעלים שאינם עומדים בתקן, גם המפעלים האחרים צריכים להתייעל. "השנה פנינו שוב וקיבלנו תשובה חיובית. המשרד היה מוכן להקשיב".

עובד מרוצה הוא אזרח מרוצה

בתרמוקיר פועלים כבר מספר שנים כדי לצמצם את ההשפעות הסביבתיות של תהליכי הייצור והמוצרים. פעילויות אלו זיכו את תרמוקיר בתו היהלום של מכון התקנים הישראלי. אך כהן מייחס חשיבות רבה לרווחה, לבטיחות ולבריאות העובדים שלו: "אני דואג שלכל עובד שלי יהיה שכר הוגן, סביבה בטוחה ששומרת על הבריאות שלו ויחס של כבוד", הוא אומר. חשוב לכהן שכאשר עובד שלו חוזר לביתו ואשתו שואלת איך עבר היום שלו הוא ישמח לספר על עבודתו ועל מה שעבר עליו: "עובד מרוצה הוא גם אזרח מרוצה", מצהיר כהן כשהוא רומז למחאת האוהלים.

ללמוד מהעולם

לפני חודש הלך לעולמו ריי אנדרסון, מקים ומנהל מפעל אינטרפייס לשטיחים באטלנטה ארה"ב. אנדרסון עבר מהפך בשנת 1994 ופעל למען חיבור בין תעשייה לסביבה והמפעל שלו היה לדוגמא ומופת בענייני מחזור והגיע ל"אפס פסולת ואפס פליטת מזהמים וגזי חממה". כהן מודה כי הושפע רבות מפועלו של אנדרסון ולאחרונה רואה את משימת מפעל תרמוקיר בגיבוש "הנתיב לקיימות לשנים הקרובות". הנהלת המפעל החלה בתהליך מעמיק של ניתוח מחזור החיים של המוצרים שלו (Life Cycle Assement – LCA). בהמשך יוגדרו יעדים בעלי טווח קצר, בינוני וארוך ותיבנה תכנית מפורטת להשגת יעדים אלו.

מפעל נקי מחומרים מזהמים

כהן לוקח אותי לסיור במפעל, כאשר אנו מגיעים לאולם הייצור, שמערבבים בו את האבקות, הוא כורע ברך על הרצפה ומעביר אצבע על המשטח ומראה לי אותה. האצבע נקייה ואף לא גרגר אחד של אבק נדבק אליה. הוא מצביע על עובד שכל תפקידו לשאוב את האבק מן הרצפה ולהחזירה לתהליך הייצור. גם האוויר נקי מחלקיקים, שני מאוורירי ענק שואבים את האבק ממנו. הוא מצביע על מגש גדול אליו מוזרם האבק הנאסף על ידי המאוררים, "כל זה חוזר לתהליך, בסופו של דבר אני מרוויח חומר גלם". לשאלה האם ההשקעה כדאית מבחינה כלכלית כהן עונה ללא היסוס: "ללא ספק".