המהפך הסביבתי של חברת "אינטרפייס"

נשלח 27 באוג׳ 2010, 5:59 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 באוג׳ 2010, 6:10 ]

אם ענקית אריחי הרצפה אינטרפייס עשתה את זה, כל חברה יכולה. מנהל השלוחה המזרח תיכונית של החברה, סטיבן פראט, מספר על שינוי הגישה של הבעלים, על החומרים ממוחזרים שהוכנסו לייצור, על האנרגיות הנקיות שמפיקות עבורם חשמל וגם איך השפיעו על החברות המתחרות. לקרוא וליישם

מיכל מילנר | 25/8/2010 14:37
בניגוד לחברות המשתמשות כיום בדימויים "ירוקים" על מנת למשוך צרכנים בעלי מודעות סביבתית, אינטרפייס, חברה גלובלית לייצור אריחי רצפה, היא דוגמה לחברה שעברה מהפכת קיימות אמיתית. זה כבר בשנות התשעים המוקדמות, תקופה בה מודעות סביבתית לא הייתה כה רווחת, בוודאי לא כערך צרכני. בחודש שעבר ערך סטיבן פראט, מנהלה האזורי של החברת אינטרפייס באזור המזרח התיכון, ביקור בישראל כאורח המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. את הדברים שהוא אומר לנו, חשוב שישמע ויקרא כל בעל חברה או עסק בישראל. אם אינטרפייס עשתה את זה, לפני יותר מעשור, אז כל חברה יכולה לעשות את זה.

אינטרפייס נוסדה לפני כ-39 שנים על ידי ריי אנדרסון עבור שוק המשרדים. כיום החברה היא היצרן הגדול ביותר בתחומה. בחברה מועסקים מעל ל-3,500 עובדים, יש לה משרדי מכירות ב- 120 מדינות ושמונה מפעלים בארבע באירופה, אמריקה, אסיה ואוסטרליה. עד 1994 לא הייתה לה שום אוריינטציה סביבתית מיוחדת. הם, אמנם, לא זיהמו את הסביבה או זרקנו אשפה בנהרות, אבל פעלו רק על  דרישת התקנות הסביבתיות המעטות שהיו קיימות אז, ולא מעבר.

צילום: המועצה הישראלית לבניה ירוקה
שאריות שטיחים בדרך להפוך לאריחי רצפה צילום: המועצה הישראלית לבניה ירוקה

באותה שנה שאל לקוח מקליפורניה את ריי אנדרסון מה עושה החברה עבור הסביבה. לאנדרסון לא הייתה תשובה, אבל הוא רצה לענות על השאלה הזו. כוח משימה הוקם בתוך החברה כדי לנסות ולמצוא כיצד ניתן לנסח תשובה. במסגרת זו נקבע כנס עולמי של החברה בנושא, ואנדרסון, שלא היה בעל חזון סביבתי עד אז, נתבקש לבוא ולפתוח את הכנס. לקראת הכנס נתקל במקרה בספרו של פול הוקן: the ecology of commerce. בעקבות הקריאה החל להבין מהן השפעותיה של התעשייה באופן כללי על הסביבה.

אנדרסון נחרד מהעניין וזה היה הטריגר שהביא אותו לפתוח בשינוי עמוק ומקיף של אינטרפייס. נאום הפתיחה שלו בכנס זעזע אנשים רבים שחשבו שהוא השתגע ועומד להרוס את החברה שבנה במו ידיו. הוא דיבר על שינוי המוצר, דרך העבודה, האנשים שעובדים בחברה – שינוי החזון כולו. הוא התווה חזון חדש, שבו אינטרפייס הופכת לחברה בת- קיימא. החזון הזה הפך למשימה של ממש, שהגשמתה ההדרגתית נמשכת מאז ועד היום והיא מקיפה את חמשת האלמנטים הבסיסיים של כל יצרן תעשייתי: מוצר, מקום, אנשים, תהליך ורווח. לא ניתן להיות בר-קיימא ללא רווח.

הצעד הראשון בשינוי היה לבחון מהן טביעות האצבע הסביבתיות של אינטרפייס כפי שהייתה עד אז. יש הרבה דרכים שניתן לבטא בהן את ההשפעה הסביבתית שלך. הדרך הפשוטה היא באמצעות חישוב אנרגיה מגולמת – כמה אנרגיה דרושה על מנת לייצר את המוצר שלך. מחשבים זאת באמצעות  סיכום ההשפעה של כל היבט בתהליך הייצור, השינוע והשימוש. "במשך שנה וחצי סיכמנו את כל ההשפעות הללו ובחנו אפשרויות שונות לצמצומן. כל החלטה שנעשתה מאז בחברה מונעת על ידי הרצון להפחית את ההשפעה הזו", מסביר פראט.

אז איך באמת מפחיתים אותה?
פראט: "ישנן כמה חזיתות פעולה כאשר פונים לקיימות אמיתית: הפחחת פסולת, אנרגיה, מים, פליטות, תחבורה, חינוך כל מי שקשור בחברה (מחזיקי מניות), עיצוב מחדש של מסחר. כדי להיות בר-קיימא באמת צריך ממש לשנות את הדרך בה עושים עסקים מזה מאות שנים. להפוך אותה לדרך מחזורית יותר".

לעבור לחומרים ממוחזרים

ישנן השפעות שניתן לצמצם במהירות, בטווח הקצר, וישנן כאלו שמצריכות תהליך הדרגתי וארוך טווח של הפחתה, שכרוך במציאת פתרונות חדשים ופיתוח טכנולוגיות. הפחתת השימוש באנרגיה, לדוגמה, הוא צעד שניתן לבצע במהירות. "מאז 1996 משתמשים במפעלי אינטרפייס באנרגיה מתחדשת, בגז טבעי המופק מפסולת, ובאחדים מן המפעלים באנרגיה המופקת מתחנות כוח סולאריות (רוח ושמש) שהקמנו בהם", מספר פראט. לדבריו, הפחתת השימוש באנרגיה נעשית לא רק במפעלים עצמם אלא גם בכל משרדי החברה בעולם, למשל באמצעות חיסכון במים. 

ההשפעות שמצריכות טיפול ארוך טווח כוללות טיפול בפסולת - בין אם בתהליך הייצור ובין אם במשרדים, והשפעת חומרי הגלם של המוצר ודרכי הפקתו. "החלפנו ספקים שלא יכלו לתת לנו מידע מספק על ההשפעות הסביבתיות של הפעולות שלהם, בספקים שעומדים בדרישות שלנו", מסביר פראט.

לדבריו, יש שני סוגי חומר: בתולי וממוחזר. "המוצרים של אינטרפייס  עשויים משלושה מרכיבים: ניילון, פי. וי. סי וליימסטון (אבקת אבן גיר). בעבר שלושת המרכיבים הללו הגיעו אלינו ממקורות בתוליים, ובמשך השנים בחנו דרכים שונות לעבור למקורות ממוחזרים. עבור ה- פי. וי. סי והליימסטון היה קל למדי למצוא מקורות כאלה. הליימסטון שאנו משתמשים בו כיום הוא פסולת של תהליך ייצור אחר. יש דיון נרחב לגבי המגרעות של הפי. וי. סי אבל למעשה הוא חומר בעייתי רק כאשר הוא נזרק כפסולת. ביקשנו למצוא דרך בטוחה למחזר פי. וי. סי והתחלנו לעשות זאת בעצמנו כבר לפני 12-10 שנים. מחזרנו את החומר באמצעות מחזור אריגי שטיח ישנים – שלנו ושל יצרנים אחרים. למצוא מקורות ממוחזרים עבור הניילון היה תהליך ארוך יותר, אבל לפני כשלוש שנים קנינו מממציא איטלקי טכנולוגיה המאפשרת את המחזור הנפרד של חלקי האריחים, כך שאנו יכולים למחזר בנפרד את הניילון מן האריחים באופן יעיל".

האם החזון הסביבתי של החברה כולל השפעה על גורמי תעשייה אחרים?
"בהחלט כן. יש הרבה דוגמאות למקרים בהם שינוי שחברה אחת מייצרת בתהליך הייצור שלה משפיע על חברות אחרות הבאות עמה במגע. ישנם ספקים שהפכו את התהליך שלהם לבר-קיימא בזכות הקשר עם אינטרפייס, ואפילו המתחרים הגדולים שלנו החלו להשתמש בשיטות הפקת גז בהן אנו משתמשים".

צילום: המועצה הישראלית לבניה ירוקה
השטיחים המשומשים בדרך לשימוש מחדש צילום: המועצה הישראלית לבניה ירוקה
 
מהפכה בדובאי
חלק מההחלטה על מיקומם של מפעלים חדשים נובעת ממה שנקרא: אחריות חברתית תאגידית. באינטרפייס מתקיימים ימי חינוך בהם מגיעים ילדים מבתי ספר בסביבה, נציגים של החברה מרצים בבתי ספר ובמכללות, ומתקיימים פרויקטים כניקוי חופים. בכל שנה נערך סקר קיימות עולמי במסגרתו אלפי מומחים מכל תחום ובכל תעשייה נשאלים מי לדעתם עושה הכי הרבה בתחומם למען הסביבה. חברות נפט, לדוגמה, עושות הרבה מבחינה חברתית. מאז 2006 אינטרפייס נמצאת במקום הראשון בסקר הזה מבחינה גלובלית.

אינטרפייס ידועה כתומכת פעילה בתחום הבנייה הירוקה, כיצד החל הקשר הזה?
"אינטרפייס הייתה בחזית של הקמת מועצות לבנייה ירוקה ברחבי העולם. חלק מההחלטה של החברה להפוך בת-קיימא מבוססת על העובדה שלתעשייה יש כ- 35% השפעה על כל בעיה סביבתית בעולם. אבל ממשלות לא עושות דבר על מנת לשנות ולהשתנות, ומטבען קצר הרואי הן אינן מסוגלות לכך, לכן השינוי לא יבוא מכיוונן של ממשלות. הגורם החזק ביותר אחרי הממשלות הוא התעשייה, וכמי שאחראית לחלק גדול מהבעיה עליה להיות יוזמת השינוי. יתרה מזאת, חלק גדול מהבעיות הסביבתיות מגיע מתחום הבנייה. לכן לאינטרפייס יש מדיניות של הקמת מועצות לבנייה ירוקה. החברה ייסדה את המועצה בארה"ב, קנדה, אנגליה, הודו, האמירויות, אוסטרליה, וגם את זו הישראלית".

האם יש לחברה עניין כלכלי כלשהו בקיומן של המועצות הללו?
"הרצון להשפיע על עניין הבנייה הירוקה לא נובע מרווח אלא מרצון להשפיע. בניגוד לאינטרס הרווח הברור שקיים בתהליך הייצור של מוצרי החברה, בתחום הבנייה הירוקה לחברה אין אינטרס כלכלי אלא רק רצון לשנות את מצב הדברים מתוך הבנה שהתעשייה, כמי שמייצרת בעיות סביבתיות, חייבת להיות חלק מהפיתרון".

אתה חי באיחוד האמירויות. האם הנושא של בנייה ירוקה מפותח גם שם?
"באופן כללי לאמירויות יש השפעה רעה מאד על הסביבה, בין היתר מכיוון שכל מה שצורכים שם מיובא. בזירה העולמית, שליטי האמירויות מובכים מהעניין, ולכן הם נותנים גיבוי לתחום הבנייה הירוקה. צריך לזכור שבאמירויות יש את היתרון של מדינה דיקטטורית. שליט דובאי לדוגמה הצהיר שמהשנה ואילך כל בניין חדש חייב להיבנות בבנייה ירוקה, אבל הוא הותיר זאת למומחי תחום הבנייה לבחון כיצד ייעשה הדבר. לכן המועצה בדובאי מאד עסוקה בהטמעת ההבנה של מהי בכלל בנייה ירוקה. באבו דאבי, לא הרחק מדובאי, יש שליטים שממש עיצבו תוכנית לדירוג בנייה ירוקה. אבל אחת הבעיות היא שהם דורשים בנייה ירוקה ולא מאפשרים הטבות כספיות של מימון, כך שאין תמריץ אמיתי. חשיבותן של המועצות לבנייה ירוקה בכל העולם היא בעיצוב סטנדרטים שונים בניסיון להעלות אותם כל הזמן".
 

כתבות קשורות:
Comments