כוחה של האכיפה האזרחית והאחריות התאגידית

נשלח 13 במרץ 2010, 3:23 על ידי Sustainability Org

בעקבות דוח "שקט תעשייתי" מתברר כמה הכרחית האכיפה האזרחית. אל לנו לשבת רגל על רגל לצפות שהמדינה תפעל

ליעד אורתר | 11/3/2010 16:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אני יכול לשער שעבור המפעלים ונציגי התעשייה רבים מייצגת עמותת אזרחים למען הסביבה בצפון (אל"ס) גורם המטריד אותם ללא ההפסקה המפרסם דוחות סביבתיים מציקים. אך אני מקווה שאצל חלקם כבר מחלחלת ההכרה כי פעילות אל"ס למעשה עושה להם טובה גדולה מאוד.

כפי שנכתב בדוח העמותה שפורסם השבוע, החקיקה הישראלית בכל האמור לחוקים ולתקנות איכות הסביבה היא מן המובילות בעולם ומצמצת כל העת את הפער בינה לבין העולם המערבי וארה"ב. עקב האכילס של המערכת הרגולאטורית הסביבתית בישראל מצוי בפעילות האכיפה, ביכולת להציב כמות מתאימה של פקחים אשר מתפקידם לאסוף את המידע באופן מסודר, לבצע אימות נתונים, לא להסתמך באופן בלעדי על דיווחים עצמיים של המפעלים, ובסופו של דבר למצות את ההליכים במהירות מול אלו המגלים זלזול בחוק ובבריאות הציבור.

אכיפה אזרחית חיצונית כפי שהיא באה לידי ביטוי בדוח של אל"ס היא מרכיב הכרחי בכל מערכת אזרחית בריאה. אל לנו, כתושבי המדינה, לשבת רגל על רגל על כורסת הטלוויזיה ולצפות שהמדינה תעשה בשבילנו את הכל. היכולת לצאת החוצה, לאסוף את המידע, הכל כך חשוב המשפיע על בריאותנו, ולצייר לאורו תמונת מצב סביבתית-בריאותית היא כלי עבודה בסיסי עבור ארגונים לשינוי חברתי וסביבתי בכל רחבי העולם. הפעילות האזרחית הזו היא לעיתים בעלת השפעה רבה יותר מאשר איזה דוח של פקח או פתיחת הליכים פליליים היכולים לא אחת להסתיים בעסקת טיעון או הסדר משפטי כזה או אחר.

ניהול שיח עם מחזיקי עניין

עסקים זיהו פוטנציאל סיכון תדמיתי וציבורי זה כבר לפני שנים רבים והחלו לאמץ סדרה של פעילויות אשר מסייעות להם בהתנהלות נבונה אל מול החברה האזרחית. התנהלות זו קרויה בשם אחריות תאגידית -  Corporate Responsibility או אחריות חברתית-סביבתית. אין המדובר במעין ועדת קישוט של המפעל וכל ארגון המתייחס לתחום זה בצורה זו מפספס את העיקרון כולו. אחריות תאגידית היא גישת ניהול עסקית לכל דבר ועניין ובליבה מתודולוגיה מוסדרת עמוסת ניסיון הכוללת מספר מרכיבי מפתח.

המרכיב הראשון ביישום אחריות תאגידית היא ניהול שיח עם מחזיקי עניין Stakeholders Engagement . זהו השלב הראשון והקריטי ביכולת של ארגון עסקי לזהות באופן כנה ואמיתי את מכלול השפעותיו על החברה והסביבה. לשם המחשה, עסק ומפעל המצויים בגליל אשר לא זיהו את אל"ס כמחזיק עניין מרכזי בפעילותם והם אינם טורחים לנהל עם ארגון חשוב זה דיאלוג אמיתי, אזי הציון המגיע להם ביישום אחריות תאגידית הוא נכשל, פשוט כך. דוגמה זו היא נכונה גם לפתיחת ערוצי שיח עם ארגוני עובדים, לקוחות,

ספקים, ממשל מקומית, קהילות שכנות ועוד. כל אלו מהווים את מחזיקי העניין של העסק והיכולת לפתח עמם דיאלוג היא קריטית ואין לה תחליף.

המרכיב השני בתהליך הוא יכולת העסק להתמודד עם הממצאים באופן פנים ארגוני ולהתאים את מערך הניהול לכזה אשר מסוגל להתמודד עם המשימות החברתיות- סביבתיות. עסקים מעטים בישראל מעסיקים מנהלי אחריות תאגידית במשרה מלאה או במשרה כלשהי ורובם עדיין משייכים פעילות זו לתרומה לקהילה,משאבי אנוש או שיווק. זוהי טעות שלא להפנות משאבים ארגוניים מתאימים כבר בשלב המקדים, עוד לפני שמתפרסמים דוחות ציבוריים ביקורתיים.

המרכיב השלישי הוא שילוב המאמץ כולו למערכת ניהול פנים ארגונית מסודר היודעת לבצע מיפוי חברתי-סביבתי מקדים, לזהות את הדברים אשר אינם נכללים בשום חוק או תקנה אלא מצויים במרחב הנמצא מעל לרף הציות Beyond Compliance. אמנם ברמות האכיפה הכל כך נמוכות כמו שיש בישראל גם ארגון צייתן יכול לקבל את הקרדיט של ארגון אחראי, ובצדק, אך אסור לשכוח כי אחריות מתחילה להתקיים במקום בו החוק חדל.
לא רק רק אנשי המשרד להגנת הסביבה
בהקשר זה, אחד מהתחומים המתפתחים כיום הוא תחום ניהול הסיכונים החברתיים-סביבתיים המהווה מרכיב בלתי נפרד מאחריות תאגידית. עסק הפועל באחריות הוא עסק היודע לזהות ולנהל את הסיכונים שלו באופן מושכל תוך יצירת מקורות מידע מגוונים המספקים כל העת מידע עדכני אודות איומים וסיכונים המתפתחים במישורים השונים, יהיה זה מישור החקיקה, הפעילות הציבורית ועוד. הדוח הנוכחי של אל"ס מהווה סיכון של ממש עבור החברות המוצאות את עצמם מסוקרות בו. התדמית שלהם נפגעה, העובדים שלהם מתחילים להסתובב בחשש לבריאותם, סיפורים מתחילים לדלוף לתקשורת ואנו מקווים כי מקרה תעשיות אלקטרוכימיות לא יחזור על עצמו.

המרכיב האחרון של יישום אחריות תאגידית הוא שלב הדיווח והיכולת של חברה עסקית לשקף באופן מסודר את מכלול פעילותה בתחומי החברה והסביבה. כפי שציינתי לעיל, אחריות תאגידית היא מתודולוגיה עסקית מבוססת וגם כאן בתחום הדיווח אין צורך להמציא את הגלגל. הגלגל הומצא בסוף שנות התשעים בארה"ב על ידי ארגון הנקרא GRI – Global Reporting Initiative .

 ארגון זה, היושב היום בהולנד גיבש סט הנחיות ברורות ונהירות באשר למהן סוגיות הדיווח ומדדי הביצוע שחברה עסקית צריכה לחשוף על מנת שחשיפה זו תוגדר כדוח אחריות חברתית-סביבתית. מדי שנה מתפרסמים אלפי דוחות בכל רחבי העולם. גם כאן ישראל עדיין נמצאת מאחור כאשר ב 2009 פורסמו 17 דוחות בלבד. זהו מספר נמוך ביותר אל מול הסטטיסטיקות של מדינות הדומות לנו ברמת התל"ג והפיתוח הכלכלי שלהם.

דוח מרשים וחשוב זה של אל"ס מוכיח עד כמה תחום איכות הסביבה הוא חסר תועלת ללא פעילות איסוף וחשיפה מסודרת של מידע. אסור להשאיר את זירת המידע רק לאנשי המשרד להגנת הסביבה. פעילות אזרחית עצמאית זו היא דוגמה לכך שאכיפה ציבורית היא הכרחית לתהליך לקיחת האחריות הכל כך חשוב שעל כולנו לעבור. הפרויקט תעשייה מקיימת של עמותת אל"ס יכול להוות הזדמנות של ממש לעסקים הרוצים להיות מעורבים ולקחת אחריות.

הכותב הוא יועץ לאחריות סביבתית של עסקים ומנכ"ל משותף בחברת ביונדביזנס בע"מ
 
Comments