בעלי המניות דורשים פעולה ירוקה

פורסם: 20 ביולי 2012, 4:22 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 20 ביולי 2012, 4:23 ]

רוב הזמן אין להם כל השפעה. פעם אחת בשנה, בכנס בעלי המניות, הם מרימים את היד. והשנה, יותר מתמיד, ביקשו מהחברות לאמץ החלטות ירוקות. התוצאה: עוד דוחות סביבתיים, פחות גזי חממה ויותר אוזן קשבת מצד תאגידי הענק. עסק ירוק

רז גודלניק | 19/7/2012 14:27
תגיות: עסק ירוק
 
במשך השנה אנחנו מביאים כאן הרבה סיפורים על קבוצות שונות של מחזיקי עניין בחברות שמצליחות להזיז אותן לכיוון ירוק יותר – מארגונים סביבתיים ועד ציבור הלקוחות. פעם בשנה מגיע גם תורה של קבוצה אחרת, כזו שהיא בדרך כלל נחבאת אל הכלים, אבל יש לה כח ויכולת לתפוס חברות בביצים אולי יותר מכל הקבוצות האחרות. אני מדבר על בעלי המניות כמובן ועל עונת הפרוקסי שבה מעלים בעלי המניות הצעות לסדר היום בישיבות השנתיות, כולל שורה הולכת וגדלה של הצעות בנושאים סביבתיים וחברתיים.

המגמה הזו הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות והיא מעניינת לא רק כי היא מצליחה להשיג תוצאות של ממש, אלא גם משום שהיא יוצרת קשר ישיר בין נושאים סביבתיים וחברתיים וההשפעות שיש להם על ערך החברה והיכולת שלה להצליח מבחינה עסקית.

אסור לשכוח שהמשקיעים הללו אמנם דואגים לעתיד כדור הארץ, אבל הם אינם אקטיביסטים לא מגולחים שמפגינים ברחובות, אלא משקיעים מתוחכמים שדואגים בראש ובראשונה לתשואה על ההשקעות שלהם. אולי בשל כך למספר הולך וגדל של חברות מוכנות להקשיב להם כשהם מציגים בעיות סביבתיות במונחים של ניהול סיכונים ויצירת הזדמנויות. המספרים השנה מדהימים למדי – 110 הצעות החלטה הובילו ל-44 התחייבויות של חברות השנה. איך זה קרה? על כך בכתבה הבאה. עסק ירוק.

צילום: שאטרסטוק
בעלי המניות מציעים, החברות יכולות לקבל. אם כבר בעל המאה הוא בעל הדעה, עדיף שזו תהיה דעה ירוקה צילום: שאטרסטוק
 
הלך רוח
ראשית, נזכיר כי ההצבעות הללו לא מחייבות ולכן גם הצעות שזוכות לרוב הן בגדר הצעה ולא מחייבות את החברה לפעולה. עם זאת, הצעות שזוכות לתמיכה משמעותית נותנות לחברה אינדיקציה טובה על הלך הרוח בקרב המשקיעים ולכן בדרך כלל חברות לא יתעלמו מכך.

דבר נוסף, הרבה פעמים בעקבות העלאת הצעה לסדר היום חברות פותחות במשא ומתן עם המשקיעים שהעלו את ההצעה ובסופו של דבר מגיעים להסכם פשרה והמשקיעים מסירים את ההצעה מסדר היום. המשמעות הינה שסטטיסטיקה על אחוזי תמיכה בהצעות לא מספרת את כל הסיפור ובמקרים רבים ההצלחות המשמעותיות ביותר הינן כאשר לא התקיימה בכלל הצבעה ומושג הסכם מאחורי הקלעים.

אחרי ההקדמה הזו, הגיע הזמן לקצת מספרים. בתחום הסביבתי הוגשו השנה 107 הצעות החלטה על פי Ceres, קואליציה של משקיעים, ארגונים סביבתיים וקבוצות אחרות הפועלים ביחד לטפל בנושאי קיימות. הנושאים העיקריים היו הגשת דוח קיימות (28 הצעות) הפקת גז פצלים בתהליך של שבירה הידראולית (עשר הצעות), קביעת מטרות להפחתת פליטת גזי חממה (תשע הצעות) ודוחות קיימות של ספקים (שבע הצעות).

עוד ב"עסק ירוק":
◄מחבקי היערות החדשים: תאגידי ענק
◄למען הדולפינים? הצחקתם אותנו, לטובת הכיס
◄יוניליוור מציגה: הניסוי הירוק הגדול ביותר בעולם העסקים
הדוח של קרוקס

נתחיל עם הגשת דוח קיימות שהוא נושא שחוזר על עצמו כל שנה – למרות שכבר שני שלישים מהחברות שמשתייכות ל-Fortune Global 500 מוציאות דוח שנתי שמעדכן על הטיפול שלהן בנושאים סביבתיים וחברתיים שקשורים לחברה, הרי שיש עדיין מספר לא קטן של חברות שלא טורחות לעשות כן.

מבחינת המשקיעים מדובר לא רק בכלי חשוב להגברת השקיפות, אלא גם בדרך לקבל מידע על האסטרטגיה של החברה לטווח הארוך מבחינה סביבתית וחברתית. היום גם למשקיעים הרבה יותר קל לערוך השוואות של אינדיקטורים ירוקים בין חברות בזכות העובדה שבלומברג הוסיפה אותם לבסיס הנתונים שלה ואפשר לראות שם מי עושה עבודה רצינית ומי משתרך מאחור.

השנה, מתוך 28 הצעות שהועלו על ידי בעלי מניות, 54 אחוזים לא הגיעו להצבעה ובכל יתר ההצעות שהגיעו להצבעה נרשם אחוז תמיכה ממוצע של 35 אחוז. חובבי נעלי הקרוקס ישמחו לשמוע שהחברה היתה אחת מאלו שהסכימה השנה להוציא דוח בעקבות הצעה של חברת ההשקעות Calvert.

חברות נוספות שהגיעו לפשרה והסכימו להוציא את הדוח השנה היו Garmin, Celgene and PF Chang's China Bistro ו-SW. עם זאת צריך לאזן את התמונה באיזכור כמה תותחים כבדים שעדיין לא מוכנים לשמוע על דיווח – באמזון הוגשה הצעה כזו בפעם השנייה ברציפות וזכתה לתמיכה של 21.2 אחוזים בלבד. עוד דוגמה היא אפל, שם נראה כי בעלי המניות התייאשו לעת עתה אחרי הכישלון של 2010 והתגובה שהם קיבלו אז מסטיב ג'ובס בנושא והצעה כזו לא הוגשה כלל השנה.

התפוח הגדול

אפל היא דוגמה מעניינת כי למרות שהחברה מסרבת להוציא דוח קיימות שנתי, הרי שהיא הסכימה השנה להיענות להצעה של משרד החשב של מדינת ניו יורק לחייב את הספקים העיקריים שלהם להוציא דוח כזה. כנראה שלאפל אין בעיה מוסרית לדרוש מהספקים שלה את מה שהיא עצמה לא מוכנה לעשות, אבל זה כבר סיפור אחר.

מלבד אפל, הסכימו גם חברות אחרות כגון דל, HP ואינטל להיענות להצעה דומה של משרד החשב של מדינת ניו יורק. למה הדוחות הללו כל כך חשובים למשרד החשב, שמנהל קרנות פנסיה בהיקף של 108 מיליארד דולר?

ג'ון ליו, חבר מועצת העיר ניו יורק, מסביר: "כמשקיעים ארוכי טווח אנחנו חייבים להיו מודאגים מהסיכונים הפיננסיים וסיכוני המוניטין כמו גם מההתייחסות לערכים בסיסיים כמו זכויות עובדים ונושאים סביבתיים. דל, אפל ו-HP עשו צעדים קונקרטיים לתמוך בתקנים בינלאומיים של ניהול סביבתי, בטיחות בעבודה וזכויות אדם בשרשראות האספקה שלהן. הן מהוות דוגמה ואנחנו מצפים שחברות אחרות ילכו בעקבותיהן".

קולגייט עוברת לשמן דקלים ממקורות ברי-קיימא
נושא אחר שמשקיעים מודאגים לגביו הוא הפקת גז פצלים בתהליך של שבירה הידראולית (פראקינג). הגידול בהפקת הגז בתהליך הזה, כמו גם הסיכונים הסביבתיים למערכות אספקות מים והסיכונים הבריאותיים לתושבים שגרים בסמוך שכרוכים בתהליך הזה, יוצרים סיכונים מהותיים מבחינת המשקיעים שהביאו אותם לדרוש מחברות להגביר את הגילוי הנאות שלהן לגבי הסיכונים הכרוכים בפעילות הזו.

מתוך עשר הצעות שהוגשו, בשבעה מקרים החברות הסכימו להוציא דוח סיכונים שייתן מענה לבקשה של המשקיעים. רק שלוש חברות – אקסון מובייל, שברון ו-Ultra Petroleum סרבו להגיע לפשרה ובהצבעות נרשמה תמיכה ממוצעת של 30 אחוז בהצעות.
עוד נושא חם השנה היה פליטת גזי חממה, לא רק מבחינת קביעת מטרות להפחתת גזי חממה, אלא גם בהקשר של הפיכת שרשראות האספקה, שבהרבה חברות מהוות מרכיב גדול מאד בטביעת הרגל הפחמנית שלהן, לירוקות יותר.

כך לדוגמה, חברות כמו קולגייט או Smucker’s הסכימו להצעות של Calvert ומשרד החשב של מדינת ניו יורק להתחייב לשימוש בשמן דקלים, שנמצא היום בחמישים אחוז מהמוצרים בסופרמרקט, ממקורות בני קיימא. מבחינת קביעת מטרות להפחתה נרשמו מספר הצלחות כמו בחברת CMS Energy שהסכימה לקביעת יעד של הפחתת גזי חממה ב-20 אחוזים עד שנת 2025 בהתייחס לשנת הבסיס 2008.
התקדמות חלקית
אולם גם כאן לא כולם קופצים על העגלה הירוקה. חברת הנפט ConocoPhillips לא הסכימה להצעה של הכנסיה הפרסביטרית, שמנהלת השקעות בהיקף של שבעה מיליארד דולר, לקבוע יעדים להפחתת גזי חממה. הכנסייה טענה כי החברה צריכה לעשות זאת בכדי להקטין את חשיפת המשקיעים לסיכונים פיננסיים ותחרותיים, כמו גם שהחברה מפגרת בנושא אחרי מתחרותיה ולקינוח שללא אסטרטגיה ברורה בנושא המשקיעים לא יכולים להעריך כמו שצריך את הסיכון שבהשקעה בחברה.

החברה לעומת זאת לא התרשמה משלל הטיעונים וטענה בתגובה שלאור המאמצים הנוכחיים שלה להקטנת פליטת גזי חממה, כמו גם החקיקה הצפויה בנושא במספר מדינות מפתח, היא לא חושבת שקביעת מטרות משרתות את טובת החברה. או במילים אחרות: עזבו אותנו בשקט. שלא במפתיע, ההצעה זכתה רק ל-27 אחוזי תמיכה.

אם מנסים לרגע לעבור מהדוגמאות השונות לניתוח כללי יותר של המגמות, הרי שרואים כפי שארנסט אנד יאנג מציינים בדוח שיצא בחודש אפריל השנה, כי לא רק שנושאי קיימות מייצגים חלק הולך וגדל של ההצעות לסדר היום של בעלי העניין (כ-45 אחוזים השנה לעומת 30 אחוזים לפני שנתיים), אלא שגם אחוזי התמיכה בהצעות הללו גדלים מדי שנה.

מעבר לכך, מסבירים בארנסט אנד יאנג, חברות מוכנות יותר ויותר להיכנס לדיאלוג עם משקיעים ובעלי עניין אחרים ולפעול בנושאים שמהותיים עבורם, כולל הגברת הגילוי הנאות מצידן. זו אולי הנקודה החשובה כאן, כי אם נשים לרגע את הסטטיסטיקה בצד, מה שחשוב הוא מבחן התוצאה ושם רואים כאמור מספר הולך וגדל של חברות שמוכנות להגיד כן למשקיעים ולעלות על המסלול הירוק.

אסור עם זאת לשכוח שכל ההתקדמות בנושא ממלאת באופן חלקי בלבד את הוואקום היוצר היעדר החקיקה בנושאים מהותיים. החל מגילוי נאות מקיף לגבי סיכונים בהפקת גז פצלים וכלה בקביעת מטרות ברורות להפחתת פליטת גזי חממה. עדיין, עדיפה התקדמות חלקית על דריכה במקום ולכן צריך לברך על התופעה ולקוות שתמשיך ותגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות. אחרי הכל, אם כבר בעל המאה הוא בעל הדעה, עדיף שזו תהיה דעה ירוקה.
 
Comments