שיתוף פעולה למען הסביבה

פורסם: 26 באוק׳ 2010, 4:03 על ידי: Sustainability Org

נהוג לחשוב שבכל הנוגע לנושא הסביבתי, האקדמיה והעמותות הן בצד אחד, והגופים העסקיים בצד השני. האמת רחוקה מזה

אורנה אנג'ל | 26/10/2010 11:09 

בשנים האחרונות הנושא הסביבתי הופך מרכזי יותר ויותר בשיח הציבורי. אם בעבר התרגלנו לראות בו תחום שהוא בגדר מותרות, הרי שהיום אנחנו מודעים יותר ויותר לנזקים שחוללה האנושות לכדור הארץ ולהשפעות של נזקים אלה על איכות החיים של כולנו. עם זאת, למרות המודעות ההולכת וגוברת, ולמרות לימוד הנושא ופיתוח הידע הסביבתי, המצב עדיין נותר בעינו: העולם המערבי ממשיך לזהם את כדור הארץ ולדלדל את משאביו הטבעיים בחוסר אחריות, והנתונים ממשיכים להיות מטרידים.

בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת ת"א יום עיון על תרומתו של המחקר האקדמי לעיצוב מדיניות סביבה. באירוע דנו בדרכים בהן ניתן להבטיח שהידע הנצבר באקדמיה יתרום לתהליכי קבלת החלטות. אורחת הכינוס הייתה פרופ' מירנדה שרוירס, ראש מרכז המחקר למדיניות סביבה באוניברסיטה החופשית בברלין. מדבריה ניתן היה ללמוד כי הקושי להפוך את הידע הקיים למדיניות המיושמת מתקיים גם במדינות הנחשבות מתקדמות הרבה יותר מישראל ביחסן לתחום.

מדיניות סביבה לא מתקיימת בפני עצמה

הדיונים המרתקים שהתקיימו בכנס העלו מספר נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת בבואנו לנסות וליישם בישראל מדיניות סביבתית יעילה: הנקודה הראשונה, ואולי החשובה מכולן, היא כי האחריות על סביבת החיים שלנו משותפת לכל הגורמים שמשפיעים עליה-גופים ממשלתיים וציבוריים, גופים וולונטריים, מוסדות אקדמיים וגופים עסקיים. בעבר נהוג היה להאמין שבכל הנוגע לנושאים סביבתיים, יזמים וגופים עסקיים נמצאים מצד אחד של המתרס, ואילו גופים אקדמיים ו-וולונטריים נמצאים מהעבר השני, אולם היום כבר ברור לנו שהדאגה לסביבה היא משימה שאי אפשר לבצעה בלי המעורבות והמחויבות של כולם.

תובנה נוספת שעלתה במהלך הדיונים: מדיניות סביבה לא מתקיימת בפני עצמה, אלא כחלק אינטגרלי ממדיניות קיימוּת (גישת ניהול המאזנת בין שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים). על מנת שהמחקר החשוב שמתבצע באקדמיה בנושאים סביבתיים יקבל ביטוי בתהליכי קבלת ההחלטות, העולם האקדמי צריך להפנים את הקשר העמוק שבין נושאים סביבתיים לנושאים חברתיים וכלכליים, ולקחת על עצמו את הובלת עקרונות הקיימות בחשיבה, בפיתוח ובמחקר.

שיתוף בעלי עניין
אחד הנושאים החשובים והמורכבים של תחום הקיימות הוא שיתוף מחזיקי עניין. לפי ההגדרה, מחזיקי עניין של גורם כלשהו הם כל הגורמים - קבוצות או בודדים - שמשפיעים על אותו גורם או שמושפעים מפעילותו. אלה תהליכים מורכבים המחייבים דיאלוג ויצירת שיתוף פעולה אמיתי ומתמשך עם גורמים שונים, ממגזרים שונים - ביניהם גם גורמים שלא נוח או קל לשתף איתם פעולה - והדורשים השקעה גדולה מאוד של משאבים ולמידה.

לבסוף, העשייה האקדמית חייבת להיות מחוברת - כבר בשלבי בחירת נושאי המחקר - לצרכים האמיתיים שלנו כחברה. היכולת של האקדמיה להשפיע על מדיניות תלוי בכך שהידע שנצבר בה יהיה רלוונטי לצרכים הללו, ולשם כך חשוב שיתקיימו תקשורת פתוחה והעברת מידע רציפה בין האקדמיה לבין גופי הממשל ומקבלי ההחלטות, גופים עסקיים וארגונים וולונטאריים.

יצירת סביבת חיים שלנו ולדורות הבאים יהיה טוב לחיות בה תיעשה על ידי שיתוף פעולה בין כמה שיותר גורמים - ציבוריים ופרטיים, אקדמיים ועסקיים. רק ככה נוכל להבטיח שהידע שאנחנו צוברים והצרכים שלנו כחברה מסונכרנים, ורק כך נוכל ליצור מנגנונים שיביאו לביטוי את הידע שלנו במציאות.

לכתבה באתר nrg
Comments