מלחמת ההישרדות האקולוגית של יוניליוור: האתגרים בדרך ליישום תוכנית הקיימות

פורסם: 21 במאי 2012, 6:57 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 21 במאי 2012, 7:05 ]
יוניליוור, יצרנית מוצרי הצריכה השלישית בגודלה בעולם, הציבה לעצמה רף גבוה עם תוכנית סביבתית שתאפשר לה לשרוד בעולם שדורש ירוק. בדיקת "כלכליסט" מגלה שהדרך להצלחה עוד ארוכה
גיל קליאן, איסטנבול 20.05.12, 09:40

זה לא פילנתרופיה, זה ביזנס. זה המסר המרכזי ששידרו בכירי יוניליוור לעולם, כשפרסמו בחודש שעבר את הדו"ח המסכם לשנת הפעילות הראשונה בתוכנית הקיימות (Sustainability) החדשה שלהם. בתוכנית יש הצהרה ברורה מצד חברת מוצרי הצריכה השלישית בגודלה בעולם - אם לא נצליח להפוך את הפעילות שלנו למתחשבת יותר בסביבה, לכזאת שצורכת פחות משאבים ומשפרת את איכות החיים של הלקוחות - פשוט לא נשרוד. 

לכאורה, ליוניליוור אין שום בעיה. החברה גלגלה מחזור מכירות דמיוני של 46 מיליארד יורו ב־2011. היא פועלת ב־190 מדינות, 2 מיליארד אנשים משתמשים כל יום במוצרים שלה, והיא בטופ של הפירמידה בשוק מוצרי הצריכה בעולם. אז מה הבעיה? הצריכה המטורפת הזאת, שיוניליוור עצמה אחראית לה במידה רבה, לא יכולה להמשיך כמו שהיא היום לאורך זמן.

גידול באוכלוסייה הגלובלית, ללא גידול במשאבי טבע כמו שטחים חקלאיים, מים מתוקים, מקורות דלק מתכלים ועוד, מביאים לעליית מחירי הסחורות המשמשות את החברה - משמן דקלים ועד סוכר ודלק. עליית המחירים הזאת מאיימת להפוך את המוצרים של החברה ליקרים מדי, ומוצרים יקרים לא נמכרים בהיקפים גדולים. כך, יוצאת יוניליוור לטפל באיומים הסביבתיים המרחפים על האנושות כולה לא מתוך גישה ירוקה או רצון לחבק עצים, אלא בעיקר מתוך הישרדות עסקית.

צילום: בלומברג
פס ייצור של מרגרינה לבישול בהולנד. יותר חומרי גלם הגיעו ב-2011 ממקורות בני קיימא צילום: בלומברג

 

השקיפות טעונה שיפור

דווקא בדו"ח ההתקדמות השנתי של יוניליוור אין מהפכות. החברה עדיין מזהמת, הפעילות שלה עדיין לא מפגינה אחריות סביבתית מלאה, והחברה אפילו לא מציגה את כל הנתונים בשקיפות שמאפיינת דו"חות של חברות אחרות. חלק מהפרמטרים שמשמשים את החברה למדידת פעילותה לא מוגדרים בצורה ברורה; ההשוואה של הנתונים לא מתבצעת בצורה אחידה, אלא עושה שימוש בשנים שונות לתחילת המדידה. כך למשל, יוניליוור מודדת את הפחתת פליטות ה־CO2 שלה בהשוואה לשנת 2008, אך את יעילות צריכת ה־CO2 היא מודדת לעומת 2010.  

הדו"ח גם לא חף מאותיות קטנות. כך, מצהירה יוניליוור כי אחד היעדים שלה הוא להפחית ב־50% את צריכת המים על ידי הצרכן בעת שימוש במוצרי יוניליוור. באותיות הקטנות כותבת החברה כי היעד מתייחס רק לשבע מדינות דלות במים.  

מגמות אלה של חוסר שקיפות מפתיעות על רקע הגאווה הגדולה של בכירי החברה על כך שבניגוד לחברות אחרות - שם תוכניות הקיימות נמצאות תחת סמנכ"ל או משנה למנכ"ל - ביוניליוור התוכנית מובלת על ידי פול פולמן, מנכ"ל החברה, ונחשבת לליבת תוכנית הצמיחה שלה. 

אחד התחומים שבהם נראה שיוניליוור יכולה להתגאות בהתקדמות הוא מקורות חומרי הגלם שלה. החברה הציבה יעד שעד 2020 כל חומרי הגלם החקלאיים שלה יגיעו ממקורות בני־קיימא. מה זה אומר? בעיקר חשיבה לטווח ארוך, ממחזוריות נכונה בעיבוד הקרקע, שימוש בחומרי הדברה שלא פוגעים במי התהום, ועד משכורות הוגנות לחקלאים שיאפשרו קיום בכבוד. ב־2010 14% מחומרי הגלם של יוניליוור הגיעו ממקורות בני־קיימא, וב־2011 השיעור עלה ל־24%. 

 

סוחבים פחות מים

כדוגמה לגישתה החדשה מביאים בחברה את נוזל הכביסה קומפורט (שלא משווק בישראל). באפריקה, כמו גם באזורים אחרים בעולם, כדי לעשות כביסה צריך לסחוב דליי מים מהבאר המקומית. ביוניליוור מצאו כי הכמות הממוצעת של מים לכביסה במקומות אלה היא שלושה דליים. באמצעות נוזל הכביסה החדש אפשרה החברה לאותה משפחה שסחבה שלושה דליים לסחוב דלי אחד לאותה כמות של כביסה, בלי לפגוע באיכות השטיפה.  

כאן מתקיימת נוסחת הקסם שיוניליוור מחפשת: מוצר שצורך פחות משאבים, לא פוגע באיכות התוצאה, הופך את החיים של הלקוח לקלים יותר, ועל הדרך גם עוזר לקיים חיים חכמים יותר מבחינת צריכת משאבי טבע. המשתנה החשוב מכולם: הלקוח לא צורך פחות ממוצרי יוניליוור, אלא צורך פחות ממשאבי הטבע הנלווים לשימוש במוצר. 

"אנחנו לא נגיד לצרכנים לצרוך פחות מהמוצרים שלנו, אלא נאפשר מצב שבו ניתן להמשיך לצרוך את המוצרים שלנו בצריכה נמוכה יותר של משאבי טבע, בפרט אנרגיה ומים", אמרה ל"כלכליסט" סו ג'ררד, סמנכ"לית התקשורת של יוניליוור העולמית - נציגת ההנהלה העולמית באירוע להשקת הדו"ח בטורקיה. "תחשוב על סבון מקלחת שלא צריך לשטוף מהגוף. אין לנו מוצר כזה, אבל הוא יכול להיות חדשנות מעניינת. זו חדשנות קיצונית, אבל תחשוב על אנשים במדינות שאין מספיק מים להתקלח - עבורם זה יכול להיות פתרון טוב". 

מפעל ייצור סבונים באפריקה. משכורות הוגנות יותר לעובדים ולספקים

 

מחנכים את הצרכן

 

הבידול העיקרי בין דו"ח הקיימות של יוניליוור לפעילות חברות אחרות הוא ראיית התנהגות הצרכן כמשתנה מהותי בהצלחת התוכנית. מצד אחד אומרת חברת יוניליוור לצרכנים "זה לא אנחנו, זה אתם", ומצד שני היא מחליטה לקחת אחריות על חינוך הצרכנים. אומנם מתנשא, אבל מבחינת החברה מדובר בצעד הכרחי.  

לפי יוניליוור, רוב ההשפעה הסביבתית מהשימוש במוצרים שלה קורה בבית הלקוח. ליתר דיוק, החברה טוענת ש־68% מההשפעה הסביבתית היא באחריות הלקוחות, לעומת 3% בתהליך הייצור. כלומר, גם אם המפעלים היו ירוקים לחלוטין, הדבר היה פותר רק 3% מההשלכות הסביבתיות השליליות של מוצרי החברה. 

אז מה עושים? מנסים לחנך, בלי להתנשא מדי ובלי לפגוע במותג. בקמפיין האחרון שלה למוצרי הכביסה ניסתה יוניליוור לשכנע את הצרכנים לוותר על פונקציית ה־Pre Wash במכונת הכביסה, מתוך הטענה (השיווקית יש לומר) כי נוזלי הכביסה שלה מרוכזים מספיק כדי לתת לצרכן את התוצאה שהוא רוצה, מבלי לבזבז עוד חשמל ומים בפעילות נוספת של מכונת הכביסה.  

משימות אחרות עבור החברה הן מורכבות יותר. במוצרים של קנור, למשל, נאבקת החברה בהפחתת כמות המלח. מצד אחד התוכנית מחייבת את החברה לייצר מוצרים מזינים יותר, אך הפחתת כמות המלח עלולה לפגוע בטעמו של המוצר ולשלוח בעקבות כך את הלקוחות לקנות את המוצרים של המתחרים. כאן אין ליוניליוור פתרון ברור, פרט לחיפוש נוסחאות לתבלינים חלופיים שיאפשרו את הפחתת כמות המלח.  

הכותב היה אורח של חברת יוניליוור בטורקיה

לכתבה בכלכליסט


בפרוקטר אנד גמבל מציגים את זה טוב יותר
בכל הקשור למדידה מספרית של יעדי אחריות תאגידית ומדיניות קיימות יוניליוור יכולה ללמוד שיעור מהמתחרה הגדולה שלה בשוק מוצרי הצריכה
גיל קליאן , 20.05.12, 

בכל מה שקשור למדידה מספרית של יעדי אחריות תאגידית ומדיניות קיימות יוניליוור יכולה ללמוד שיעור מהמתחרה הגדולה שלה בשוק מוצרי הצריכה - חברת פרוקטר אנד גמבל. לפרוקטר אתר ייעודי לתוכנית הקיימות שבע השנים שלה שהושקה בשנת 2005 ואמורה להסתיים בשבועות הקרובים. 

באתר מציגה החברה את היעדים שלה בצורה כמותית וברורה - למשל, החברה הציבה יעד של חיסכון בשיעור 50% לפחות על פני עשור בצריכת האנרגיה והמים של החברה. בשנה שהסתיימה ביוני 2011 הצליחה פרוקטר להפחית את צריכת המים שלה ב־22% ולהפחית ב־57% את הפסולת הנובעת מהליכי הייצור. מנגד, ביעד הפחתת האנרגיה היא לא עמדה - והצליחה להפחית רק 16% בצריכת האנרגיה.  

כמו כן, המדידה של פרוקטר מתבצעת ביחס למוצר יחיד, כלומר לא ברור אם סך כל הזיהום שנבע מפעילות החברה עלה או ירד. שיטת מדידה זו מיושמת על ידי חברות רבות, לרבות שטראוס ואסם בישראל. שיטה זו זוכה לביקורת בעולם מכמה ארגונים ירוקים, משום שמבחינת כדור הארץ המדידה של זיהום פר מוצר אינה רלבנטית. לדברי אותם ארגונים, אם הפחתת הזיהום מוגדרת על ידי החברה כיעד לשמירה על איכות הסביבה, היא צריכה למדוד את סך כל הזיהום שנוצר מפעילותה.

לכתבה בכלכליסט


כתבות קשורות:

יוניליוור מציגה: הניסוי הירוק הגדול ביותר בעולם העסקים

מלחמת ההישרדות האקולוגית של יוניליוור: האתגרים בדרך ליישום תוכנית הקיימות

המנהיג החדש של העסקים הירוקים: פול פולמן, מנכ"ל יוניליוור

סליחה, יש לכם רעיון ירוק? 

  

Comments