מי מכם קרא פעם דוח קיימות של חברה מסחרית? אם התשובה שלילית, אתם לא לבד. למרות שפע המידע שמצוי בהם, לדוחות הללו ישנם מעט מאד קוראים. האם יש להם הצדקה או שהם יוותרו כקישוט באתר החברה?
רז גודלניק | 20/8/2009 14:35
לפני שבוע פתחה חברת הייעוץ דלויט מרכז לביצועי קיימות בוולטהאם, מסצ'וסטס. אחד התפקידים העיקריים של המרכז החדש הוא להדריך ולסייע לחברות בכתיבת דוחות קיימות. זה לא מפתיע בהתחשב בגידול הנמשך בהוצאת הדוחות הללו – ב-2008 פרסמו 148 חברות ברשימת S&P 500 דוח שכזה לעומת 90 חברות בלבד ב-2004 ובסך הכל יותר מ-2,000 חברות בעולם כבר פרסמו דוחות קיימות. ![]() דוח קיימות. רק 25% מאלו שנכנסים לדוח קוראים מעבר לעמוד הראשון צילום: SXC עם הגידול במספר הדוחות והפיכתם לחלק אינטגרלי במערך הדיווח של יותר ויותר חברות, ישנם רבים שתוהים מי בכלל קורא את הדוחות הללו ומה החשיבות שלהם? האם יש להם ערך מוסף לחברות שמוציאות אותן או שהם רק מעלים אבק וירטואלי באתרי האינטרנט של החברות? ראשית, תזכורת קצרה על מה אנחנו מדברים כאן. דוח קיימות (Sustainability Report), או בשמו הנפוץ האחר דוח אחריות חברתית (Corporate Social Responsibility Report) הוא דוח שנתי בדרך כלל שאמור לדווח לבעלי העניין בחברה על פעילות החברה והדרכים שבהן היא פועלת לשפר את האינטרקציה שלה עם הסביבה, החברה, העובדים והקהילות שבתחומן היא פועלת. סקר שהוכן על ידי חברת GlobeScan מצא שכמחצית מהאוכלוסיה בצפון אמריקה, אוסטרליה וחלקים מאירופה קראו, הסתכלו או לפחות שמעו על על הדוח הזה. אני מעריך בזהירות שלפחות חצי מהמשיבים ענו "כן" כי לא היה להם נעים לענות "לא" ואולי פרומיל מהמשיבים בחיוב ממש פתחו דוח שכזה וקראו בו. 58 הורדות מחוץ לחברה
הנה דוגמא אחת שממחישה את המציאות בפועל ומסבירה מדוע אני קצת סקפטי
לגבי ממצאי הסקר. כשחברת סאן (Sun) פירסמה בתחילת 2007 את דוח האחריות
החברתית הראשון שלה, רק 247 עובדים טרחו להוריד אותו באתר החברה בשבוע
הראשון ומלבדם נרשמו 58 הורדות מחוץ לחברה.
בדוח של 2008 החליטה לין להוסיף לדוח אפשרות לקוראים לצרף את הערותיהם לדוח בתקווה להפוך את הדוח ליותר אינטראקטיבי ולהגדיל את מספר הקוראים. בינואר השנה היא דיווחה בבלוג שלה על התוצאות – 4,500 דפים נצפים ועשר הערות בלבד בחודשים הראשונים אחרי פרסום הדוח באתר החברה. לין, מתוסכלת מהתוצאות, שאלה בכנות באתר אם זה שווה עבודה של 40 עובדים שהיו מעורבים בהפקת הדוח ושני יועצים חיצוניים. היא סיכמה באומרה "זה לא ממש בר קיימא ואם דוח הקיימות שלך אינו בר קיימא..ובכן, משהו לא מאוזן כאן. אנחנו צריכים לחזור שוב ליסודות ולבדוק שנית למה אנחנו בכלל מפרסמים דוח אחריות חברתית". העובדים כן קוראים? השאלות שלין מעלות הן חשובות ובכדי לנסות לענות עליהן כדאי ראשית לבדוק מי בכל זאת קורא את הדוחות הללו. דוח שנערך בהזמנת ארגון ה-GRI (ר"ת של Global Reporting Initiative),
הארגון שפיתח את פורמט הדיווח הנפוץ כיום בעולם, מצא ששני שלישים מהקוראים
שייכים לעולם העסקים או לתחום הייעוץ וחלק נכבד מיתרת הקוראים שייך למגזר
הממשלתי ולאקדמיה.
דוח לפוסטר
אז מה באמת התועלת והערך שדוח הקיימות מייצר לחברה? מרסי סקוט לין מסאן
ציינה מספר אלמנטים חשובים כשבחנה את הצורך בדוח – ראשית, הוא יוצר לחץ על
החברה להמשיך לשפר את ביצועיה מבחינת קיימות. שנית, הוא עוזר לענות על
ציפיות ודרישות של בעלי עניין מבחינת מידע, שקיפות ונושאים חשובים אחרים
והוא גם שב ומאשרר את היות הקיימות חלק חשוב בדרך שבה החברה פועלת ומתפתחת.
מעבר לכך, הדוחות הללו הפכו בשנים האחרונות לחלק מהמיצוב והמיתוג הירוק של חברות, שהוא חלק חשוב בפני עצמו – לדוגמה, סקר מצא כי 80% מעדיפים לעבוד בארגון שיש לו מוניטין ידידותי לסביבה. נשאלת השאלה האם דוח הקיימות במתכונתו הנוכחית מספק את הסחורה ומייצר את הערך לחברות באופן האופטימלי ביותר. ואולי בכלל אפשר להשיג את התועלות הללו באופן אחר. בלעדיו. אולי לדוח שכזה, שבדרך כלל כולל עשרות רבות של עמודים ומידע, אין מקום בעולם שבו אפשר לתמצת (כמעט) הכל ל-140 תווים בטוויטר? אין ספק שמיעוט הקוראים שאינם בברנז'ה המקצועית מצביע על בעיה בקונספט הקיים. ישנם כמובן הרבה אלמנטים שקשורים לכך, כמו העובדה שמדובר בדוח וולונטרי שרמות הבקרה והשקיפות שלו לעיתים בעייתיות וגם הפורמט שלו עדיין לא לגמרי אחיד, אבל בשורה התחתונה הבעיה קיימת ודורשת פתרונות. המסקנה של לין מסאן מהנסיון שלה היה שנדרש סוג שונה של דוח. היא לא ידעה בדיוק לשים את האצבע על השינויים הנדרשים, אבל ברור לה שנדרשת חדשנות בחשיבה ובתפיסה של הדוחות הללו. אני מסכים איתה וחושב שאחד הדברים החשובים למהות הקיום העכשווי ובעיקר העתידי של דוח הקיימות הוא אכן התקשורת עם בעלי העניין והקוראים של הדוח. סאן התחילה בכך עם האפשרות להגיב בדוח על הדוח, אבל יש בהחלט מקום לצעדים נוספים להפוך את הדוח ליותר אינטראקטיבי – למשל, לשתף בעלי עניין בכתיבת הדוח. אולי כך אפשר יהיה להגביר את האטקרטיביות של הדוח ולהפוך אותו לא רק למסמך בר קיימא, אלא לכלי שבאמת ממצה את הפוטנציאל שלו ולא רק מקשט בנוכחותו את האתרים של חברות כמו נער פוסטר שנשאר לנצח על ספסל הקבוצה. לכתבה ב-nrg כתבות קשורות: החברות הגדולות מציגות תמונת מצב ירוקה מידי מי קורא את דוחות האחריות הסביבתית? תגובה למאמר "מי קורא את דוחות האחריות הסביבתית?" עולם המזון מתחיל למכור לנו אוויר בנק הפועלים: הקטנו את צריכת הנייר והצלנו 20 אלף עצים תפוזים ירוקים: גם המחיר האקולוגי מובא בחשבון דו"ח אחריות תאגידית: חברות בישראל מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים אחריות סביבתית - הטמעה תרבותית ולא רק סיסמא פופולארית של אחריות תאגידית חוסר אחריות: למה חברות חושבות ירוק? הבעיה: מנהלים תורמים כסף - וחושבים שבכך הם תרמו לאחריות תאגידית מנכ"ל, האם באמת יש לך אחריות חברתית? כוחה של האכיפה האזרחית והאחריות התאגידית עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, התמנתה ליו"ר מעלה Accountability: פורסם תקן חדש לניהול דיאלוג מחזיקי עניין ג'ו קונפינו: "רק עיתונות ערכית ומעמיקה תציל את העולם מאסון חברתי" |