ויקיליקס 2.0: רשת חברתית למדליפים ואתרי חשיפת מידע ירוקים

נשלח 31 בינו׳ 2011, 20:46 על ידי Sustainability Org

דור חדש של אתרים בסגנון ויקיליקס מרים את ראשו ונשבע - לא נחזור על טעויותיו של ג'וליאן אסאנג'. המתמודד הבולט על הבכורה יהיה OpenLeaks שיציע רשת חברתית למדליפים, והנושא הבוער כרגע הוא איכות הסביבה

30.01.11 | 16:58  רויטרס
Internet

בכל אירופה, מבריסל ועד לבלקן, דור חדש של אתרים בסגנון וויקיליקס מרימים את ראשם. בדומה לאביהם הרוחני, אתרי ההדלפות החדשים מציגים תערובת כאוטית של מערכות הנדסיות מורכבות, אידיאליזם כן, חשיפות עיתונאיות וקידום עצמי. על אף שמטרותיהם שונות ומגוונות, לפעילים שמאחורי האתרים החדשים מכנה משותף - הם נשבעים שלא לחזור על טעויותיו של ג'וליאן אסנג', המייסד השנוי במחלוקת של וויקיליקס.

ריבויים של האתרים המיועדים לעודד הדלפות ולהקל על הפצת המידע, הופך את התחום לכה אנרגטי באופיו, עד ששני אתרי הדלפות אנטי-תאגידיים טוענים לזכויות על השם "GreenLeaks" ושניהם מזהירים כי ינקטו בצעדים משפטיים אם הצד השני לא יוותר על תביעותיו.

OpenLeaks.org, שהושק ביום חמישי האחרון, הצליח למשוך אליו תשומת לב, על אף ריבויים של אתרי אחסון ההדלפות. מייסד האתר, הגרמני דניאל דומשייט-ברג, היה בעבר שותפו הקרוב של אסאנג'.

דומשייט-ברג, שהשתמש בשם "דניאל שמיט" כדובר הרשמי של וויקיליקס, ציין כי בשונה מאסאנג', הוא אינו מאמין עוד בהשלכה חסרת סדר של מידע חסוי לרשת האינטרנט. עמוד המשימה של OpenLeaks מתאר את חזונו של דומשייט-ברג, כשילוב בין כספת חברתית מאובטחת למידע ורשת חברתית למדליפים ולקהל הקוראים.

חקיינים אחרים של וויקיליקס, טוענים כי הם למדו מההשקות האחרונות של אתרי אחסון הדלפות המתמקדים באזורים ותחומי עניין מסויימים - כמו רוסיה, הבירוקרטיה של האיחוד האירופאי, סחר בינלאומי או תעשיית הפרמצבטיקה. אתרי חדשות מרכזיים, פועלים אף הם על מנת ליצור מנגנוני רשת שיאפשרו קבלה ישירה של הדלפות, כמו למשל פתיחת תיבות דואר ייעודיות, המאפשרות למדליפים לפסוח על מתווכים דוגמת וויקיליקס.

OpenLeaks: רשת של מדליפים

מאז הריב המתוקשר שלו עם אסאנג', חיכה עולם ההדלפות בציפייה דרוכה לפרוייקט הבא של דומשייט-ברג. הנתק בין השניים נוצר כתוצאה מחליפת מיילים, בה השעה אסאנג' את דומשייט-ברג מתפקידו כדובר וויקיליקס והאשים אותו בהדלפה מידע לתקשורת, בנוגע לחשש הגובר והולך של פעילים בארגון למתרחש בחייו הפרטיים של אסאנג'. בעקבות התכתובת פרש דומשייט-ברג מהארגון, כשהוא מכריז כי אסאנג' "פועל כקיסר או סוחר עבדים". יחד עם דומשייט-ברג עזבו את הארגון מספר פעילים, שסייעו לאסאנג' ליצור את מערכת ההדלפות של וויקיליקס.

אחד מאלו הוא מתכנת המוכר בפשטות בכינוי שהוענק לו - "הארכיטקט". מכרים מתארים אותו כבעל ידע טכני המשתווה לזה של אסאנג' עצמו. אותו מתכנת היה המהנדס הראשי של המערכת, בה עשתה וויקיליקס שימוש בהפצת ההדלפה של מאות אלפי מסמכים חסויים של ממשל ארה"ב - הדלפה שהפכה את האתר לשם מוכר בכל סלון.

דומשייט-ברג עצמו מתאר את OpenLeaks כמנגנון שיאפשר לחבר בין מדליפים לבין מקבלים בעלי ידע, כמו גם על מנת לחבר בין ארגונים צורכי הדלפות. בשיחה אותה ערך עם רויטרס בדאבוס, במסגרת הכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי, ציין דומשייט-ברג כי הניסיון אותו צבר בוויקיליקס שכנע אותו כי הגישה בה נוקט אסאנג' - במסגרתה מפורסמים חומרי הגלם באתר פומבי - יסודה בטעות.

לדבריו, הניסיון שצבר מוכיח כי יש להשקיע מאמצים ניכרים באימות, ניתוח וסינון של החומרים לפני הצגתם לציבור. הוא הוסיף כי ארגון הפועל לפי היררכיית top-down דוגמת וויקיליקס, הנשלטת על ידי אסאנג', עשוי שלא להתאים לדפוס הפעולה הרצוי.

במודל אותו מציע דומשייט-ברג, המדליפים יוכלו לחשוף את המסמכים החסויים לקבוצות שיוכלו לעשות בהם שימוש מושכל . OpenLeaks עצמה לא תעריך את המידע ולא תפיץ. אותו - היא תאפשר את המעבר של מסמכים מהמדליף לגופים שונים. התוכנית מבוססת על יצירת ארכיטקטורת רשת מרכזית שבה ניתן יהיה להעביר מסמכים חסויים ממדליף למקבלים, ואז ולגייס ארגוני מדיה וגופים לא ממשלתיים להפוך לשותפים ברשת.

המערכת החדשה, תאפשר למדליפים לפנות ל-OpenLeaks באופן אנונימי, על מנת ליצור קשר עם שותפים שברשותם המשאבים והידע הנחוצים על מנת לעבד את המידע הגולמי. לדברי פעילים, תאריך ההשקה של המערכת, הנמצאת בשלבי הקמה, נדחה מספר פעמים בעבר.

מדליפים שיבקשו לפנות לגוף מדיה יחיד, יוכלו לעשות כן. אך דמשייט-ברג מבהיר כי במרבית המקרים תאפשר OpenLeaks לגופי מדיה גישה בלעדית רק לתקופות קצובות בנות מספר שבועות, במהלכן ידרשו הארגונים להחליט כיצד ואיך ישתמשו במידע. לאחר תום תקופה זו, יפיץ הארגון את המסמכים לכלל השותפים ברשת. דומשייט-ברג מציין כי תכנון שכזה של המערכת יעודד חשיפה רחבה של המידע לגופים מומחים, חשיפה תקשורתית רחבה וכן שיתוף פעולה בין ארגונים החברים ברשת. "אנחנו מנסים להיות שומר בשער שבעצם הופך את הנגשת המידע לקלה יותר", ציין דומשייט-ברג.

מייסד OpenLeaks הוסיף כי בשלב כלשהו הוא מקווה לקים קרן שתסייע הן לשם תפעולו השוטף של השירות, והן לשם מחקר משפטי ופוליטי של סוגיות הקשורות בשקיפות והדלפות.
הוא ציין כי השותפים שיצטרפו לרשת של OpenLeaks לא יתבקשו לבצע תרומות כספיות ישירות לארגון, וכי הארגון אינו מתכוון לייצר רווחים על ידי תיווך של מידע. במקום זאת, ציין דמשייט-ברג, יציע OpenLeaks לשותפים פוטנציאליים המחזיקים בשרתים, לתרום זמן מחשב או שטחי אחסון לבנייתה של הרשת.

התוכניות שהוצגו זוכות כבר עתה לביקורת מסויימת מצד עיתונאים ופעילי רשת. חלקם ציינו כי התוכנית שהוצגה מורכבת מדי, וכי לא ברור עדיין כיצד יבטיח האתר למדליפים להעביר מסמכים באופן בלעדי רק למספר מקבלים מצומצם. בתשובה ציין דומשייט-ברג כי השותפים והמדליפים יצטרכו להפעיל דרגה מסויימת של אמון אלו באלו. הוא סירב להתייחס לתפקידם של פעילים וביניהם "הארכיטקט", ביצירת התשתית הטכנולוגית של OpenLeaks, מלבד מהתייחסות לפיה "מספר מהאנשים הטכניים השותפים בפרוייקט היו שותפים גם בוויקיליקס".

ריגול נגדי בשירות אמא אדמה

שני אתרי הדלפות נוספים שהושקו, מתכוונים להתמקד באופן ישיר בפגיעה באיכות הסביבה. אתרים אלו פונים לעובדים בארגונים במטרה לחשוף מקרים בהם ארגונים פוגעים בצורה ישירה בסביבה, או משתתפים באופן פסיבי בפגיעה שכזו.

מוקדם יותר השבוע הפכה הנישה הסביבתית לקרקע רעילה במעט, כששתי קבוצות נפרדות בדנמרק ובגרמניה הפכו את השם "GreenLeaks" למוקד מריבה. הפעילים בכל אחת מהקבוצות טוענים כי מזה חודשים פעלו ליצירת התשתית הטכנולוגית הדרושה מבלי לדעת על פעילותה של הקבוצה המקבילה.

הקבוצות היריבות לא שמחו לגלות על התחרות העומדת בפניהם. נציגי הקבוצות ציינו כי הם מוכנים לדון עם הקבוצה השניה, אך שני הצדדים מאיימים בהליכים משפטיים. מייסד אחת הקבוצות אף טען בפני רויטרס, כי עורכי הדין של הקבוצה יגישו תביעה משפטית נגד הקבוצה היריבה במהלך השבוע הקרוב.

מייסדי שני האתרים בעלי השם הזהה ציינו כי הם חשבו באופן עצמאי על הרעיון, וכי השקיעו עד עתה משאבים רבים בבניית האתרים. באופן תיאורטי יכולים האתרים השונים להשלים זה את זה, אך נכון לעכשיו שתי הקבוצות ממשיכות להגן בקנאות על זכויות הראשונים שלהן בהגנה על אמא אדמה.

הקבוצה הדנית, המחזיקה באתר GreenLeaks.org ציינה כי פנתה גם לרשויות הסימנים המסחריים. הקבוצה, הפועלת מקופנהגן, מונהגת על ידי מדס ביירג, מנהל בסוכנות לפרסום מקוון, ונתמכת כספית על ידי יקוב הגרמן, מנהל חברת Searcus, מעסיקו של ביירג. הפרוייקט של הקבוצה הדנית אומץ על ידי בריגיטה ג'ונסדוטיר, חברת פרלמנט איסלנדית, המוכרת כמי ששיתפה בעבר פעולה עם אסאנג' בצורה הדוקה. ג'ונסדוטיר נתקה את יחסיה עם אסאנג' לאחר חשיפת החקירה המתנהלת נגדו בשוודיה בגין חשד לביצוע עבירות מין.

במהלך שני ימי ראיונות במסעדות, משרדי עורכי דין, ובבית הסירה בו הוא מתגורר, ציין ביירג כי גייס לארגון שורה של עורכי דין דניים בכיריים, עיתונאים ופעילים על מנת להקים את GreenLeaks. לדבריו, כבר עתה מחזיק הארגון בהדלפה משמעותית, והוסיף כי תומך נוסף בארגון, בכיר לשעבר באחד מארגוני הביון האירופאיים, מסייע ל-GreenLeaks הדני ליצור מדיניות אבטחה. ביירג הוסיף כי משאבים כספיים אינם מהווים מכשול בפני פעילותו של האתר, שעלה לאוויר בצורה ראשונית ב-17 בינואר.

"אנחנו רוצים להיות הסמכות הבכירה בכל הקשור להדלפות הנוגעות לטבע, מזג אוויר, וסביבה - אנחנו רוצים להיות 'קול האדמה', סוכנות הביון הנגדי בשירות כדור הארץ, אם תרצו", ציין ביירג. עד עתה, אמר ביירג, התחייבו לשתף עם הארגון החדש פעולה עיתונאים וקבוצות שונות של פעילים, ביניהם הפלג הסקנדינבי של גרינפיס, ו-DanWatch, ארגון לעיתונאות חוקרת שלא למטרת רווח הממומן על ידי הממשלה הדנית והאיחוד האירופי.
אן סקיירנינג, מנהלת DanWatch ציינה כי הקבוצה שבראשה היא עומדת ניצבת בפני קשיים ניכרים "בכל הקשור להשגת מידע חסוי על חברות", וכי אתר GreenLeaks, "יהווה עזרה משמעותית" בהעברה של הדלפות אנונימיות מאנשים פנימיים בחברות.

כדובר GreenLeaks ישמש ת'ורקילד הוייר, עורך דין דני בכיר. עם זאת, האחריות לתפקיד תוחזק על ידי מספר פעילים. "אנחנו לא רוצים ארגון שיונהג על ידי אדם אחד", ציין ביירג, "כפי שראינו במקרה של וויקיליקס, דברים מסויימים יכולים להשתבש אם המממן הראשוני הוא גם המתכנת הראשי והעורך בפועל".

סקוט מילווד, יוצר סרטים דוקומנטריים אוסטרלי המתגורר בגרמניה אחראי על ייסודו של המתחרה הגרמני ל- GreenLeaks הדני. בשיחה שנערכת במסעדת סושי בברלין, מילווד מציין כי הארגון בראשו הוא עומד רכש את שם המתחם GreenLeaks ב-36 מדינות, וגם תחת הסיומות .com ו-.biz מילווד ציין כי הוא ביקש לרשום את השם כסימן מסחרי רשום באיגוד האירופי, אך למד לאחרונה כי בקשה דומה הוגשה על ידי הארגון הדני.

בדומה לתפקידים בהם מחזיק אסאנג' בוויקיליקס, מילווד מתכנן לשמש הן כעורך הראשי של האתר והן כדובר. "אני הפנים הפומביות של הארגון והעורך", ציין מילווד, "כגוף חדשותי, חשוב שיהיה עורך אחראי אליו ניתן לפנות - אנחנו לא מתכוונים להיות חסרי שם וחסרי כתובת".
בשונה מאופן פעילותו של אתר וויקיליקס, ציין מילווד כי הארגון בראשו הוא עומד לא מתכוון להעלות מידע לרשת ללא הבחנה. "זו היא אינה הדרך שלנו - אם נפרסם מידע אנחנו רוצים שזה ישרת מטרה מסויימת". מילווד, שביים בעבר סרטים דוקומנטריים על פגיעה בטבע בטזמניה, ציין כי אחד היעדים העיקריים של הארגון הוא להנגיש את המידע המודלף - למשל על ידי דיווח על המסמכים, או על ידי יצירת תצוגה גרפית של המידע.

ניו-יורק טיימס רוצה וויקיליקס משלו

גם האתר EnviroLeaks.org מייעד את פעילותו להדלפות בתחום הסביבתי. עד עתה עיקר פעילותו של האתר התמקדה בפרסום מחדש של מסמכים רלוונטיים מן ההתכתבויות הדיפלומטיות של משרד החוץ האמריקני שפורסמו על ידי וויקיליקס. אתרים אחרים, דוגמת balkanLeaks.eu ו-brusselsleaks.com מתמקדים בשערוריות בבולגריה ובבירוקרטיה של האיחוד האירופי.

לצד פעילותם של האתרים העצמאיים החל הניו-יורק טיימס לבחון הקמה של תשתית טכנולוגית להדלפות אנונימיות. "מספר מאנשינו בוחנים כעת את האפשרות להקמת מערכת מקוונת להדלפות" ציין ביל קלר, עורך בניו-יורק טיימס. "לעת עתה אנחנו קוראים למערכת EZ Pass", הוסיף קלר שציין כי נכון לעכשיו בוחנים בחברת החדשות סוגיות טכניות, משפטיות ועיתונאיות, הכרוכות בשירות מעין זה. "ההחלטה טרם נפלה, אך אנחנו בהחלט בודקים את הנושא", ציין קלר.

לכתבה בדהמרקרIT
Comments