ידיעות / עדכונים

כדי שתילה שאינם נשברים או מתפוררים

נשלח 17 במרץ 2015, 7:20 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 17 במרץ 2015, 7:22 ]

מאת רוני חסיד, יחסי ציבור

הפתרון לשיפור העמידות: שימוש בחומרים ממוחזרים

 
 
 


בשנים האחרונות הפכו כדי החימר והקרמיקה הצבעוניים, המיובאים ברובם מהמזרח הרחוק, ללהיט בענף הנוי בשל המראה הנאה והמעוצב שתורם למראה הגינה, הגג ופנים הבית. אולם מי שרכשו אותם יכולים להעיד על חסרונותיהם: הם כבדים וקשים להזזה, שבירים ונוטים להיסדק בקלות יחסית. התוצאה היא צורך בהחלפה תכופה שכרוכה בהוצאות ופגיעה בעיצוב הגינה.

 

חברת "פשוט ירוק" משיקה סדרת כדים מעוצבים בשלל טקסטורות וצבעים העשויים 100% מפלסטיק ממוחזר, בעלי מבנה חזק שעמיד למכות ושברים. הכדים צבועים בעבודת יד בצבעים המשמשים לתעשיית הרכב ולכן מחזיקים לאורך שנים גם בתנאי שמש ישירה, גשם ושינויים חדים בטמפרטורה. המשקל הקל של הכדים מאפשר ניוד שלהם בקלות בעת עיצוב מחדש, מעבר דירה או ניקיון תקופתי.

 

הכדים החדשים מצטרפים לסדרת המוצרים האקולוגים של פשוט ירוק: משטחי בטיחות "שוק-פאד" לפינות משחק של ילדים מחומרים ממוחזרים, דק עץ סינתטי שמייתר את הצורך בשימוש בעץ טבעי, דשא סינתטי שחוסך השקיה ודישון, תאורה סולארית ועוד.

עדכונים על מוצרים והמלצות בתחום הגינה בעמוד הפייסבוק של פשוט ירוק: www.facebook.com/pashut.yarok

מתקן לבדיקת מצב הסוללות לפני מיחזור

נשלח 3 במרץ 2015, 21:48 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 3 במרץ 2015, 21:48 ]

מאת: רוני חסיד, יחסי ציבור

כמה סוללות "חצי ריקות" יש לכם כרגע בבית?

ברוב הבתים מצטברות לאורך השנים סוללות בסוגים וגדלים שונים שאיש אינו יודע אם וכמה אנרגיה נותרה בהם ולכן גם לא מוסרים אותן למיחזור. כשמגיע היום שיש בהן צורך מסתבר לעיתים שהסוללות כבר ריקות וצריך בבהילות לרכוש חדשות.

חברת אגרולן מרמת הגולן, המשווקת מוצרים לחסכון בהוצאות ואיכות הסביבה, מציעה פחי מיחזור לסוללות שכוללים גם אפשרות לבדוק את מצב הסוללות. בעזרת המתקן ניתן לוודא שהסוללה אכן מיצתה את עצמה מאחר ויתכן שהמכשיר הפסיק את עבודתו מסיבה אחרת. הפחים מתאימים לבתים פרטים, משרדים ונקודות מכירה.


לדברי יהודה גליקמן, מנכ"ל אגרולן, המתקן מעודד את האנשים למחזר את הסוללות במקום להשליך לאשפה הרגילה או לשמור במגירה ללא תכלית. מחקר שנערך בבריטניה הצביע על כך ש-72% מהציבור ימחזרו סוללות אם תינתן להן האפשרות לבדוק אותן קודם לכן. בנוסף לשימוש הביתי, המתקן טוב לקידום מכירות של עסקים קטנים שיוכלו להעניק שרות חינמי וידידותי לסביבה לקהל הרחב.

משפחה ממוצעת עושה שימוש בעשרות סוללות בשנה למטרות שונות. סוללות שמושלכות לאשפה הרגילה גורמות לנזק סביבתי רב בשל המתכות הכבדות והחומרים הרעילים שמצויים בהן ואשר מוצאים את דרכם למקורות מים. הגזים שנפלטים מסוללות בתהליך הפרוק שלהן מסוכנים אף הם ועלולים לגרום לשורה של מחלות. בישראל מיחזור הסוללות אינו מפותח עדין בצורה מספקת. קיימות נקודות איסוף שמהן הן נלקחות לאתר הטמנת הפסולת הרעילה ברמת חובב, אך אין בהן די. המתקן לבדיקת מצב הסוללות הוא חוליה חשובה בדרך מהשימוש בהן ועד למיחזור מסודר ונקי.

מידע על פחי המיחזור המיוחדים באתר:  www.agrolan.co.il/product.asp?productid=825&CatCode 

היה סיר, ואיננו עוד - סירים מתכלים

נשלח 18 ביולי 2014, 23:42 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 ביולי 2014, 23:43 ]

זוג ישראלי שחי באוסטרליה מייצא לעולם את בשורת הכלים המתכלים הצבעוניים, מכלי אוכל רב פעמיים בצבעים טרנדים ועד לסיר לילה שצריך לקבור אחרי שנגמלים, ומתוכו צומח שתיל שמציין את ההישג של הילד



רעות ברנע 14.07.14, 10:38

מי ספר פעם כמה מוצרי פלסטיק הוא זורק בשנה, כמו כלי מטבח, קופסאות אחסון וצעצועים? ומה אם אפשר יהיה לקבור את המוצרים האלה באדמה, ובתוך שנה הם היו מתכלים? זה הרעיון מאחורי המוצרים של חברת Ecosoulife שבבעלות גל (היא) ושרון (הוא) בנימין — זוג ישראלים החיים במלבורן, אוסטרליה.



"אחד המוצרים הפופולריים בתקופה האחרונה הוא סיר לילדים שנגמלים מחיתולים", מספר שרון. "הסיר עשוי במבוק, וכשהילד מסיים את השימוש בו ועובר לשלב הישיבה על האסלה משפחתו נכנסת לאתר שלנו, ממלאת טופס שמעיד על כך שהוא סיים בהצלחה את ה'אימון', ואנחנו שולחים לו בדואר תעודה בתוספת שקית של זרעים. את הסיר הוא קובר באדמה, את הזרעים שותל, והצמח שיצמח שם יהיה תזכורת לכך שנגמל בהצלחה וגם למד דבר או שניים על מיחזור ואיכות הסביבה. רק השבוע שלחנו 400 שקיות זרעים כאלה לניו זילנד".

 

בני הזוג בנימין, שהיגרו לאוסטרליה לפני 11 שנים, הקימו את החברה שלהם ב־2007. היום, שבע שנים אחרי, הם משווקים ל־14 מדינות בעולם ומדי שנה רושמים צמיחה של כ־50% בהכנסות החברה, שהם מעריכים את שווייה כיום ב־40–50 מיליון דולר.

 

כלים של Ecosoulife
כלים של Ecosoulife

 

הנחה על הקפה

 

החברה מתמקדת בייצור מוצרים מתכלים — כוסות, צלחות, כלי אוכל נוספים וסטים מיוחדים לשימוש מחוץ לבית — מחומרים טבעיים, כמו עלי במבוק, קליפות אורז, עלי תמר ועלי תירס, הנמכרים בעולם בעיקר בחנויות המתמחות במוצרי טיול וקמפינג. באוסטרליה אפשר למצוא אותם גם במרכולים, ואפילו בכמה בתי קפה, שגם מעניקים הנחה ללקוחות שעוזרים למנוע את הזיהום הסביבתי שנגרם מכוסות חד־פעמיות רגילות.

 

סיר מתכלה
סיר מתכלה

 

בשנה האחרונה הגיעו המוצרים גם לישראל, והם נמכרים ברשת אאוטסיידרס ובחנויות למוצרי שטח. מעבר להיותם ידידותיים לסביבה, החברה משקיעה גם בעיצובם. "חשוב לנו ליצור מוצרים שאנשים יוכלו להתחבר אליהם גם מבחינה אסתטית", מספר שרון. "רוב המוצרים המתכלים מיוצרים כיום בצבעים טבעיים ודי משעממים, ולכן החלטנו ליצור כלים צבעוניים. אנחנו משתמשים בצבעים טרנדיים על בסיס מים, שאינם פוגעים בתהליך ההתכלות. היה חשוב לנו גם שהמוצרים יימכרו במחירים סבירים. רבים מהמוצרים האקולוגיים הם יקרים, ולכן אנשים חושבים פעמיים אם לקנות אותם". כוס מתכלה של Ecosoulife נמכרת בישראל ב־29.90 שקל, ומארז אישי לטיול, ובו צלחת, קערה, כוס וסכו"ם, ב־89.90 שקל.

 

המוצרים שלכם חד־פעמיים?

"יש לנו מוצרים רב־פעמיים מחומרים שונים שמתכלים בתוך כשנה", מסבירה גל, "לעומת פלסטיק שעוברות כ־400 שנה עד שהוא מתכלה סופית, ומוצרים חד־פעמיים מעלי תמר ומעלי תירס, שמתכלים בתוך 90 יום. מעבר לכלים יש לנו מוצרים ייעודיים לרוכבי אופניים, כמו ביגוד מעלי במבוק, הלבשה תחתונה למטיילים, מגבות לטיולים שמתייבשות במהירות ועוד".

 

המוצר הוא שהביא אתכם לאוסטרליה? למה בעצם שם ולא פה?

גל: "לא. לאוסטרליה הגענו כי חיפשנו מקום עם איכות חיים גבוהה יותר. את קו המוצרים התחלנו לפתח פה. האוסטרלים מודעים מאוד לאיכות הסביבה ומיחזור, ולכן מתאים יותר שהעסק ינוהל מפה. כיום יש לנו פה 11 עובדים ומשרד קטן, ומחסן בסין, שם אנחנו מייצרים".

 

ישראל בכיוון הנכון

 


באילו מדינות חוץ מאוסטרליה אתם רואים ביקוש רב למוצרים?

"דרום קוריאה ודרום אפריקה הן מהמדינות החזקות שלנו, ובתקופה האחרונה גם גרמניה, שוויץ, דנמרק והולנד. בישראל אנחנו רואים שהמוצר הולך ותופס תאוצה, אבל עדיין מדובר בשוק קטן יחסית".

 

בישראל יש כיום הרבה יותר מודעות ופתיחות לנושא הסביבה, טוענים בני הזוג, "אבל יש עוד המון מה לעשות", אומר שרון. "בגדול ישראל בכיוון הנכון, כי הדור הצעיר כן מודע וכן אכפת לו".

 

מה אתם מתכננים בעתיד?

"אנחנו רוצים לפתח בשיתוף חברה אמריקאית חומר מתכלה שהוא גמיש", אומרת גל. "החומרים המתכלים כיום הם קשיחים, ולכן אין תחליף אקולוגי לחומרים כמו גומי, למשל".

לכתבה בכלכליסט





הכירו: הסטארט-אפ הישראלי שהופך כל מזגן לחכם

נשלח 23 במאי 2014, 21:59 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 במאי 2014, 22:00 ]

הסטארט-אפ סנסיבו מעוניין להפוך את המזגן הביתי שלכם למזגן שניתן יהיה לשלוט בו מכל מקום באמצעות אפליקציית סמארטפון ■ המערכת כוללת רכיב שמותקן על גבי המזגן ומחבר אותו לאינטרנט שאוסף ומנתח מידע מסביבת המזגן

מאת ענבל אורפז, 20/5/2014

מזגנים הם חלק בלתי נפרד מהקיץ הישראלי הלוהט. כעת הסטארט-אפ סנסיבו (Sensibo) מעוניין להפוך את המזגן הביתי שלכם למזגן חכם שניתן יהיה לשלוט בו מכל מקום באמצעות אפליקציית סמארטפון. המערכת כוללת רכיב שמותקן על גבי המזגן ומחבר אותו לאינטרנט שאוסף ומנתח מידע מסביבת המזגן. כך, למשל ניתן להשתמש במוצר כדי לדאוג לכך שחדר יחומם לפני שעת הקימה בבוקר בחורף או לקבל התראה כשהמזגן נשאר דולק במשך שעות בלי שיש מישהו בבית.

"פיתחנו את הסנסיבו שהופך כל מזגן למזגן חכם. המערכת כוללת אפליקציה שאפשר לשלוט במגזן מכל מקום. בנוסף, אנחנו מספקים חסכון של 40% בחשמל כך שהמוצר משלם על עצמו, ונוחות מירבית - לדוגמא, כשהבית מתקרר לפני שאתה חוזר מהעבודה בקיץ", אומר עומר ענבר, מנכ"ל החברה ומייסד שותף.




לכתבה בדהמרקר

פלקטרנתוס - עציץ לדחיית יתושים

נשלח 10 במאי 2014, 2:57 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 10 במאי 2014, 2:58 ]

אורית מנשה, מאי 2014

צמחי פלקטרנתוס מרחיקים את היתושים, כיוון שהם מייצרים את חומר הצינטרונלה, הידוע כשמן ארומטי חזק הדוחה יתושים.

 

פלקטרנתוס

עציצי הפלקטרנתוס הינם צמחים גולשים, בעלי מראה מלא ומרענן הצומח לכיוון מטה. עלי הצמח הינם בעלי ריח חזק ביותר המרחיק את היתושים וחרקים נוספים.

הצמח עצמו מצטיין בעמידות בפני שינוי בתנאי מזג האוויר ותנאים קיצוניים של יובש, קור, חום, שמש וצל ובשל כך מתאים גם לגננים חובבים.

הניחו את העציץ על אדן החלון ותוכלו לישון גם בקיץ עם חלון פתוח ומוגן מיתושים, בלי תכשירים לא בריאים.

הנה כתבה שמסבירה את סגולותיו המדהימות של צמח הפלקטרנתוס:


כתבה


מקור: בא במייל


עסק ירוק // מנכ"ל אקובר: "אנחנו המצאנו את השוק"

נשלח 8 בנוב׳ 2013, 12:18 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 8 בנוב׳ 2013, 12:19 ]

אחרי שכבשה את שוק מוצרי הניקיון הירוקים, אקובר הבלגית מסמנת את היעד הבא: להרחיב את השוק ולהדק את הפיקוח על היצרניות האקולוגיות

מאצ אשר שכטמן, 3/11/2013

זה לא פשוט להיות מצליח. תשאלו כל אחד שעשה את זה. גם חברות מצליחות ניצבות בפני בעיות משלהן. למשל, מה תעשה חברה שעקפה את המתחרות שלה, הגיעה לפסגה והשתלטה על השוק, וכל זה בשוק נישתי שבו פוטנציאל ההתרחבות מוגבל מראש? ומה קורה לאותה חברה כשהמתחרות מזנבות בה, ונלחמות על אותו נתח שוק מצומצם? לדברי פיליפ מלמברג, מנכ”ל אקובר - יצרנית מוצרי ניקיון ירוקים הגדולה בעולם - התשובה לשאלה פשוטה: צריך להגדיל את השוק. וכדי לעשות זאת, החברות הירוקות קודם כל צריכות לשכנע את הצרכנים בשני דברים: שלמוצרים ירוקים יש משמעות, ושהם לא נחותים לעומת האקונומיקה הישנה והטובה.

מלמברג מזהה שני אתגרים משמעותיים בהגדלת הנישה הירוקה: מחיר וביצועים. “הדבר שמעכב אותנו הוא שאנחנו עובדים עם מרכיבים אלטרנטיביים יקרים יותר מהזבל הכימי שנמצא במוצרים רגילים”, הוא אומר, “אבל ככל שהשוק גדל החיסרון הזה הופך לפחות משמעותי.

פס ייצור של אקובר
פס ייצור של אקובר
צילום: רויטרס

"אידיאלית, אנחנו רוצים להציע מוצרים ירוקים במחיר גבוה בלא יותר מ־5% ממחיר המוצרים הרגילים. הדבר השני שחיוני הוא להביא מוצרים שיהיו שווים או טובים יותר ממוצרים רגילים”.

למרות האתגרים, מלמברג שמנהל את אקובר מאז 2011, שומר על  אופטימיות. “מחקרים רבים מצביעים על כך שהשוק יגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות”, הוא אומר. ”דפוס החשיבה של הצרכנים נוטה יותר ויותר לכיוון של חיים בני קיימא. כיום 30% מהצרכנים אומרים שהם רוצים חיים בני קיימא, אבל רק 3% מהם קונים מוצרים ירוקים. הפער העצום הזה הוא פוטנציאל הגדילה שלנו בחמש השנים הקרובות”.

המפעל האקולוגי הראשון בעולם
אקובר נוסדה ב־1980 בבית קטן בכפר בבלגיה על ידי התעשיין פרנס בוגרץ, והיתה לאחת מחלוצות התעשייה הירוקה. זה היה הרבה לפני שמונחים כמו “קיימות” ו”אקולוגי” הצטרפו ללקסיקון. בניגוד לרוב המוצרים המתחרים, שכללו פוספטים, מוצרי הניקוי של אקובר לא הכילו את הרכיב המזהם.

לאקובר לא היה קל בשנותיה הראשונות. החברה מכרה את מוצריה בעיקר בחנויות בריאות, כשהיא פונה לשוק של צרכנים ידידותיים לסביבה, שבאותם ימים היה זעיר באמת. ב־1989 נחתו לראשונה מוצריה על מדפי הסופרמרקטים, וב־1991 החברה הקימה את המפעל האקולוגי הראשון בעולם במאלה שבבלגיה. אולם בשלב הזה היא כבר היתה שקועה בבעיות כלכליות, וב־1992 נמכרה לסקאגן, חברת ההשקעות של איש העסקים השוודי־דני יורגן פיליפ סורנסן (שמת ב־2010), מייסד חברת שירותי הביטחון G4S.  

מנכ"ל אקובר, פיליפ מלמברג
מנכ"ל אקובר, פיליפ מלמברג: "30% מהצרכנים אומרים שהם רוצים חיים בני קיימא, אבל רק %3 מהם קונים מוצרים ירוקים - הפער העצום הזה הוא פוטנציאל הגדילה שלנו"
צילום: חברת אקובר

“אסונות אקולוגיים שאירעו בעולם גרמו לכך שבהדרגה השוק הלך ונפתח”, אומר מלמברג. “אבל עדיין, עד אמצע שנות ה־90 המוצרים האקולוגיים לא הגיעו להמונים. במשך מחצית מ־15 שנות קיומנו מכרנו רק דרך הערוץ המצומצם של חנויות בריאות”.
ההשפעה הגדולה ביותר של מכירתה לסקאגן היתה בהתחלת השיווק לקהל הרחב, לא רק לקהל שבוי עם אידאולוגיה.

העסקים של אקובר גדלו בהתמדה, ככל שהצרכנים החלו להתעניין בנושאים ירוקים ובעיות כמו שינוי האקלים מצאו את דרכן ללבם ולארנקיהם של מיליוני צרכנים מודאגים ברחבי העולם. עד 2007 הגיעו מכירותיה של אקובר ל־93 מיליון דולר בשנה, והרווח עלה ל־15 מיליון דולר. רחוק מהמספרים של ג’ונסון אנד ג’ונסון, אבל בהחלט התקדמות, במיוחד עבור חברה שנמנעה מערוצי השיווק מסורתיים והסתמכה על המלצות מפה לאוזן.

הצמיחה של השוק הירוק הציבה בפני החברה אתגרים חדשים:  לא זו בלבד שנדרשה להתמודד עם מותגים ותיקים כמו סבנת ג'נריישן, אלא שלשוק נוספו מותגים ירוקים - חלקם מתחזים ככאלה - שהקימו רשתות גדולות כמו דוויין ריד האמריקאית וטסקו הבריטית. גם הצרכנים, מצדם, כבר לא הסתפקו במוצרים שהיו יקרים אך נחותים לעומת מוצרים קונוונציונליים. זו היתה בעיה משמעותית, מודה מלמברג: המוצרים הירוקים היו פחות יעילים. “הקמנו מחלקות מחקר ופיתוח, כי הבנו שאם אנחנו רוצים לגדול אנחנו צריכים לספק מוצרים שהביצועים שלהם יהיו שקולים לאלו של המוצרים הרגילים”, הוא אומר.

לכתבה בדהמרקר



כך תחסכו אלפי שקלים בשנה על חיתולים

נשלח 6 בנוב׳ 2013, 1:23 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 בנוב׳ 2013, 1:24 ]

מוציאים מאות שקלים בחודש על חיתולים? זה הזמן לעבור לרב-פעמיים: הם יפים, אקולוגיים, קלים לשימוש ובעיקר מאוד-מאוד זולים. לריסה גינת עם המלצות על החיתולים שיעשו הכי טוב את העבודה
לריסה גינת  פורסם:  05.11.13 ,

"ומה אנחנו עשינו כשלא היו חיתולים חד פעמיים?!". כמה פעמים הורים צעירים שומעים את המשפט הזה מסבתא על כל קיטור הכי קטן בנושאי הורות. היא מתארת בפירוט שלל קיפולי אוריגמי, סיכות בטחון, טיק-טקים למיניהם ובעיקר ערמות על גבי ערמות של כביסות וגיהוצים של חיתולי טטרא. והגמילה מחיתולים? היא, כמובן, תרחשה כהה שיותר מוקדם. בכל זאת, מי רוצה להתעסק עם כל כך הרבה כביסות כל כך הרבה זמן. 

ואז הגיע המושיע: חיתולים חד פעמיים. לא צריך לקפל אותם, לא לסגור עם סיכות ביטחון או טיק-טקים, לא צריך לכבס, לתלות ולגהץ - פשוט משתמשים וזורקים. עם השנים החיתולים החד פעמיים עברו אבולוציה כל כך גדולה מבחינת יכולת הספיגה שלהם, עד שכיום הם מסוגלים לספוג כמויות אדירות של נוזלים, ואפילו להישאר "יבשים" לילה שלם. גם האקולוגיים שבהם סופגים - וסופגים מצויין.

החיתולים החד-פעמיים הוכרזו כהמצאת המאה, ולא בכדי. הם הפכו אותנו, ההורים, לחופשיים יותר. ומה קרה לגיל ההגמילה מחיתולים? הוא הלך ועלה במרוצת השנים והממוצע בארץ עומד על 2.8 שנים. 

אך למרות כל התשבוחות שניתן להרעיף על החיתולים החד-פעמיים, לאחרונה אנחנו פוגשים יותר ויותר הורים שבוחרים לחזור ל"טרנד" הישן של שימוש בחיתולי בד. הסיבות לכך הן גם אקולוגיות (הזמן המשוער שלוקח לחיתול חד פעמי להתכלות עומד כיום על 250 שנה ומשפחה ממוצעת, בת שלושה ילדים, כשגיל הגמילה עומד על שלוש שנים, צורכת כטון חיתולים), אך גם כלכליות, כיוון שהמעבר לשימוש בחיתולים רב-פעמיים חוסך מאות (ולפעמים אלפי) שקלים בחודש. החיתולים הרב פעמיים של היום כלל לא דומים לאלו של פעם: אין שום צורך לקפל אותם או להשתמש בטיק-טקים או סיכות בטחון. הם בנויים בדיוק כמו חיתול חד-פעמי, רק שהם עשויים מבדים מסוגים שונים וניתנים לכביסה במכונה. 

סיבה נוספת לעבור לחיתולים רב-פעמיים קשורה לתחום הגמילה מהחיתולים (או ל"הרגלי הניקיון", כפי שאני קוראת לזה). למה זה קשור? על פני העור שלנו ישנם קולטנים. תפקידם הוא להעביר מסרים מהסביבה למוח, שיוצר תגובה בהתאם. בשימוש בחיתולים חד-פעמיים, שסופגים את הנוזל באופן כמעט מיידי, הילד או התינוק שעושה פיפי לא חש בתוצאה של אותה פקודה לשחרור הסוגר של השלפוחית. במקום זה הוא חש בתחושת חמימות ויובש. 

מכאן שהשימוש בחיתולים רב פעמיים, בתחתונים או בכל פיסת בד אחרת יוצרת למעשה את ההקשר הטבעי והנכון של סיבה ותוצאה ותודעה גופנית. אין ספק שככל שפרק הזמן שבו הילד לא נחשף לצרכיו ארוך יותר, כך פיזיולוגית לאותם קולטנים לוקח יותר זמן לחזור לפעילות מקסימלית, שלא לדבר על מערכת השליטה על הסוגרים עצמה. אולם השימור שלה תלוי בתקשורת עימנו ללא קשר להחתלה כזו או אחרת

כדי שתוכלו לנסות ולראות אם המעבר לחיתולים רב-פעמיים מתאים גם לכם - הכנו עבורכם סקירה של חיתולים רב-פעמיים שונים הנמכרים בארץ. החיתולים עליהם המלצנו הם אלו שקיבלו את מירב התשבוחות. חשוב לציין כי ישנו מגוון רחב של חיתולים רב פעמיים הנמכרים בעולם, אותם ניתן להשיג באמצעות חיפוש קל באינטרנט. 

קושיז

 ()

 

מה? בין המותגים המוכרים והנפוצים בארצות הברית, וגם הראשונים כאן בארץ. הם עשויים מ-100% כותנה וחלקם מגיעים גם עם שכבת ניילון חיצונית, למניעת דליפות לבגדים. בעלי מכפלת פנימית לספיגה נוספת, גומי עדין באזור הרגליים וסגירה ב"וולקרו" להתאמה מירבית. מצטיינים בהיותם קלים ופשוטים להחתלה. דומים במבנם לחיתול חד פעמי. 

מידות? מגיעים בשתי מידות: 4-10 ק"ג ו-10-22 ק"ג. 

מה אומרים? המשתמשים המרוצים מציינים כי מעולם לא סבלו מתפרחות חיתולים, שכן החיתול עשוי מ100% כותנה והוא נושם ומאוורר. ניתנים לשימוש בשנת לילה עקב יכולת הספיגה המירבית שלהם. היבואן מצטיין בשירות לקוחות מהימן ומהיר. 

כמה? 60 עד 80 שקלים ליחידה. ניתן לרכוש גם ערכות מוזלות. 

להשיג באתר

 

הפי הייניז  

 ()

 

מה? חיתולי כיס המיוצרים בארצות הברית. בחיתול ישנו כיס שלתוכו צריך להכניס רפידות ספיגה (שתיים, המגיעות עם החיתול). החיתול עשוי בד סינטטי, כאשר הכיס הפנימי עשוי מפליז (החלק שבא במגע עם עור התינוק) והשכבה החיצונית מונעת נזילות בחוץ. רפידות הספיגה עשויות מבד מיקרופייבר. לחיתול צבעים ועיצובים שונים.מידות? החיתולים מגיעים בגודל אחד ומתאימים לשימוש החל ממשקל של חמישה ק"ג. שינוי המידה מתבצע באמצעות תיקתקים המותקנים בגוף החיתול. הסגירה סביב המותניים הינה סגירת סקוץ', מה שמאפשר תמיכה מירבית באזור האגן. מה אומרים? המשפחות המרוצות מספרות על נוחות מירבית בשימוש, כושר ספיגה גבוה במיוחד ועמידות החיתול לאורך זמן. כמה? חיתול בודד: 115 שקלים. ישנן ערכות שרכישה שלהן מוזילה את העלות.

להשיג באתר

היפסיק

 ()

 

מה? חיתולים המגיעים אלינו היישר מאירופה ומצטיינים בגמישותם וביכולת ההתאמה שלהם לצרכים השונים. עשויים מ-100% כותנה ובעלי שכבת ספיגה תפורה לחיתול ומוגנת על ידי ננו-ממברנה מיוחדת, הסופגת לחות ומאפשרת לאוויר לחדור פנימה. בעלי שטח אוורור הממוקם בין אזור הסגירה לבין אזור הספיגה, אשר לא מכוסה על ידי ממברנה עמידה לנוזלים. בשטח זה האוויר חודר באופן חופשי יותר לתוך החיתול, מה שמאפשר לעור התינוק לנשום. מבנה חיתול זה מאפשר לא למהר להחליף את החיתול לתינוק ישירות לאחר ההרטבה.

החיתול מכיל קיפול נוסף באזור הבטן, המגן על עור התינוק מפני מגע עם הסקוטשים של הסגירה. ניתן להגדיל את שכבת הספיגה על ידי שימוש ברפידה או ברפידה דקה מקופלת לשלוש, כך שניתן לחתל איתם גם בלילה ללא חשש להרטבה. החיתולים דומים במבנם לחיתול חד-פעמי.

מידות? מגיעים בארבע מידות: 3-6 ק"ג, 6-8 ק"ג, 6-12 ק"ג ו-12-24 ק"ג.

מה אומרים? המשפחות המרוצות מציינות כי המבנה של החיתול הינו קטן ומתאים למבנה הפיזיולוגי של התינוק. בד החיתול מצטיין בהיותו איכותי אשר מחזיק מעמד גם לאחר כביסות חוזרות ונשנות. היבואן מצטיין במידת מקצועיות ותודעה גבוהה לצרכי הלקוח.

כמה? 60-70 שקלים

להשיג באתר

צ'ארלי בננה

 ()

 

 

מה? Charlie banana הינו מותג בינלאומי יוקרתי לחיתולי בד רב-פעמיים, בגדי ים ותחתוני גמילה רב פעמיים. החיתולים מלאי סטייל ומגיעים במבחר צבעים ודוגמאות (יש קולקציות חדשות כל שנה). מדובר על מוצר שקל ונוח להשתמש בו, נעים לעור התינוק ושומר עליו. החיתול עשוי משכבה חיצונית של פוליאסטר ומכותנה אורגנית בחלקו הפנימי. החיתולים דומים במבנם לחיתול חד-פעמי.

מידות? ניתן להשיג את החיתולים במידות שונות, לפי היקף ומשקל התינוק, או לחילופין במידת ONE SIZE, שלדעתי מומלצת יותר כיוון שכך ניתן להשתמש באותו חיתול מגיל לידה ועד גמילה, בשל האפשרות להקטין ולהרחיב את ההיקף של החיתול בקלות. החיתול מגיע עם שני מילויים לספיגה מוגברת.

מה אומרים? המשפחות המרוצות מדווחות על רפידה פנימית נעימה ביותר למגע עם עור התינוק, גם אחרי כביסות חוזרות ונשנות, יכולות ספיגה מצויינות ועיצובים מדליקים. החיתול מעוצב ומותאם למבנה האגן של התינוק ואינו יוצר מראה של חיתול גדול או כבד.

כמה? 80-100 שקלים

להשיג באתר

באמקינז

 ()

 

מה? חיתולי בד מארצות הברית באיכות מעולה וכושר ספיגה גבוה במיוחד. בעלי רפידה פנימית אינטגרלית נשלפת עשויה משתי שכבות בד: כותנה מהולה ומשי במבוק. הדבר מעניק לחיתול כושר ספיגה מוגבר, הופך אותו לחיתול נושם ומאפשר נוחות מירבית לתינוק בתנועה. רצועת הריפוד האינטגרלית הונדסה במיוחד כדי להתייבש מהר אחרי הכביסה. הכיס מתחת לרצועה מאפשר הוספה של רפידה נוספת להגברת כושר הספיגה.

השכבה החיצונית הינה בד ה-PUL העדין, שדוחה כתמים ומנטרל ריחות ומותאם לכביסה מרובה. ההדפס נשאר צבעוני ובהיר כביסה אחר כביסה. החיתולים דומים במבנם לחיתול חד פעמי. העיצוב המדליק של החיתולים מכיל הדפסים בהשראת הדמויות של ד"ר סוס, כמו "חתול תעלול".

מידה? החיתול מגיע במידה אחידה ומתאים לתינוקות מגיל לידה ועד גיל שנתיים. שלוש שורות של כפתורים בקדמת החיתול מאפשרים לכם להתאים את המידה של החיתול ככל שהתינוק גדל.

מה אומרים? המשפחות המרוצות מספרות על חיתול בד הנעים במיוחד למגע המותאם גם לשימוש בשינה. כמה? 80-100 שקלים

להשיג באתר

 

אימסה וימסה

 ()

 

מה? חיתולי בד תוצרת שבדיה המיוצרים מ-100% כותנה אורגנית. ניתנים לחלוקה לשתי קבוצות עיקריות: שיטת שני החלקים (חיתול + כיסוי) ושיטת "הכל באחד". בשיטת שני החלקים משלבים בין בד חיתול סופג לכיסוי: החיתול עשוי מבד מגבת אורגני או מבד פלנל אורגני. כל חיתול מגיע עם תיקתקים להתאמה לגזרת התינוק ורצועות אלסטיות באיזור הרגליים למניעת נזילות. חיתול בד המגבת מתייבש בשמש במהירות. הכיסוי עשוי מבד פוליאסטר והוא קל משקל. המבנה שלו גמיש, מה שמאפשר התאמה נוחה למניעת דליפות. הכיסוי נסגר באמצעות סקווטש .

החיתולים בשיטת "הכל באחד" (בתמונה) בנויים משכבה פנימית העשויה בד כותנה אורגנית ומותאם לספיגה מוגברת של נוזלים. השכבה החיצונית של החיתול אטומה למים אך מאפשרת אוורור של עור התינוק. בד החיתול מתייבש במהירות לאחר כביסה. החיתול נסגר בסקווטש רחב באזור האגן והמפשעה ובכך מונע דליפות. מבנה החיתול הינו גמיש ובכך מותאם למבנה הפיזיולוגי של האגן של תינוקכם.

מידות? חיתולי שני החלקים מגיעים במידה אחידה ומתאימים ממשקל חמישה ק"ג ומעלה, כאשר הכיסוי מגיע בשתי מידות: 4-9 ק"ג ו-9-12 ק"ג. החיתול בשיטת "הכל באחד" מגיע בארבע מידות: 2.5-5 ק"ג, 4-8 ק"ג, 8-11 ק"ג ו-11-16 ק"ג.

כמה? ערכת של חיתול בשיטת שני החלקים: 160 שקלים. חיתול "הכל באחד": 95-110 שקלים

מה אומרים? המשפחות המרוצות מדווחות על בד נעים וטבעי במיוחד. החיתול מתאים לשימוש החל מרגע הלידה ויכול לעבור לשימוש גם לילדים הבאים עקב עמידותו ואיכותו הגבוהה.

להשיג באתר

 

בובי

 ()

 

מה? חיתולים המעוצבים בארץ בעזרת מומחה טקסטילים רפואיים ומיוצרים בסין . עשויים מבד 100% סינטטי אשר מכיל חומר אנטיבקטריאלי הממקסם היגיינה ומאפשר לחיתולים להישמר לאורך זמן. ישנה שכבת בד סינטטית חיצונית העמידה לנוזלים ומונעת דליפות.

החיתול משלב את היתרונות של חיתולי all-in-one וחיתולי כיס: הוא מכיל רפידה פנימית המחוברת לחיתול ומאפשרת כושר ספיגה מירבי, ומאידך קיים גם כיס המאפשר הוספת רפידות לפי הצורך. החיתול מגיע במידה אחת המאפשרת התאמה באמצעות טיק-טקים על פני החיתול, למבנה וגודל התינוק. החיתולים דומים במבנם לחיתול חד פעמי.

כמה? 60-80 שקלים

מה אומרים? המשפחות המרוצות מספרות כי החיתול חסכוני ומאפשר שימוש לאורך זמן רב, ללא צורך בקנייה מחודשת של חיתולים נוספים. לדבריהן, הכביסות המרובות דווקא מטיבות עם החיתול ומגדילות את כושר הספיגה שלו. החברה מצטיינת בשירות לקוחות מהיר, נגיש ואמין במשך כל שעות היום.

להשיג באתר

 

במבינו מיו

 ()
 

 

מה? חיתול מעטפת המתאים למתקדמים. החיתול הינו למעשה מלבן מבד העשוי מכותנה התפורה בשתי שכבות, שאיתו עוטפים את התינוק. החיתולים מיוצרים באנגליה ובד הכותנה נחשב לאיכותי ונושם במיוחד.

החיתול מגיע ללא סקוצ'ים או סוגרים ודורש כיסוי חיצוני לסגירה. אלו חיתולי הבד הכי דומים לחיתולי הבד "של פעם". איכות הספיגה שלהם אינה מקסימלית והם דורשים החלפות מרובות. הם מגיעים בצבע לבן אחיד וטבעי. בכל החתלה החיתול מושלך לכביסה, ואילו הכיסוי ממשיך לשמש גם בהחתלות הבאות.

מידות? NB עד 7 ק"ג, 7 -16 ק"ג, 16 ק"ג ומעלה. את הכיסוי שלהם ניתן למצוא בארבע מידות שונות.

מה אומרים? המשפחות המרוצות מדווחות על חיתול המותאם במיוחד לתינוקות NB ולתינוקות בעלי עור רגיש. החיתול חסכוני במיוחד ומאפשר שימוש לאורך זמן.

כמה? המחיר לחיתול בודד הינו בין הזולים בארץ והוא נע בין 18-25 שקלים. מחיר הכיסוי עומד על 60 שקלים והמינון המומלץ הוא כיסוי אחד לכל חמישה חיתולים.

להשיג באתר

הכותבת היא מדריכה בשיטת Elimination Communication ובעלת "חיתולס ". לעמוד הפייסבוק של לריסה לחצו כאן







תרמוסטט חכם ה"לומד את הסביבה" כאשר הוא שולט בטמפרטורה

נשלח 6 בפבר׳ 2013, 0:45 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 בפבר׳ 2013, 0:46 ]

שווי יצרנית התרמוסטט החכם שהקים מפתח האייפון: 800 מיליון ד'. נסט לאבס, שהוקמה על ידי יוצא אפל טוני פאדל, גייסה 80 מיליון דולר בסבב השקעות

מאת סוכנויות הידיעות, 31/1/2013


התרמוסטט נסט לאבס. שולט בטמפרטורה בהתאם להרגלי הדייריםצילום: אתר nest


נסט לאבס, הסטארט-אפ שהקים "הסנדק" של האייפוד והאייפון, טוני פאדל, ביחד עם עוד יוצאי אפל גייסה 80 מיליון דולר בסבב השקעות חדש, לפי שווי של 800 מיליון דולר, דיווח הבלוג ג'יגה-אום. קרן הון הסיכון של גוגל, גוגל ונצ'רס, הובילה את סבב הגיוס, לדברי מקורות לאתר. המוצר של נסט לאבס הוא תרמוסטט ביתי - לא בדיוק המכשיר אותו מדמיינים בהקשר של פאדל, שהוביל את הפיתוח של האייפוד ושל האייפון באפל בשנים 2009-2001.


אך התרמוסטט אינו תרמוסטט רגיל, אלא חכם, ה"לומד את הסביבה" כאשר הוא שולט בטמפרטורה בבית או בעבודה, ומפעיל את המיזוג בהתאם להרגלי הדיירים, מה שמאפשר חיסכון של 20%-30% מעלויות החשמל להסקה או לקירור. בנוסף, בניגוד לקופסאות המכוערות המאפיינות את וסתי הטמפרטורה הביתיים, המכשיר מעוצב ויפה - כיאה למכשיר שעוצב על ידי אחד ממעצבי האייפון, והוא נמכר ב-250 דולר. לפי ג'יגה אום, החברה מספקת לחנויות כבר 50-40 אלף יחידות של התרמוסטט מדי חודש. בקצב הצמיחה הנוכחי, היא עשויה להגיע לקצב מכירות של מיליון תרמוסטטים בשנה כבר בקיץ הקרוב.


נסט הושקה באופן רשמי רק בסוף 2011, על ידי פאדל ומאט רוג'רס, אף הוא יוצא אפל. בין בכירי ומהנדסי החברה יוצאי אפל, גוגל, מיקרוסופט וטוויטר.



פודיוקייט הישראלית: תזונאית צמודה בסופרמרקט

נשלח 2 בנוב׳ 2012, 3:41 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 בנוב׳ 2012, 3:42 ]

האפליקציה של פודיוקייט סורקת את הבר-קוד של המוצר על המדף ומחזירה דירוג בריאותי שלו על בסיס הרכיבים שמהם הוא מיוצר. בהתאם לדירוג, היא גם ממליצה למשתמש על מוצרים תחליפיים

מאת ענבל אורפז, 2/11/2012
 
כיצד תדעו להימנע מרכישת מאכלים שעלולים להזיק לבריאותכם? חברת הסטארט-אפ הישראלית פודיוקייט היא תולדה של הבעיה הנפוצה הזו. היזם הישראלי חמי וינגרטן עבר עם אשתו וילדיו מישראל לקליפורניה לאחר שמכר את MDRM, החברה שהקים, לסנדיסק. "המפגש עם האוכל האמריקאי לא היה מרנין במיוחד", מספר וינגרטן על ההתאקלמות בארה"ב. באחד הימים חזרה אשתו מהסופרמרקט והביאה עמה יוגורט זוהר בחושך. "זה גרם לי לקרוא את רשימת המרכיבים לראשונה בחיי. גיליתי שם את הרכיב red40 שעלול לגרום לבעיות היפר-אקטיביות אצל ילדים. לא הבנתי למה הרכיב נאסר לשימוש באירופה אבל מותר לשימוש בארה"ב", מסביר וינגרטן.

כך נולד ב-2008 הבלוג פודיוקייט (Fooducate) שחקר את תעשיית המזון המודרנית. "הפריע לי שאני כצרכן לא יודע מה יש באוכל שלי. הבלוג בא מהרצון לחנך אנשים על אוכל. ראיתי שתעשיית המזון המודרנית מותאמת לרווחים גבוהים ועלויות נמוכות לחומרי גלם ותהליכי ייצור".

הבלוג צבר תאוצה ווינגרטן זיהה את הפוטנציאל העסקי הטמון בייצור כלים שיסייעו למשתמשים לקבל החלטות בנוגע למזון שאותו הם רוכשים. באותו שלב חזר וינגרטן לארץ ופגש את אורן בושמיץ וחגי מרנדה, שניהם יוצאי חברת הטלקום אורנג'. השלושה חברו יחד והקימו את החברה שנושאת את שם הבלוג - פודיוקייט. היזמים זיהו הזדמנות בכלי חדש שהסתמן באותה תקופה כהבטחה גדולה - האייפון שהושק ב-2007 והפך פופולרי. המייסדים גייסו פחות ממיליון דולר ממשקיעים פרטיים וחברת הסטארט-אפ יצאה לדרך ב-2010.

סופרמרקט בחיפה. "דלגו על מדפי החטיפים"
לאפליקציה בסיס נתונים על מוצרים בתחומי ארה"ב בלבד. צילום: חגי פריד

הרעיון של פודיוקייט פשוט: מדובר בכלי שעוזר לאנשים בזמן הקניות בסופרמרקט לקבל את ההחלטה הכי טובה מבחינה בריאותית באמצעות סריקה של המוצר שנמצא על המדף. החברה צירפה לצוות המייעץ את פרופ' אדם דרונובסקי. החברה בנתה מערכת שבנויה על כך שברגע שמוזנים הנתונים על המוצר, התוכנה מחשבת באופן אוטומטי ציון למזון - A עד D - ובהתאם ממליצה על מוצרים תחליפיים בעלי ערכים תזונתיים עדיפים. כמו כן, מופיעים הסברים תמציתיים בנקודות שמבהירים למה קיבל המוצר את הציון.

וינגרטן מסביר כי האתגר היה לפתח סורק טוב מספיק לבר-קודים שמשתמש במצלמת הסמארטפון. אתגר נוסף היה לבנות בסיס נתונים גדול מספיק כך שהסריקות יהיו מוצלחות ויופיע מידע בנוגע למוצר. אם מוצר לא מופיע, המשתמש יכול לצלמו ולסייע לחברה להגדיל את בסיס המידע. כיום מכיל המאגר מידע על 200 אלף מוצרי מזון. לטענת וינגרטן, ברשות החברה בסיס הנתונים הגדול ביותר כרגע בארה"ב שמקשר בין קודים של מוצרים לבסיס נתונים מלא עליהם. כמו כן, החברה נדרשה לפתח אלגוריתם שיידע לנתח את המידע שמופיע על המוצרים ויתחשב בכללי התזונה ורשימת הרכיבים.
האפליקציה זמינה לשימוש במכשירי iOS ואנדרואיד. ניתן להשתמש בה לסריקת מוצרים בכל רשתות הקמעונאות בארה"ב. עד כה הורדה האפליקציה מיליוני פעמים ובכל שבוע מאות אלפים משתמשים בה. כמו כן, פודיוקייט הוטמעה ב-RedLaser, אפליקצית הקניות מבית איביי שהורדה עד כה על-ידי 20 מיליון משתמשים.
נולדה בעקבות חוויה שלילית עם האוכל האמריקאי. האפליקציה
צילום: פודיוקייט

פודיוקייט ניתנת להורדה בחינם בגרסה שבה מופיעות פרסומות, או בעלות של 3.99 דולר ללא פרסומות. כמו כן, ישנה גרסת פרימיום לאנשים הסובלים מאלרגיות לרכיבים כמו גלוטן, בוטנים או חלב שעולה 4.99 דולר שמזהירה את המשתמש אם המוצר מכיל רכיב שהוא רגיש אליו. החברה עובדת על גרסה נוספת המותאמת לחולי סכרת בשיתוף פעולה עם אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם. כמו כן, פודיוקייט משתפת פעולה עם חברות ביטוח בריאות שמעוניינות לספק למבוטחים כלים לשיפור אורח חייהם.

כחודשייים לאחר השקת האפליקציה באפסטור בינואר 2011, יצרו קשר נציגי אפל עם פודיוקייט. החברה הגיעה לפגישה בקמפוס של אפל בקו פרטינו, שם טענו אנשי החברה טענו כי פודיוקייט משתמשת בפלטפורמה של האייפון כדי לספק שירות חדשני. בהמשך אותה שנה הופיעה האפליקציה הישראלית בפרסומות לאייפון ובסוף השנה נבחרה פודיוקייט לאפליקציית השנה בתחום הבריאות. ב-2012 החברה גם זכתה במקום הראשון בפרס "אפליקציות המנתחים האמריקאים" (U.S. Surgeon General's Healthy Apps Challenge) בקטגוריית תזונה בריאה.

במבט קדימה, שואף וינגרטן כי כל החלטה בתחום המזון תהיה קשורה לאינפורמציה מפודיוקייט, כך שגם על גבי הפריטים והמדפים בסופרמרקט יופיע הציון של פודיוקייט למוצר. בנוסף, מעוניינת החברה לכלול מידע על מוצרים ברשתות מזון כמו מקדונלדס. היא שואפת להתרחב למדינות נוספות, וכנראה שהיעדים הבאים יהיו מדינות דוברות אנגלית והארצות הגדולות במערב אירופה.

 
 

החזון של בירנבאום לסודה סטרים: "בעוד 10 שנים כולם יוכלו לייצר קולה בבית"

נשלח 2 בנוב׳ 2012, 3:18 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 בנוב׳ 2012, 3:19 ]

הוא הצליח להחיות מותג גוסס, יצא בקמפיין נגד ענקית המשקאות המוגזים והתמודד עם חרם צרכנים שוודי ■ דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים העולמית, מסביר מדוע הדשדוש במניית החברה לא מעיד בדבר על ההצלחה הבטוחה

מאת עדי דברת-מזריץ, דרור רייך, 2/11/2012
 
כשנכנסים למשרדים הצנועים של חברת סודה סטרים באיירפורט סיטי ולמשרדו של מנכ"ל החברה העולמית, דניאל בירנבאום, קשה לשער שמדובר בחברה שרשמה במחצית הראשונה של 2012 מחזור של 190 מיליון דולר וצפויה לסיים את השנה עם מחזור הנושק ל-400 מיליון דולר - וזאת מבלי להתייחס לשוויו של בירנבאום עצמו, עשרות מיליוני דולרים.

משרדו של בירנבאום חסר יומרות ופאר מכל סוג שהוא, וכולל רק שולחן משרדי סטנדרטי שחלק ממגירותיו שבורות ופינת ישיבה פשוטה המיועדת לאורחים, עם שולחן עגול ושלושה כיסאות. חלונות משרדו לא גדולים, ורובם מכוסים בתריסים חומים לא נאים למראה. את הקיר מכסים מדפים שעליהם מונחים כל דגמי סודה סטרים משנות ה-70 ועד היום, עוד מהתקופה שבהן היו המכונות שייכות לחברת סודה קלאב.

בירנבאום מקבל את פנינו כאחוז תזזית, כשהוא מדלג ממכונה למכונה ומסיפור לסיפור, לא נח לרגע בכיסאו. "אנחנו לא מאמינים בשום יומרנות מכל סוג או בדברים מפוארים. אנחנו אנשים של עבודה", הוא מסביר את הצניעות המשרדית, ומבלי לבזבז זמן עובר מיד לספר על קיר המכונות. "בשנות ה-70, כשהייתי ילד, היתה לנו מכונה כזאת, מסובכת מאוד. היינו צריכים להכניס בקבוק זכוכית פנימה ולתפוס אותו כדי שלא ייפול לאחר מילוי הגז החוצה", הוא מדגים על מכונה ישנה. על התפתחות המכונות לאורך השנים הוא אומר: "כשנכנסתי לחברה ב-2006 רצינו לאמץ חדשנות מהירה, אז בתור התחלה השקנו את המכונה בצבעים נוספים. רוב האנשים קונים בכל מקרה את השחור-לבן, אבל צבעוני זה טוב כדי להכניס רעש בענף. עיצוב הוא רק עבודה בעיניים, אז הכנסנו טכנולוגיה חדשה. במכשירים הקודמים שלנו היה צריך להבריג את הבקבוק, ובמכשיר החדש, שיגיע לישראל בינואר, הפעולה פשוטה: מכניסים, לוחצים וזהו".

דניאל בירנבאום                                     

נדמה שהתנהלותו של בירנבאום בראיון עולה בקנה אחד עם סגנון הניהול שלו בסודה סטרים: נמרץ, קפדני ויש שיגידו אובססיבי לפרטים. במהלך הראיון הוא מציין כמה פעמים שהוא לא פוחד מאיש - גם לא מקוקה קולה הענקית. "אני לא חנון, לא פוחד מאף אחד", הוא חוזר ומדגיש.

לפני שש שנים האמין בירנבאום שלסודה סטרים יש תקומה. הוא ייעץ לחברו מספסל הלימודים בהרווארד, יובל כהן, מנכ"ל ומייסד קרן פורטיסימו, לרכוש את החברה, ותחת הנהגתו קידם אותה מגוף מנומנם וארכאי על סך קריסה לחברה שעברה מהפך מיתוגי ועסקי נרחב. בסופו של התהליך הונפקה החברה בנאסד"ק בסוף 2010 לפי שווי של 366 מיליון דולר, ושוויה כיום הוא 725 מיליון דולר.

"קיבלנו מתנה מקוקה קולה"

החדשות הטובות פחות הן מצב המניה, שהולך ומידרדר. החברה הונפקה בוול סטריט בנובמבר 2010, במחיר 20 דולר למניה. בתוך חודשיים הגיע מחיר המניה ל-45 דולר, ולאחר חמישה חודשים נוספים הגיע שווייה ל-80 דולר. ואולם לאחר השיא הגיעה הנפילה הגדולה: באוגוסט 2011 איבדה מניית החברה כ-50% מערכה. מאז מתניידת המניה במחיר שבין 30 ל-40 דולר, על אף התוצאות הנאות שהציגה בדו"חות הכספיים של הרבעונים האחרונים - ברבעון השני של 2012 הראתה גידול של 50% במחזור וב-2011 הוא עלה ב-39%.

                                     

אתם מאוכזבים מביצועי המניה מאז ההנפקה?

"אנשים חשבו שההנפקה היא סוף הסיפור: הנפיקו ב-370 מיליון דולר, גייסו 109 מיליון דולר וזהו, אקזיט ונגמר. אבל מבחינתנו זאת היתה רק ההתחלה. ההזדמנות ענקית, כי אנחנו משחקים באחת מהקטגוריות הגדולות בעולם, ואנחנו מהווים בה כלום - פחות מ-1% משוק המשקאות המוגזים העולמי. לשם השוואה, השנה אנחנו נמצאים בדרך למכירות של כ-400 מיליון דולר, מתוך מכירות של 260 מיליארד דולר בקטגוריית המשקאות המוגזים העולמית".

כשאיש שיווק ברמ"ח איבריו עוד מימיו כמנהל השיווק של משחת השיניים קרסט בפרוקטר אנד גמבל, בירנבאום משקיע את רוב העבודה ביצירת מהלכים מתריסים וצבעוניים, שיוצרים באזז תקשורתי וכותרות. הוא מנסה לשכנע את הצרכנים לנטוש את צריכת בקבוקי הפלסטיק, המזהמים את הסביבה, ולעבור לפתרון סביבתי, זול ונוח יותר - כלומר סודה סטרים.

ביוני הוא הצליח לעצבן את קוקה קולה העולמית, כשהציב ב-20 מקומות ברחבי העולם מתקן שבו כ-10,000 בקבוקי משקה ופחיות ריקים שמכרו חברות המשקאות הגדולות, בטענה שבקבוק משקה אחד של סודה סטרים חוסך את הצורך בייצור כמות כזו של בקבוקי משקה - שבסופו של דבר מוצאים את דרכם למזבלות. קוקה קולה האשימה את בירנבאום בהפרת הזכויות על הסימן הרשום שלה על ידי פרסומת לא הולמת, ודרשו שיוריד את המיצג שהוצב בשדה התעופה ביוהנסבורג.

בקבוקים
צילום: Tony Pletts                                     

שבועיים קודם לכן פירסם בירנבאום מודעות עמוד בעיתונים בניו יורק בחתימתו, שבהן הביע הסתייגות מתוכניתו של ראש העירייה מייקל בלומברג לחוקק חוק שיאסור מכירת משקאות מוגזים בנפח של חצי ליטר במרחב הציבורי בניו יורק במטרה להילחם בהשמנת היתר של תושבי עירו. תחת הכותרת "מכתב גלוי לראש העירייה" כתב בירנבאום: "ראש עירייה יקר, אנחנו תומכים ביוזמתך החדשה להילחם בהשמנת יתר. מדובר בנושא שאין להתעלם ממנו. אבל אנחנו לא סבורים שהפתרון הוא הגבלת גודלו של המשקה המוגז. להערכתנו, פתרון עדיף יהיה לתת לניו-יורקרים יותר שליטה על מה שהם שותים, ולא להגבילם". הוא שאל בפנייתו את ראש העירייה: "הידעת כי ניו-יורקרים מכינים עתה במשרדם משקאות מוגזים שמכילים שני שלישים פחות קלוריות, ושאין בהם אחוזים גבוהים של סירופ תירס או ממתיקים מלאכותיים? למעשה, הם משתמשים במי הברז המשובחים של ניו יורק. התופעה הזו מתרחשת ברחבי העולם, ועכשיו היא הגיעה לניו יורק. וזה אולי החלק הטוב ביותר. כשהם מכינים את הסודה שלהם בעצמם, הניו-יורקרים עוזרים לסביבה".

האסטרטגיה השיווקית שלך היא אסטרטגיה טיפוסית של השחקן הקטן בשוק, שקורא תיגר על המותגים המובילים על ידי עשיית הרבה רעש.

"לא תיכננו כזאת אסטרטגיה, של צ'לנג'ר ברנד (מותג קורא תיגר) שעושה רעש. זאת מתנה שקיבלנו מקוקה קולה. היה לנו היה מזל שקוקה קולה מייצרים מיליארד בקבוקים ביום, ומהם 800 מיליון נזרקים לזבל. המיצג שלנו בדרום אפריקה משך אש מכיוונה של קוקה קולה, על אף שיש לנו עשרות מיצגים בעולם. חברות אחרות היו מתקפלות, כי לקוקה קולה יש יותר עורכי דין מאשר שלנו יש עובדים, אבל אנחנו אמרנו: 'אם אתם טוענים שזה הזבל שלכם - אז אתם תנקו אותו'. לדעתי הם אלה שהוציאו את הסיפור הזה לתקשורת. לא כל צ'לנג'ר ברנד זוכה לחשיפה שאנחנו קיבלנו בעקבות זה: התראיינתי ב-BBC, ב-CNN וברשתות נוספות. זה פשע נגד האנושות, וצריך להיות בלתי חוקי לייצר זבל כל היום".

בשלב זה מראה לנו בירנבאום סרטון תדמית של החברה נגד קוקה קולה, טמפו ויתר החברות המייצרות משקאות מוגזים בבקבוקים, תחת המסר "רצינו בועות, אבל חברות הסודה נתנו לנו מספיק בועות כדי להרוס כמעט הכל". החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) סירבה להגיב.

בעצם אתה אביר איכות סביבה?

"לא. זה התחיל לעניין אותי פה, כי הבנתי שיש לי הזדמנות לעשות משהו. אני לא איזה מחבק עצים, אני גם מזהם בעצמי".

אז אתה מודה שזאת רק אסטרטגיה שיווקית?

"זאת אסטרטגיה שיווקית, אבל זה גם אותנטי. כשהגעתי לפה לפני שש שנים, שאלתי את ההנהלה הקודמת למה שהצרכן ירצה לנקות מכשיר של סודה סטרים ומה התועלת שיש בו. הם אמרו לי שהם מכניסים בועות למים. זאת לא תשובה מעניינת. ישבנו עם ההנהלה החדשה וחשבנו למה שסודה סטרים תהיה משמעותית לצרכן: האם נציע לו תרכיזים בריאים או טעם מעניין? החלטנו שאסטרטגיית העל שלנו תהיה העצמה צרכנית - שהצרכן יחליט בעצמו מה הוא רוצה לצרוך".

בשנות ה-60 היה סיפולוקס המתנה המושלמת לחתונה. אתה חושש שגם סודה סטרים היא טרנד שייעלם?

"יכול להיות שזה ייעלם. יכול גם להיות שהטרנד של קוקה קולה ייעלם. המשימה שלי היא לשנות את תעשיית המשקאות המוגזים, ולהנהיג מעבר מצריכת בקבוקים שקונים בסופרמרקט ל'אני עושה קולה או פאנטה ממי ברז'. החזון הוא לעשות מהפכה בתעשיית המוגזים ולעזוב את הבקבוקים היקרים והלא בריאים, שצריך לסחוב הביתה ומזהמים את הסביבה. אנחנו כבר מצליחים לעשות את זה. לפני חמש שנים המכירות שלנו היו 120 מיליון דולר, ורק לפני שלוש שנים הופענו ברשימת עשרת המותגים הכי פחות שימושיים בבריטניה. כיום אנחנו ברשימת 'המותגים הקוליים' בבריטניה, לצד מותגים כמו אפל, ומחזור המכירות שלנו גדול פי חמישה.

"מה שמרתק הוא שהפוטנציאל מדהים. אני כבר לא מצליח לספק את כל הביקוש. אנחנו לא נהיה מספר אחת בשוק ולא נהיה קוקה קולה, אבל אני מניח שנחבור לקוקה קולה. בעוד עשר שנים כל החבר'ה האלה - קוקה קולה, טמפו, ד"ר פפר - יציעו לצרכנים אפשרות להכין את המשקה שלהם בבית. אנחנו נהיה חלק מזה יחד אתם או שנתחרה בהם, ואני לא פוחד בכלל".

נדמה שהבורסה לא מאמינה בחזון שלך. יש הרבה פוזיציות שורט על המניה, כלומר הרבה משקיעים בשוק ההון מאמינים שמחיר המניה יירד ולא יעלה.

"גם להם מותר לטעות".

אולי זה מה שיכול להסביר את הדשדוש במחיר המניה: כמות פוזיציות השורט הגדולה שהיא סוחבת. כיום יש כ-8.5 מיליון מניות בשורט על חברת סודה סטרים. נהוג למדוד יתרות שורט ב-SIR, כלומר כמות השורטים ביחס למחזור הממוצע היומי. בסודה סטרים הוא עומד על 16 - סכום גבוה מאוד לכל הדעות. המשמעות היא שיש רק כחצי מיליון מניות שמחליפות ידיים בממוצע ליום, ודרושים ימי מסחר רבים כדי לכסות את השורט. המשמעות העקיפה היא שלא כולם מאמינים בעתידה של סודה סטרים.

אם קוקה קולה או פפסי ישיקו מכשיר דומה לזה שלכם או קפסולה דומה, זה יפעל לטובתכם או נגדכם?

"זה יפעל לטובתנו, כי זה ייתן לגיטימציה לקטגוריה שאנחנו בונים. עוד לא קם לנו מתחרה טוב, ואנחנו רוצים שזה יקרה כי אנחנו לבד. רק בארה"ב קמו לנו מתחרים, ואנחנו מאוד שמחים על כך".

בשנה האחרונה הוביל בירנבאום מהלכים שיווקיים רבים שהביאו לחיזוק המותג בשוק העולמי בכלל ובשוק האמריקאי בפרט. הוא הטמיע שיתופי פעולה אסטרטגיים עם רשתות ענק קמעוניות דוגמת וולמארט, טרגט ובד בת' אנד ביונד, והשבוע החל להציג את הסחורה בהרודס הבריטית. בהרודס ובכמה רשתות אחרות הוצב בר עם ברמנים וברמניות, שמציעים קוקטיילים אלכוהוליים על בסיס התרכיזים של סודה סטרים. בירנבאום בחר להשקיע בחדשנות ובעיצוב המוצר, תוך שיתוף פעולה עם מעצבי על כמו קארים ראשיד ואיב בכר.

כיום פועלת סודה סטרים ביותר מ-50 אלף חנויות ב-45 מדינות, בהן ארה"ב, בריטניה, שוודיה, ברזיל, דנמרק וגרמניה. באחרונה הודיעה החברה על כניסה לרוסיה, לצ'ילה ולסינגפור. "כרגע הביקושים למוצר בעולם כל כך גבוהים עד שאנחנו מתקשים לעמוד בהם, וזאת המשימה העיקרית", אומר בירנבאום. "נכנסנו בשנה האחרונה לברזיל ואני צופה צמיחה אורגנית בשווקים שבהם אנחנו נמצאים, בעיקר בארה"ב, שם שיעור החדירה הוא רק 1%. בשוודיה השיעור הוא 25%, בשווייץ 16% ובגרמניה 8%, ואין סיבה שלא נגיע ל-5% בארה"ב תוך שנתיים או יותר. בשנה הקרובה ניכנס להודו, ואנחנו בוחנים את השוק הסיני כי אי אפשר להתעלם ממנו - אבל אנחנו לא חייבים אותו".

מה לגבי כניסה לעולם השלישי?

"אנחנו רוצים לחדור למקומות שבהם מי הברז באיכות טובה. בהודו, למשל, מותקנים פילטרים בבתים רבים".

עד כמה המזל שיחק תפקיד משמעותי בהצלחה שלכם?

"אני מאמין שמזל הוא דבר חשוב, אבל ככל שעובדים קשה יותר - זוכים ביותר מזל. צריך להעז, דבר שחברות ישראליות לא עושות. לעתים קרובות, חברות ישראליות מתחבאות מאחורי הטכנולוגיה שלהן, ומוצאות את עצמן כיצרניות טכנולוגיה עם מוצר לא ממותג ולא צרכני, למשל בתחום המכשור הרפואי, התוכנה או החומרה. הן לא מגיעות לצרכן ולא מעזות לעשות זאת. השקענו בפיתוח מוצרים חדשים ובמודל עסקי סביבתי, והבאנו את הבשורה הזאת עד לצרכן. לא עצרנו בדרך, פנינו לחברת משקאות ואמרנו לה 'אתם תביאו את זה לצרכן', אלא העזנו והבאנו בעצמנו - ויש בזה אומץ עסקי".

מהסיפולוקס למאה ה-21

סודה סטרים היא חברה ישראלית שפועלת כאן יותר מ-30 שנה. אך בעוד שהגיעה לתוצאות יפות בארה"ב ובאירופה, בישראל החברה עדיין מדשדשת, ולא הצליחה ליצור לעצמה את התדמית החדשנית שמאפיינת אותה במקומות אחרים בעולם. לפני חודש הודיעה כי היא לא מוותרת על השוק המקומי, ותשקיע 4 מיליון שקל בשורה של מהלכים שיווקיים. החברה יצאה בקמפיין בטלוויזיה ובשלטי חוצות בהשקעה של כ-3 מיליון שקל, ובחרה בישראל כמדינה הראשונה שבה יושקו קפסולות הטעמים החדשות של החברה והמכשיר החשמלי Revolution. כחלק מהמהלך היא החלה לשווק את מוצריה בחנויות החשמל ביג בוקס ובסט ביי ובחנויות הנוחות של דלק.

מטריד אותך שסודה סטרים עדיין לא הצליחה לשפר את תדמיתה וליהפך לגורם מצליח בשוק הישראלי?

"זהו אתגר לא פשוט לקחת את הצרכן הישראלי מהסיפולוקס למאה ה-21, אבל אנחנו נחושים להשקיע בשוק הזה ולגרום לזה לעבוד. כמו שעשינו את זה בבריטניה ובשוודיה, אין לי ספק שנצליח גם בישראל, ושתוך שלוש שנים נהיה בכל בית רביעי בישראל עם מכירות של 100 מיליון שקל, לעומת כ-50 מיליון שקל כיום. אחת הבעיות בישראל היא שבניגוד למדינות אחרות, אין כאן נקודות מכירה מוצלחות להשקת המותג. אלה המשביר לצרכן ומנטה, לעומת וולמארט והרודס. אבל ננצח גם בארץ עם מה שיש".

על אף שהחברה עדיין לא מצליחה בישראל, הקשר עם המדינה עומד לה לפעמים לרועץ. העובדה שהמפעל העיקרי של סודה סטרים נמצא באזור התעשייה מישור אדומים יצרה כאב ראש לא קטן ביחסים עם הצרכנים במערב אירופה בכלל ובארצות סקנדינוויה בפרט - שם המוצר של סודה סטרים פופולרי בגלל תדמיתו הירוקה והחיסכון בבקבוקים. ב-2008 נפתח בשוודיה קמפיין ציבורי חריף נגד החברה, לאחר שהרדיו הציבורי פירסם תחקיר בארבעה חלקים שהוקדש למקום הייצור של מכלי הגז של סודה סטרים בשטחים, וטען שהחברה ניסתה להסתיר זאת כשכתבה על האריזות שהמוצר מיוצר באיירפורט סיטי - שם ממוקמים משרדי החברה.

בתשקיף שפרסמה החברה ערב הנפקתה בנאסד"ק היא ציינה שהצרכנים השוודים הם 20% מכלל צרכני החברה, והתייחסה למיקומו של המפעל בשטחים כגורם סיכון נוכח הלחץ הפוליטי והפרסום השלילי. היא צפתה אפשרות שתיאלץ להעביר את המפעל, אף שתאבד בכך את הטבות המס הניתנות בשטחים. בשל בקשות הקמעונאים השוודים, כל המוצרים המסופקים לשוק השוודי מגיעים מאתרי החברה בעולם.

"גורמים פרו-פלסטיניים ממדינות אירופה, מארה"ב ובאחרונה אפילו מיפן ומניו זילנד, משתמשים בכך שיש לנו מפעל גדול בשטחים כדי לערוך תעמולה אנטי ישראלית", מגיב בירנבאום. "אפשר לקרוא לי בשמות רבים, אבל אני לא חנון והם לא יפחידו אותנו".

בכל זאת אתם מקימים בימים אלה מפעל גדול בפארק התעשייה עידן הנגב בהשקעה של כ-130 מיליון שקל.

"נכון, אבל זה לא יהיה במקום המפעל במישור אדומים. ברבעון הראשון והשני של השנה גדלו המכירות ב-50%, שזה קצב היסטרי ומעבר לציפיות שלנו, כך שאנחנו צריכים להיערך לכושר ייצור נוסף. לבעלי המניות שלי נכון יותר להקים את המפעל בסין או בארה"ב, אבל אני ציוני, ועד עכשיו זה גם לא פגע בביזנס. כשרכשנו את החברה היא כבר ייצרה במפעל במישור אדומים, ואני רואה בזה מתנה כי אני מעסיק בו 900 ערבים - אני לא תורם ל'כלכלת המתנחלים', כפי שטוענים, אלא לערבים האלה ולדו קיום, והמכירות שלי לא יורדות בגלל זה. עם זאת, צריך לזכור שאני עושה את זה ממניעים ציוניים ולא כדי לסדר עבודה על הדרך לציבור הערבי. אני לא חושב שלחברה בורסאית אין אחריות קהילתית. תמיד נכון לעשות את הדבר הנכון. זה יכול אפילו לעזור לעסק, כי אנחנו חברה שלוקחת מנהיגות ולא מפחדת".

היה קשה לתאם את הפגישה עם בירנבאום: הוא מבלה מחצית מזמנו בחו"ל, בשווקים שבהם פועלת החברה או שאליהם היא שוקלת להיכנס. "זה האתגר הכי קשה שלי ומאבק בלתי פוסק, לאזן בין עבודה למשפחה", הוא אומר. "יש לי ארבעה ילדים, בני 11 עד 16, והם צריכים את אבא שלהם. אני בחו"ל כמעט 50% מהזמן. כששואלים אותי איפה אני עובד, אני עונה שבשדה התעופה. אני מנסה לעשות את המיטב ולסדר את הטיסות כך שאהיה בבית בסופי השבוע וטס לחו"ל רק כשזה חיוני. זו הסיבה שלא ביקרתי עדיין בשווקים מסוימים שאנחנו פועלים בהם, כמו ברזיל, קולומביה וקנדה".

חשבת שתצליח כל כך? זה שינה אותך?

"אני לא מונע מכסף, אלא מהשאיפה לחיות חיים בעלי משמעות. כשאמות, יש שני דברים שאני לא רוצה להצטער עליהם - שלא הייתי בבית מספיק ושלא עשיתי משהו משמעותי. אני מרגיש שבסודה סטרים יש לי הזדמנות לעשות משהו משמעותי מאוד. לא בכל מקום עבודה אפשר לשנות את העולם".

לפני שלושה חודשים רכשת את המכונית החשמלית של בטר פלייס. אתה רואה את עצמך כמהפכן וכאיש החזון של עולם המשקאות כמו שי אגסי בעולם הרכב?

"אני גם וגם, גם מהפכן וגם איש חזון. אם הייתי מדבר ככה לפני כמה שנים היו חושבים שאני מטורף. תקראו למה שאני עושה מהפכן או יזם, אני פועל מהבטן ולא מהמקום של בעלי המניות".

דניאל בירנבאום

מנכ"ל סודה סטרים גיל: 50 מצב משפחתי: נשוי + 4 מגורים: תל מונד תפקידים קודמים: מנכ"ל נייקי ישראל השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד


כתבות קשורות:

1-10 of 64