פרסום בר-קיימא מגיע לישראל: הקמפיין הבא שלכם יישטף בגשם

נשלח 26 באפר׳ 2011, 1:32 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 26 באפר׳ 2011, 1:37 ]
זה היה רק עניין של זמן עד שגם עולם הפרסום יאמץ מדיה מתכלה: הטבעות גיר על המדרכה, פסלי חול ומודעות שנוצרות באמצעות התזת מים או משחקי אור וצל. תכירו את גרין־ גרפיטי, שעשתה עלייה מהולנד וכבר נמכרה למשרד טריפל אם הישראלי
שלי פריצקר 26.04.11, 10:53

חברות מסחריות רבות מכניסות לאג'נדה העסקית שלהן גם את השמירה על איכות הסביבה. מדובר במהלך שיווקי שלצדו גם מסר חינוכי, אבל לרוב כמות הזבל שמייצרות החברות גם מבחינת המדיה הפרסומית המסורתית אינה ממש תורמת לסביבה. עם זאת, אם רוב האנשים מסתכלים על הרצפה כשהם הולכים, אז אולי במקום לדרוך על פלייר נדרוך בקרוב על מסר פרסומי מתכלה? הדבר אפשרי, אך בינתיים הוא מצריך אישורים.

 

חברת טריפל אם מחזיקה בזיכיון של חברת הפרסום ההולנדית גרין־גרפיטי (Greengraffiti), המתמחה בפרסום בר־קיימא. הבעלים של החברה, נתן צ'פניק, שמגיע מתחום המדיה למגזרים, חשב על הרעיון של פרסום ירוק והחל לחפש באינטרנט. כך הוא הגיע לחברה ההולנדית, שלדבריו היא הכי רצינית בתחום זה; כך הוא גם הגיע לנילס קרמר שהחזיק בזיכיון בישראל, ורכש אותו ממנו תמורת כ־300 אלף שקל לפני כארבעה חודשים. מלבד מוצרי גרין־גרפיטי, הוא מציע מוצרים נוספים של חברה בריטית בשם קרבּ (Curb).

 

מודעה לגרסה חשמלית של מכונית סמארט

 

מה זה אומר פרסום ירוק?

צ'פניק: "הפרסום הרגיל מייצר המון לכלוך. אם תסתכלי על הרחובות, אפשר לראות המון ניירות על לוחות מודעות, קירות או מקומות אקראיים אחרים. אנחנו מציעים מדיה מקורית העושה שימוש בחומרים מתכלים שאינם פוגעים בסביבה, לצד הפרסום המסורתי או במקומו".

 

איך זה עובד?

"המוצר שגרין־גרפיטי פיתחה הוא התזת מים בלחץ גבוה דרך שבלונה על מדרכה, למשל, ואז נוצר ניגוד בין המשטח הנקי למלוכלך. אפשר גם להטביע גיר על גבי משטח. נילס קרמר פיתח את זה הלאה ויצר טכניקה של התזת חימר או גיר בצבעים, וכך אפשר ליצור גם דוגמאות צבעוניות. זה מחזיק מעמד כמה חודשים, וגם אפשר לנקות את זה בקלות. ישנם עוד פתרונות ירוקים כמו פיסול בחול או שילוט ששמים על שפת הים למשל וקרני השמש חודרות דרכו, וזה גם זז לאורך שעות היום. אפשר גם לקחת רכב עם הרבה אבק ולהביא אמן שיצייר על זה, או פיסול בדשא ואפילו חיידקים שבוהקים בחושך. זו בעיקר מדיה מפתיעה ויש אינספור רעיונות.

 

"כרגע כולם רק מדברים ירוק; החברות רוצות להיראות טוב, אך לא באמת עושות משהו, וחבל. מלבד העובדה שזה ידידותי לסביבה, זה גם חדשני ויכול ליצור בולטות, וגם נותן מיתוג חיובי למפרסם".

 

מלבד התשלום ששילם צ'פניק עבור הזיכיון, הוא משלם פעמיים בשנה תשלום זיכיון קבוע בהיקף של כמה אלפי יורו, וגרין־גרפיטי גם מחייבת לתרום לקהילה בתחום איכות הסביבה.

 

קרמר, הולנדי במקור, גילה את החברה שהוקמה לפני שש שנים כאשר ביקר באמסטרדם, והחליט להביא את זה באופן עצמאי לישראל לפני כשנה וחצי בהשקעה עצמית של כ־50 אלף שקל. לאחר שמכר את הזיכיון לטריפל אם, הוא משמש כיועץ לחברה. "בהולנד החברה היא הצלחה גדולה ומפעילה 12 סניפים ברחבי העולם: בארה"ב, צרפת, קפריסין ובוליביה. 50% מלקוחות החברה בחו"ל הם רשויות מקומיות. גרין־גרפיטי עובדת גם עם חברות מסחריות כמו איקאה ונייקי, ועכשיו האו"ם עשה קמפיין ירוק גדול. אבל בישראל החוקים שונים - צריך אישורים מיוחדים וזה הקשה עליי לקדם את העסק. לכן החלטתי למכור לגוף שיוכל להזיז דברים". הראשונים ששיתפו פעולה היו עיריית ראשון לציון שאימצה את הטכנולוגיה בפסטיבל ירוק, וחברת הגלידה ד"ר לק.

 

פרסומת חול של ג'יפ

 

גם צ'פניק מסביר כי "עם כל רעיונות הפרסום הירוקים היצירתיים, הבעיה העיקרית היא הרגולציה".

 

באילו חומות אתה נתקל?

"אם אני רוצה לפרסם במתחם פרטי, זו לא בעיה, אבל כשאני רוצה לפרסם ברחוב אף אחד לא יודע איך לאכול את זה. לא מבינים אילו אישורים זה מצריך - האם זה פרסום גרילה, פרסום חוצות או מה? יש עיריות שמביעות עניין אבל יש בעיית אישורים. כמה חברות כבר הביעו התעניינות, אבל כרגע אני לא יכול להתקדם. אני מאמין מאוד במוצר ויודע שזה תהליך שיימשך חצי שנה עד שנה וחצי, עד שהעניינים יסתדרו והפעילות תתרחב".

 

גם מחוץ לישראל המצב לא פשוט. מייסד גרין־גרפיטי ג'ים באווס (Bowes), סיפר לאחרונה כי אחד הקשיים שבהם הוא נתקל כשהוא בא לשווק את הפרסום הירוק שלו בפני הרשויות, הוא כי יש העדפה לחברות מדיה גדולות שמכניסות הרבה כסף. לדברי באווס, גרין־גרפיטי, בהיותה סטארט־אפ קטן, אינה יכולה להתחרות בסכומים הללו. גם בחו"ל, אם כן, לעתים מעדיפים הכנסה כספית גדולה על פני תרומה לסביבה.

 

כדי להילחם בבירוקרטיה מקיים צ'פניק מגעים עם יועץ התקשורת רונן צור כדי לתת דחיפה לעסק מול הגופים השונים. צור צפוי להיכנס כשותף בחברה בהיקף של 50%. לדברי צור, "אחד האתגרים הגדולים הוא לשכנע את מקבלי ההחלטות לאמץ את הפרסום הירוק כאלמנט מוביל. כיום אין התניה של הרשויות להשתמש באלמנטים ירוקים בפרסום. לדעתי, בתוך שנתיים־שלוש לא יהיה קמפיין שלא יהיה בו אלמנט ירוק".

 

צור מוסיף: "חברות נדל"ן, למשל, אינן יכולות להגיד שהן עושות בנייה ירוקה ומנגד לעשות פרסום מלכלך. הדרישה הציבורית ההגיונית היא שימוש באלמנטים ירוקים, והשאלה מיהם המנכ"לים שיהיו חלוצים בתחום. לדעתי, זה יהיה הטרנד הבא בפרסום, אבל זה דורש מהרשויות שינוי רגולטורי".

 

אבל הרבה פעמים המאבק של הירוקים הוא גם על גודש בפרסום. איך זה נותן לכך מענה?

צור: "עד היום לא היתה חלופה ירוקה לפרסום; עכשיו גם לגופים הירוקים תהיה הזדמנות להגיד מה כן. המטרה היא גם לחנך את הציבור שיש פרסום ירוק".

 

לדברי צ'פניק, "יש בעיה בהבנה. עיריות אינן מבינות כמה שזה לא יפריע לתושבים. אני חושב שהעיריות צריכות להקצות אזורים מסוימים לטובת העניין, כמו שעשתה למשל עיריית אמסטרדם. יש בזה נקודה חיובית נוספת - זה גם חוסך בהוצאות של תחזוקה וניקיון".

 

מה כן הצלחתם לעשות?

צ'פניק: "בעיריית תל אביב אהבו מאוד את המוצר, אבל הם מסכימים לעשות רק פרסום שקשור לעירייה או לעמותה מוכרת ולא פעילות מסחרית. לדוגמה, ליווינו את העירייה בקמפיין החלפת הפחים שלה שנעשה לפני ארבעה חודשים, בשם 'נפרדים מהצפרדעים'. מתוכנן גם שיתוף פעולה עם הבניין הירוק שמוקם בתל אביב, אבל שוב, זה מתחם פרטי".

 

לאילו גופים אתה עוד מנסה להגיע?

"אני מאוד רוצה להגיע ללפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) כי אני חושב שיש לי הרבה לתרום להם. זה משרד ממשלתי עם תקציבי ענק. הכלים שאני מציע מאוד מתאימים לקמפיינים שלהם בתחום רשות המים או המשרד לאיכות הסביבה ואפשר לעשות פעילות ירוקה, אבל עוד לא פתחו לי דלתות. אנחנו גם מתכננים להוציא עכשיו מכתב לכל העיריות ולהציג את יתרונות המוצרים שלנו, וגם אמורים להיפגש עם המשרד לאיכות הסביבה".

 

כמה עולה להרים קמפיין כזה?

"קמפיין ממוצע מורכב מ־40 הטבעות רצפה לפחות, והמחיר להטבעה הוא בין 450 ל־600 שקל".

 

מה צפי ההכנסות שלך?
"בשנה הקרובה אני צופה מחזור של כמיליון שקל, אבל הכל יכול להשתנות ברגע שנעבור את מחסום הרגולציה והיקף ההכנסות יגדל פי כמה".
 
Comments