ידיעות/עדכונים חינוך סביבתי

איך משווקים נושאים יבשים באמצעות "מישחוק"?

נשלח 11 בדצמ׳ 2015, 13:11 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 11 בדצמ׳ 2015, 13:12 ]

כיצד מסייע המעבר מתקשורת רציונלית לצרכן אל פנייה המבוססת על הומור ומשחק לארגונים רבים בעולם?

יגאל שמיר, 1/12/15

משחק מיחזור שמעניק פרסים / צילום מסך

משחק מיחזור שמעניק פרסים / צילום מסך

עולם השיווק והפרסום עבר ב-5 השנים האחרונות לא מעט מהפכות ושינויי מגמות. אחת המגמות המעניינות יותר היא המעבר מתקשורת רציונלית לפנייה אמוציונלית המבוססת לרוב על הרבה הומור, משחק וכיף. יש שקוראים לזה "Gamification" או "מישחוק", יש שמכנים זאת "אנטרטיינמנט", ויש שרואים בזה פשוט Fun.

בפרסום, למשל, המגמה הזו סחפה תחומים שלמים שטבעו בעבר בפרסום שמרני וכבד - בהם בנקאות, ביטוח וקופות-חולים - לעולם אלטרנטיבי של הומור, קומיקאים ואנטרטיינמנט פרוע, במובן הכי טהור של המילה.

אבל המגמה הזו לא מתחילה, וגם לא נגמרת, בפרסום; יש לה כיום אחיזה כמעט בכל נקודות הממשק של המותג עם הצרכן, והיא מסייעת לארגונים רבים בעולם בשכנוע, עידוד ושינוי עמדות של צרכנים על פני ספקטרום ענק של תחומים ואג'נדות.

במיזם "תיאוריית הכיף" הידוע של פולקסוואגן, למשל, הפכו גרם מדרגות סטנדרטי לפסנתר מנגן, כדי לעודד אנשים לוותר על המעלית ולעסוק בפעילות גופנית. בהמשך הפכו פחי מיחזור משמימים למכונות משחק מלהיבות, ואבזמי חגורות הבטיחות ברכב הפכו לכפתורי הפעלה של מסכי הווידאו במושבים האחוריים. לא חגרת ילד? אין טלוויזיה!

ברוקווי, ניו-יורק, נעזרו לפני 3 שנים במשחק אינטרנטי תואם-פארמוויל, כדי לסייע בשיקום התשתית שנפגעה בעקבות השתוללות ההוריקן סנדי - הכסף ששולם על-ידי השחקנים תמורת לבני המשחק, נאסף ונתרם כולו למטרה זו;

באוניברסיטת וושינגטון נעזרו במשחק הרכבה אינטרנטי כדי להזניק קדימה את המחקר והפיתוח של התרופות לאיידס, לא פחות.

איך מטפלים בנושאים יבשים?

בתחומי הקיימות, שימור האנרגיה והמיחזור המצב אינו שונה. בואו נאמר את האמת: יש אמנם כמה מדינות שהן מופת של חלוציות וקידמה ירוקה, אבל מבחינת רוב הצרכנים בעולם, מדובר בנושאים יבשים, משעממים ורחוקים, שנמצאים בתחתית סדר העדיפויות האישי והמשפחתי.

דווקא בתחומים האלה, ל"מישחוק" - על גווניו השונים - יש השפעה אדירה על התנהגות הצרכנים, ולכן לא מעט רשויות פונות לכיוון הזה, לרוב תוך שיתוף-פעולה עם גורמים חיצוניים.

כך למשל, חברת Recycle Bank האמריקאית פועלת בשיתוף ובמימון הרשויות המקומיות, במטרה לעודד שימור אנרגיה ומחזור. פעם שמעתי את המנכ"ל מסביר בהרצאה שהם פיתחו טכנולוגיה המאפשרת לחברה למדוד את רמת המיחזור ושימור האנרגיה בכל משק בית ולתגמל דרך ממשק משחקי-תחרותי את המשפחות המצטיינות. את נקודות הזכות והפרסים שמקבלת כל משפחה, היא יכולה לנצל ככסף אמיתי במגוון רשתות כמו בסט ביי ו-וולמארט.

בהמשך למגמה העולמית הזו גם רשויות וחברות בישראל פונות לכיוון ה-Fun, כשמדובר בנושאים חשובים אך כבדים. מחר (ד'), תיערך הרצאה בנושא במסגרת במסגרת כנס Global ReThinking של תאגיד המיחזור תמיר באוניברסיטת תל-אביב.

צריך לזכור זאת: תמיד-תמיד יהיו לצרכנים שלנו נושאים יותר בוערים ויותר דחופים ממיחזור וקיימות. אם אנחנו רוצים למשוך, לערב, לרתום ולשכנע אותם שאפשר גם אחרת - משחק ו-Fun הם הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשותנו.

? הכותב הוא שותף במשרד הפרסום גליקמן-שמיר-סמסונוב. 

לכתבה בגלובס 


University offering free online course to demolish climate denial

נשלח 22 באפר׳ 2015, 12:44 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 באפר׳ 2015, 12:45 ]

The University of Queensland’s course examines the science of climate science denial

David Attenborough signs his new book 'Life in the Air' at the Natural Hisory Museum in London.  Attenborough is among the big names interviewed in the University of Queensland MOOC.
David Attenborough signs his new book ‘Life in the Air’ at the Natural Hisory Museum in London. Attenborough is among the big names interviewed in Denial101x. Photograph: Sarah Lee/Sarah Lee

Tuesday 21 April 2015

Starting 28 April, 2015, the University of Queensland is offering a free Massive Open Online Course (MOOC) aimed at “Making Sense of Climate Science Denial”.


The course coordinator is John Cook, University of Queensland Global Change Institute climate communication fellow, and founder of the climate science myth debunking website Skeptical Science. Cook’s research has primarily focused on the psychology of climate science denial. As he explains,

97% of climate scientists agree that humans are causing global warming; however, less than half of Australians are aware of humanity’s role in climate change, while half of the US Senate has voted that humans aren’t causing global warming. This free course explains why there is such a huge gap between the scientific community and the public. Our course looks at what’s driving climate science denial and the most common myths about climate change.

The course includes climate science and myth debunking lectures by the international team of volunteer scientific contributors to Skeptical Science, including myself, and interviews with many of the world’s leading climate science and psychology experts. Making Sense of Climate Science Denial is a seven-week program featuring interviews with 75 scientific experts, including Sir David Attenborough, Katharine Hayhoe, Richard Alley, Michael Mann, and Naomi Oreskes.

The course incorporates lessons in both climate science and psychology to explain the most common climate myths and to detail how to respond to them. Research has shown that myth debunking is most effective when people understand why the myth originated in the first place. For example, cherry picking (focusing on a small bit of convenient data and ignoring the rest) is one of the most common fallacies behind climate science myths.

The lectures in the University of Queensland MOOC not only explain the science, but also the fallacies underpinning each myth. This is a unique and important feature to this course, because understanding their origins effectively acts to inoculate people against myths.


The course coordinator is John Cook, University of Queensland Global Change Institute climate communication fellow, and founder of the climate science myth debunking website Skeptical Science. Cook’s research has primarily focused on the psychology of climate science denial. As he explains, 97% of climate scientists agree that humans are causing global warming; however, less than half of Australians are aware of humanity’s role in climate change, while half of the US Senate has voted that humans aren’t causing global warming. This free course explains why there is such a huge gap between the scientific community and the public. Our course looks at what’s driving climate science denial and the most common myths about climate change. The course includes climate science and myth debunking lectures by the international team of volunteer scientific contributors to Skeptical Science, including myself, and interviews with many of the world’s leading climate science and psychology experts. Making Sense of Climate Science Denial is a seven-week program featuring interviews with 75 scientific experts, including Sir David Attenborough, Katharine Hayhoe, Richard Alley, Michael Mann, and Naomi Oreskes. The course incorporates lessons in both climate science and psychology to explain the most common climate myths and to detail how to respond to them. Research has shown that myth debunking is most effective when people understand why the myth originated in the first place. For example, cherry picking (focusing on a small bit of convenient data and ignoring the rest) is one of the most common fallacies behind climate science myths. The lectures in the University of Queensland MOOC not only explain the science, but also the fallacies underpinning each myth. This is a unique and important feature to this course, because understanding their origins effectively acts to inoculate people against myths.

Thousands of students from more than 130 countries have already enrolled in Making Sense of Climate Science Denial. The goal is for the students to come out of the course with a stronger understanding of climate science, myth debunking, and the psychology of science denial that’s become so pervasive and dangerous in today’s world.


כך נראית ישראל מהחלל ביום בהיר לחלוטין

נשלח 27 בדצמ׳ 2014, 1:02 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 בדצמ׳ 2014, 1:03 ]

התמונות, שצולמו מתחנת החלל הבינלאומית, פורסמו בעמוד הפייסבוק של תחנת החלל וזכו לעשרות אלפי לייקים. בתמונות ניתן לראות את מדינת ישראל כולה ללא ענן אחד בשמים, את הכנרת ואת ים המלח. צפו בתמונות המרהיבות

מערכת וואלה!, יום שבת, 27/12/2014

המזרח התיכון כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית (אתר רשמי , בארי וואלמור, נאס"א)
ישראל כפי שהיא נראית מתחנת החלל הבינלאומית (צילום: בארי וואלמור)

האסטורנאוט ברי וואלמור התעורר בבוקר יום חמישי האחרון, בוקר חג המולד, כדי לחזות בנוף מבעד החלון שבתחנת החלל הבינלאומית. התמונה שנגלתה לנגד עיניו הייתה מעוררת התפעלות - מדינת ישראל כולה ביום בהיר לחלוטין ללא ענן אחד בשמיים. וואלמור מיהר לצלם את המחזה המרהיב והתמונות הועלו לעמוד הפייסבוק של תחנת החלל הבינלאומית, על מנת לשתף אותן עם מאות אלפי העוקבים אחר העמוד.

בתמונות ניתן לראות את מדינת ישראל כולה ביום בהיר לחלוטין, ואף את שכנותיה - מצרים, ירדן , סוריה ולבנון. כמו כן, התמקד וואלמור בתמונותיו בכנרת ובים המלח.

לכתבה בוואלה



10 PRINCIPLES OF CLIMATE CHANGE COMMUNICATION

נשלח 13 בדצמ׳ 2014, 13:41 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 בדצמ׳ 2014, 13:42 ]

1. Put Yourself in Your Audience’s Shoes
2. Channel the Power of Groups
3. Emphasize Solutions and Benefits
4. Bring Climate Impacts Close to Home
5. Connect Climate Change to Issues That Matter to Your Audience
6. Use Images and Stories to Make Climate Change Real
7. Make Climate Science Meaningful
8. Acknowledge Uncertainty, But Show What You Know
9. Approach Skepticism Carefully
10. Make Behavior Change Easy

Coincidentally, these are the same steps we stumbled upon in www.climatechangeiselementary.org.




חזקים במחשבים, חלשים בסביבה

נשלח 25 באוק׳ 2014, 10:21 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 באוק׳ 2014, 10:21 ]

מאת ליאור דטל, 23/10/2014


Climate Slogan Fail: ‘It’s Not Warming. It’s Dying.’ Along With A Blackened Earth.

נשלח 16 באוג׳ 2014, 7:39 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 באוג׳ 2014, 7:40 ]

by Joe Romm 14/8/2014 

shutterstock_131648669

CREDIT: Shutterstock

I do heart New York. But I don’t heart the new climate logo and slogan from Milton Glaser, the creator of that iconic NY logo.

Certainly the climate movement needs some rebranding. So we’re looking for a few good climate slogans in order to reach out and touch someone. Carbon is forever, after all, but our attention span ain’t. And only you can prevent warming-driven wildfires, well, you and the political leadership of the major polluting nations.

We need to think different. But we’re not. Sadly Glaser’s very widely criticized effort — a mostly black earth with the tagline “It’s Not Warming. It’s Dying.” — falls into the “not thinking different” category:

INW_billboard

Where to start? First, the Earth IS warming!!! From a basic messaging perspective, nothing is worse than reinforcing the denier’s nonsensically anti-scientific “we’re not warming” frame by constantly repeating the line “it’s not warming.” Let’s hope the disastrous hashtag #itsnotwarming dies a peaceful death in its sleep.

Second, making the Earth the centerpiece of any climate campaign is just a not-good idea. I’ve been saying this for many years — see my 2008 Salon piece, “Let’s dump “Earth Day”: Affection for our planet is misdirected and unrequited. We need to focus on saving ourselves.”

But don’t take my word for it, take climate PR guru David Fenton’s, in this 2014 interview headlined, “Want everyone else to buy into environmentalism? Never say ‘Earth’.

What matters to most people is what happens to human beings — generally human beings they know. The environmental movement’s major messaging blunder in the past two decades has been failure to make clear that preserving clean air and clean water and a livable climate is about saving people, not something abstract (to most people) such as saving the environment or the planet.

Third, relatedly, the Earth is NOT dying. The stable climate that made modern civilization possible is dying and as a result people are dying — and it’s going to get unimaginably worse if we don’t act ASAP. None of that is captured in this passive and pessimistic slogan.

I wrote back in my 2008 piece, “I don’t worry about the earth. I’m pretty certain the earth will survive the worst we can do to it.” Climate activists “care about stopping global warming because of its impact on humans.”

Many others have said the same thing. Grist notes in its critique of Glaser: “Arguing that the earth is dying is serious error and will probably do more harm than good” because it keeps things focused on the abstract and off the real victim — people. They quote Neil deGrasse Tyson on climate change: “Earth will survive this … Earth will be here long after we render ourselves extinct.”

This new campaign further claims that “It’s Not Warming. It’s Dying” is “The most important fact on Earth.” Or, rather, “THE MOST IMPORTANT FACT ON EARTH.” Not.

The most important facts are, as climate communications pollster and researcher Anthony Leiserowitz of Yale put it recently, “it’s real; it’s us; it’s bad; scientists agree it’s happening; and there’s hope.” I might suggest, “it’s bad for people” and “there’s hope if we act quickly” — but the point is “It’s Not Warming. It’s Dying” misses all those key points and in fact even reinforces the notion that it isn’t happening and/or that it’s too late to do anything about it. It omits the fact that we’re the cause and hence we’re the solution. Indeed, it exudes fatalism, since it implies the Earth has an incurable disease and is near the end of its life.

Fourth, the logo itself reinforces the fatalism. The blackness has replaced the greenness over almost all of the earth (except, strangely enough, Antarctica). So it would appear to be a visual representation of a planet in the later stages of dying.

Slogans can be a very worthwhile idea for branding (as I discuss in my book) — but that assumes you know what your brand is and that it is a marketable one.

Here, rather than the upbeat and attractive “I heart New York” slogan/logo, we have a downbeat slogan and not terribly attractive logo. Back to the drawing board, literally.

For those who want some ideas for better logos, a good starting point would be the dozens proposed by Climate Progress a few years ago (see here and here).

Just do it!

Must-Read ‘The Collapse of Western Civilization’ — A View From The Year 2393

נשלח 16 ביולי 2014, 22:00 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 ביולי 2014, 22:00 ]

By Joe Romm    , 16/7/2014


How would a historian in 2393 write about this century if we continue self-destructively ignoring climate science — and as a result modern civilization as we know it had collapsed 300 years earlier?

That’s the question answered by Naomi Oreskes and Erik Conway in their excellent and unique new entry in the emerging Climate-Fiction genre, “The Collapse of Western Civilization: A View From The Future.”

This is not CliFi like the nihilistic movie “Snowpiercer” or the book version of “The Hunger Games,” with their epic fights to the death and absorbing human drama.

Even so, Oreskes and Conway don’t spare the apocalypse: “The human populations of Australia and Africa, of course, were wiped out.” But they aren’t trying to portray the impact of the climate apocalypse on individuals.

Part history, part science fiction, the book grapples with what I expect will be the greatest puzzle to the countless future generations who will suffer terribly — and needlessly — for our greed and myopia:

To the historian studying this tragic period of human history, the most astounding fact is that the victims knew what was happening and why. Indeed, they chronicled it in detail precisely because they knew that fossil fuel combustion was to blame. Historical analysis also shows that Western civilization had the technological know-how and capability to effect an orderly transition to renewable energy, yet the available technologies were not implemented in time.

So why didn’t knowledge lead to action — or, rather, to the relatively low-cost actions that could have averted centuries of misery? The authors offer several reasons. They blame a rigid adherence to “free-market fundamentalism” — the notion that the market will solve all problems and that government can’t play a positive role. They blame scientists for being too reticent to spell out the dangers clearly.

And, you won’t be surprised that the authors of the now-classic book “Merchants of Doubt: How a Handful of Scientists Obscured the Truth on Issues from Tobacco Smoke to Global Warming” also blame the group they label the “carbon combustion complex”:

A key attribute of the period was that power did not reside in the hands of those who understood the climate system, but rather in political, economic, and social institutions that had a strong interest in maintaining the use of fossil fuels. Historians have labeled this system the carbon combustion complex: a network of powerful industries comprised of primary fossil fuel producers; secondary industries that served fossil fuel companies (drilling and oil field service companies, large construction firms, and manufacturers of plastics and other petrochemicals); tertiary industries whose products relied on inexpensive fossil fuels (especially automobiles and aviation); and financial institutions that serviced their capital demands. Maintaining the carbon-combustion complex was clearly in the self-interest of these groups, so they cloaked this fact behind a network of “think tanks” that issued challenges to scientific knowledge they found threatening.

One of the central ironies of the book is that the freedoms enjoyed in modern Western civilization are destroyed by our failure to prevent catastrophic climate change, a failure caused in large part by those neoliberals, conservatives, and libertarians who placed personal freedom (and hence anti-government laissez-faire capitalism) above all other values. Climate Progress has been discussing this tragic irony for many years.

In the future Oreskes and Conway lay out, climate change leads to widespread drought, food shortages, rapid sea level rise, riots, civil strife, a migration of more than a billion people and widespread use of martial law — all things that require a strong-centralized government. They write:

The ultimate paradox was that neoliberalism, meant to ensure individual freedom above all, led eventually to a situation that necessitated large-scale government intervention.

As an aside, that is an “irony” and not really a “paradox.” There are a handful of such miscues in the book. For instance, the book ends with a “Lexicon of Archaic Terms,” which cleverly includes “capitalism” and “cryosphere,” but, puzzlingly, also includes “greenhouse gases,” which is a term I would expect to become far more commonly understood in a super-warm future.

But overall the book is well done. My biggest complaint is that it is too short, a little over 50 pages in the main text. Since it is derived from a Winter 2013 paper in Daedelus, it could have been fleshed out more.

For instance, the authors write:

… In 2023, the infamous “year of perpetual summer” lived up to its name, taking 500,000 lives worldwide and costing nearly $500 billion in losses due to fires, crop failure, and the deaths of livestock and companion animals.

The loss of pet cats and dogs garnered particular attention among wealthy Westerners, but what was anomalous in 2023 soon became the new normal.

Why exactly did so many pet cats and dogs of wealthy Westerners die in 2023? The authors don’t say, but the implication seems to be that there wasn’t food for them. But if so, that really needed to be spelled out since it isn’t obvious that would happen in real life. At least in this country, we have such an abundance of food — and we waste nearly half of it (and burn 40% of the corn crop in our engines) — so I’m inclined to think that people would make fairly simple changes to their diet and to the food/ethanol production system rather than let a substantial number of pets die, at least through this kind of one-year event.

But this is really a quibble — the book is so thought-provoking, I’d like to see more of it. Indeed, the issue of if and when most Westerners might abandon pets as we destroy the planet’s ability to feed the human population is just the kind of thing science fiction should make us think about.

We already feed much of the world unsustainably — using (up) ground water for irrigation in large parts of the world, for instance. We are in the process of Dust-Bowlifying (or inundating) some of the world’s richest agricultural land, as the authors discuss. So if continue on our current path of unrestricted greenhouse gas emissions then post-2050 we will have a population of 9 billion or more and a planetary carrying capacity far below even current levels. Would we really maintain 180 million (!) cats and dogs in this country alone under such circumstances? For that matter, would we still convert a large fraction of our crops into fuel for our cars, and would we maintain the same kind of meat-based diet even though that can require 10 times as much acreage and water as a vegetarian (or insect) based diet?

The only thing that is certain about the future is death and taxes and multiple, catastrophic impacts on humanity if we continue on our current greenhouse gas emissions path. How humanity might deal with all those terrible impacts hitting at once is something we all need to think about.

What is science fiction today will someday be the history of real, live people — billions of them. Kudos to Oreskes and Conway for finding a creative way to talk about the immoral choice we are making today and how those billions of people will suffer for it.

העשירייה הפותחת של בתי הספר "הירוקים"

נשלח 28 בפבר׳ 2014, 10:47 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 28 בפבר׳ 2014, 10:48 ]

בתי ספר מובילים בקידום הסביבה זכו במענק של עשרות אלפי שקלים. אחד המנהלים: "מלמדים גם את ההורים לשמור על הארץ"

יאיר קראוס | 23/2/2014 10:25
תגיות: 100 גוונים של ירוק,

עשרה בתי ספר וגני ילדים המצטיינים בחינוך סביבתי זכו בשבוע שעבר בפרסי הצטיינות של מוסדות החינוך הירוקים ביותר בישראל. במסגרת התחרות, שיזמו משרדי הגנת הסביבה והחינוך, הוענקו לבית הספר שזכו עשרות אלפי שקלים לצורך פיתוח פרויקטים נוספים בתחום הקיימות.
ילדים בבית ספר רמב
ילדים בבית ספר רמב"ם צילום: אדי ישראל


מטרת ההתמודדות הייתה לעודד את התלמידים ובתי הספר להקניית ערכים סביבתיים כבר מילדות וכשגרה. בין עשרת מוסדות החינוך הירוקים ביותר היו גם שני בתי ספר: "אלזהרא" מכפר קאסם והממלכתי הדתי "רמב"ם' באשקלון.

תלמידי המוסד האחרון אמצו את חוף הים ופועלים לשמירה על ניקיונו, לומדים וחוקרים על בעלי החיים והצמחייה באזור וכן משתמשים בבית הספר באנרגיות חלופיות של מים וחשמל.

"זו לא עוד תוכנית חינוכית חד-פעמית, אלא תרבות ואורח חיים שאנחנו מנסים להטמיע בבית הספר", הבהיר יצחק בריגה, מנהל בית הספר "רמב"ם". "אנחנו מלמדים דרך התלמידים גם את ההורים והקהילה שסביבם להיות שותפים לשמירה על איכות הסביבה ועל הארץ שלנו".

בין היתר, מעודדים בבית הספר את התלמידים להגיע ללימודים ברגל ולא ברכב, ועודפי האוכל שנותרים מארוחות הצהריים משמשים להכנת קומפוסט לגינה הקהילתית.

תרומה משמעותית לאורח חיים בריא

בבית הספר היסודי "אלזהרא" שבכפר קאסם עוסקים כבר שבע שנים בתכניות לקידום אורח חיים סביבתי, בפרויקט משותף עם בתי ספר יהודיים ברמת גן ובגדרה.

בחצר המוסד, בתוך כרם זיתים, הוקמו מרחבים המהווים קמפוס ללמידת חוץ כיתתית, וכן גינות ללימוד וגידול תבלינים בשיטות מסורתיות, מיכלים לאיסוף מי גשמים, מתחם מושך ציפורים ועוד.
בטקס הענקת הפרסים אמר השר להגנת הסביבה עמיר פרץ: הילדים מהגן ועד האוניברסיטה הם שגרירים חשובים למאבק על הסביבה. ההשקעה היא עדות לכך שיש תוצאות גם למשפחה כולה וגם עבור החברה והסביבה. אני מברך על כך שבית הספר הירוק ביותר מעודד דו-קיום".

שר החינוך שי פירון הוסיף כי "החינוך הסביבתי מעניק תרומה משמעותית לאורח חיים בריא בבתי הספר ובקהילה. הוא מעודד אחריות ומעורבות חברתית ומקדם שימוש נבון ומושכל במשאבי האנרגיה והמים העומדים לרשותנו".

בתי הספר הזוכים הם: בית ספר אלזהרא בכפר קאסם, אבן סינא בכפר קרע, תיכון זינמן בדימונה, בית ספר רמב"ם באשקלון, ובית ספר שרת בבת ים.

גני הילדים הזוכים הם: גן אלעסאפיר בערערה, גן דקלים ברמת השרון, גן ילדי הטבע בכפר מנדא, גן קשת בכפר רות וגן תמר בכרמיאל.

לכתבה באתר nrg

The Psychology of Climate Change Communication

נשלח 22 בפבר׳ 2014, 21:57 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 בפבר׳ 2014, 21:57 ]

A Guide for Scientists, Journalists, Educators, Political Aides, and  the Interested Public

Welcome to the online home of the CRED Guide: The Psychology of Climate Change Communication, published by the Center for Research on Environmental Decisions at Columbia University. The guide is available in its entirety on this site,

View Full Guide - press here


by clicking through the contents menu at left. You can also download a PDF of the guide or request a paper copy, below.

Download the CRED Guide PDFCRED Guide PDF


Source: guide.cred.columbia.edu

Related articles:
http://cred.columbia.edu/guide/

מכה לארגונים הסביבתיים בישראל: הקרן לסביבה ירוקה תפסיק פעילותה

נשלח 11 בינו׳ 2014, 2:52 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 11 בינו׳ 2014, 2:53 ]

מנהלי הקרן, שבמשך יותר מעשור תקצבה גופים ירוקים במיליוני דולרים, הודיעו ש"יוקצו כספים נוספים רק ב-2014". הסיבה: כנראה שיקולים פנימיים בארה"ב

מאת צפריר רינת, 5/1/2014

הקרן לסביבה ירוקה, אחת הקרנות המרכזיות שסייעו לפעילות התנועה הסביבתית בישראל, הודיעה בשבוע שעבר כי תפסיק את פעילותה בתום השנה. מדובר במכה קשה לארגונים הירוקים בישראל התלויים במידה רבה בסיוע של קרנות וכבר נפגעו מהפסקת פעילותן של כמה מהן בשנים האחרונות. הקרן לסביבה ירוקה התבססה על תרומות מכמה גופים בארצות הברית ובהם קרן אנדראה וצ'רלס ברונפמן וקרן נתן קאמניגס. בשבוע שעבר פרסמו שני מנהליה, ג'יי שופט וגיא ג'מו, מכתב שבו הם מודיעים "שלצערם, עקב שינויים אסטרטגיים שעברו חלק מהשותפים בקרן, יוקצו כספים נוספים רק בשנת 2014" - כלומר בשנה הבאה לא צפוי להתקבל כסף מהקרן. לא ניתן הסבר נוסף להחלטה זו...


1-10 of 186