יוצרי הסרט "התמוטטות כלכלית" ששודר בערוץ 8 בכבלים מספרים בכתוביות הפתיחה כי הגיעו אל מייקל רופרט - שעל ספרו מתבסס הסרט הזה שרובו ככולו בעצם מונולוג (מעוטר בקטעי ארכיון, אילוסטרציות וכו'), מודרך בשאלות מעטות בלבד - בעניין אחר לגמרי. הם פנו אליו במסגרת תחקיר שעשו בפרשת הברחות סמים שבהן היו מעורבים גורמים בסי.איי.איי. רופרט היה בעבר שוטר במשטרת לוס אנג'לס שהיה מעורב בחשיפת הפרשה ואף שילם על כך ביוקר: ארוסתו דאז נפרדה ממנו, והוא מצא את עצמו לא רק מחוץ למשטרה, אלא אף נרדף (לדבריו עד כדי ניסיונות לחסלו) בידי מי שביקשו לבוא איתו חשבון על עמדתו. אבל כאמור, התחקירנים גילו שרופרט בעצם מעדיף לנצל את הזדמנות הביטוי שניתנה לו כדי לדבר על עניין אחר, חשוב ובוער בעצמותיו הרבה יותר.
העניין הזה הוא התפוררות החברה האנושית המתועשת כפי שהיא מוכרת לנו, בקצב מבהיל לדבריו, מאז תחילת השימוש הנרחב - וההתקדמות התעשייתית והטכנולוגית - בנפט, התלות בו ועתודותיו המידלדלות. רופרט, שעוסק בתחקירים ובכתיבה בנושא על היבטיו השונים כבר שנים, פרסם גם ספרים, ניוזלטר מרובה תחקירים שיצא בקביעות במשך שנים, וגם הופיע בהרצאות ובעימותים פומביים ברחבי ארצות הברית. קטעי ארכיון מראים אותו בהרצאות ובעימותים, מתריע למשל על המשבר הכלכלי שהגיע ב-2008 כבר ב-2005 ועל הידלדלות מאגרי הנפט בעולם כבר בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת.
במובן מסוים אפשר לראות בו סוג של נביא זעם, אדם אובססיבי וסוכן של תיאוריות קונספירציה, בעיקר כשהוא מזכיר את ניסיונות ההתנכלות לעבודתו ולו, ושולח אצבע מאשימה לדרגים גבוהים ביותר בממשלים. אבל גם בניכוי מקדמי להט קיצוני אי אפשר להתעלם מהניתוחים ההגיוניים להפחיד שלו, משלל הנתונים שהוא מציג ומסך כול דבריו. קשה שלא להיתקף אי שקט ומועקה גדולים מהדברים. אי אפשר לדחות אותם על הסף.
רופרט טוען - ומדגים, מסביר ומפרט בלשון בהירה ובדוגמאות ברורות - שההתמוטטות, שהחלה בעצם ב-2008, היא בלתי נמנעת כל עוד העולם כולו, על כל כלכלותיו והאידיאולוגיות השולטות בו, מקומוניזם ועד קפיטליזם, פועל על פי ההנחה שהצמיחה רק תימשך, כלומר שהיא אינסופית, בעוד עתודות הנפט - שמניע, מרכיב ומפעיל הכול - מוגבלות וסופיות ואנחנו כבר נמצאים מעבר לשיא בניצולן. אי אפשר לצפות לצמיחה אינסופית כשהיא נבנית על משאב סופי בהחלט, שכבר השתמשנו ברובו, טוען רופרט ומציג נתונים על תפוקת נפט, בארות נפט, עתודות נפט, עלויות הפקה ושינוע וכל המידע הקשור בנושא (למשל הפלישה לעיראק) שאינו נמסר לציבור.
 הוא מדבר על משבר האנרגיה שהחל בעצם בשנות השבעים של המאה העשרים, שכבר אז היו מי שהתריעו על כך שהעולם עבר את שיא שאיבת הנפט, ועל המידע שהיה בידי ממשלים ומנהיגים, שהעדיפו להתעלם ממנו ולהוקיע את המתריעים כשקרנים. הוא מפרט ומסביר איפה ואיך הנפט נמצא בכל מקום ובכל מוצר כמעט, ממכלי פלסטיק ועד זרעים מהונדסים חקלאית. הוא פוסל אחת לאחת כל מיני חלופות בגלל עלויות ייצור גבוהות מדי ושאר בעיות וסכנות, ומונה רק שתיים - אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית כחלופות מתקבלות על הדעת, שגם הן עדיין בעייתיות בשימוש נרחב. הוא מצביע על הבעיות בחקלאות ומסביר מדוע המכונית החשמלית אינה פתרון הולם (לייצור המכונית עצמה נחוץ הרבה מאוד נפט), הוא מדבר על הפוליטיקה כהמשך הכלכלה באמצעים אחרים ופורט אחד לאחד בהסברים ברורים מונחים מבלבלים מעולם הכסף (כמו נגזרת ויחס רזרבה).
וכך, בהיגיון פשוט וברור, הוא מסביר את המשבר הכלכלי האחרון שעוד רחוק מקו הגמר, לדבריו, מסביר מדוע כל תוכניות ההצלה למיניהן חסרות תוחלת ולמה בעצם "כל הכלכלה העולמית היא תרמית פירמידה. כי היא דורשת צמיחה אינסופית שהיא בלתי אפשרית, ודאי כשיש אנרגיה מוגבלת". כמו בטבע, הוא טוען, לכל יש סוף ומחזוריות, וככל שנזדרז לשנות את צורת החשיבה, כך יגדלו הסיכויים שנשרוד את מה שהוא מגדיר סוג של מפץ גדול, כמו שאירע בהתנגשות אסטרואיד בכדור הארץ שהביא להכחדת הדינוזאורים. הכלכלה העולמית הנוכחית היא לטענתו הדינוזאור שלא ישרוד.
"המכה האנושה לאנושות המתועשת תגיע כשמחירי הנפט יזנקו שוב ואיש לא יוכל להרשות לעצמו לרכוש אותו והכול יעצור", טוען רופרט וגם משיא עצות איך לנהוג ברמה האישית כדי לשרוד. כעשרים שנה, הוא צופה, יארך המשבר הגדול ו"שום מידה של טכנולוגיה או תושייה לא תתגבר על העובדות הפיזיות ועל נתוני היקום". בפרדיגמה האנושית החדשה, לדבריו, הקהילתיות היא שתציל את האדם, ובגלל שהוא מאמין שאפשר להציל לפחות חלק מהאנושות הוא לא מוותר. גם ספקנים וציניקנים לא יוכלו להישאר אדישים מול ים הנתונים והמידע המובא בסרט, שמהווה מסמך מטריד, מרתק, עוכר שלווה ועמוס מידע.
ובסופו של הסרט, כמין הערת סיום עגומה, מדווחות הכתוביות בלקוניות כי רופרט חדל לחקור ולכתוב בנושא לאחר שספרו האחרון שעסק בכך זכה להתעלמות גורפת. הוא גר עם כלבו בקלבר סיטי שבקליפורניה, כותב פזמונים ומנגן, צובר איחורים בתשלום שכר הדירה ומקווה שלא יפונה מביתו.
"התמוטטות כלכלית". סרט תיעודי מבוסס על ספרו של מייקל רופרט "A Presidential Energy Policy". בימוי: כריס סמית'; צילום: מקס מלכין, אד לחמן; עריכה: בארי פולטרמן; מוזיקה: דידייה לפלר, ג'ו וונג; הפקה: קייט נובל. אורך הסרט: שעה ו-15 דקות
|
