אקולוגיה: מדע העוסק ביחסים בין יצורים חיים והסביבה בה הם נמצאים על מכלול המרכיבים שלה. 

איכות הסביבה: תחום העוסק ביחסי הגומלין בין אדם לסביבה בה הוא חי ועיקרו ההשפעה של האדם על מערכות טבעיות. 

זיהום סביבתי: מכלול ההשפעות המזיקות לסביבה כתוצאה מפעילות האדם, בעיקר פעילות חקלאית ותעשייתית.  

מגוון ביולוגי: מדד למגוון המינים ולשונות שלהם בטבע, הכולל את סך בעלי החיים, הצמחים והמיקרואורגניזמים. המדד מתייחס לשונות שבין מערכת אקולוגיות בין אוכלוסיות ובתוכן. שמירה על מגוון ביולוגי הכרחית לשימור מערכות אקולוגיות ומגוון זה משמש כמאגר טבעי להמשך האספקה של מזון ותרופות לאנושות. 

קיימות: היכולת של הטבע לשאת ולקיים תהליכים יציבים לאורך זמן תוך שקלול היבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. המשמעות היא שצריך להתקיים שיווי משקל בין היכולת של הטבע להמשיך ולקיים את המערכות הטבעיות (מחזורי חיים, שרשרת המזון וכדומה) ולתמוך בחיים על פני כדור הארץ לאורך זמן לבין ההתפתחות והצרכים של אוכלוסיה מסוימת (אנושית או אחרת) שתלויה בתהליכים אלו.  

כך למשל, שאיבת יתר ממאגר מים בכדי לספק את הצרכים הנוכחיים של בני האדם בנקודה מסוימת, עלולה לפגוע במערכת הטבעית שמשמרת את איכות המים ולהוביל לכך שהמאגר יצא מכלל שימוש ולא יוכל לשמש את הדורות הבאים. 

פיתוח בר-קיימא: פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם בעתיד. המשמעות היא שבמהלך תהליך הפיתוח עלינו להשתמש במשאבים שניתן לחדשם בקצב גבוה או שווה לזה שהמשאבים מתכלים ובתהליך מעגלי.  

כך למשל, שריפה של נפט שנוצר לאורך מיליוני שנים בזמן קצר לטובת ייצור אנרגיה, מובילה לכך שכמות הנפט בטבע הולכת ומתכלה. בד בבד, קצב פליטת הפחמן הדו-חמצני כתוצאה משרפת הנפט גבוה יחסית לקצב בו הוא נעלם בתהליך היווצרות הנפט. לחילופין, שימשו באנרגיה מתחדשת של שמש מאפשרת ייצור מתחדש של אנרגיה לאורך זמן. 

אפקט החממה: אפקט שנוצר כתוצאה מהצטברות של שכבה של גזי חממה כגון פחמן דו-חמצני ומתאן באטמוספרה כתוצאה מתהליכי שרפה של דלקים המובילה לכליאה של קרינת החום האינפרה אדומה הטבעית על פני כדור הארץ ובכך לעליה בטמפרטורה על פני כדור הארץ.  

התחממות גלובלית: תופעה של עליה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ המיוחסת להצטברות של עודף של גזי חממה באטמוספרה. מקורה של התופעה היא בפעילות אנושית, והיא מובילה לתופעות של שינוי באקלים העולמי כגון המסת קרחונים, הצפות, מידבור ועוד. למרות שכיום מרבית המדענים מאמינים שההתחממות הגלובלית היא תולדה של שימוש בלתי מושכל במשאבים של בני האדם - יש כאלו שטוענים שההתחממות היא חלק מתהליך טבעי ומחזורי של הטבע.  

צדק סביבתי: שוויון בצריכת משאבי הטבע בין כלל האוכלוסייה ובהשפעה של הסביבה על בני האדם המבוסס על חלוקה צודקת של הרווח והנטל הסביבתי.  

כלכלה ירוקה: כלכלה המניבה שיפור באיכות החיים והשוויון החברתי לצד הפחתה של הסיכונים הסביבתיים והמחסור האקולוגי. הכלכלה הירוקה מבוססת על הפחתה בפליטות פחמן וזיהום, התייעלות אנרגטית ושימור משאבים לצד מניעת התמעטות המגוון הביולוגי ופגיעה בשירותים האקולוגיים.  

צמיחה ירוקה: צמיחה כלכלית המאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות וההזדמנויות במשק לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. צמיחה ירוקה מבקשת לשנות את המדדים המקובלים של צמיחה המבוססים על צריכה וייצור בלבד, לאזן בין רווח לרווחה ולהטמיע שימוש מושכל במשאבי טבע. 

אג'נדה 21: מסמך של האומות המאוחדות בנוגע לסדר יום חדש למאה ה-21 שנכתב בעקבות פסגת כדור הארץ שהתקיימה ביוני 1992 בריו דה ג'נרו. המסמך עוסק בעקרונות לפיתוח בר-קיימא וכולל תוכנית פעולה בינלאומית ומתווה למדיניות סביבתית לצד דרכי פעולה ברמה המקומית, הלאומית ובינלאומית.  

פרוטוקול קיוטו: הסכם משפטי בינלאומי מחייב בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה של מדינות. ההסכם החל להתגבש בועידת האקלים בקיוטו ב-1997 ונכנס לתוקף בשנת 2005 וכיום חתומות עליו כ-200 מדינות. תקפו של פרוטוקול קיוטו הוערך בועידת האקלים בדרבן ב-2011 ב-5 שנים נוספות, עד לשנת 2017.