התחילו לחשוב ירוק כל ימות השנה וגם לחסוך כסף

נשלח 2 בפבר׳ 2011, 1:22 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 בפבר׳ 2011, 1:26 ]

מדיניות סביבתית היא דאגתם של מוסדות המדינה, אך לכל אזרח יש את היכולת לקדם אג'נדה ירוקה משלו - כמו שמציין הקמפיין החדש של המשרד להגנת הסביבה "מתחילים לחשוב ירוק"

01/02/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

טל פרידמן
טל פרידמן יוצא מהמרכול עם עגלה עמוסת דברי המזון, האם יעשה שימוש בכל מה שקנה? - צילום: באדיבות המשרד להגנת הסביבה
בעקבות השקת הקמפיין החדש של המשרד להגנת הסביבה: "מתחילים לחשוב ירוק" התחלנו להכיר את שערות הדשא שמצמיח טל פרידמן בכל פעם שהתנהגות לא ירוקה מעוררת את כעסו. הקמפיין כולל חמישה נושאים מרכזיים: חסכון בנייר, נהיגה ירוקה, קניה אחראית של מזון, ניקיון ברשות הרבים וחיסכון בחשמל. אם אזרחי ישראל יאמצו חשיבה ירוקה הדבר אמור לעודד אורח חיים שפגיעתו בסביבה היא מופחתת, ולדברי המשרד להגנת הסביבה, שינוי ההתנהגות יביא גם לחיסכון כספי למשקי הבית שיבחרו בדרך הירוקה.

לדברי השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: "הקמפיין בא להוכיח שכל אזרחית ואזרח יכולים בפעולות יום יומיות פשוטות לשמור על בריאותם ועל הסביבה וגם לחסוך כסף".

הקמפיין של המשרד להגנת הסביבה מתנהל במדיה המשודרת והכתובה, באתר אינטרנט שהוקם במיוחד לצורך זה וגם ברשתות החברתיות. פרידמן כאמור מוביל את הקמפיין ונמסר כי הוא בעצמו מיישם אורח חיים ירוק ושעד עתה לא השתתף באף קמפיין מסחרי. עובדות אלה, לדברי השר ארדן הביאו את המשרד לבחור בפרידמן לנהל את הקמפיין "מתחילים לחשוב ירוק".

הנגישות של הקמפיין ונוסח המסרים נבחרו כך שיתאימו למרבית האוכלוסייה בארץ - מסרים בשפה פשוטה ומובנת, חיוביים ולא כאלה המעוררים פחד ופאניקה.

כיצד לקחת אחריות וגם לחסוך כסף

עד עתה הורגלנו לשמוע על קידום נושאים סביבתיים שבטיפול מוסדות המדינה והרשויות המוניציפאליות ובאחריותם, כגון: הכרזה על שמורות טבע, בניית מכונים לטיהור שפכים והקמת מתקנים למחזור פסולת, דאגה לכך שהתעשייה לא תרעיל את האוויר ושאנטנות לא יסכנו את הבריאות שלנו. אולם אין זה אומר שלאזרחי המדינה אין אחריות אישית - למעשה ההתנהלות היויומית שלנו עשוייה להיות מוכתבת על ידי נושאים סביבתיים. נראה כי מה שהיה חסר עד עתה היה ליידע את האזרחים בחשיבות הנושא ובדרכי הפעולה ליישומו.

ממחקרים שערכנו בארץ ומדוחות של האו"ם בנושא קיימות (פיתוח ללא פגיעה בסביבה), ניכר כי בכל העולם אנשים מתקשים לשנות הרגלים. בין היתר מהטעם של "מה ייצא לי מזה?" וגם בגלל שאנשים מתקשים להאמין שהתנהגותם יכולה להשפיע על התמונה הסביבתית הגלובלית.

משקי הבית בישראל הם אלה האחראים לעיקר הצריכה הפרטית. הקמפיין פונה בשפות שונות לכל מגזרי האוכלוסייה ביניהם: ערבים, חרדים, רוסים ואתיופים. הפנייה מכוונת גם למגזר העסקי כדי לעודד עסקים לעבור להתנהלות סביבתית.

הכוונה של המשרד להגנת הסביבה היא שהקמפיין יבהיר כיצד כל אחד מאתנו בעזרת מספר פעולות יומיומיות פשוטות יוכל לקדם נושאי בריאות וסביבה. החידוש לדברי השר הוא שבמשך הקמפיין יובהר גם הקשר שבין כלכלה לסביבה, המשרד להגנת הסביבה ניסה לכמת את החיסכון הכספי האפשרי של משפחה ממוצעת. המסקנה שהגיעו אליה מתכנני הקמפיין היא שמשפחה יכולה לחסוך כ-6,000 שקל לשנה אם תאמץ הרגלי התנהגות המומלצים בפרטי הקמפיין. לא נמסרו פרטים על דרך החישוב אך בקמפיין עצמו ניתנים אומדנים לחיסכון הכספי בחלק מחמשת התחומים.

כיצד עושים זאת ומה עשוי להיות הרווח הכספי לצד התרומה לסביבה? להלן פירוט מרכיבי הקמפיין. המשרד להגנת הסביבה מסר כי לתכנון הקמפיין קדם שלב של לימוד הנושא שהסתמך על ידע מקצועי, ולשם כך נעזרו במומחים בתחומי הסביבה, המדע, העסקים ועוד. בשלב התכנון גם בוצעו מחקרים כמותיים ונלמדו דוגמאות מן העולם.

חיסכון בנייר

במצגת של המשרד להגנת הסביבה לא נאמר מה החיסכון הכספי משימוש מופחת בנייר. הנייר מיוצר מעץ, ומתחילת שנות ה-70 לשם ייצורו נכרתים יערות הגשם מברזיל. לדברי מנהלי הקמפיין באמצעות צמצום הדפסות ובהדפסה על שני צדי הדף יכול אדם למנוע במשך כל חייו כריתתם של 130 עצים.

בשנת 2009 נוצרה בישראל כמות של כ- 1.2 מיליון טון פסולת נייר וקרטון שמהווים 24 אחוז מסך הפסולת המוצקת, ורק כ-23 אחוז מתוכה מועברת למחזור.

נהיגה ירוקה

בהצגת הקמפיין לא ניכר כי הוא מעודד מעבר משימוש במכונית הפרטית לאמצעים אחרים, אולי בשל מצבם הקשה של תשתית התחבורה הציבורית שבמרבית האזורים בארץ אינה יכולה להוות חלופה לנסיעה במכונית הפרטית. בארץ כ–80 אחוז מכלי הרכב הם פרטיים. במרכזי הערים הגדולות בשעות שיא התנועה מהווים כלי התחבורה את עיקר זיהום האוויר. כיצד ניתן להקל על זיהום האוויר ולחסוך בצריכת הדלק? אזרחי ישראל שיעקבו אחר הקמפיין ילמדו להימנע מֵהאצות פתאומיות ושּנְהיגה בִּמְהירות קבועה מונעות זיהום אוויר ופליטת גזי חממה וגם מביאות לחיסכון בדלק. גם לחץ צמיגים תקין ותא מטען קל יכולים להקטין את צריכת הדלק. פעולות אלה יכולות להביא, לדברי המשרד להגנת הסביבה לחיסכון כספי של כ-150 שקל לחודש.

קנייה אחראית של מזון

מה חושבים התושבים על עצמם בנושא צריכת מוצרי מזון? כמה מחקרים כמותיים שנעשו בארץ באמצעות מכון המחקר מרקט ווטש על זריקת מזון מגלים ש-50 אחוז מהאנשים באוכלוסיית המטרה של הקמפיין מעידים כי הם זורקים מזון בשל קניית ובישול יתר ואחסון לא נכון.

בישראל, פסולת המזון הינה כ- 1.5 מיליון טון השווה ל-30 אחוז מהפסולת העירונית השנתית. הקמפיין בראשותו של טל פרידמן מוביל לצריכה אחראית ומדריך אותנו לקנות את הנדרש בלבד. הטיפים שהוא נותן הם: קנייה לפי רשימה, אחסון חכם וניצול יצירתי של שאריות הארוחות- כמו שידעו לעשות הסבתות שלנו.

השר ארדן ציין שבנושא הפסולת בכלל: "כמות הפסולת לתושב בארץ עוברת את הכמות של מדינות ארגון ה-OECD אליו הצטרפה ישראל בשנת 2010. בנושא הפסולת ישראל צועדת לקראת הכמויות המאפיינות את ארה"ב".

בעולם כבר קיים המושג של "רכישה עדיפה לסביבה" Environmentally Preferable Purchasing - רכישה של מוצרים ושירותים שפגיעתם בבריאות האדם ובסביבה פחותה לעומת מוצרים דומים. באתרים של ארגונים ירוקים במדינות המערב מעיזים לומר שלא להיגרר אחרי מבצעים של בתי מסחר כמו 1+1 ולשקול האם יש בכלל צורך ב"אחד" הראשון לפני שמביאים הביתה שניים ממנו.

התנהגות קניית מזון נכונה יכולה להביא, לדברי מנסחי הקמפיין לחיסכון של 350 שקל לחודש למשפחה ממוצעת.

חיסכון בחשמל

הקמפיין בנושא חיסכון באנרגיה תוקף קודם כל את זוללי החשמל הגדולים: המזגנים. על ידי העלאת מעלה אחת במזגן הביתי בימות הקיץ, ניתן לחסוך 5 אחוז מהחשמל שצורך המכשיר. מוזכרות כמובן גם הפעולות של ניתוק מכשירי חשמל בתום השימוש ומעבר לנורות חסכוניות. ממחקרים קודמים ומתכניות התייעלות אנרגטית בעולם ידוע כי אפשר לחסוך מעל ל-30 אחוז מצריכת החשמל על ידי הקניית הרגלים נכונים. כך שניתן להוסיף לרשימת החיסכון את אחוז החשמל הנחסך מחשבון החשמל של כל משפחה שתחליט לאמץ את אורח החיים הירוק.

שמירה על ניקיון ברשות הרבים

לא רק ביציאה אל הטבע בסופי שבוע ובחגים פוגשים בערמות של פסולת שהשאירו מטיילים שעברו שם לפנינו, בשנת 2010 כמות הפסולת (ביתית ופסולת בניין) שנאספה מצדי הדרכים עומדת על כ- 22 אלף טון.

במדינות רבות במערב, לא רק בשוויץ, שמירה על ניקיון ברשות הרבים הוא חלק מתרבות המקום, להשאיר לבא אחרינו מקום נקי, שם ניתן להוסיף "כפי שקיבלנו אותו". בשביל האפלצ'ים במזרח ארה"ב בו מטיילים מאות אלפים בכל שנה, לא משליכים קליפת בננה או אפילו חרצן של תמר על הארץ, וודאי לא בדלי סיגריות.

לפי הדיווח של המשרד להגנת הסביבה החופים נקיים יותר, אך בפרויקט חוף נקי שמוביל המשרד נאספים מדי שנה כ-95,000 קו"ב פסולת. ייתכן שלא ניתן לנקוב בסכום כספי הנחסך משמירה על ניקיון ברשות הרבים בעיקר בשטחים פתוחים, אך בהחלט איכות החיים של המטיילים והנופשים מבינינו תעלה לאין ארוך אם יגיעו למקום נקי.

לכתבה באפוק טיימס

האם יצליח טל פרידמן והדשא הירוק לראשו לשכנע את אזרחי ישראל לחשוב ירוק יותר וחסכוני יותר? ימים יגידו.

Comments