כנס סביבה 2020 דן גם בעתיד אנרגית הגרעין בעולם

נשלח 23 במרץ 2011, 23:46 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 במרץ 2011, 23:48 ]

מגמות עולמיות בניהול סיכונים סביבתיים לאור אסונות כגון דליפה הנפט במפרץ מקסיקו וזה אחרון בכורים הגרעינים ביפן היה אחד הנושאים בכנס 2020 רב המשתתפים

23/03/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
 
גלעד ארגן
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן מרצה בכנס 2020 במלון הילטון תל אביב - צילום: ליאור צאליק
כנס סביבה 2020 התקיים אתמול, 22 במרץ במלון הילטון בצל אביב, במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ומנכ"לית המשרד עו"ד אלונה קארו שפר. היה זה מפגש נוסף בין הממשל, עסקים פרטיים ונציגי החברה האזרחית בעיקר ארגוני סביבה.

יוזמי הכנס הם החברה לשירותי איכות הסביבה, משרד עורכי הדין פרופ' יובל לוי. וחברת ההפקה BMP בני מורן הפקות.

רגולציה כמקפצה לקידום התעשייה

השר ארדן התייחס להשפעה של הרגולציה על הכלכלה ואמר שהוא מאמין שהחקיקה הסביבתית איננה עול על התעשייה אלא מהווה מקפצה שמבטיחה לחברות של התעשייה הישראלית להגדיל את כושר התחרות שלהם מול חברות בעולם. ארדן הזכיר את דברי מייקל פורטר מבית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב שאמר כי "חברות שנתקלות בתחרות עזה בשוק המקומי מצליחות טוב יותר בתחרות בשוק הבין-לאומי".

ארדן מאמין כי אפשר "לעשות יותר בפחות משאבים" גם באמצעות הרגולציה והביא לדוגמה את היטל ההטמנה שהופך את הטיפול הקונבנציונלי בפסולת ללא כדאי וכאשר הוא מופעל יחד עם תמריץ למחזור יכול לחסוך אלפי טונות של משאבים שכיום מוטמנים מתחת לקרקע.

סיפורים מן השטח בעולם הציגה עו"ד עידית רייטר ממשרד עו"ד פרופ' יובל לוי. בין היתר התייחסה רייטר ל-350 התביעות שכבר הוגשו נכון להיום כנגד חברת BP באסון אסדת הקידוח דיפ ווטר במפרץ מקסיקו ולקרן בסך 20 מיליארד דולר שהקצתה החברה לטיפול בנושא.

גם תקדים מישראל הביאה רייטר בין הדוגמאות שלה, פסיקת בית המשפט מלפני כשלושה חודשים במסגרתו חוייבו הבנקים הנושים של המפעל לשאת את עלות טיפול בפסולת הרעילה שהותיר אחריו המפעל בסכום של 21 מיליון שקל. כוונת בית המשפט הייתה לדברי רייטר נתן אזהרה לגופים המממנים לבדוק את הביצועים הסיבתיים של לקוחותיהם לפני שהם מעניקים להם הלוואות.

אנרגית הגרעין מול אנרגיות מתחדשות

יפן
ג'ונתן ויסגל, סגן נשיא MidAmerican energy holding – צילום: ליאור צאליק
בין האורחים מחו"ל, ג'ונתן וייסל, סגן נשיא לרגולציה בחברת האנרגיה הגדולה MidAmerica Energy Holding הציג בכנס את מגוון מקורות החשמל בארה"ב. וייסל אמר כי למרות האסון ביפן, להערכתו, ימשיכו לבנות כורים גרעיניים בעולם. רייסל שהיה עורך דינם של נפגעי הגרעין בניסויים באיי ביקיני המיקרונזיים באוקיאנוס הפסיפי, העריך כי לטווח הארוך לא יעצרו את פיתוח האנרגיה מבוססת הגרעין: "אלא אם המערכת הבינלאומית תחליט לנטוש את המערכה כנגד ההתחממות הגלובלית". כידוע אנרגיה גרעינית אינה פולטת גזי חממה לאטמוספרה כפי שנגרם מאנרגית פחם ונפט. פליטת גזי חממה היא, כך מדענים מאמינים, הסיבה העיקרית להתחממות כדור הארץ.
 
 
 
דזרטק
קתרין-סוזן ריכטר – דירקטורית בפרויקט Desertec – צילום: ליאור צאליק
בנימה אופטימית הרבה יותר הציגה קתרין סוזן ריכטר את פרויקט דזרטק שהיא דירקטורית בו. הפרויקט המשותף לאיחוד האירופי ול- MENA - Middle East North Africa), מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שואף לספק חלק גדול מתצרוכת האנרגיה העולמית באמצעות אנרגיות מתחדשות. אם עד היום הוצג פרויקט דזרטק השאפתני כמערכת ענק של אנרגיה סולארית ממדברהסהרה, הרי שריכטר הציגה פרויקט רב לאומי הכולל סוגים שונים של אנרגיות מתחדשות. האנרגיה הסולרית השלטת היא ריכוז השמש באמצעות מראות (CSP – Converse Solar Power) ולא אנרגיה פוטו-וולטאית המקובלת בארץ. אך הפרויקט כפי שהוצג על מפת "גוגל" החובקת את מדינות האיחוד האירופי, צפון אפריקה והמזרח התיכון כולל אנרגית רוח לאורך כל החופים האפשריים ממדבר הסהרה ועד לים הצפוני וגם מיזמים של הפקת דלק מביומסה (חומר אורגני).

צווים אישיים למנהלי מפעלים תעשייתיים

סביבה
פאנל תעשייה (מימין לשמאל): עו"ד מיכל ארלוזורוב – סמנכ"לית מכתשים אגן, ישר בן מדרדכי – מנכ"ל בזן; אשר גרינבאום משנה למנכ"ל כיל; אלונה קארו שפר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה; עידן גרינבאום מנחה הפאנל – צילום: ליאור צאליק
בפנל סביבה, השתתפה קארו שפר מול נציגים של שלושה מפעלים, אשר גרינבאום, משנה למנכ"ל כיל, ישר בן מרדכי מנכ"ל בתי זיקוק נפט (בז"ן) ועו"ד מיכל ארלוזורוב יועצת משפטית במכתשים אגן. מול טענתם של נציגי המפעלים נגד הפעלת צווים אישיים הצהירה קארו שפר כי המשרד להגנת הסביבה לא יהסס להפעיל צווים אישיים כנגד מנכ"לים של חברות שלא יעמדו בתנאי רישיון העסק שלהם. ארלוזורוב טענה שנקיטת אמצעים של צווים אישיים כנגד מנהלים ברמות ביניים יכולה להפריע לפעילות תקינה של מפעל. גרינבוים טען שאי עמידה בתנאי הרישיון נובע לעתים קרובות למדי מפיגור מצד רשויות המדינה להנפקת היתרים. בן מרדכי הביא את סיפור בז"ן שעשה הכול לדבריו כדי לעמוד בלוח הזמנים של מעבר לשימוש בגז אך יתכן וחילוקי דעות בין שני משרדי ממשלה יגרמו לכך שיופעל נגדו צו אישי.

קארו שפר אישרה כי אכן יופעל צו אישי נגד בן מרדכי אם לא יעמוד בלוח הזמנים שנקבע והוסיפה כי בינתיים גם בחו"ל וגם בארץ צווים אישיים הוכיחו את עצמם כאמצעים יעילים להביא מפעלים לציית לחוקי הסביבה. יחד עם זאת הסבירה קארו שפר כי המשרד אינו ממהר להשתמש באמצעי זה אלא אחרי מספר הזהרות וניסיונות להביא לפתרון בדרכים רכות יותר.

לכתבה באתר אפוק טיימס

Comments