שבדיה: המסע ללימודי סביבה יוצא לדרך

פורסם: 29 בספט׳ 2010, 9:43 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 29 בספט׳ 2010, 9:44 ]

תמר הראל ארזה את חפציה וטסה לשבדיה. אתם מוזמנים להצטרף למסע של קיימות, לימודים בשבדיה וכל מה שביניהם.

תמר הראל | 28/9/2010 15:00

לפני מספר שנים שמעתי שהדרך בה אנו מעבירים את ראש השנה, מעידה על אופייה של השנה שמתחילה באותו הערב. אני לא יודעת אם זה בהכרח נכון, אבל במידה וכן, השנה יהיה לי הרבה למה לצפות. את ארוחת החג האחרונה העברתי בסלון דירתנו החדשה שלי ושל בן זוגי, מכיוון שהמטבח היה קטן מלהכיל את אחד עשר החברים שהזמנו לערב החג. בשביל רובם זו הייתה הפעם הראשונה שלמדו להגיד "שנה טובה" ולמה אוכלים תפוח בדבש, או שבכלל קיים עוד לוח שנה בעולם. ראש השנה מקבל סמליות אחרת כאשר את מוצאת את עצמך מסבירה לחברים משמונה מדינות שונות על משמעות השם שלך, ואיך הוא קשור לשולחן החג. שנה שמתחילה ככה, יכולה להגיע רק למקומות טובים.

אחד מאותם מקומות הוא תכונה חדשה שהבחנתי בה, והיא שפיתחתי סקרנות לשמי, זה שבאופן מובן מאליו עוקב אחריי לכל מקום. בימים שלפני "בבילון", כשכמעט בכל בית היה מקום של כבוד בספרייה למילון אבן-שושן, יכולתם למצוא בסופו רשימות ארוכות ובהן שמות מהתנ"ך. מתוך רשימת השמות לבנות בחרה משפחתי את השם "תמר", מבלי שלדעתי הפנימו את מה שאני הבנתי רק לאחרונה, עד כמה אנו מתאימים האחד לשנייה.

הדוגמה הבסיסית ביותר היא בית הגידול אותו שנינו חולקים. בדיוק כמו העץ גם אני גדלתי במדבר, ומבחינתי המצב הרצוי הוא שמש מלאה וכמה שיותר ממנה. בארץ זה יותר מאפשרי, אבל התנאים משתנים כאשר תמר מצויה שכמותי מחליטה לעשות תואר שני במדינה אחרת, ואם אפשר באחת כזו שהשמש לא מגיעה לבקר אותה בחורף, נניח אחת כזו בשם שבדיה.
צילום: תמר הראל
בית חדש בשבדיה. נעים שוב להכיר צילום: תמר הראל
לא רק דובי קוטב

איך הגעתי ללמוד תואר שני בשבדיה? שאלה נהדרת ווטסון! למעשה הכול התחיל בתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. הדבר המועיל השני שהרווחתי מהתואר, למעט תיקיית הפלסטיק שהתעודה הגיעה בתוכה, הוא היכרות מקרית עם בחורה מדהימה בשם מאיה גבעון. את אחזקת הקשר שלנו אני מוכרחה לזקוף לזכותו של פייסבוק הנודע לשמצה, ככה גיליתי לא רק שמאיה ובן זוגה, רוני דניאל, עושים תואר שני בשבדיה, אלא גם ששניהם מאמינים שאני צריכה להירשם לתכנית.

התמונות המופלאות של מאיה עם פטריות אדומות ביער ובתים צהובים ברחוב היו קלף משכנע אחד, אבל מה שסגר את העסקה היה לשמוע את הסיפורים של מאיה ורוני ולא להאמין. כבר התחלתי בעבר תואר שני בארץ, למעשה התחלתי שני תארים שניים שונים, ואת שניהם הפסקתי לאחר חודשיים. תארו לעצמכם כמה נעים לגלות שהחיים הם בדיוק כמו גלידה ושבפעם השלישית מגיע משהו שחייב לעבוד.

המשהו הזה שעובד הוא תכנית לתואר שני בעשרה חודשים, מה שגורם לזה להישמע יותר כמו מרוץ, זה גם כולל כתיבת תזה כך שאולי טריאתלון תהיה מילה יותר מדויקת. התכנים כולם מועברים באנגלית, לטובת הסטודנטים שמגיעים מכל קצוות העולם. מתוך כיתה של שבעים ושישה רק שניים הם שבדים טהורים, השאר מתפזרים על פני שלושים מדינות שונות. בחודש הראשון בעיקר לומדים איך נשמעת אנגלית במבטאים שונים. יש שיאמרו שהדובדבן שבקצפת הוא העובדה שהלימודים בחינם, מתנת ממשלת שבדיה, סתם ככה כי התחשק לה. בשבילי הזכייה האמיתית בפיס היא האפשרות

ללמוד קיימות במדינה בה היא התחילה, ושמקיימת את זה הלכה למעשה באופן יום-יומי.

קיי-מה? קיימות או בר קיימא. אם לא נתקלתם במונח עד עכשיו, תיתקלו בו בקרוב בכל פינה. כשאנשים בארץ שאלו אותי מה אני הולכת ללמוד, בחרתי בדרך קיצור ועניתי "איכות סביבה". עכשיו אני כבר לא מפחדת להודות שהשם המלא של התואר הוא "מנהיגות אסטרטגית לקיימות". בסופו לא רק שלא אעגל יותר פינות כשאסביר על קיימות, גם אמצא דרכים אסטרטגיות לשתול אותה בכל פינה.

בארץ קשה להזכיר את המילה הזו, בעיקר בגלל אי-ההבנה שגורמת לאנשים לקשר אותה מיידית לאותם מחבקי-עצים מרושעים. קיימות היא לא רק להציל את דובי הקוטב ולאכול חסה אורגנית. קיימות היא תפיסה גנרית וככזו היא אינה מזוהה עם תחום אחד בלבד, אלא משתלבת באלגנטיות בכל מקום. 

צילום: תמר הראל
יש הרבה שאפשר ללמוד מהשבדים, והכבוד שלהם לטבע הוא גבוה ברשימה צילום: תמר הראל
חלק מאותה מערכת
להסביר קיימות באנימציה
הדרך הפשוטה ביותר להסביר על קיימות היא באמצעות סרטון אנימציה קצר וגאוני בפשטותו. אחרי צפייה בו נהיה ברור יותר ש"קיימות" מגיעה מהמילה "להתקיים", ושמדובר בקיום של כולנו עכשיו ובעתיד, כך שכדור הארץ יהיה זמין גם לדורות הבאים אחרינו, ולא רק במצב שמיש מינוס.

קיימות מסתמכת על ארבעה עקרונות פשוטים, ושימו לב שלא כולם מדברים על לסגור את הברז או להיפרד מהג'יפ זולל הדלק. יש התייחסות לאחריות שלנו כחברה לדאוג שצרכיו הבסיסים של כל אדם בעולם לא נמנעים ממנו בשום דרך. התפיסה הקשה באמת היא להבין שאנחנו רק חלק מהמערכת הזו שנקראת כדור הארץ, ולא כפי שהתרגלנו לראות את עצמנו גבוה למעלה במגדל השן.  

צילום: תמר הראל
ממש בקצה הרחוב שלנו יש חוף רחצה צילום: תמר הראל

בשנה שעברה השיקה שבדיה מטבע מיוחד לכבוד מאתיים שנים ללא מלחמות, ואין ספק שהם ניצלו את הזמן שהתפנה לבניית מדינה עם דשא ירוק למדי. בכל בית יש פח ירוק לאשפה רגילה ופח חום לפסולת אורגנית, שהמדינה מספקת עבורו את השקיות המתאימות. בכל שכונת מגורים יימצא איזור מיחזור, הרחובות תמיד נקיים, גם בזמן מערכת בחירות, והתחבורה הציבורית מדייקת בצורה מעוררת יראה ומעצבנת בו זמנית. ממש בקצה הרחוב שלנו יש חוף רחצה, ומשני צדדיו חורשות קטנות. לא יישרו את האזור באמצעות דחפור על מנת לבנות מזח שיוביל לחורשות, אלא בנו אותו כך שישתלב עם הסלעים שכבר היו שם לפניו. יש הרבה שאפשר ללמוד מהשבדים, והכבוד שלהם לטבע הוא גבוה ברשימה. 

חודשי הקיץ מנוצלים כאן עד תום, לספורט וטיולים אבל גם לעבודות הבית. השבדים עובדים שעות בחוץ עודרים, שותלים וגוזמים, ומוציאים מתחת ידיהם גינות שלא היו מביישות את הגנים הבאהים. הממשלה מציעה מענק לכל מי שמשפץ את הבית בעצמו, וכך קורה שמכל גג תלוי לו איזה שבדי ומתקן את המרפסת. הדאגה לפרטים נמצאת גם בחלונות, שהם גדולים ומזמינים הגנבת מבט שתמיד משתלמת. כמעט בכל חלון נמצא סחלב שבדרך כלל מלווה בנרות צבעוניים או סירה קטנה, לעיתים גם בחתול מנומנם. הציניקנים יגידו שארץ שלמה נראית כמו מגזין של איקאה, אני למדתי לגלות שאסתטיקה זו לא מילה גסה.

אני סוגרת היום חודש עגול בקרלסקרונה ובתכנית, עם התחושה שיש לי עוד המון מה ללמוד, ולא רק מהבחינה האקדמאית. יש לי המון מה ללמוד מהשבדים האלו שנראה שהם מחזיקים איזה סוד לגבי איך לעשות דברים בצורה הנכונה. יש לי מה ללמוד מהבחורה מגאנה שיושבת לידי בכיתה, או מהבחור מהאי מאורציוס שעד עכשיו בכלל לא ידעתי איפה הוא נמצא במפה. מתברר שגם רצוי שאלמד במהרה את ההגדרות השבדיות של "קיץ" ו-"קר", הולך להיות מעניין לגלות איך נראה החורף במקום ממנו עפים הברווזים כשהאגם קפוא.

הטור הוא אפשרות עבורכם להצטרף למסע, בו אני אהיה מורת הדרך שלכם לקיימות, לימודים בשבדיה וכל מה שביניהם. שנה טובה!

לכתבה באתר nrg
Comments