רווח חברתי: אפשר להרוויח ולסייע לחברה

נשלח 27 בדצמ׳ 2011, 6:52 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 בדצמ׳ 2011, 6:52 ]

ניר גורדון, טייס לשעבר בחיל האוויר, ועומרי בורל, כלכלנית לשעבר, משוכנעים שאפשר לפתור מצוקות - ובו זמנית גם ליהנות מהחיים הטובים עכשיו הם פועלים להקמת בית ספר לעסקים חברתיים, שמשלב בין שורת הרווח של כל ארגון לבין הקהילה והחברה צדק חברתי? עסק חברתי

תומר ברנד | 27/12/2011 12:43
תגיות: יזמות
ניר גורדון (34) לשעבר טייס בחיל האוויר, ועומרי בורל (27), דוקטורנטית במחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן ובעברה כלכלנית במשרד האוצר, הבינו כבר לפני הרבה זמן, כל אחד בנפרד, כי אפשר להרוויח כסף ובמקביל - לדאוג לחברה ולסביבה. השניים חיפשו, כל אחד בנפרד, אחר נוסחה שתיצור עסק מסוג אחר - כזה שיתמקד, מעבר לשורת הרווח, גם בתרומה חברתית אמיתית.
בורל עבדה בשנים האחרונות בעמותות שונות ובמשרד האוצר, והבינה שלא זו הדרך ליצור שינוי חברתי. באותו הזמן עבד גורדון בחברת SIT שמייעצת לחדשנות ולחשיבה יצירתית, וחיפש כיצד אפשר לשלב חשיבה עסקית כדי לפתור מצוקות חברתיות וסביבתיות גדולות. "במהלך החיפוש הזה נתקלתי בספר 'עולם ללא עוני' של מוחמד יונוס, שנחשב היום לגורו של העסקים החברתיים", מספר גורדון, "הבנתי שמה שחיפשתי כל הזמן, עסק מסוג אחר, נקרא 'עסקים חברתיים'".

גורדון פתח את בית הספר יחד עם עירד אייכלר, יזם שהקים את "שכולו טוב" (העסק החברתי הגדול ביותר בארץ), וכצעד ראשון השיקו את הקורס "מבוא לחשיבה עסקית-חברתית" שהפגיש אנשים עם יזמים שכבר הקימו עסקים חברתיים. ימים ספורים לאחר ההודעה על   פתיחת הקורס, ועם מערך שיווקי שהסתמך רק על שיטת ה"מפה לאוזן", נסגרה ההרשמה וגורדון החל לתכנן את פתיחת הקורס הבא. ואכן, הקורס הוגדר כהצלחה וריכז סטודנטים מהסקטור העסקי שחיפשו להכניס משמעות לתוך הקריירות שלהם, כמו גם כאלה מהסקטור החברתי שרוצים להתפרנס מהעשייה החברתית שלהם בלי להיות תלויים בפילנתרופיה.

במהלך השיווק לקורס השני שמעה בורל על היוזמה, התאהבה ברעיון והחליטה להצטרף להקמת בית הספר. מאז נפתחו ארבעה מחזורים של קורס המבוא, ושבעה מבוגריו נמצאים בשלבי הקמת מיזמים עסקיים-חברתיים משלהם, חלקם בסיוע בית הספר. בורל וגורדון משוכנעים ביוזמה שלהם. מבחינתם, שיטת העמותות פשטה את הרגל ולכן יש צורך במגזר רביעי, עסקי-חברתי, שיספק חלופה ויאפשר למי שנקרע בין הרצון להתפרנס בכבוד לבין החלום על עשייה חברתית, לשלב בין השניים.

מה זה בכלל "עסק חברתי?"
בורל: "עסק חברתי הוא כל ארגון שפועל לקידום וטיפול במטרה חברתית או סביבתית כלשהי, אבל עושה זאת תוך שימוש בפרקטיקות עסקיות ויצירת הכנסות. כלומר, הוא עצמאי מבחינה כלכלית ולא נשען על תרומות, כמו הארגונים החברתיים המסורתיים. אנחנו מדברים על ארגון שיש לו שתי מטרות - שתי שורות רווח. הוא מתנהל בדומה לארגונים כלכליים, אבל לא תופס רווח רק במובן הכספי שלו.

"רווח הוא גם רווח חברתי, קהילתי וסביבתי. עסק חברתי מתנהל כל הזמן עם שתי המטרות בראש -להיות מאוזן ורווחי מבחינה כספית, ולקדם יותר ויותר את השפעתו בתחום החברתי-סביבתי שבו הוא פועל".
לעודד דון קישוטים

לניר גורדון, יש לציין, לקח זמן להבין שהכיוון שלו בחיים צריך להיות יזמות חברתית. אחרי שהשתחרר מחיל האוויר, הוא החליט ללמוד פיזיקה ומדעי המחשב. "עבדתי בחברת היי-טק גדולה במשך שנה וחצי בתור פיזיקאי, הרווחתי משכורת יפה אבל הרגשתי שזה לא זה", הוא מספר. "עזבתי את ההיי-טק - מה שנראה בעיניי משפחתי כהחלטה תמוהה, אבל הרגשתי בלב שזה לא בשבילי. נסעתי לטייל שנה בדרום אמריקה, חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד אינטליגנציה רגשית - וזה מה שהחזיר לי את התשוקה להתפתחות האנושית, למה שמניע אנשים, לאיך מתפתחת מנהיגות".

איזה קשר יש בין טייס בחיל האוויר ליזמות חברתית?
"בשירות שלי כטייס בטייסת קרנפים (מטוסי התובלה מדגם הרקולס) הייתה לי הזכות לקחת חלק בפעילות הסיוע של מדינת ישראל לטורקיה ברעידת האדמה ב-1999 ירדתי מהמטוס הישראלי אחרי שחנינו לצד מטוסי סיוע מ-12 מדינות אחרות, והתרגשתי מהאחווה, מהסולידריות, מהצורך האנושי לסייע למי שבמצוקה. אני חושב שכבר אז הבנתי שזה הכיוון שלי. כנראה שהייתי צריך להבשיל עם הרעיון עד שאוכל לממש אותו".

מבחינת גורדון, מהות בית הספר היא להביא בסופו של דבר לשינוי עולמי. "לפעמים זו לא בושה לדבר בקלישאות," הוא אומר בחיוך. "אני מאמין לגמרי בשיר 'אני ואתה נשנה את העולם' והולך לפיו. זה לא משנה שאמרו את זה קודם לפניי. הרעיון הוא באמת להביא שינוי משמעותי בתפיסה הכלכלית העולמית ולהפוך אותה לחברתית יותר, לצודקת יותר. יש לאנשים צורך לבנות עולם עסקי אחר שלא בנוי על עיקרון של לעשות כמה שיותר כסף עבור קבוצה קטנה של אנשים".

בורל עסקה בעשייה חברתית כל חייה. "בצעירותי הדרכתי רכיבה על סוסים ותמיד התנדבתי", היא מספרת, "עשיתי שנת שירות ב'כפר הירוק' ברמת השרון, והתנדבתי בעמותת 'קו לעובד' עד שהתגייסתי לצבא. לאחר השחרור למדתי לתואר ראשון, ובמקביל התנדבתי ב'צער בעלי חיים,' הדרכתי בעמותת 'רוח יהודית', הייתי חונכת ובהמשך רכזת בעמותת 'יוצר אור' שבירושלים - עמותה שיש לה תפיסה מאוד מיוחדת של מהי קהילה, ושמבינה שכדי לעשות שינוי משמעותי צריך אופק של 20 שנה ולא של חצי שנה".

בדומה לגורדון, גם בורל מאמינה שבית הספר לעסקים חברתיים הוא הרבה יותר מסתם יוזמה חברתית. "תמיד הטרידו אותי העוולות שראיתי מסביב והיה לי ברור שעיסוק חיי יהיה בלהפוך את העולם למקום טוב יותר," היא מדווחת. "באופן טבעי מצאתי את עצמי בעמותות ובארגונים חברתיים. אבל במהלך הלימודים התחלתי להבין שגם מאוד חשוב לי לממש את אפשרויות הקריירה שאני מרגישה שיש לי. צורם לי שהחברה שלנו כמעט מזלזלת ב'פראיירים' שנלחמים בעוולות חברתיות וסביבתיות, שמוכנים להקריב את השכר שלהם ואת שנת הלילה שלהם, ונתפסים כמו דון קישוטים חסרי חיבור למציאות. הסטאטוס החברתי של האנשים הללו אמור להיות בראש הרשימה, מבחינתי".

אבל יש עמותות שפועלות בדיוק כמו שהצגת: העובדים שם מרוויחים יחסית בסדר ומייצרים שינוי אמיתי.
"זאת הטעות של הרבה אנשים. הבנתי מתוך היכרות עם עולם העמותות שהאתוס שמחזיקים רבים מהאנשים הללו הוא באמת של דון קישוטים. רבים מהם מרירים, ממורמרים, תופסים עצמם כמי שוויתרו על הנאות אישיות  למען מטרה נעלה יותר, אבל הם עצמם מצויים בתחושת ויתור ופספוס עמוקות מאוד. במשך כמה שנים ניסיתי להבין איך אני יכולה ליישב את שני הרצונות שלי מבלי לוותר - איך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני רוצה גם לעבוד בלתקן ולהיטיב, לדעת שאני משאירה עולם צודק יותר אחריי, אבל אני גם לא מוכנה לוותר על החיים הטובים. אני רוצה גם וגם. הרגשתי שאני לא יכולה לקבל את זה בעולם העמותות, אבל גם לא ממש בעולם העסקי".

ראובן קסטרו
עומרי בורל וניר גורדון. ''מה שבית הספר מציע לאנשים הוא לרכוש את הכלים, להשתפשף, ללטש את היכולות היזמיות הטבעיות שלהם, בלי להפסיד את כל כספם''. ראובן קסטרו
 
להרוויח טוב מלעשות טוב
ההבנה שאפשר אחרת החלה לחלחל אצל בורל כאשר הבינה שהיא מעוניינת בעצמאות כלכלית. "חיפשתי במשך הרבה זמן עבודה וכל מה שהציעו לי היה משעמם ולא מאתגר, או המון אתגר אבל כמעט חסר כל תגמול כספי. עבדתי באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במחלקה לרישוי. מעבר לעבודה מול עורכי דין של הקבוצות הגדולות במשק בנושאי פנסיה, ביטוח וקופות גמל, התמקדתי במחקר על כיווני פיתוח אפשריים לשוק הביטוח בישראל. עזבתי את העבודה לאחר הרבה התלבטויות, אבל הסיבה העיקרית לעזיבה הייתה שהרגשתי שישיבה במשרד והרבה עבודת ניירת הם לא מה שמתאים לי. הרגשתי רחוקה ממוקד העניינים האמיתי, מהשטח שבו קורים הדברים. הרגשתי שאני רואה את העולם דרך ניירות עמדה וגרפים, ולא דרך הדברים שאני מתחברת אליהם באופן רגשי".

בשביל לצאת מהמשרד ולעבור לשטח לא צריך ללכת להקים עסק חברתי.
"חיפשתי דרך לצאת ממירוץ העכברים. גם מבחינה כלכלית, אבל בעיקר מתוך רצון לעבוד בדרך שטובה בעיניי, למען מטרות שאני מאמינה בהן. נראה לי חבל לבזבז את השנים הללו. התחלתי להבין שלמרות שזה מפחיד, והאינסטינקט הראשוני גורם לי לרצות לברוח מהאחריות הכרוכה בכך - להקים ארגון זו כנראה התשובה עבורי. בתקופה הזו פגשתי את ניר, והרגשתי שמצאתי את המקום הנכון עבורי - להקים ארגון שהוא בית ספר שהוא מרכז של ידע והכשרה, שמקדם פתרון תשתיתי ולא נקודתי. ארגון שיאפשר לי להתחיל לעשות, ומתוך כך למצוא במה אני הכי טובה, להשתפר במה שאני לא כל כך מוצלחת בו ולאתגר את עצמי מתוך מטרה שהיא כל כך חשובה עבורי. התפיסה היא שאפשר להרוויח טוב מלעשות טוב".

ואכן, היום הם עושים טוב. לגבי הרווח, בורל וגורדון מסכימים שיש עוד דרך ארוכה אבל, לדבריהם, בכל קורס שנפתח מתחדדת ההבנה שבחרו נכון. "מי שמעוניין לעשות הרבה כסף וזו מטרתו, סביר להניח שלא יגיע אלינו, ואם כן - לא נוכל לעזור לו", מודים השניים. "אבל אם מפריע לך שאדם נכה לא מצליח למצוא עבודה למרות שיש לו תואר שני והוא מוכשר בטירוף, או שיש אנשים עניים שלא מצליחים לצאת ממעגל העוני בגלל היעדר הזדמנות, או כל מטרה חברתית-סביבתית אחרת שאתה יכול לחשוב עליה, ואתה רוצה לפתור זאת במודל עסקי - אנחנו מציעים אפשרות שמתגמלת אותך על היותך יזם, על המאמצים שלך להפוך את העולם הזה לטוב יותר".
המודל הדני
את הרעיון של בית הספר לעסקים חברתיים ייבאו גורדון ובורל מחו"ל. בית הספר הוותיק ביותר פועל בדנמרק כבר 20 שנה. בפברואר 2012 צפוי בית הספר לפתוח את תוכנית הדגל שלו - "התוכנית ליזמות, חדשנות ומנהיגות עסקית-חברתית", שתאפשר לסטודנטים ללמוד יזמות עסקית חברתית מתוך ביצוע פרויקטים עבור ארגונים גדולים שהביעו רצון לתמוך בתוכנית.

אני מבין את ההחלטה לפתוח עסק חברתי, אבל למה צריך הכשרה ליזמים הללו? למה יזם צריך לבוא אליכם כדי ללמוד איך להקים עסק חברתי?
"ישראל היא מדינה של יזמים, לטוב ולרע", מסבירה בורל. "יש כאן המון חדשנות ויצירתיות, המון אומץ להתנסות. אבל יש גם הרבה מאוד יוהרה בעם הישראלי - של 'אני אעשה מיליונים צ'יק צ'ק'. הרבה מזה נובע מתרבות ה'סמוך עליי, יהיה בסדר'. אחד הפספוסים הכי גדולים הוא שיש הרבה רעיונות טובים ואנשים מוכשרים, אבל חלקם פשוט קופצים למים עמוקים מדי, בלי מצופים. הרבה מהאנשים הללו מתייאשים, והעולם מפסיד אותם כמובילים וכמניעי תהליכים. מה שבית הספר מציע לאנשים הוא לרכוש את הכלים, להשתפשף, ללטש את היכולות היזמיות הטבעיות שלהם, בלי להפסיד את כל כספם".

"יזם שסיים את לימודיו בבית הספר ומקים עסק חברתי משלו, משפיע על כל כך הרבה מעגלים", מוסיף גורדון. "קודם כל, על אוכלוסיית היעד של העסק החברתי שלו ועל האנשים הקרובים להם. לדוגמה, אם הוא פועל להיטיב את מצבם של חולי סרטן, הוא מיטיב בכך גם את מצבם של בני המשפחה, ואולי גם את מקומות העבודה של אותם בני משפחה שיכולים להשקיע יותר בעבודה - בגלל השיפור במצב יקירם. בוגר בית הספר גם משפיע על חייהם של העובדים שהוא שוכר לעבודה בעסק - לבד מפרנסה, הוא מאפשר להם לעבוד בארגון שמבין את הקשר ההדוק בין הרווחה של עובדיו לבין הצלחתו שלו, ולכן מתייחס אליהם בכבוד ושואב מהיכולות שלהם ליצירת דמותו של העסק".
Comments