סיפורו של נמו החולד

פורסם: 14 בנוב׳ 2010, 22:08 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 14 בנוב׳ 2010, 22:11 ]

סיפורו של חולד וחבריו שנמלטים כי בני אדם באים להרוס את בית הגידול שלהם, חורש קטן בשולי מגרשי הגולף בקיסריה

10/11/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

חולד
עטיפת הספר נמו החולד מאת עמוס עמיר - איור: אייל אילת
נמו החולד, סיפורים מן החורש, ספר בן 50 עמודים הינו ספר הביכורים של תא"ל במיל' עמוס עמיר, בנה של סופרת הילדים אנדה עמיר ולשעבר סגן מפקד חיל האוויר. האיורים, מהם אתם יכולים להתרשם בעמוד זה הם יצירותיו של אייל אילת. הספר מיועד לכל הגילאים ובמיוחד לקוראים צעירים בני 12-7 שנים. לא במקרה הגיע למדור זה סיפורו של נמו.ממגרש הגולף לאחו של נמו

עמיר שהוא חובב גולף נהג אחר המשחקים במגרשי הגולף בקיסריה לבקר בחורש קטן, פינת טבע יחידה כמעט שנשארה בין הווילות הרבות שנבנו בעשורים האחרונים בעיר קיסריה.







אחו בקיסריה
נמו החולד עם חבר על ענף של עץ - איור: אייל אילת
לא היו בחורש הקטן נמרים ואיילות אבל היו הרבה חיות כמו ארתור החומט, מרתה הנמייה, דודו הנקר, דולי השממית , עמלק הבז האדום, לואיס וקרלוס השועלים, מקס הינשוף וכמובן גם נמו, חולד. הם חיו באחו ללא חשש כי לא ידעו מה זוממים בני האדם לעשות לבית האחד והיחיד שלהם.

להציל את ביתו של נמו

כך קרה שעמיר נקשר לנמו החולד, וכך הגיע בסופו של דבר לספר את סיפורו של נמו ואת סיפורם של חבריו הרבים. יום אחד שמע עמיר כי הולכים להרוס את החורש ולבנות שכונה נוספת של וילות ממש במקום בו עומד החורש. עמיר סיפר לחבריו. שחקני הגולף ותושבים אחרים בעיר ומחוצה לה שמעו על התכנית והצליחו במאמצים משותפים לבטל אותה, אבל... לא הצליחו להציל את החורש שהפך לרבות הימים למגרש גולף נוסף בתכנית אחרת של פרנסי קיסריה.


גולף
נמו חולם לשחק גולף כמו חברו עמוס - איור: אייל אילת
כשפגש שוב את נמו, "שמע" עמיר את סיפור חיות החורש על התמודדותם מול פגעי הטבע ובני האדם ומעשיהם, עד לנדידתן אל חורשת האורנים. ואת הסיפור הזה מביא עמיר בספר לילדים, אבל כמו הרבה סיפורי ילדים כדאי גם לנו המבוגרים לשמוע אותן.

השקת הספר ב"אופיר ביכורים"

בשבוע שעבר השיקו את הספר במשרדי ההוצאה לאור של "אופיר ביכורים" והוא יופיע בקרוב על מדפי חנויות הספרים. אך עמיר כבר הקריא את סיפורו של נמו החולד לקבוצות ילדים בגילאי 12-7 שנים שלדבריו הקשיבו בעניין.






ינשוף
מקס הינשוף, חברו של נמו החולד - איור: אייל אילת
ייחודו של הספר, אומרים ב"אופיר ביכורים" בצורת ההאנשה שבו עולם החיות מתואר מנקודת מבטן של החיות. החיות מתוארות כבעלות תכונות אופי אנושיות מוכרות לנו. עם זאת תיאורן תואם לטבע מבחינה גופנית, מבחינת הצרכים הפיזיים, תנאיה מגורים, הסכנותהמאיימות על חייהן והן מהבחינה הרגשית.

כשנשאל עמיר כיצד עבר מעיסוקו הצבאי לכתיבת סיפור הוא עונה: "כל דבר בעיתו". האם הוא מתכוון להמשיך ולכתוב ספרי ילדים? עמיר לא מתחייב, רעיונות לא חסרים אבל הוא מעדיף להמתין ולראות כיצד הילדים, וגם המבוגרים שכמובן גם להם הספר פונה, יגיבו על הסיפור הראשון של "נמו החולד, סיפורים מן החורש".

לכתבה באפוק טיימס


Comments