העסק המסריח: צינור הנפט, הילארי קלינטון והיועצים

נשלח 12 בנוב׳ 2011, 2:21 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 12 בנוב׳ 2011, 2:22 ]

ממי ביקש משרד החוץ האמריקאי להמליץ לו על חברה שתבחן את ההשלכות של הצבת צינור נפט מקנדה לארה"ב? מהחברה המובילה את הפרויקט. הון-שלטון גרסת אמריקה. עסק ירוק

רז גודלניק | 10/11/2011 15:42
תגיות: ארצות הברית (סביבה), צינור נפט
מה דעתכם על התרחיש הבא? חברת אנרגיה גדולה מבקשת להתחיל בפרויקט ענק בעל השלכות סביבתיות מורכבות. המשרד הממשלתי האחראי על אישור הפרויקט מזמין חוות דעת סביבתית לגבי ההשלכות הללו בכדי להחליט אם לאשר את הפרויקט. המשרד הממשלתי מבקש מחברת האנרגיה להמליץ לו על חברה שתכתוב את חוות הדעת ובוחר על פי ההמלצה בחברת יעוץ סביבתי בעלת קשרים הדוקים לחברת האנרגיה, שגם משלמת עבור הכנת הדוח. שלא במפתיע הדוח של חברת הייעוץ מוצא שהסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפרויקט הם מינורים בלבד.

הסיפור הזה שנשמע כאילו לקוח מקמפיין מקומי נגד שלטון ההון בישראל הוא קודם כל אמיתי לחלוטין, אבל מתרחש לא במסדרונות השלטון בירושלים אלא בוושינגטון. הפרשה הזו קשורה לפרויקט צינור הנפט Keystone XL והביאה השבוע לפתיחת חקירה כנגד התנהלות משרד החוץ האמריקאי, האחראי על אישור הפרויקט בפרשה. על עסק הנפט המסריח בכתבה הבאה. עסק ירוק.

צילום: MCT
וושינגטון, הפגנה נגד צינור הנפט צילום: MCT
 
נפט מלוכלך
נתחיל בתזכורת,בתזכורת, חברת האנרגיה הקנדית TransCanada מבקשת לבנות צינור נפט שאמור אמור להשתרע לאורך 2,673 ק"מ מאלברטה בקנדה, דרך מונטנה, דרום דקוטה נברסקה ואוקלהומה עד לבתי הזיקוק בטקסס. מדובר בפרויקט של 7 מיליארד דולר שאמור להזרים לארה"ב נפט מאחד ממקורות האנרגיה המזהמים ביותר שיש – חולות זפת (Tar sands).

מלבד ההשלכות הסביבתיות ייצור נפט מחולות זפת (המכונה גם "נפט מלוכלך"), הועלו גם חששות על ידי ארגונים סביבתיים וגורמים אחרים כי דליפות מצינור הנפט עלולות לגרום לזיהום מקורות מים חשובים ולנזקים אקולוגים משמעותיים. מנגד, מציינים תומכים בפרוייקט את תרומתו הכלכלית לארה"ב במונחי מקומות עבודה ומיסים, כמו גם את העובדה שמדובר באספקה חשובה של נפט ממקור ידידותי שתחליף הישענות על נפט ממדינות קצת פחות ידידותיות.
מי שהיה אמור לבדוק את כל ההשלכות השונות ולהגיע להחלטה האם בניית הצינור הוא אינטרס של ארה"ב הוא משרד החוץ האמריקאי, כיוון שמדובר בצינור שחוצה את גבולות ארה"ב ולכן ההחלטה על פי חוק הינה בסמכות המשרד. הציפיות היו כמובן שמשרד החוץ יעשה עבודה רצינית ואובייקטיבית בכדי להגיע להחלטה הנכונה, לא רק בגלל שזה הדבר הבסיסי שמצופה ממשרדי ממשלה שאמורים לדאוג לאינטרסים של כלל הציבור, אלא גם מכיוון שמדובר בפרויקט שנמצא על סדר היום הציבורי והתקשורתי כאחד. היה ברור שיהיה קשה לעשות כאן פוילשיטק בלי שמישהו ישים לב. אבל כמו תמיד בחיים, ציפיות לחוד ומעשים לחוד.
אם יש מי שיכול להקים בית ספר לאיך מנהלים יחסי הון-שלטון חמימים ומוצלחים במיוחד הרי אלו הן חברות הנפט. חברת TransCanada תהיה בו אחד המורים המצטיינים במיוחד. החברה הצליחה ליצור מערכת יחסים חמה במיוחד עם משרד החוץ אחרי שהיא שכרה את שירותיו של פול אליוט, מי שהיה עוזר בכיר בקמפיין של הילארי קלינטון למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-2008 ולוביסטים נוספים בעלי קשרים טובים עם הילארי קלינטון, כולל תורמים לקמפיין שלה.
צילום: איי-פי
מפגינים נגד הצינור צילום: איי-פי
 
"קדימה פול!"
הקשרים הללו נחשפו במיילים שמשרד החוץ נאלץ לספק בהתאם לחוק חופש המידע ולבקשת ארגון ידידי כדור הארץ. "אתה רואה פקידי ממשלה שרואים את תפקידם לא כמשרד מפקח אלא כמסייעים לקידום התוכניות של חברת TransCanada", הסבירה דאמון מוגלן מארגון ידידי כדור הארץ לניו יורק טיימס. כל המיילים הללו שלא במפתיע נוגעים בדרך זו או אחרת לפול אליוט והינם בינו ובין פקידים במשרד. במייל אחד לדוגמה, מספטמבר 2010, בתגובה לעדכון של אליוט על תמיכה של אחד הסנאטורים הדמוקרטים בבניית הצינור, כותבת לו הקונסולית לאנרגיה וסביבה בשגרירות ארה"ב בקנדה, "קדימה פול!"
לטענת ארגון ידיד כדור הארץ המיילים הללו, כמו גם מסמכים שהודלפו על ידי ויקיליקס, מצביעים כי פקיד במשרד החוץ בשם דיוויד גולדווין נפגש עם תומכים בבניית הצינור בכדי להרגיע את חששותיהם שהצינור לא יאושר. בנוסף למסרים המרגיעים טוענים בארגון, מצביעים המסמכים כי גולדווין סיפק לאנשים שנפגש איתם הדרכה ומידע פנימי ממשרד החוץ. למי שתוהה מי זה הגולדווין הזה, מדובר בלוביסט לשעבר לחברות נפט, שאחרי השירות שלו במשרד החוץ חזר לשוק הפרטי, שם הוא מציע שירותי מידע, ניתוח ואסטרטגיה לחברות אנרגיה.
עד כאן יש מי שיטענו שמדובר בעסק מסריח אבל כשר והאמת שלא מאד יוצא דופן בתרבות הפוליטת של וושינגטון, שבה בעלי המאה הם רוב הזמן גם בעלי הדעה. אבל אז הגיע הסיפור עם חוות הדעת הסביבתית והראה שלמשרד החוץ האמריקאי אין בעיה להתעלות לשיאים חדשים.
תירוץ במקרה הטוב

הסיפור שנחשף על ידי הניו יורק טיימס וגורמים נוספים מראה כי משרד החוץ ביקש מ-TransCanada להמליץ לו על חברה לייעוץ סביבתי שתבצע הערכת סיכון לפרוייקט. מדובר בחלק חשוב מאד בתהליך בחינת הפרוייקט על ידי משרד החוץ, כיוון שהוא אמור לתת אינדיקציה למשרד לגבי רמת הסיכון של הפרויקט.

למשרד החוץ זה לא הפריע לאמץ את המלצת TransCanada ולבחור בחברת הייעוץ Cardno Entrix לביצוע ההערכה. אם אתם תוהים אם היו ל-TransCanada יחסי עבודה קודמים עם חברת היעוץ הזו, התשובה היא כן (או אולי - בוודאי!). מדובר בחברת ייעוץ מיוסטון שמגדירה בפרסומים שלה את TransCanada כאחד הלקוחות החשובים שלה. בנוסף, TransCanada היתה גם זו ששילמה עבור הערכת הסיכון.

האם מישהו מכם מופתע לגלות שהדוח של Cardno Entrix מצא כי כי לצינור הנפט יהיו השפעות סביבתיות מוגבלות בלבד, אם הוא יופעל בהתאם לחוק? חוות הדעת החיובית הזו היתה אמורה להסיר את המכשול האחרון (להלן: הטיעונים של הנודניקים הירוקים שטוענים שהצינור מסוכן לסביבה) שעמד בפני משרד החוץ והיה נראה שהדרך סלולה לאישור של הצינור שאמור היה להתקבל עד סוף השנה. אבל אז משהו השתבש.

ראשית, הדוח עצמו זכה לביקורת מקצועית רבה מארגונים סביבתיים ומומחים שטענו שיש ליקויים מהותיים בניתוח שהוביל למסקנות לגבי ההשלכות הסביבתיות המוגבלות של הצינור. המשרד להגנת הסביבה האמריקאי לא הוציא חוות דעת לגבי הדוח הסופי, אבל ביקר שתי טיוטות קודמות שלו וטען שהן אינן מספקות. בנוסף, החלה להשמע ביקורת ציבורית לגבי תהליך הבחירה של משרד החוץ בחברת הייעוץ. התשובות של משרד החוץ, שטען כי הוא פעל בהתאם לחוק וכי הוא פיקח על עבודת החברה, נראו כמו תירוץ במקרה הטוב.

כל זה הוביל לכך ש-14 חברי קונגרס דמוקרטים פנו בחודש שעבר במכתב למשנה למפקח הכללי במשרד החוץ וביקשו ממנו לפתוח בחקירה לגבי הטיפול של משרד החוץ בפרשה, כולל מערכת היחסים בין TransCanada וחברת הייעוץ. "על פניו, נראה שיש כאן ניגוד אינטרסים שמעלה מספר שאלות", כתבו חברי הקונגרס במכתב. אני בטוח שהדבר האחרון שמשרד החוץ מעוניין בו הוא לחקור את ההתנהלות שלו בפרשה, אבל כשחברי קונגרס מבקשים באופן רשמי אז קשה להתעלם מכך ובתחילת השבוע הודיע המפקח הכללי כי הוא יחל בחקירה מיוחדת של הטיפול בפרשה בכדי "לקבוע האם הטיפול של משרד החוץ וגורמים אחרים היה בהתאם לחוק ולתקנות".

להזיז את הצינור
עדיין לא ברור מתי החקירה הזו תושלם, אבל נראה כי היא כבר טרפה את הקלפים ומצביעה על כך כי אישור הפרויקט שהיה נראה ודאי למדי הופך לסימן שאלה גדול. ראשית, תאריך היעד להחלטה שהיה במקור סוף השנה יידחה. במקביל, ההחלטה הסופית תעבור ממשרד החוץ לבית הלבן, שם הנשיא אובמה נמצא בין הפטיש הכלכלי והסדן הסביבתי, כולל שורה של תורמים ליברלים שהודיעו שהם לא יתרמו לקמפיין הבחירות שלו בשנה הבאה אם הוא מאשר את הצינור.

בנוסף, בצעד מפתיע הודיע אתמול משרד החוץ כי הוא שוקל תוכנית להזיז את הצינור ממתווה המסלול המקורי שלו, כך שהוא לא יעבור באזורים רגישים מבחינה סביבתית בנברסקה. להודעה הזו, אם אכן תיהפך להחלטה, יש משמעות אחת – דחייה של הפרויקט בלפחות שנתיים כי עכשיו יצטרכו להכין הערכה סביבתית חדשה של המסלול החדש.

זה יאפשר לאובמה להימנע מקבלת החלטה כואבת בנושא, כזו או אחרת, אבל להלכה מדובר בקבירת התוכנית, מה שיקנה לו לא מעט נקודות זכות אצל הארגונים הסביבתיים ושאר מתנגדי התוכנית. בכל מקרה יהיה מעניין לראות איזו חברה ישכור הפעם משרד החוץ בכדי לבצע את הערכת הסיכונים. יש לי תחושה שמשום מה זו לא תהיה Cardno Entrix, אבל בוושינגטון כמו בוושינגטון, אף פעם אי אפשר לדעת. גם אם הכסף הגדול יפסיד בקרב הזה, המלחמה על שלטון תקין עדיין רחוקה מסיום.

כתבות קשורות:
Comments