פעילי הארגון המחופשים לבקבוקים הגיעו למשרדי רשות המים וביקשו להזהיר מפגיעה במי התהום במהלך עבודות הקידוח בשפלת יהודה. "חוסר אחריות משווע", טוענים בארגון. משרד התשתיות: נבדקות ההשלכות לסביבה

גרינפיס נגד ניסוי פצלי השמן בשפלת יהודה: פעילי הארגון הגיעו הבוקר (ב') למשרדי רשות המים בתל אביב ודרשו לדעת האם הרשויות ערוכים להתמודד עם זיהום מי השתייה של ישראל כתוצאה מהקידוחים בשפלת יהודה.

עשרה פעילי גרינפיס, המחופשים לבקבוקים מים ענקיים, הגיעו לבניין רשות המים ודרשו לקבל מיו"ר הרשות את עמדתו בנושא הפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה. הפעילים נתבקשו לצאת מהבניין. פעילי ארגון דרשו לשמוע האם יש בידי הרשות תוכנית חירום עבור תרחיש בו יפגעו מי התהום שלנו.

אתמול (א') הגיש הארגון לוועדה המחוזית לתכנון ובניה חוות דעת בנושא הנזקים הפוטנציאלים שיתכנו למאגר מי התהום כתוצאה מהפרויקט. "מאגר מי התהום הנמצא מתחת לשכבת פצלי השמן הוא אחד ממשאבי הטבע הנדירים שהפרויקט יסכן", טוענים בגרינפיס.

פעילי גרינפיס מול משרדי רשות המים, הבוקר צילום: קובי עמיאל

פצלי השמן, או אבנים ביטומניות כפי שרצוי לקרוא להם בעברית, הם מקור אנרגיה שמכיל חומר אורגני שעדיין לא הגיע למצב נוזלי, קרי נפט. כדי שייווצר נפט דרושים עוד כמה מיליוני שנים של לחץ וטמפרטורה. החומר האורגני עצמו נמצא במצב גולמי מאוד, וכדי להפוך את החומר האורגני לנוזל הנחשק דרושה התערבות אגרסיבית של חימום הסלע. יש שתי דרכים לעשות זאת: הראשונה והמוכרת יותר בעולם היא כרייה. דחפורים מגיעים לאזור שידוע שיש בו מרבצים של פצלי שמן ומתחילים להעמיס את שכבת הסלע הרלוונטית למגרסת ענק.

במקרה של שפלת יהודה מדובר בטכנולוגיה החדשה ("אין סיטו", בתוך האתר) המתבססת על קידוח חורים קטנים יחסית בקרקע על פני שטח של קילומטר רבוע (חורי הקידוח לא מחוררים את כל השטח אלא נמצאים במרווחים), שדרכם מוכנסים לקרקע גופי חימום שמגיעים ל-700 מעלות. הגופים מחממים את הקרקע שבה מצויים פצלי השמן לטמפרטורה של 320 מעלות למשך שנתיים. בתום התהליך החומר הגולמי אמור להפוך לגז, להישאב דרך ראשי קידוח למיכלים ייעודיים, להתקרר ולהפוך לנפט.

גרינפיס לא לבד במאבק. גם באדם טבע ודין טוענים כי הפרויקט עלול לסכן את הסביבה. לטענת אדם טבע ודין, הפרויקט מנוגד להתחייבויות הממשלה לשינוי משק האנרגיה הישראלי לייצור אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית ולהפחתת גזי חממה. בעתירה שהגישו בשנה שעברה לבג"ץ טענו כי אסור היה לקדם את הפרויקט במסגרת חוק הנפט מבלי שנעשתה תוכנית הכוללת שיתוף ציבור ותסקיר השפעה על הסביבה.

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "לחברת IEI הוענק רישיון לבדיקת ההיתכנות/ סקר גיאולוגי (פילוט) של הפקת נפט מפצלי שמן בשפלה. הפיילוט נועד על מנת לבחון את השיטה והשלכותיה בכל ההיבטים ובכלל זה כמובן גם את היבטי ההשפעה על הסביבה. על בעלי ההיתר להצטייד באישורים הנדרשים מכל הגופים הרלוונטיים, ובכלל זה רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, ואין בהיתר כל זכות להפקה מסחרית".

מרשות המים נמסר: "אנו עוקבים מקרוב אחרי קידוחים אלו. הקידוחים ממוקמים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה. לאחר הקדיחה הקידוחים מצונרים עד לעומק, כלומר לא צפויה השפעה על מי התהום. ולמרות זאת אנחנו עוקבים מקרוב אחר הפעילות. עם זאת, למרות המעקב, מאחר ומדובר ביותר מקידוח אחד (שדה של מספר קידוחים) ואזור רגיש הידרולוגית הוספנו ודרשנו ביצוע קידוח ניטור באזור".

לכתבה באתר nrg

המהפך של BP? הצחקתם אותנו

העסק המסריח: צינור הנפט, הילארי קלינטון והיועצים