הפקת נפט מחולות ביטומינים באלברטה גרם לפסולת להגיע לארה"ב; התושבים חוששים אבל האחים קוך מצליחים להתייחס לדטרויט "כמו מזבלה"

מאת ניו יורק טיימס, 19/5/2013

פארק אסמפשן מעניק לתושבי העיר וינזדור בקנדה נופים מרהיבים על גשר אמבסדור וקו הרקיע של דטרויט. לאחרונה הם נהנים ממראה נוסף - הר של חומר שחור בגובה שלוש קומות.

ההר השחור של דטרויט מורכב מהחומר קוקס (coke), תוצר הלוואי הלא אהוב והלא רצוי של הפקת נפט מחולות ביטומנים בקנדה. לא כולם יודעים מה לעשות עם זה, אולי מלבד קוך קרבון, הבעלים.

החברה הנשלטת על ידי צ'רלס ודיוויד קוך הידועים בכינוי האחים קוך, שני תעשיינים עשירים שמימנו תנועות בצד הימני של המפה הפוליטית בארה"ב, מוכרת את הפסולת העתירה בגופרית והעתירה בפחמן בדרך כלל בחו"ל, שם שורפים אותה ומשתמשים בה כדלק.

הקוקס מגיע מבתי זיקוק לאורך הנהר שנמצאים בבעלות חברת מרתון פטרוליום, שנמצאת באזור מאז 1930. אבל רק בנובמבר האחרון החל זיקוק התוצרת מחולות הביטומנים שמניב את הפסולת שנמכרת לאחים קוך.

"הדבר שבאמת, באמת מפריע כאן הוא איך חברות מתייחסות לעיר דטרויט כמו מזבלה", אמרה רשידה טלאייב, חברה בבית הנבחרים של מדינת מישיגן. "אף אחד לא ידע שזה יקרה". כמעט 56% מהפקת הנפט בקנדה מגיע מחולות הספוגים בנפט בצפון אלברטה - יותר מ-3,000 ק"מ צפונה.

תהליך הזיקוק הידוע בשם קוקינג, משחרר את הנפט מהביטומינים בחולות אבל משאיר את תוצר הלוואי המדובר. קנדה מחזיקה במצבורים של 79.8 מיליון טונות של הקוקס. חלק מהפסולת מושלכת בשדות חולות נפט פתוחים באלברטה. וחלק באזור דטרויט.

אבל דטרויט היא לא היחידה. מאמציה של קנדה למכור יותר מוצרים מהשדות לארה"ב הביאו יותר קוקינג לבתי הזיקוק בארה"ב ויצרו יותר פסולת במדינה. בדטרויט בינתיים, חוששים התושבים משני גדות הנהר כי הר הקוקס הוא איום סביבתי.