בלי השמש: ממשלת בריטניה נגד אנרגיה סולארית

נשלח 12 בפבר׳ 2011, 21:34 על ידי Sustainability Org

באפריל 2010 יצאה לדרך בבריטניה תוכנית לעידוד התקנת מערכות אנרגיה סולארית. התוכנית כל כך הצליחה, שעכשיו הממשלה מתכננת לבטל אותה. המשבר הכלכלי יאלץ את הממלכה לצמצם באופן משמעותי את יעדי האנרגיה החדשה שהציבה לעצמה? עסק ירוק

רז גודלניק | 10/2/2011 16:15
תגיות: אנגליה (סביבה), אנרגיה סולארית

שוק האנרגיה הסולארית כבר ראה שבועות מוצלחים מאלו. בוושינגטון הודיעה ועדת ההקצבות בקונגרס שהיא רוצה לחתוך 900 מיליון דולר מתקציב הממשל למימון אנרגיה נקייה ב-2011, שאמור לכלול קפיצת מדרגה משמעותית בתקצוב אנרגיה סולארית. יום קודם לכן פרסם סניל גופטה ממורגן סטנלי תחזית הצופה ששוק האנרגיה הסולארית יתכווץ השנה ב-12%, בין היתר לאור האטה צפויה באיטליה ובגרמניה, אשר היוו 65% מכלל השוק העולמי ב-2010 וצפויות להתכווץ השנה בשליש בגלל קצב גידול מהיר מדי יחסית לקיבולת של השווקים הללו.

חווה סולארית במנצ'סטר. השוק יפגע?
חווה סולארית במנצ'סטר. השוק יפגע? צילום: איי-פי

אולם אחת ההתפתחויות המעניינות ארעה השבוע דווקא בבריטניה, שם הודיע ביום שני שר האנרגיה כי הממשלה שוקלת לקצץ בתוכנית התמיכה שלה להתקנות פאנלים סולריים. הבעיה מתברר הינה לא שהתוכנית אינה מצליחה, אלא דווקא שהיא מצליחה יותר מדי. מצדדי הקיצוצים טוענים שלא לילד הזה פיללנו ושחברות אנרגיה וגורמים מסחריים גוזרים כאן קופון יפה על חשבון משלם המיסים הבריטי במקום שזה יהנה מהתוכנית. מנגד, המתנגדים לקיצוץ טוענים שהוא ינחית מכת מוות על שוק האנרגיה הסולארית בבריטניה שהוא עדיין בשלבי התפתחות מוקדמים ועוד לא יכול לעמוד על הרגליים ללא תמיכה ממשלתית. על הסערה הסולארית בממלכה בכתבה הבאה.

מה נחשב פרוייקט סולארי מסחרי בהיקף גדול?

בעין הסערה עומד תעריף ההזנה (feed in tariff), שהוא למעשה מנגנון סובסידיה ממשלתית לעידוד השימוש באנרגיה נקייה ומזכה את יצרן האנרגיה הסולארית במחיר גבוה עבור כל קוט"ש שהוא מייצר. המנגנון הזה אמור לסייע להקטין את תקופת ההחזר על ההשקעה הראשונית במערכת הסולארית ולהפוך את האנרגיה הסולארית לתחרותית ואטרקטיבית יותר למול מקורות חשמל קונבנציונלים.

תוכנית התמיכה הבריטית יצאה לדרך באפריל 2010 במטרה לעודד התקנות של מערכות אנרגיה נקייה, כולל אנרגיה סולארית, ולסייע לבריטניה לעמוד ביעד שהציבה לעצמה – אספקת 15% מכלל צריכת האנרגיה ממקורות מתחדשים עד שנת 2020. התוכנית תוקצבה בלמעלה מחצי מיליארד דולר שהיו אמורים להספיק עד שנת 2014.

מה שאף אחד לא צפה משום מה היה שהתוכנית תהיה יותר מדי אטרקטיבית, או לפחות מספיק בכדי למשוך את תשומת ליבם של גורמים מסחריים ואחרים שחשבו שהתוכנית יכולה להוות בסיס כלכלי להקמת חוות סולאריות. שר האנרגיה הבריטי, כריס הון, הסביר כי "התקנות סולאריות בקנה מידה גדול לא היו צפויות בתוכנית תעריפי ההזנה שירשנו (מממשלת הלייבור, ר.ג.) ואני מודאג שזה אומר שיש כאן פוטנציאל להעברת הכסף שנועד לאנשים שרוצים לייצר את החשמל הירוק שלהם לידי פרוייקטים סולארים מסחריים בהיקף גדול".

השאלה הראשונה שעלתה היא מה נחשב פרוייקט סולארי מסחרי בהיקף גדול. למרות שבמקור תעריפי ההזנה הוגבלו לפרוייקטים של עד 5 מגה-וואט, הממשלה הבריטית חושבת שהמגבלה צריכה להיות הרבה יותר נמוכה וכרגע מדובר על שינויים בסובסידיות לפרוייקטים של 50 קילו-וואט ומעלה. וזה ממש לא הרבה - 50 קילו-וואט, מסביר אנדרו לי, מנהל SharSolar UK, יספיקו לצריכת החשמל של 12 בתים והמגבלה הזו לא תאפשר לבצע התקנות בכנסיות, בנייה ציבורית, בתי ספר ומוסדות אחרים.

העיקר שזה משרת את המטרה

לפי נתונים של משרד האנרגיה הבריטי נהנים עד כה מתעריפי ההזנה 22,500 פרוייקטים ברחבי הממלכה שמספקים ביחד כ-80 מגה וואט חשמל, כאשר מחצית מגיעה מפרוייקטים של אנרגיה סולארית. רק לשם קבלת פרופורציה, סך הכל החשמל המגיע מיצרנים הנהנים מתעריפי ההזנה מספק כ-0.1% מסך צריכת החשמל של הבריטים. הנתונים לגבי היצרנים שנהנים מתעריפי ההזנה לא כוללים חלוקה לפרוייקטים של עד ומעל 50 קילו-וואט, כך שקשה לדעת מה החלק היחסי של "התקנות מסחריות" בסך השימוש בתעריפים. בכל מקרה צריך לזכור שגם אם מדובר בהתקנות גדולות יחסית לא תמיד מדובר בגופים מסחריים גרידא.

לדוגמה, מועצת מחוז קורנוול השקיעה 140 מיליון פאונד בהקמה של חווה סולארית שתספק 5 מגה-וואט חשמל (התקרה המקורית של התוכנית). לטענת המועצה, יותר מ-60 חברות מקומיות וזרות כבר הביעו עניין בפיתוח חוות דומות במחוז. הממשלה הבריטית אולי לא חשבה בכיוון הזה כשיצרה את תוכנית הסובסידיות, אבל במועצה לא מבינים מה הבעיה כאן. "זה מעלה את השאלה מה המטרה של תעריף ההזנה", הסביר אדריאן לי, מנהל תכנון במועצה לגרדיאן הבריטי. "עבורי, המטרה (של תעריף ההזנה) הינה לפתח תעשיית אנרגיה סולארית, לקדם פיתוח תשתית של אנרגיה מתחדשת ולעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת. במונחי פאנלים סולאריים, אני לא חושב שאתה יכול להסתמך על גגות בתים כיוון שקצב ההתקנות, למרות שהינו ראוי לשבח, לא מספיק לשם כך בכל הכנות".

טיעונים נוספים שמשמיעם המתנגדים לתוכנית הקיצוצים של הממשלה הינם ששוק שמסתמך רק על התקנות קטנות יקטין את הביקושים לפאנלים סולאריים ויפגע ביצרניות בריטיות, ובנוסף, כפי שמסביר רומן וובר, מנהל תחום אנרגיות מתחדשות בדלויט , התקנות גדולות פשוט משרתות טוב יותר את הצרכים של בריטניה, כיוון שהן יכולות לספק תוצאות טובות יותר במונחי עלות-תועלת. "למה זה משנה אם זה פרוייקט מסחרי בניגוד לפרוייקט ביתי בו אנשים שמים פאנלים סולאריים על הגג", הוא שאל והוסיף כי "כל עוד אנרגיה נקייה מיוצרת בתמיכת תוכנית תעריפי ההזנה – זה כל מה שמשנה".

המשבר מחייב קיצוץ כואב

בריטניה אינה המדינה הראשונה שמתמודדת עם אטרקטיביות יתר של תוכניות סובסידיה לאנרגיה נקייה, ותוכניות קיצוצים דומות בתעריפי ההזנה כבר הוצאו לפועל במספר מדינות (גרמניה, צרפת) או עומדות על הפרק באחרות (איטליה). ההבדל העיקרי הינו שבריטנה להבדיל ממדינות אחרות היא שוק מתפתח וקטן יחסית בתחום האנרגיה הסולארית, מה שמעלה שאלות לגבי מידת הנזק הפוטנציאלי של תוכנית קיצוצים כזו. "זה קצת מדאיג שיש לנו כמות קטנה של מגה-וואט (מאנרגיה סולארית) בבריטניה ואנחנו כבר בוחנים את תוכנית תעריפי ההזנה שלנו", הסביר בן וורן מארנסט אנד יאנג.

הבעיה של הממשלה הבריטית, כמו גם של ממשלות אחרות באירופה היא שהן נתונות במשבר תקציבי וזה מחייב קיצוצים כואבים בתחומים רגישים כמו חינוך ופנסיה, כך שגם תחום האנרגיה הנקייה לא יכול להימלט מכך. על אחת כמה וכמה כשמדובר בהתקנות גדולות יחסית, שלהבדיל מהתקנות ביתיות אינן פופולריות מבחינה פוליטית ולא נחשבות לכאלו שמייצרות עבודות מקומיות ונחשבות כמי שמייצרות בעיקר רווחים למשקיעים פרטיים.

הניסיון ממדינות אירופאיות אחרות מלמד שתוכניות תעריפי הזנה אטרקטיביות עם הרבה רצון טוב, אבל מינימום תכנון ותשומת לב, יכולות ליצור בעיות בשני מישורים – תקציבי ואופרטיבי. באיטליה, לדוגמה, יש כמה עשרות אלפים של בקשות להתקנות בסדר גודל כולל של 4 ג'יגה-וואט שמבקשות להינות מתוכנית תעריפי ההזנה האיטלקית ואם יאושרו ייצרו חבות תקציבית של כ-60 מיליארד דולר.

בנוסף, על פי האנליסט סוניל גופטה ממורגן סטנלי, השוק האיטלקי יכול לתמוך בקצב התקנות שנתי של כ-3 ג'יגה-וואט בלבד, כשהביקוש להתקנות שהוא ראה מולו היה גבוה ב-50 אחוז. אין פלא לכן שהשוק האיטלקי צפוי להתכווץ השנה בשליש במקביל לשינויים צפויים במדיניות תעריפי ההזנה האיטלקית.

הגנה על האזרח הקטן?
הניסיון למצוא שיווי משקל כלכלי נאות שמחד יענה על צרכים תקציביים ומאידך ייתן ביטוי לרצון להגדיל את כמות האנרגיה שמגיעה ממקורות נקיים משותף כאמור למדינות רבות, אבל בבריטניה החשש של גורמים רבים הוא שהשינויים הצפויים עלולים לפגוע ביצירת מסה קריטית של אנרגיה נקייה שבלעדיה לאף משק אין סיכוי לעבור שינוי של ממש מבחינת מקורות האנרגיה שלו. כמובן שחלק מהגורמים הללו אינטרסנטיים ורוצים לגזור קופון מהתהליך, אבל השאלה היא אם זה בכלל בעייתי כשמדובר בתהליכים כלכליים בשוק חופשי.

כך או אחרת, נוצר מצב אבסורדי משהו בו הממשלה השמרנית בבריטניה מנסה למצב את המהלך שלה כהגנה על האזרח הקטן, למרות שבמקביל היא עומדת לפגוע בו על ימין ועל שמאל בכל תוכניות הקיצוצים האחרות שלה, ומולה מתייצבות חברות האנרגיה הסולארית, שאף מאיימות לתבוע את הממשלה אם היא תממש את תוכנית הקיצוצים בתעריף ההזנה. התוכנית, סביר להניח, תקרום בסוף עור וגידים ויהיה מעניין לראות אם אכן החששות לפגיעה בהתפתחות המשק הסולארי בממלכה אכן יתאמתו או שיתברר שהממלכה מסתדרת לא רע גם בלי התמיכה של תעריף הזנה לכולם.

לכתבה באתר nrg
Comments