בימים אלה בוחנת ועדת המכרזים הבין-משרדית את הצעת חברת האנרגיה הסולארית ברייטסורס אנרג'י האמריקאית-ישראלית, להקים תחנת כוח תרמו-סולארית באתר אשלים שבנגב, בהיקף של כ-600 מיליון דולר. הוועדה הודיעה לברייטסורס כי תעריף מכירת החשמל שבו תנקוב בהצעתה לא יעלה על 79 אגורות לקוט"ש. ואולם ביום שני השבוע, הודיעה רשות החשמל כי בכוונתה להפחית ב-40% את תעריף החשמל שתבטיח ליתר יזמי השדות הסולאריים במשק, שלא יקימו אותם במסגרת מכרז, ותקנה מהם את החשמל שייצרו באנרגית השמש ב-65 אגורות לקוט"ש בלבד.
"המדינה אולי רוצה לקבוע תעריף של 65 אגורות, אבל עדיין לא בנתה תחנה סולארית ב65- אגורות", מעיר ישראל קרויזר, סמנכ"ל ברייטסורס אנרג'י (הנדסה ומו"פ) ומנכ"ל ברייטסורס בישראל, בראיון ל-TheMarker.
ובכל זאת, לאור ההודעה, יש הצדקה כלכלית למכרז אשלים?
"השאלה הזו היתה לגיטימית לפני ארבע-חמש שנים, כשהתהליך החל. כיום המדינה מחויבת לו, אנשים השקיעו מיליוני דולרים - ומכרז זה לא שבשבת. לא לגיטימי לשאול את השאלה הזו לגבי תחנות שכבר פועלות. כפי שאנשים פרטיים מחויבים להחלטות שלהם - כך גם המדינה מחויבת".
ואם ההצעה שלכם תיפסל?
"אם המכרז ייפול בגלל שמישהו שינה את דעתו, זו תהיה פגיעה קשה מאוד ביושרה של המדינה. האפשרות שזה יקרה לא סבירה. אם בכל זאת היא תתממש, ברייטסורס ישראל תיחלש, אבל לא נעלם ולא נעזוב את ישראל. אנו פה לא בגלל מכרז אשלים, אלא כי נולדנו פה והמדינה חשובה לנו".
הסיבה להודעת רשות החשמל נעוצה בצלילה בעולם של מחירי הפאנלים הפוטו-וולטאים (P.V - המרה ישירה של קרני השמש לחשמל), כשהתחזית היא שמחירם יצנח בעוד 50% עד סוף העשור. ואולם התעריף שמבטיחה רשות החשמל לא נוגע רק למתקני P.V, אלא גם למתקנים סולאריים בטכנולוגיה הוותיקה יותר - התרמו-סולארית - שנעקפה בשנים האחרונות בידי ה-P.V באטרקטיביות שלה, ונהפכה ליקרה יותר.
כך, בעוד שברייטסורס הגישה תחילה הצעה להקמת תחנה בהספק של 120 מגה ואט תמורת 1.15 שקל לקוט"ש - ונדרשה להפחית במחיר שנקבה, הסתיים באחרונה מכרז מקביל שנוהל להקמת שדה של 30 מגה-ואט בלבד בסמוך, אך בטכנולוגיית P.V. במכרז זה זכתה קבוצת סאן ישראל, שהציעה תעריף מכירה של 54 אגורות לקוט"ש בלבד.
"זה שה-P.V מוביל את הענף בשנתיים-שלוש האחרונות, לא אומר שלא צריך להקים את התחנה שלנו" משיב קרויזר. "אני מסכים שכיום אפשר להקים שדה P.V יותר בזול מאשר תחנה תרמו-סולארית באשלים. אבל זה שאני בעיצומו של תהליך, ושה-P.V כרגע משיג אותי, זה לא אומר שבסוף התהליך זה גם יהיה כך".
בינתיים, למה הציבור צריך לסבסד במאות מיליוני שקלים תחנה יקרה יותר?
"איכות הסביבה זה סובסידיה? מדובר במחיר קטן יחסית שצריך להשקיע כדי לתת לטכנולוגיה לרוץ. הרבה פעמים מדינה מקימה את הפרויקט הראשון, והוא לא חייב להיות האולטימטיבי. אני מאמין שאפשר להקים 1,000 מגה-ואט בישראל בטכנולוגיה שלנו, והתחנה באשלים תהיה הבסיס להחלטת היזם והמדינה מה התחנה הנכונה למשק. רק לנו הרי יכול להיות יתרון על ה-P.V, בעיקר בגלל שיא הביקושים לחשמל בחורף - מאחר שה-P.V לא נותן להם תשובה (מבוסס שמש בלבד, בלי גיבוי, א"ט).
"מעבר לזה, לטכנולוגיה התרמו-סולארית יש ערך מוסף בגיוון המקורות, בהישענות על מרכיבים מקומיים ובחיזוק טכנולוגיה ישראלית - בניגוד ל-P.V, שמחזקת את הטכנולוגיה הסינית".
"העיתונות לא היתה מרשה מכרז לשניים"
מכרז אשלים הבינלאומי שפורסם עוד במאי 2008 נתקל בקשיים רבים, ננטש ועמד על סף ביטול - עד שבסופו של תהליך, נותרו בו שתי הצעות יחידות: שיכון ובינוי, שביחד עם סימנס הציעה להקים תחנה בחלקה A שבמתחם - ונמצאת עדיין בדיונים לאישור הצעתה מול המדינה; וברייטסורס, שניגשה עם קונצרן אלסטום הצרפתי לחלקה B (כ-3,100 דונם).
למרות העיכובים הממושכים בהליך המכרזי, ואולי בגלל שהצעתו הסופית במכרז עומדת כיום להכרעה, מפתיע קרויזר בדברים מפויסים כלפי התנהלות המדינה במכרז: "הביורוקרטיה בישראל היא מהקלות בעולם המערבי", הוא מפתיע. "אין לי שום תלונה ביורוקרטית לאף גורם במדינה. קיבלתי את כל מה שרציתי. האנשים כאן חכמים מאוד. כשאתה רוצה לדפוק אותם - הם מבינים זאת, אבל הם רוצים לעזור אם אתה פועל נכון. הרישוי באשלים הוא לתפארת. המדינה הבינה את הצרכים של היזמות, והיתה גמישה כשהיה צריך".
אם אתה מסכים להפחתה שהורתה לכם המדינה בתעריף (30%), למה הגשתם מלכחילה הצעה יקרה?
"גם לנו לקח זמן להבין את כל הפרמטרים. הבאנו חברה זרה, אלסטום, שנדרשה ללמוד את כל המהלכים. הצלחנו ללמוד את המערכות טוב יותר, ולנטרל את הסיכונים המסחריים. כמו שלמדינה לוקח זמן ללמוד, גם לנו לקח זמן".
בתחילת הדרך חשבת שזה ייקח יותר מארבע שנים?
"אם תשאל אנשים בברייטסורס מה היתה התחזית שלי למכרז אשלים לפני חמש שנים, תגלה שהיא בערך מה שקרה בפועל. אתה לא יכול לצפות מגוף כמו ממשלה לצאת במכרז על משהו שהוא לא מכיר, בתחום שאין בו הרבה מכרזים, ולצפות שזה יילך מהר. לזכותם ייאמר שהיתה להם דוגמה טובה במכרזי ההתפלה - שם בנו מכרז לתפארת, ניסו להתאים אותו לסולארי, ולקח להם זמן להבין את הדברים שצריכים התאמה. אף פעם לא התלוננו, ולא היה דבר שלא יכולתי להבין במה שהוועדה מבקשת ממני. פה ושם היו ויכוחים, אבל יצאתי מנקודת הנחה שהם רוצים לקיים את המכרז. אני לא רואה סיבה שלא נחתום לפני החגים".
למה לדעתך נותרו רק שתי מתמודדות במכרז?
"אמרתי מראש שזה יקרה. חברה זרה לא יכולה להיכנס למכרזי אנרגיה גדולים בלי לראות שוק פוטנציאלי גדול, ומבלי להיות בעלת מומחיות ייחודית בטכנולוגיה. בהתחשב בכך שהטכנולוגיה הומצאה בעצם בישראל וכמות המומחים פה גדולה, הסיכוי של החברות האחרות להתמודד אתנו או עם חברת סולל, לא היה קיים. גם אני לא הייתי הולך לספרד ומתמודד מול אבנגואה. הצעתי לאוצר ביום הראשון שיהיו שני אתרים ושני מתמודדים. אבל אין לי טענות כלפיהם, כי הציבור והעיתונות לא היו נותנים לדבר כזה לקרות. כדי להגיע לתוצאה, צריך היה לעבור את כל התהליך הזה".
"צר לי על סולל"
קרויזר ושותפו לדרך, ארנולד גולדמן, הם נושאי הדגל של הטכנולוגיה התרמו-סולארית. השניים היו ממקימי לוז, החברה הראשונה בעולם שהקימה תחנת כוח סולארית, אך נקלעה לקשיים בעקבות צלילת מחירי הנפט שבהם התחרתה, והפסקת הסובסידיה האמריקאית. והנה, בחלוף 20 שנה, נתקל גם הפיתוח החדש של ברייטסורס - טכנולוגיית המגדל - בתחרות שעשויה לאיים על עתידו.
בטכנולוגיית המגדל יש למעשה שדה מראות שמרכזות את קרני השמש לדוד מים שבקצה מגדל. שם, בטמפרטורה של כ-550 מעלות צלזיוס, נוצר קיטור שמסובב טורבינה להפקת חשמל. "מאמצע שנות ה-90 נכנסו ל-P.V השקעות בהיקף כפול משלנו, ולכן הטכנולוגיה הזו הצליחה לעשות את הקפיצה מהר יותר. אבל אף אחד לא יודע לאן שוק ה-P.V יגיע. אם הוא יתייצב באזור ה-2 דולרים לוואט מותקן, אנחנו נתייצב בתוך שנתיים-שלוש על 4 דולרים לוואט, שזה המחיר המקביל - בזכות יכולת האחסון שאנו יכולים לתת. בסופו של דבר, נתחרה עם ה-P.V וניתן מוצר טוב יותר משלהם".
קרויזר מודה שהופתע מהצניחה במחירי ה-P.V, אך טוען כי בטווח הארוך העולם הסולארי יהיה תרמי. הסיבה לכך, לדבריו, נעוצה בכך שאת המערכת של ברייטסורס ניתן לגבות באמצעות דלקים קונוונציונליים. כשהמגדל מושבת, בלילה או כשמעונן, ניתן להפעיל את הטורבינה באמצעות קיטור שמוסק בסולר או בגז, המגבה את המערכת הסולארית - בניגוד למערכות ה-P.V, שדורשות בניית תחנות כוח קונוונציונליות כגיבוי. בנוסף, הוא טוען, למערכות התרמיות ניתן להתקין מערכות כימיות לאגירת חום. "צריך להפריד בין עולם שבו אתה אחראי לאחוזים בודדים ברשת, לבין עולם שאתה חלק משמעותי ממנו", רומז קרויזר לעתיד התעשייה. "אם אתה שחקן של כמה עשרות מגה-ואטים, מנהל המערכת לא מרגיש בך. אבל במדינות שמעוניינות לראות את עצמן נעזרות באנרגיית השמש באחוזים גבוהים יותר ברשת, ה-P.V ידרוש גיבוי. בתחנות גדולות, נוכל להתחרות גם באנרגיה טהורה מ-P.V".
עם זאת, נראה שהשוק עדיין לא השתכנע בחזון של קרויזר. חברת סולל, שנולדה מחורבות לוז, נקלעה לקשיים שנתיים לאחר שנרכשה בידי סימנס העולמית ב-420 מיליון דולר. רכישתה בוצעה מעט לפני תחילת הצניחה במחירי הפאנלים הפוטו-וולטאיים, שגררה נטישה של התחום התרמו-סולארי, ואף המרת מכרזים לתחנות כוח תרמו-סולאריות ב-P.V.
"צר לי על סולל, לבי כואב על זה", אומר קרויזר, אך טוען כי אינו חושש שיגיע למצבה. "הטכנולוגיה של סולל (שקתות, א"ט) בנתה עצמה בזכות התעריף המטורף שהעניקה ספרד ליזמים, אבל הטכנולוגיה היתה כבר בסוף דרכה. סימנס לא זיהו את זה, כי לא היתה להם היכולת המקצועיות. אנחנו החלטנו לנטוש את הטכנולוגיה הזו לפני חמש-שש שנים, וכיום מסתבר שצדקנו", טוען קרויזר.
למרות דבריו, גם מצב הטכנולוגיות החדשות בענף לא מלהיב. באפריל ביטלה ברייטסורס הנפקה שתוכננה בארה"ב, לאור הביקוש הנמוך. "החברה שלנו עדיין בשלה, וכיוון שהשוק הסולארי נהפך למסוכן בשנה וחצי האחרונות - לא יכולנו להנפיק חברה לא בשלה מאוד בסקטור שהוא במצב לא טוב", מסביר קרויזר. "זו פאדיחה, אבל לא כל כך נוראה. אם הפיילוט של המגדל לא היה מצליח, זו היתה מבחינתי פאדיחה גדולה יותר. אנו מבינים היטב את השוק, נכון שלא הכל בידינו, אבל אנחנו מסתכלים לטווח ארוך. בתחום האנרגיה חושבים ל-20-30 שנה, ולטווח זה צריכות גם החברות להסתכל".
לכתבה בדהמרקר