בראייה לאומית, יש יתרון למחיר חשמל גבוה

נשלח 4 בדצמ׳ 2011, 5:16 על ידי Sustainability Org

תעריף החשמל צריך להיות מדורג - כדי להקל בעומס על הרשת מחד, ולא לפגוע בשכבות החלשות מאידך

מאת שחר דולב, 1/12/2011
 

בעיצומו של מאבק האוהלים הודיעה רשות החשמל כי מחירי החשמל לצרכנים צפויים לעלות. הגורם היה השימוש המסיבי שעשתה חברת החשמל בסולר לייצור חשמל, כתחליף לגז הטבעי, לאחר הפיצוצים במצרים שעצרו את הזרמת הגז. החשמל הינו מוצר יסוד הנדרש לכל משק בית וייקורו היה מטיל עומס כלכלי נוסף על השכבות הנמוכות ומעמד הביניים, ובייחוד כשהסתבר שהמחיר הגבוה מקורו במיסוי המוטל על הסולר. במהלך מהיר הוקטנו המיסים והתעריף עלה אך במעט.

אולם, באחרונה נתבשרנו כי תעריף החשמל צפוי לעלות שוב, הפעם עקב העלייה העולמית במחירי הפחם. נשאלת השאלה - האם על הממשלה לפעול למען ביטול העלייה הצפויה, ואם כן, כיצד?

בראייה רחבה, לשימוש בחשמל השפעות שליליות רבות - מהגזים והחלקיקים הרעילים הנפלטים בתהליך ייצור החשמל, הפוגעים בבריאות האזרחים, בתשתיות ומבנים, ובגידולים חקלאיים; דרך גזי החממה המאיצים את ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים; ועד לפרישת התשתיות הנדרשת לייצור והולכת החשמל. ואכן, מי היה רוצה תחנת כוח או קו מתח עליון ליד ביתו? מכאן שיש חשיבות גדולה לשימוש מושכל ויעיל בחשמל למניעת בזבוז, ואין כתעריף חשמל גבוה ליצור מודעות וייעול בשימוש. ניתן ללמוד על כוחו של התעריף בדיון הציבורי שנערך בקיץ 2009 על היטל הבצורת - כזכור, צריכת המים של משקי הבית בישראל ירדה בעקבות ההכרזה על התעריף ב-18% - וזאת עוד לפני ששולם השקל הראשון במסגרת ההיטל.

מכאן, שבראייה לאומית יש יתרון דווקא למחיר חשמל גבוה - אמנם הוא פוגע בתחרותיות התעשייה הישראלית, אך זו נהנית כיום ממחיר חשמל נמוך מרוב מתחרותיה. אך נשאלת השאלה, האם תעריף גבוה לא יטיל על השכבות החלשות עומס כלכלי מיותר, שיעלה עוד יותר את יוקר המחיה בישראל, שכפי שפורסם לאחרונה, הוא מהגבוהים בעולם המערבי? לבעיה זו יש פתרון שהוא גם חברתי וגם סביבתי - תעריף חשמל מדורג. כפי שבחשבון המים ישנו תעריף נמוך ל-14 מ"ק הראשונים בחודש, ולאחר מכן תעריף גבוה יותר, כך ניתן בחשמל לדרג את התעריף ו-700 הקוט"ש הראשונים בכל חודש (הצריכה החודשית הממוצעת למשק בית בשראל עומדת על 630 קוט"ש) יימכרו בתעריף נמוך, וכל קוט"ש נוסף יימכר בתעריף גבוה יותר. כמובן, שבדומה לתעריף המים, מדרגת הצריכה הנמוכה תעודכן בהתאם לדיווח על מספר הנפשות בבית.

לתעריף כזה יש יתרונות רבים: ראשית, הוא מסיר את העומס מהמשפחות מועטות היכולת - אלו בדרך כלל צורכות פחות מהממוצע ולכן ישלמו על פי מדרגת התעריף הנמוכה. מודל מדורג כזה משקף את העובדה שצרכני החשמל הכבדים מטילים עומס מיותר על הרשת וגורמים בכך להקמת תשתיות עודפות, העולות למדינה בכסף רב ובבריאות האזרחים. כך, הצרכנים הכבדים ישלמו תעריף מוגדל שישקף את העלויות החיצוניות הגבוהות שהם משיתים על החברה. ישנו גם סיכוי שהתעריף הגבוה ישכנע צרכנים אלו להתייעל ולצמצם את הצריכה העודפת. מעבר לכל אלו, יש במודל התעריף המדורג מסר ברור לציבור - עד למדרגה של 700 קוט"ש בחודש הצריכה היא נורמטיבית, מעבר לכך זהו בזבוז הפוגע בכולנו.

מבחינה ישומית ניתן להפעיל תעריף מדורג באופן מיידי. חברת החשמל יודעת כמה קוט"ש צורך כל משק בית והיא יכולה לחייב את העלות על פי המדרגות שיוגדרו, ועם היטל הבצורת במים עודכנו מאגרי הנתונים אודות מספר הנפשות למשק בית. כך, ניתן לפתור את הצורך הנוכחי להעלאת מחיר החשמל על ידי העלאה מדורגת שתהווה פיתרון סביבתי, חברתי וכלכלי כאחד.

הכותב הוא מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה.

 
Comments