למרבה הצער - הפחם הוא דלק העתיד

נשלח 23 במאי 2014, 12:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 במאי 2014, 12:43 ]

הוא מטונף, מסוכן ומזיק, אבל גם זול וקל לכרייה. לכן, הפחם מציע למדינות עניות את ההזדמנות הטובה ביותר להתעשר
 ולמדינות מתפתחות - להוזיל את עלויות האנרגיה ■ העולם מחפש אלטרנטיבות, אך בינתיים הפחם ימשיך לזהם את האוויר

אקונומיסט, 14/5/2014

מה עוד אפשר לבקש מדלק? הוא זול, וקל להפיק, לשנע ולשרוף אותו. הוא קיים בשפע - עתודות מוכחות שמספיקות ל–109 שנות צריכה, לדברי חברת האנרגיה הבריטית BP. העתודות האלה נמצאות בעיקר במקומות יציבים פוליטית, יש מגוון חברות אמינות שמוכרות אותו, כמו BHP ביליטון האנגלו־אוסטרלית, גלנקור האנגלו־שווייצית ופיבודי אנרג'י וארץ' קואל האמריקאיות.

דלקים אחרים סובלים מהתערבות המדינה ומקרטלים, אך בתעשייה הזאת הצרכנים - בחימום, יצירת אנרגיה ובחקר המתכות (מטלורגיה) - הם האחראים, ומשאירים את המחירים נמוכים. בדיוק כפי שדלק הפלא הזה היה בעבר מנוע המהפכה התעשייתית, הוא מציע כיום למדינות העניות את ההזדמנות הטובה ביותר להתעשר. מהו חומר הדלק המשובח הזה? פחם.

טיעונים מסוג זה הם הבסיס למסע יחסי הציבור החדש של פיבודי, חברת הפחם הפרטית הגדולה בעולם (שבניגוד לחלק ממתחרותיה היא רווחית, הודות למכרות בעלות נמוכה באוסטרליה). הפחם באמת היה ברכה, אלמלא היתה בעיה קטנה: הוא מלוכלך באופן הרסני. הכרייה, התעבורה, האחסון והשריפה כרוכים בהרבה בלגאן, וגם בלא מעט סכנה. הכורים במכרות העמוקים עובדים בתנאים מטונפים ומסוכנים. ואולם כרייה במכרה פתוח, שהיא כיום המקור לרוב הפחם בעולם, שוחקת את רובד הקרקע העליון ובולעת את המים. בנוסף, שינוע הפחם יוצר שורה של בעיות סביבתיות.

החיפוש אחר 
שוקי יצוא חדשים

דליפת פחם בלואיזיאנה. בעיות אקלימיות לא מפחיתות את הביקוש לפחם
דליפת פחם בלואיזיאנה. בעיות אקלימיות לא מפחיתות את הביקוש לפחם
צילום: AP

העלייה בפליטות הגזים הרעילים כתוצאה מצריכת הפחם מאיימת לטגן את כדור הארץ. הפחמן הדו־חמצני הופך את האוקיינוסים לחומצתיים; שריפת הפחם מייצרת את דו־תחמוצת הגופרית, שגורמת לבניינים להתפורר ופוגעת בבריאות האנשים בשל חומרים רעילים אחרים שמשתחררים. למעשה, תחנות כוח הפועלות על פחם פולטות יותר חומרים רדיואקטיביים מתחנות כוח גרעיניות, והן משחררות חלקיקים קטלניים. בחישוב לפי יחידות, תחנות הכוח מבוססות פחם גורמות ליותר מקרי מוות מאשר הגרעיניות, ואפילו יותר מאלה שפועלות על בסיס נפט.

אבל גם עוני הורג אנשים, וצמיחה אטית עלולה לעלות לפוליטיקאים במשרותיהם. שני עשורים של חששות בנוגע לאיכות הסביבה לא הכבידו מאוד על תעשיית הפחם העולמית. חלק מהחברות מנסות לצאת ממנה: בארה"ב חברת קונסול אנרג'י מוכרת כיום חמישה מכרות בווירג'יניה המערבית כדי להתרכז בגז המופק מפצלים. חברות ענק אחרות ששורפות פחם, כמו אמריקן אלקטריק פאואר ודיוק אנרג'י, סוגרות מפעלים לשריפת פחם.

אבל למרות ההתעוררות של פצלי השמן, מנהל המידע הפדרלי בתחום האנרגיה צופה כי עד 2040 ארה"ב עדיין תייצר 32% מהחשמל שלה מפחם (לעומת כמעט 42% כיום). סוכנות האנרגיה הבינלאומית אפילו צפתה שאם לא יחולו שינויים במדיניות, הפחם יתחרה ב–2017 בנפט בחשיבותו לתעשייה. כשמדינות מתעשרות הן מתחילות לחפש חלופות - סין מנסה לרסן את הצריכה הגואה שלה. אבל אחרות, כמו הודו ואפריקה, עדיין צפויות למלא את החלל.

בום הגז של ארה"ב עודד את חברות כריית הפחם שלה לחפש שוקי יצוא חדשים, וגרם לצניחת המחירים בשווקים העולמיים. כל עוד הצרכנים לא משלמים על תופעות הלוואי הנוראות של הפחם, הדברים האלה הופכים אותו לזול מאוד.

תחנת כוח המופעלת בפחם בדאטונג שבסין. הפחם יתחרה ב—2017 מול הנפט בחשיבותו לעולם
תחנת כוח המופעלת בפחם בדאטונג שבסין. הפחם יתחרה ב—2017 מול הנפט בחשיבותו לעולם
צילום: REUTERS

בגרמניה, חשמל המופק מפחם עולה כיום מחצית ממחירו של חשמל המופק מתחנות כוח מבוססות גז. זהו פרדוקס שהפחם משגשג במדינה שבמובנים אחרים היא הירוקה ביותר באירופה. ייצור האנרגיה מפחם חום (ליגניט) הוא כיום 162 מיליארד קוט"ש, הרמה הגבוהה ביותר מאז ימיה של מזרח גרמניה התשושה.

גם יפן פונה לפחם לאחר אסון הכור הגרעיני בפוקושימה. ב–11 באפריל אישרה הממשלה תוכנית אנרגיה חדשה שמחזקת את מעמדו כמקור אנרגיה לטווח הארוך.

הבעיות של חברות הפחם הגדולות

חברות הפחם הבינלאומיות עומדות בפני שתי בעיות. האחת היא שממשלות עשויות לבסוף להטיל קנסות, מכסים והגבלות על המוצר המטונף שלהן. השנייה היא הבועה העולמית. מחירי הפחם התרמי (הסוג המשמש לאנרגיה וחימום) הם 80–85 דולר לטונה, מה שבקושי מכסה את עלות ההון. חלק מהיצרניות האוסטרליות אפילו כורות בהפסד, לאחר שחתמו על חוזי הובלה עם חברות רכבות ונמלים שאילצו אותן לשלם בין אם הן משתמשות בהן או לא.

אחת התשובות לבעיות אלה היא צמצום עלויות והתייעלות. חברות כמו BHP ביליטון מדגישות כי בניגוד לנפט וגז, כריית פחם פשוטה מבחינה גיאולוגית ולא מצריכה מערך יקר של קידוחים, אסדות וצינורות. אם המחיר נמוך מדי, החברות יכולות להחליט לעצור את הייצור ולהמתין לזמנים טובים יותר. אבל לחסכנות יש גבול: עלות הכרייה עולה, ככל שמרבצי הפחם הפשוטים ביותר מנוצלים.

מכרה פחם במונגוליה. השינוע יוצר בעיות סביבתיות
מכרה פחם במונגוליה. השינוע יוצר בעיות סביבתיות
צילום: רויטרס

חלק מהחברות ניסו להפנות את מאמציהן לפחם מטלורגי (מט), שמתדלק כורים. הוא נחשב לנדיר ורווחי יותר. אך בתיאוריה הזו היו בעיות, בין היתר, משום שהיצע הפחם המטלורגי רב יותר מכפי שצפו.

אולי התקווה הגדולה ביותר עבור כל מי שמעורב בתעשיית הפחם היא הטכנולוגיה. כרייה והובלה של פחם תמיד יהיו כרוכות בלכלוך, אבל אפשר יהיה להתעלם ממנו אם הפחם יישרף בצורה זולה ונקייה. טכנולוגיות מבטיחות יש בשפע: ריסוק פחם, שאיבת גז ממנו, לכידת פחמן דו־חמצני. אבל אף אחת מהן לא נראית מקיפה מספיק בכדי לבלום את הנזק האדיר שגורם הפחם. כולן מצריכות גם סובסידיות גדולות - מהצרכנים, בעלי המניות או משלמי המסים.

הדוגמה לכך היא תחנת כוח מבוססת פחם נקי שנבנתה בהשקעה של 5.2 מיליארד דולר מכספי משלמי המסים במדינת מיסיסיפי, ומשלבת את כל הטכנולוגיות החדישות. אבל במחיר של 6,800 דולר לקילו־ואט, היא תהיה תחנת הכוח היקרה ביותר שאי פעם נבנתה (תחנת כוח מבוססת גז בארה"ב עולה 1,000 דולר לקילו־ואט). במחירים האלה, הפחם כנראה יישאר מלוכלך.

לכתבה בדהמרקר



Comments