דניאל יאמר: "מרגע שהרעיון נכנס לראש שלי הייתי כמו משוגע"

פורסם: 29 ביוני 2012, 1:54 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 29 ביוני 2012, 1:55 ]

דניאל יאמר התאמץ להידבק בחיידק הכדורגל, אבל מהר מאוד השתעמם וגילה את הבייבי החדש שלו - מערכת חכמה לניהול ביקושי החשמל. המטרה הסופית היא לעשות את הבלתי ייאמן ולאגור גם אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית: "המוצר שלנו יכול לעזור בפתרון משבר האנרגיה העולמי"

יעל דראל | 29/6/2012 7:49
תגיות: דניאל יאמר,אנרגיה
בביתו המפואר בהרצליה פיתוח מנסה דניאל יאמר ‏(46‏) להתרגל לשינוי הסטטוס בחייו. איש העסקים היהודי־גרמני, שעשה את מרבית הונו בתעשיית הטיטניום באירופה, מוכר לציבור הישראלי בעיקר בשל השנים שהיה בהן בעליה של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה. יאמר רכש את הקבוצה ברעש תקשורתי גדול בשנת 2006 והיו לו לא מעט הבטחות למהפך, אך באותה המהירות גם סיים את יחסיו עמה לפני כשנתיים. הוא מכר את הבעלות, נטש את האצטדיונים המיוזעים והחליט למקד את האנרגיה שלו במקום אחר.
דניאל יאמר.
דניאל יאמר. "האמת, בשנים הראשונות צחקו עליי,
"אני לא מתגעגע, אבל גם לא מתחרט על התקופה במכבי נתניה. זו היתה חוויה נהדרת, אך הכדורגל לא כבש אותי. אני אוהב את המשחק, אבל זקוק ליציבות, חיפשתי מחויבות לטווח ארוך. עולם הכדורגל הוא דינמי וחשבתי שאוכל לנהל אותו כמו עסק. זה בלתי אפשרי. עכשיו חזרתי למקום הטבעי שלי, להיות מנהל בתעשייה, והמטרה היא להקים אימפריה חדשה בתחום האנרגיה. אני מאמין שהמוצר שלנו יכול לעזור בפתרון משבר האנרגיה - לא רק בישראל, גם בעולם".

יאמר, יליד גרמניה, בן לניצולי שואה שלאחר המלחמה התמקמו באזור פרנקפורט, החל את דרכו העסקית כיזם נדל"ן והרחיב עד מהרה את עסקיו גם לארה"ב. בתחילת שנות ה־30 לחייו הכיר את ליסה, בתם של זוג תעשיינים עשירים ממוסקבה, ובהמשך השתלב בעסק של הוריה, מפעל VSMPO, מהגדולים בעולם בתעשיית הטיטניום.

לפני 7 שנים קבע יאמר את ביתו בישראל עם רעייתו ועם שני ילדיהם ‏(11, 13‏). אז גם רכש את הבעלות על מכבי נתניה. על המעבר מעסקי הכדורגל לעסקי האנרגיה הוא מספר באנגלית רהוטה ומבלי לחשוף חששות, אך למרות החזות הרגועה שלו הוא מודה שצעדיו הראשונים בתחום החדש היו אפופי ספקות.
נבזלין מתעניין במיזם
איך מחליט אדם בן 40, בלי ניסיון קודם, להיכנס לעסקי האנרגיה?
"הרעיון עלה בעקבות היכרותי עם תחום התעופה במהלך שנותיי בתעשיית הטיטניום. אז הבנתי את הצורך בניהול אנרגיה ובצמצום צריכתה. האמת, בשנים הראשונות צחקו עליי. לראשונה בחיי לא לקחו אותי ברצינות, לא הבינו על מה אני מדבר. הרעיון שלי נשמע מופרך. זה לא התחיל בקלות, אבל היה לי רעיון, ומרגע שהוא נכנס לראש שלי הייתי כמו משוגע".

המתקן החדש, המנהל כרגע את צריכת החשמל בביתו של יאמר בהרצליה פיתוח, הוא למעשה מתקן לאגירת אנרגיה ולניהול אנרגיה - מערכת חכמה המסוגלת להתחבר לרשת החשמל ולסייע בניהול ביקושי החשמל. ייעודו המרכזי של המתקן הוא אגירה של אנרגיה סולארית או של אנרגיית רוח, שאינן ניתנות לאגירה כיום.

המתקן בביתם של משפחת יאמר מחובר כיום לרשת החשמל הזאת ומסייע לנהל ביעילות מוגברת את הביקושים. במילים אחרות, בשעות השפל המתקן אוגר חשמל ובשעות השיא הוא עושה בו שימוש מחודש.

אז מה זה בעצם, מעין סוללה משוכללת?
"הבעיה מתחילה כשמגדירים את המיזם שלי כסוללה, אני מנסה להימנע מהמושג הזה. השימוש ב'סוללה' מדמה אותו למתקן הקטן עם הפלוס והמינוס. אנחנו פיתחנו מערכת חכמה שיכולה לתקשר עם הרשת".

את הסכומים המדויקים שהשקיע בחברה החדשה שהקים, ניישן־אי ‏(Nation-E‏), מסרב יאמר לחשוף לפי שעה, אך הנתונים שהוא כן חושף יוצרים את הרושם כי לא מדובר בהרפתקה חולפת עבורו. "לכל אחד ברור שעסק כזה, שהשקעתי בו 6 שנים מחיי, לא יכול להיבנות בהשקעה של 10, 15 או 20 מיליון דולר. נדרש לכך כסף גדול, וזה כל מה שאני יכול להגיד בשלב זה, אבל זו רק ההתחלה".

מאז נחשף מיזם האנרגיה החדש הוא גם ספג ביקורת והבעת ספקנות מצד העיתונות הכלכלית, אך יאמר מסרב להתרגש, שכן הקהילה העסקית, לדבריו, דווקא מביעה בו עניין רב. בסוף השבוע האחרון, ימים ספורים לאחר שהציג את המערכת בפני עיתונאים בביתו, התקבצה במלון דן אכדיה בהרצליה בשעת ערב מוקדמת קבוצה לא שגרתית של אורחים. כולם הגיעו לראות מקרוב את הבייבי החדש שלו.
יאמר הסתובב בהתרגשות גלויה בין אורחיו. "הזמנתי לקוקטייל את החברים הכי קרובים שלי, ולכן אני מרגיש באירוע אינטימי. יש פה דיפלומטים, אנשי עסקים מאירופה, אנשים מתחום האנרגיה, משקיעים פוטנציאלים. אני בהחלט מתרגש", אמר במהלך הערב המעונב. בין האורחים הרבים נכח גם המיליארדר היהודי־רוסי ומבעלי השליטה בהארץ לאוניד נבזלין.

נבזלין מתעניין במיזם שלך כמשקיע פוטנציאלי?
"כן, הוא בהחלט מתעניין ברצינות במיזם, והוא לא היחיד". ברשימת המוזמנים המקורית הופיעו לצד נבזלין גם שמותיהם של המיליארדרים יצחק תשובה ובני שטיינמץ, של יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל וגם של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין. "אמנם הם לא הגיעו לאירוע, אבל נפגשתי עם רובם. עם תשובה נפגשתי לפני כמה ימים; עם שטיינמץ אני בקשר כדי להציע לו לשלב בקניונים שבבעלות החברה שלו ‏(סקורפיו - י.ד‏) מיזמים להתייעלות אנרגטית. מחנק האשראי בבנקים מחייב את כל החברות להתייעל, והקניונים של שטיינמץ יכולים להרוויח מכך מאוד".

"הקשר עם דיסקין נוגע לאבטחת תשתיות אסטרטגיות", הוא מפרט. "התקפות הסייבר מעסיקות כיום את כל רשתות החשמל והתקשורת, וכולן חשופות לכך יותר ויותר. המערכת שלנו מאובטחת לחלוטין בתחום הזה".

האם מעיסוקך באנרגיה ומקשריך עם יצחק תשובה ניתן להסיק שאתה מתכנן להיכנס לעסקי הגז והנפט?
"לא, אין לי שום כוונה להיכנס לעסקי החיפושים של גז ונפט. אם הייתי חכם ומונע רק מהאינטרס העסקי הייתי כנראה פונה לשוק הזה, אבל אני רוצה לתרום לישראל לטווח הארוך. הרי גם אם ישראל תהיה מלאה בגז טבעי, יהיה צורך לנהל את הביקושים במשק החשמל ולנהל אנרגיות מתחדשות, כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח. אני מעריך שבסופו של דבר חברות חיפושי הגז והנפט יצטרכו אותי, לא אני אותן".
יובל דיסקין. ''הקשר עימו נוגע לאבטחת תשתיות אסטרטגיות''
"המטרה: להפוך לחברה בעלת שם בינלאומי כמו טבע"

אם שמים בצד את ההשקות החגיגיות, את הקוקטיילים ואת מסיבות העיתונאים נדמה כי המיזם החדש של יאמר לא יכול להוות בשורה עבור הצרכן הפרטי בשלב זה. על־פי נתוני חברת ניישן־אי, עלות ניהול ואגירה של קוט"ש אחד היא 2,500־3,000 דולר.

בטווח המחירים הזה המהפכה שלך לא יכולה להתחיל מלמטה.
"יכול להיות, אבל לפעמים מהפכות מתחילות מלמעלה. המטרה היא להציע את הטכנולוגיה שלנו לחברת החשמל. נפגשתי גם עם נציגי חברות חשמל באירופה, אך אני רואה בישראל אינקובטור. אני מאמין שנוכל לסייע לחברת החשמל לחסוך מיליוני שקלים בניהול ביקושי החשמל בשעות השיא, והתוצאה תהיה גם תרומה סביבתית, כי ניהול נכון של אנרגיה מצמצם פליטת גזי חממה".

כבר נפגשת עם חברת החשמל או עם שר האנרגיה עוזי לנדאו?
"נפגשתי עם השר לנדאו לאחרונה, ואני מודה שחששתי מהתגובה שלו, אולם הוא הצהיר שאגירת אנרגיה היא אחד היעדים החשובים למשק החשמל כיום ושהוא שמח שאנחנו לא רק מדברים, אלא גם עושים. מבחינתו כל הדלתות פתוחות. אפגש גם עם חברת החשמל בתקופה הקרובה".

למה בחרת למקם את עסקי האנרגיה החדשים שלך בישראל? בסיום תקופת הבעלות שלך על מכבי נתניה היתה תחושה שאתה מאוכזב מאופן התנהלות הדברים פה.
"ישראל הפכה לבית שלי. הגעתי לכאן לפני 7 שנים, ואני מודה, בהתחלה לא ראיתי אותה כבית לעסקיי, אבל בזכות הכדורגל והקשרים שצברתי מאז למדתי על המדינה ועל הכישרונות החבויים בה וגם זכיתי מחדש לחיי משפחה. אם ישאלו את אשתי היא תאמר שתקופת השהות בישראל העניקה לנו את החוויה המשפחתית הטובה ביותר. היא זכתה פה במשפחה שלה".

באיזה מובן?
"אספר סיפור. כשהבן שלי היה בן 4 וגרנו בפרנקפורט הייתי חולה במשך שבועיים. לא יכולתי לדבר איתו כי אשתי ואמא שלה, שתיהן דוברות רוסית, גידלו אותו, אז לא יכולנו לתקשר. הייתי מגיע בלילה, כשהוא כבר ישן, ובקושי זכיתי לראות אותו. התקופה במכבי נתניה היתה הפעם הראשונה שבה כל המשפחה שלי היתה איתי. זה היה כמו איחוד אחרי התקופה באירופה. ישראל נתנה לי חיי משפחה".

אתה מדבר על הכדורגל בנוסטלגיה, אפשר להסיק מכך שיש לך מחשבות לחזור לתחום? דובר על רכישה של הפועל תל־אביב או של בית"ר ירושלים.
"כרגע אין משהו קונקרטי על הפרק. החוויה היתה מדהימה, אבל לכל דבר יש זמן בחיים. המטרה שלי מעולם לא היתה להיות הבעלים של קבוצת כדורגל. הודעתי מראש שהבעלות על מכבי נתניה תימשך 5 שנים והחלטתי שלאחר מכן אחזור לחיים רגילים. הייתי אז בן 39 והיה לי יותר שיער, הייתי אפילו משחק כדורגל בעצמי. זה נגמר".

אפשר בכלל להרוויח כסף בכדורגל?
"אני לא חושב. בעלות על קבוצת כדורגל היא כמו צעצוע של ילדי עשירים, אבל בסוף אדם מוצא את עצמו מחויב לקהילה. מי שעושים כסף בתעשייה הזאת הם הסוכנים והשחקנים, שעבורם הקבוצות הן תחנות מעבר. הבעלים מנסים איכשהו לעשות שם סדר, אבל זה קשה מאוד".

למרות ההצהרות החד־משמעיות הללו יאמר חושף כי בימים אלה הוא מנסה למזג בין שתי האהבות שלו. "אני מנהל משא ומתן עם עיריית נתניה כדי להפוך את אצטדיון נתניה לאצטדיון ניישן־אי. כמו אצטדיון נוקיה יהיה אצטדיון של ניישן־אי, שיהיה בו ניהול אנרגיה חכם".

כבר יש מחשבות על הפרויקט הבא, עוד סטארט־אפ?
"לא, לא", הוא משיב במהירות. "אני לא בנוי לסטארט־אפים. במשך 6 שנים ניהלתי את הסטארט־אפ הזה, ומי יכול להחזיק מעמד 6 שנים בסטארט־אפ? אני בנוי לניהול ארוך טווח.

דניאל יאמר בתקופת מכבי נתניה. ''המטרה שלי מעולם לא הייתה להיות הבעלים של קבוצת כדורגל''
 

כתבות קשורות:
Comments