|
מאת סוכנויות הידיעות, 17/2/2012
מנגנון המסחר בפליטות גזי חממה של האיחוד האירופי, שנועד להביא לצמצום פליטות הגזים, אינו פועל כפי שציפו, ומחירי היתרי הפליטות צנחו והפכו בכך את השימוש בפחם ליותר כדאי מאשר התבססות על אנרגיות מתחדשות, דיווח העיתון הגרמני "דר שפיגל".
מנגנון המסחר האירופי בפליטות גזי חממה גרף שבחים מצד כלכלנים שטענו כי מדובר במנגנון כמעט מושלם לצמצום הפליטות של פחמן דו-חמצני. במסגרת המנגנון, עסקים רוכשים היתרי פליטות שמחיריהם נקבעים על פי כללי ביקוש והיצע. חברות שמשקיעות בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה זקוקות לפחות היתרים, ולפעמים אף נותרים בידיהן היתרים שאותם הן יכולות למכור. אולם במחצית השנה האחרונה, מחירי ההיתרים צללו בכמעט מחצית, לכ-8 יורו (10.6 דולרים) לטונה. הירידה במחירים נרשמה למרות עלייה בביקוש לפחם שנגרמה בעקבות סגירת שמונה כורים גרעיניים בגרמניה בשנת 2011. "מערכת המסחר אינה עובדת", כתבו באחרונה אנליסטים של הבנק השווייצי UBS בדו"ח למשקיעים. גם באיחוד האירופי מודאגים, וועדת התעשייה של הפרלמנט האירופי מתכוונת להצביע החודש על תוכנית לצמצום מספר היתרי הפליטות שמוכר האיחוד האירופי במכרזים. במידה שהתוכנית תאושר, מספר ההיתרים שיימכרו במכרזי האיחוד החל משנת 2013 יהיו נמוך ב-1.4 מיליארד ממספרם עד כה, או קיצוץ של 8%. המהלך, כך מקווים המחוקקים, יגרום למחירי הפליטות לשוב ולעלות. עם זאת, "דר שפיגל" מציין כי התערבות מסוג זה בשווקים רק מדגישה את הפגם הבסיסי במערכת המסחר: פוליטיקאים הם אלו שקובעים את כמות הפליטות הכוללת שמותר למגזר התעשייתי באיחוד האירופי לייצר. יתר על כן, כל החלטה להגביל או להגדיל של כמות החוזים העתידיים על הפליטות אינה יכולה לקחת בחשבון את המצב הכלכלי בשנים הבאות - ומכאן שלא ניתן לצפות גם את רמת הביקוש בעתיד. כך למשל, לפני חמש שנים, כשאירופה נהנתה מגאות כלכלית, האיחוד האירופי חילק בנדיבות היתרי פליטה ללא תשלום לעסקים עבור התקופה שבין השנים 2008 ל-2012. הודות לכך, חברות נדרשו לרכוש רק נתח קטן מכלל היתרי הפליטות להם היו זקוקים. אולם בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, ובהמשך גם משבר החוב באירופה, נאלצו עסקים רבים לצמצם את היקף הייצור שלהם. צריכת האנרגיה בגרמניה, למשל, ירדה ב-2011 ב-4.8% לעומת השנה הקודמת - וכתוצאה מכך, מגזר הייצור כולו היה זקוק לכמות היתרי פליטות נמוכה מהצפוי. חברות רבות נותרו עם היתרים שלא היו זקוקות להן, והחלו למכור אותן, ובכך תרמו לירידה נוספת במחירים. גרוע מכך, ההיצע המוגבר של ההיתרים לא רק גרם לנפילה במחיריהם, אלא גם צמצום את התמריץ להשקיע בטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות. מחירי ההיתרים הזולים גרמו לכך שייצור אנרגיה ממקורות שהרסניים לסביבה הפכו ליותר כדאיים מבחינה כלכלית - דבר שעשוי להסביר את גידול של כמעט 4% בביקוש לפחם חום ב-2011, שנה שבה נרשמה ירידה בביקוש למקורות אנרגיה אחרים. |