אקו-וויב: האנשים שמאחורי המיזם להפקת אנרגיה מגלי הים

נשלח 31 במאי 2014, 2:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 31 במאי 2014, 2:36 ]

פליטת ריאליטי בת 28, מיליונר ישראלי-קנדי-פנמי שעשה את הונו ממדבקות קעקועים, בוס לשעבר שהגיש תביעה על הפרת סודות מסחריים, מדענים מקייב, ניסויים בחצי האי קרים, שיתוף-פעולה עם הסינים ■ מיוחד ל-G

שלומית לן, 24/5/14
אינה ברוורמן / צילום: יונתן בלום
אינה ברוורמן / צילום: יונתן בלום

פרולוג | היכן שכולם נכשלים

בין יזמי אקו וויב (ecowave), סטארט-אפ ישראלי להפקת אנרגיה מגלי ים, לא תמצאו מהנדס ואוקיינוגרף, אלא את אינה ברוורמן, בת 28, שלמדה מדעי המדינה ואנגלית, ושזכתה לכינוי "פליטת ריאליטי" אחרי השתתפות ב"האח הגדול"; ואת דיוויד לב, מיליונר קנדי-ישראלי המתגורר בפנמה, שהתעשר מבליל של נדל"ן, משחקים באינטרנט, מדבקות קעקועים על חלקי גוף חשופים של ספורטאים, ומחנה לגלישת גלים שהקים.

כל זאת, בתחום שנחשב לאח הקטן והלא מפותח של האנרגיות המתחדשות, זה שעדיין לא הצליח להגיע לתחנות מסחריות משמעותיות. תחום שכבר שנים רבות מדשדש במי אפסיים, מתמודד עם בעיות של מחיר, של מתקנים הנשברים במים ושל תקלות חוזרות ונשנות.

היזמים הצבעוניים והלא שגרתיים והתחום שמתקשה להמריא, אולי מפתים לפטור את אקו-וויב במשיכת כתף. אבל החברה הישראלית הקטנה מעוררת עניין - ראשוני בשלב זה - בין השאר אצל תאגיד האנרגיה הצרפתי אלסטום ובזרוע העסקית של הקמ"ג, הקריה למחקר גרעיני, ומצויה בימים אלה בתהליך גיוס של 10 מיליון דולרים, שאותו מובילה עבורו פירמת רואי החשבון BDO.

עם תחנה צנועה וניסיונית בנמל יפו, והסכמים לייצור חשמל בגיברלטר, במקסיקו ובסין, אולי תצליח אקו-וויב ליצור כמה אדוות במי האנרגיה העולמיים. חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן התרשמה אף היא והעניקה להמצאה של אקו וויב את תואר המוצר החדשני בקטגוריה שלה-לשנת 2012.

"נכון, אני לא מהנדסת, אבל כמו כל אדם, מסתכלת על התעשייה שאני עובדת בה ומנתחת מה לא בסדר בה", אומרת ברוורמן. "הדבר המרכזי שבלט לי הוא שיש כ-200 חברות ברחבי העולם שמנסות לפתח פתרון, אבל אף אחת לא מצליחה לפתח משהו שהוא גם ישים כלכלית וגם אמין. ומצד שני, היה ברור שיש שוק שרוצה את המוצר, וחברות בשלבי פיתוח מאוד ראשוניים מקבלות הרבה פניות ממשקיעים, מוסדות וגופים, ומועצת האנרגיה העולמית העריכה את הפוטנציאל הכלכלי של השוק בטריליון דולר. מאוד עניין אותי למה כולם נכשלים, ועלו לי כל מיני רעיונות".

ברעיונות האלה היא שיתפה את לב, שאותו פגשה לראשונה במסיבת בריכה שארגן בביתו בהרצליה פיתוח. לטענתו, הוא כבר השקיע באקו-וויב יותר ממיליון דולרים. כרגע הוא המשקיע היחיד בה, וגם בשיחה שהוא מקיים עם G מקנדה הוא נשמע נלהב: "זה היה חלום שלי, לעשות משהו בתחום הסביבתי. אולי אני קצת ילדותי או חולמני, אבל אני רוצה להשאיר חותם בעולם. לפני 15 שנים ראיתי בטלוויזיה תוכנית על חברה שעושה אנרגיה מגלים, ומאוד התרשמתי. מאז עבדתי על דברים אחרים, אבל הרעיון המשיך לקנן במוחי. מה גם שאחד הנכסים שלי הוא מחנה גלישה Rancho Estero לחוף האוקיינוס השקט, ושם אני נחשף יום-יום לכוח הגלים. כך שבאותו הרגע שאינה פנתה אליי ודיברה איתי על הנושא הזה, אמרתי, חייבים שזה יקרה".

היזמית | "הכול קרה במקרה"

ברוורמן, שהגדרת תפקידה הרשמית היא קו-יזמית ומנהלת השיווק הבינלאומי של החברה, היא ילידת אוקראינה שעלתה ארצה בגיל ארבע וגדלה בעכו. היא בת להורים שהגיעו לארץ עם תארים מתקדמים (האב בתחום הנדסת הרכב, האם בתחום הכלכלה) והתקשו למצוא את מקומם ולהשתלב. היא עצמה, כך היא מספרת, תמיד הייתה חדורת אמביציה להצליח.

- האח הגדול היה חלק מהתוכנית?

"הכול קרה נורא בטעות. סיימתי את התואר הראשון, נסעתי לצרפת עם בן זוג שהיה לי אז. רבתי איתו שם, התעצבנתי, נחתתי חזרה בארץ, ובהלך הרוח הזה תפסה אותי יום אחד מלהקת ברחוב בתל אביב - גרתי עוד בעכו, אבל הגעתי לבקר חברים - והתחילה לשכנע אותי להגיע לפגישה. לא ידעתי אפילו מה זה האח הגדול. הגעתי למחרת לפגישה וככה הגעתי לווילה".

- את מצטערת על זה?

"בכלל לא, כי זו חוויה מאוד גדולה לגיל מסוים. כשאת בת 21, רק סיימת אוניברסיטה ודי אבודה, זה נותן לך ערעור רציני שמכוון אותך מה את באמת רוצה לעשות. אז בשבילי זה די סיכם את כל הדברים הכי פרועים שאני יכולה לעשות, ומשם התקדמתי פשוט לעולם עסקי".

היא הייתה בתוכנית כחודש וחצי והודחה, ולאחר מכן חיפשה עבודה שמתאימה למה שלמדה, אנגלית במקרה הזה. היא ראתה מודעה בעיתון לתפקיד מתרגמת בחברת אנרגיה ירוקה. החברה הייתה חברת S.D.E הוותיקה של היזם שמואל עובדיה, שמפתחת - איזו מקריות - אנרגיה מגלי ים. לאחר חודשים התקדמה ברוורמן בתפקידי שיווק עד שמונתה למנהלת השיווק של החברה. אחרי שנה וחודשיים עזבה, אבל בדרך "נחשפתי לשוק החשמל מגלי הים", כלשונה.

המשקיע | בלי שום ידע טכני

כספו של לב מגיע מעסקים מגוונים, ביניהם אקזיט שעשה ב-2006 מחברת משחקים באינטרנט ומעסקי נדל"ן בקנדה, בפנמה, במקסיקו ובישראל. כמו כן הוא מחזיק בבעלות על פטנט לפרסום על אזורי גוף חשופים של ספורטאים (שחיינים, מתאגרפים, אצנים וכדומה), באמצעות "כתובות קעקע" מודבקות, והוא גם חולק את הפטנט על חברת משחקים בשם "טריוויה מאניה.קום", ומבעלי חוות גלישת הגלים שהוזכרה קודם.

כמו ברוורמן, גם הוא מחוסר ידע טכני, אז הדבר הראשון שעשו השניים ברגע שהחליטו לשתף פעולה היה לברר אם הרעיון השאפתני בכלל אפשרי. לאחר תחקיר שעשו, הם גילו שמוצר שיוצב בעיקר על שוברי גלים (ואפשרי גם להציבו על אסדות קידוח, או פלטפורמות ימיות לייצור חשמל מרוח ועוד מתקנים מהסוג הזה) הוא העדיף מבחינתם. הדבר הזה, הם מסבירים, מונע את הצרה הכי גדולה בתחום ייצור כוח מגלים - תחזוקת תחנות וצינורות ארוכים בתוך המים.

בנוסף, שוברי גלים נמצאים לעתים קרובות בסביבת נמל, וכיוון שנמל נזקק לחשמל רב, לרוב הציוד של חברת חשמל שמתחבר אליו משמעותי מספיק כדי להעביר את החשמל שייווצר ישירות לרשת הכללית. יתרון נוסף הוא שאוהדי איכות הסביבה פחות נרעשים, שכן יש ככל הנראה פחות פגיעה בשוכני הים. מובן שבקרבת החוף יש גם חיסרון משמעותי, הגלים נמוכים בהרבה ועל כן מייצרים פחות אנרגיה. על הקושי הזה היה צריך להתגבר, בעיקר בצורת המצאת מצופים בצורות שונות.

כדי לעשות את הבדיקה הראשונית במינימום עלות, ברוורמן חזרה לארץ הולדתה, אוקראינה. לב הקציב כמה אלפי דולרים וברוורמן ראיינה, לדבריה, עשרות מהנדסים, והציבה להם את הגדרות המוצר המבוקש ואת המחיר הרצוי. חלק מהמרואיינים אמרו שזה בלתי אפשרי, אבל לבסוף גובש צוות פיתוח ראשון - שני מהנדסי מכונות, מהנדס חשמל ומהנדס הידראולי, והחברה החלה בניסויים בבריכה ההידרו מכאנית של אוניברסיטת קייב. בבריכה ליד, מספרת ברוורמן, השתמשו מהנדסים איראניים שפיתחו טילי טורפדו.

לאחר שמכון המחקר אישר שהטכנולוגיה עובדת, ברוורמן ולב בנו תחנה ניסיונית בחצי האי קרים, שייצרה כמות סמלית - עשרה קילוואט.

הבוס לשעבר | "עשיתי מהפכה"

מי שהיה פחות מאושר מהמיזם החדש היה עובדיה עצמו, הבוס לשעבר של ברוורמן, שמשוכנע שמשתמשים בסודות המסחריים שלו, ושאף תבע את ברוורמן ואת אקו-וויב בבית הדין לעבודה. תביעתו נדחתה, אבל עובדיה, טיפוס לא שגרתי בפני עצמו, רחוק מלהיות רגוע.

"איך את כותבת על אנשים כאלה?", הוא מטיח בי, וממשיך לטעון בתוקף שהמערכת של אקו-וויב מועתקת משלו למעט המצוף. אנשי אקו-וויב טוענים שמדובר בפיתוח שונה לגמרי. יותר מ-16 שנה הוא בתחום, זכה לדבריו לתמיכת המדען הראשי של משרד הכלכלה, אך לא פרץ להישגים משמעותיים. האם הוא מתכוון לתבוע שוב, בערכאה שאיננה בית דין לעבודה? "עובדים על זה", הוא משיב, "כל דבר בעתו".

לאחר שמסתיימת שיחתנו הוא לא מתאפק ושולח לי מסרון: "בשנים האחרונות עשיתי מהפכה עולמית".

הקליינטים | סין, מקסיקו, קפריסין

לאחר כשנה של ניסויים, כשהרגישו נוח עם המוצר, הוציאו הודעות לתקשורת. מסע יחסי הציבור הזה הניב קשרים עסקיים וגם את הכללת אקו-וויב במשלחת לסין מטעם המדען הראשי של משרד הכלכלה, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הנסיעה הניבה עסקת השקעה של חברה ממשלתית סינית בתחנה משותפת עתידית, שבה מתחייבת החברה הסינית להשקיע 800 אלף דולרים. מאוחר יותר קיבלה אקו-וויב מסין אישור עקרוני להקמת תחנה לייצור 50 מגוואט במחוז ג'ג'יאנג (ZHEJIANG) בסין. לדברי ברוורמן, זוהי התחנה המסחרית הראשונה שתקום במדינה לייצור אנרגיה מגלי ים.

יש לחברה גם הסכם לתחנה בגיברלטר, לייצור 5 מגוואט; שיתחילו בהקמתה עוד כחצי שנה; חברה בת במקסיקו בשיתוף איש עסקים מקסיקני שברוורמן איננה חושפת את שמו, שאמורה לפי התוכניות להקים תחנה לייצור 10 מגוואט; יש גם חוזה חתום עם ראש עיריית לימסול בקפריסין לייצור מגוואט וחצי, אבל "במחקרים שלנו ראינו שהגלים שם נמוכים ממה שהיינו מעדיפים, אז אנחנו משהים את הפרויקט הזה כרגע, כי רצינו שהפרויקטים הראשונים יראו רווחיות גבוהה". בסך הכול מתגאה החברה ב"צנרת של פרויקטים לייצור 79 מגוואט", שכמובן עוד צריכים לתכנן, לממן ולהקים.

מובן שהדרך להגשמת כל אותם 79 מגוואט לא קצרה ולא נמצאת בכיס, ויש לזכור שבינתיים אנחנו מדברים על חברה שמייצרת בפועל 10 קילוואט בנמל יפו, מה שמספיק לעמודי התאורה של הנמל ולעוד קצת. אבל בלי ספק החברה שואפת רחוק.

גם קונצרן האנרגיה הצרפתי אלסטום מתעניין בחברה. "מהחשיפה הראשונית של אקו-וויב לחברה הצרפתית, נראה שיש שם משהו עם בשורה וישימות טכנולוגית, אבל זה בתהליך בדיקה", אומר בזהירות מני מאור, מנהל תחום אנרגיות ירוקות ברותם תעשיות (הזרוע ליישום טכנולוגי של הקמ"ג), המכהן גם כמנכ"ל הורייזן ונצ'רס, קרן משותפת לרותם ולקונצרן האנרגיה הצרפתי אלסטום.

- אנחנו יודעים בכלל ששוק האנרגיה מגלי ים יתפוס תאוצה?

"זה באמת שוק שלא קיבל תנופה מסחרית, בעיקר בגלל רגולציה. לא הצליחו לעכל את המשמעויות הסביבתיות של יישום נרחב של ייצור חשמל כזה בחופים. יש מדינות שבהן העסק הזה תקוע עשרות שנים. במדינות אחרות, קל יותר לקבל אישורים. עצם זה שצריך להעמיד קונסטרוקציות כבדות באזורים רגישים סביבתית הוא בעייתי. לא ברור מה תהיה ההשפעה על המרקם הביולוגי בסביבה. כשמדובר על ייצור מסחרי, מדובר על קילומטרים של רצועות חוף. בעוד שבייצור אנרגיה ממקורות כמו שמש ורוח ברור איפה אפשר להתקין מתקנים ואיפה לא, בים עוד לא התפתחה ההבנה והרגולציה שלצדה".

- אז למה להשקיע בתחום?

"יש סימנים לזה שבחמש-שש השנים האחרונות הנושא מקבל תהודה חיובית, אבל עדיין זהו שוק בלתי ידוע שקשה לצפות מה יהיה גודלו. הדעה הרווחת היא שכמות האנרגיה שניתן להפיק מגלי ים היא מאוד משמעותית, שכן עוצמת גלי הים מאפשרת הרבה נצילות אנרגטית. ברגע שיגיעו לאיזה תהליך מסחרי יותר, לייצור במאסות גדולות יותר, בהחלט ייתכן שהעסק יהיה כלכלי ותחרותי, ביחס למקורות חשמל אחרים. אולם מצד שני, לא תמיד אזור הים הוא האזור שבו נזקקים לכמויות גדולות של חשמל, והשינוע למקומות מרוחקים צפוי להוסיף עלות".

- ואיך אתם מעריכים את אקו-וויב?

"על-פי החישובים שקיבלנו מהם ומהעיצוב ההנדסי שראינו, הם עומדים בקריטריון לייצר חשמל בצורה כלכלית ותחרותית, כאשר נקודת ההשוואה היא מחירו של חשמל פוסילי (החשמל המופק מפחם, הנפוץ ביותר). אולם יש לזכור שהנתונים הללו מתבססים על אב טיפוס שעבד באוקראינה והיום עובד ביפו, ועוד יהיה צריך לתקף את ההוכחה הכלכלית.

"בנוסף, זוהי מערכת שצריכה לעמוד בתנאים קשים מאוד - קורוזיה שנגרמת מהקרבה והמגע עם הים, סערות, תנועות גלים לא סדירות. תנאים שקשה לחזות איך מכלול מכאני כלשהו צפוי לעמוד בהם. על פניו, נראה שאקו-וויב הצליחו להתגבר על חלק מהאתגרים הללו, לפחות על-פי התכנונים שראינו ועל בסיס התחנות הניסיוניות".

- באיזה שלב נמצא הדיון עם אלסטום לגבי שיתוף פעולה עם החברה?

"בשלב ראשוני של בדיקת נאותות טכנולוגית. אני מניח שהתהליך ייקח עוד חודשים. אבל אנחנו כבר שלוש וחצי שנים בודקים טכנולוגיות עם אלסטום, לא קל לעבור את המסננת שלהם, וזה שהם התרשמו לטובה, זה כבר טוב".

אפילוג | "מאמינים בחברה"

תמר בן דור, מנהלת השקעות במחלקת מיזוגים ורכישות של פירמת ראיית החשבון BDO, מלווה את אקו-וויב בתהליך גיוס שאם יצליח, יקפיץ את מאגרי האנרגיה שלה לצמיחה ב-10 מיליון דולר. "בדרך כלל", אומרת בן דור, "אנחנו פחות מתעסקים בגיוסי הון לחברות סטרט-אפ שעוד לא מוכרות, אבל החברה הזאת חדשנית והטכנולוגיה שלה נראית לנו פורצת דרך - כמובן בהנחה שהם יוכיחו את ההיתכנות שלה. אנחנו מחפשים עבורם שותף אסטרטגי. אנחנו מאמינים בחברה כי יש לה סיכוי להיות זאת שתעשה את השינוי המשמעותי בתחום אנרגיה מגלי הים. בינתיים עשינו כמה פגישות עם גופים בתחום".

מבחינתם של לב וברוורמן, כמובן, אין בכלל שאלה: "בעוד 20 שנה לא יהיה מקור אחד לאנרגיה מתחדשת, כפי שהנפט היה מקור יחיד לאנרגיה שנים רבות", אומר לב. "בתוך הסל הכללי יהיו ביומאס, אנרגיה ממקורות כמו שמש, רוח, וכדומה. אפילו בתחום יצירת אנרגיה מגלים יהיו כמה וכמה סוגים. בפוטנציאל שוק שהוערך בטריליון דולר, גם אחוזון קטן הוא מטרה נאה עבורנו. זה תחום שכאשר ייכנס לשימוש, יהיה בו בבת אחת גידול עצום, ואנחנו נהיה שם".

לכתבה בגלובס


Comments