יפן לא לבד: העולם יוצר חשמל מאנרגיה מסוכנת

נשלח 19 במרץ 2011, 2:06 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 19 במרץ 2011, 10:28 ]
האסון ביפן והמהפכות במזרח התיכון מוכיחים את מה שהירוקים טוענים מזמן: פחם, נפט ואנרגיה גרעינית הם עסק הפכפך, יקר ומסוכן. ישראל, שמייצרת את רוב החשמל מפחם, יכולה להפוך למעצמת גז ואנרגיה סולרית. האם היא תישאר תקועה בבוץ השחור?
תני גולדשטיין, 19/3/2011

הדליפה הגרעינית ביפן והמהפיכות בעולם הערבי המחישו בעוצמה את מה שידוע ממילא: אנרגיה היא עניין מסוכן ומסובך. אנחנו לא יכולים בלי החשמל אבל גם לא יכולים אתו: האנרגיה הגרעינית גורמת לאסונות, ואילו אספקת הנפט והגז תלויה בשגעונות של דיקטטורים, בפוליטיקה גדולה וקטנה ובקריזות של כוחות השוק. האם האירועים האחרונים בעולם ישפיעו על מדיניות האנרגיה הבינלאומית, יגרמו לשווקים ולממשלות לחזור לייצר חשמל מפחם, או שדווקא יקדמו את האנרגיות המתחדשות?

 

ישראל נקלעה לצומת דרכים דומה בגלל משבר הגז המצרי: מדינה שטופת שמש המובילה בעולם בפיתוח טכנולוגיות לאנרגיה סולריות, אבל כמעט לא משתמשת בהן; מדינה שהתגלו בה כמויות אדירות של גז טבעי, אבל כשבודקים את המצב בתחנות הכוח ומשווים אותו למדינות אחרות, מסתבר שהיא עדיין תקועה עמוק בעולם הישן והרע של ייצור חשמל מפחם. 


איך עושים חשמל? מקורות האנרגיה לחשמל בעולם (2009)

איך עושים חשמל? מקורות האנרגיה לחשמל בעולם (2009)

מדינה פחם ונפט (לא כולל שימוש להסקה, תעשייה ומכוניות) גז טבעי (לא כולל תעשייה) אנרגיה גרעינית אנרגיה סולרית אנרגיית המים אנרגייה גיאותרמית, אנרגיית הרוח ודלקים ביולוגיים
ישראל 67% 33%  

דודי שמש ומספר יישובים קטנים

 

   
ספרד 38% 25% 15%

1.5%

(לא כולל דודי שמש)

8% 11%
נורבגיה 1% להסקה בלבד     98% 1%
פינלנד 13%

11%

(לא כולל הסקה)

28%   10% 38%
גרמניה 47%

 19%

(לא כולל הסקה)

20% 2% 2% 10%
יוון 50% 40% 10% דודי שמש בלבד 0.5% 0.5%
האיחוד האירופי 28% 24% (לא כולל הסקה) 27% פחות מ-1% 10% 10%
רוסיה

17%

(לא כולל הסקה)

48% (לא כולל הסקה) 15%   20%  
סין

79%

 

להסקה בלבד 1%   20%  
יפן 30% 26% (לא כולל הסקה) 28%   10% 5%
ארצות הברית

49%

 

20% (לא כולל הסקה) 20%

1%

(לא כולל דודי שמש)

8% 2%
ערב הסעודית 55% 45%        
סך הכל בעולם 47% 20% 15% זניח 16% 2%

 


פחם: הסם השחור של ישראל

הפחם - אבן שחורה מפחמן, שנוצרה לפני מיליוני שנה מצמחים שהתאבנו - הוא מקור אנרגיה עתיק. מנועי פחם שימשו במפעלים בזמן המהפיכה התעשייתית ובתחנות הכוח הראשונות במאה ה-19. כיום הוא משמש בעיקר לייצור חשמל. בישראל אין מכרות פחם, והוא מיובא באוניות בידי חברת הפחם, חברת בת של חברת החשמל.  

חושב בתוך הקופסא

לנדאו: "חייבים את תחנת הכוח הנוספת באשקלון" / תני גולדשטיין

שר התשתיות אמר כי התקלה בצינור הגז המצרי מגלה את נחיצות תחנת הכוח, וטען שהיא תפעל רוב הזמן בגז טבעי. ממונה איכות הסביבה בעירייה: "התחנה תפעל בפחם כשמחירי הפחם ירדו מתחת למחיר הגז - לזה אנחנו לא מוכנים"
לכתבה המלאה

 

השימוש בפחם תלוי, איפוא, גם במונופול חברת החשמל וגם במדינות זרות. הפחם הוא גם יקר - מחיר טון פחם נע, לפי נתוני חברת החשמל, בין 400 ל-700 שקל לטון. בנוסף לכל הצרות, הוא פולט כמויות גדולות של חומרים מזהמים, שעולה בכסף, וגם בחיי אדם ובבריאות. אין פלא ששרי התשתיות ומנהלי חברת חשמל לדורותיהם מקפידים לגנות את הפחם בכל נאום פומבי שלהם.

 

עד 2003 יוצר כ-98% מהחשמל בישראל מפחם. מאז, החלה חברת החשמל להשתמש בגז טבעי, וכיום הפחם מייצר רק כ-65% מהחשמל. אבל בהשוואה בינלאומית, זה עדיין הרבה.

 

מנתונים שאספנו מאתרי משרד האנרגיה האמריקני, הגרמני, הנורבגי והאירופי, התאחדות האנרגיה העולמית (IEA) והתאחדות הפחם הבינלאומית עולה שספרד מייצרת רק כ-25% מהחשמל שלה מפחם, יוון - כ-40%, גרמניה - כ-47%, פינלנד כ-13%, האיחוד האירופי כולו - כ-28%, יפן כ-30%, רוסיה כ-16%, ארה"ב הבזבזנית והמזהמת - כ-49% ונורבגיה - כ-1% בלבד. סין, לעומת זאת, במצב גרוע עוד יותר מאתנו, עם כ-79%.

 

יש לציין שיש מדינות שמייצרות חשמל מחומר יקר ומזהמים עוד יותר מפחם - הנפט. ערב הסעודית מייצרת כ-55% מהחשמל ממוצרי נפט, יוון - כ-10% וספרד - כ-13%. מנתוני משרד התשתיות עולה שישראל מייצרת רק 2% מהחשמל ממוצרי נפט כמו סולר וממזוט.

 

המצב בארץ אמור להשתנות לטובה, עם השלמת תוכנית החירום של חברת החשמל, הקמת תחנות כוח פרטיות והשלמת המערכת להולכת הגז הטבעי. היקף השימוש בפחם צפוי לרדת בשנים הקרובות בתלילות לרמה המקובלת בעולם המפותח. עד לאיזו רמה הוא ירד - 50% כמו בארה"ב או 25% כמו באירופה - תלוי בשאלה אם יקומו כאן תחנות פחמיות חדשות.

 

שר התשתיות עוזי לנדאי, תומך נלהב בהקמת תחנת כוח שנייה באשקלון, מבטיח שהיא תופעל בגז טבעי ותוסב לפחם רק במקרי חירום. בארגונים הירוקים לא מאמינים לו וטוענים שהתוכניות הכתובות להקמת התחנה מאפשרות לחברת החשמל להפעיל אותה בפחם - וזה מה שהיא תעשה. כך או כך, התוכנית תקועה למעלה מעשור. לנדאו טוען שהחלופה - לייצר יותר מ-70% מהחשמל מגז טבעי - היא מסוכנת. האמנם?

 

דלק גרעיני: מזל שלא הצלחנו
האנרגיה הגרעינית, הנוצרת מביקוע גרעין האטום, הופעלה לראשונה ב-1945, כשצבא ארה"ב המטיר שתי פצצות אטום קטלניות על יפן. בשנות ה-50 החלו ברית המועצות ובריטניה להקים כורים גרעיניים לייצור חשמל למטרות אזרחיות.
צילום: בועז ארד
 אסון גרעיני ביפן: "אין כורים בטוחים" (צילום: בועז ארד)

 

לאנרגיה הגרעינית יש יתרונות על הפחם ואף על הגז: היא זולה, ניתן לייצר הרבה חשמל במעט אורניום ולחסוך בהצטיידות ובהובלה, וכשאין תקלות, הכורים אינם פולטים גזים רעילים. במשך השנים, השימוש בגרעין בעולם התרחב על חשבון הפחם.

 

יפן ייצרה לפני רעידת האדמה כ-28% מהחשמל מאנרגיה גרעינית. לפי נתוני IEA והממשלות, מיוצרים מאנרגיה גרעינית כ-27% מהחשמל באירופה, כ-15% מהחשמל ברוסיה, כ-10% מהחשמל בארה"ב וכ-15% מהחשמל בעולם.

 

ממשלת ישראל החליטה בעבר להקים כור גרעיני בנגב, ושרים שונים הפריחו בעבר הבטחות ליישם את ההחלטה. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, "מצא לו זמן" השבוע להצהיר שוב שהוא יקים תחנה גרעינית, למרות האירועים המחרידים ביפן. ואילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר ש"צריך לבדוק" את הנושא.

 

ייתכן שכל ההצהרות הללו מיותרות, כי בכלל אי אפשר להקים כור כזה: החוקים בחו"ל אוסרים על החברות הבינלאומיות המייצרות כורים - כמו ווסטרן האוס וטושיבה - לפעול במדינות שאינן חותמות על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני; וישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לחתום על האמנה.

 

"אני חושב שאפשר למצוא דרך להקים כור אזרחי בישראל", אומר ל-ynet ד"ר עמית מור, מומחה לאנרגיה ומנכ"ל חברת אקו-אנרג'י, "הודו מקימה כור למרות שגם היא לא חתומה על האמנה, כי האמריקנים מצאו פיתרון משפטי שמאפשר להם למכור להם טכנולוגיה".

 

לאור מה שקרה ביפן, אתה עדיין חושב שכדאי להקים כור כזה?

 

"אין ספק שהאירועים ביפן חידדו את הדאגה מתאונות, וטוב שכך. אבל הכורים ביפן הם ישנים, ואילו כיום יש טכנולוגיות להקמת כורים חדשים שהם בטוחים פי 600 יותר". 

מצא לו זמן

"בעוד עשור יהיה כור גרעיני מתקדם בנגב" / ynet

יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל: "הכורים הנוכחיים הרבה יתר בטיחותיים מאלה שביפן. יש כבר שטח מתוכנן - שיבטה". נתניהו אמר השבוע: "הייתי מאוד בעד הרעיון של תחנות כוח גרעיניות אזרחיות בישראל, אבל לאור מה שקרה ביפן צריך לחשוב על זה שוב. אנחנו מדינה קטנה וכל אסון עלול לגרום נזק קשה"
לכתבה המלאה

 

חלק מהארגונים הירוקים מתנגדים בחריפות לאנרגיה גרעינית. "אני לא יודעת מה זה 'כור בטוח'. גם על הכורים בצ'רנוביל וביפן אמרו שהם בטוחים", אומרת תיאודורה קרצ'ובסקי, ממנהיגי ארגון גרינפיס בישראל.

 

"כל מתקן עלול להיפגע מטעות אנוש, אסון טבע או מלחמה, ופגיעה בכור תמיד תהיה מסוכנת", אומרת קרצ'ובסקי, "גם כשאין תאונה, כורים פולטים קרינה מייננת שהיא לא פחות רעה מהחומרים המזהמים שנפלטים מגז טבעי".

 

לדברי קרצ'ובסקי, "עד עכשיו גם לא נמצא פיתרון לפסולת הגרעינית. ישראל לא יכולה להשתמש בפטנט המכוער של האירופים, שמטמינים את הרעל באפריקה - היא צריכה להטמין אותה בשטח הצפוף שלה. אסור להקים כאן כורים גרעיניים. יש לנו מספיק צרות מהכור הקיים בדימונה (לפי פרסומים זרים, ת.ג)".

 

אם לא פחם, לא נפט, ולא גרעין, אז מה כן?

 

"בינתיים - גז טבעי, ובטווח הארוך - אנרגיה סולרית".

 

מי מפחד מהגז הטבעי?

"גז טבעי" הוא כינוי לתרכובת כימית שבמרכזה מתאן, שנוצרת באדמה מגופם של יצורים זעירים שמתו, באותו תהליך שבו נוצר הנפט. הוא נקרא "גז" כי זה המצב שבו הוא נמצא בטבע, אבל כיום קיימת טכנולוגיה שמאפשרת להפוך אותו לנוזל ולהובילו באוניות. ה"גז" זול יותר מהפחם ומהנפט ופולט פחות חומרים מזהמים. אין פלא שהוא הפך לאחד ממקורות האנרגיה המרכזיים בעולם, על חשבון הפחם והנפט.

 

רוסיה - יצואנית הגז הגדולה בעולם - מייצרת ממנו כ-48% מהחשמל. זאת, בנוסף למערכות ההסקה המחממות אותה בחורף המקפיא, ששורפות יותר גז מכל תחנות הכוח. מנתוני IEA והממשלות עולה כי האיחוד האירופי מייצר כ-24% מהחשמל מגז, בנוסף להסקה. יפן מייצרת מגז כ-26% מהחשמל, ארה"ב כ-20% וערב הסעודית כ-45%.  


צילום: רויטרס
 גז ישראלי: עדיין מפחדים ממחסור (צילום: רויטרס)

 

לפי נתוני משרד התשתיות, יוצר אשתקד כ-33% מהחשמל בישראל מגז. כשלוקחים בחשבון את הגז להסקה, מתברר שרוב מדינות אירופה עדיין משתמשות ביותר גז מאתנו, למרות שלרובן אין גז משלהן והן תלויות בגז של הרוסים, שאינם מהססים להוריד את השאלטר ולנתק את זרם הגז בשיא החורף כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם.

 

חברת החשמל קונה 60% מהגז ממאגר "ים תטיס" הישראלי הקטן שצפוי לאזול בשנת 2013. השאר מגיע ממצרים, ובעבר היה חשש שישראל תישאר תלויה בגז המצרי. אירועי השבועות האחרונים מוכיחים שמצב כזה היה יכול להיות מסוכן. אבל ישראל כבר אינה תלויה במצרים: "תמר" ו"לווייתן" שהתגלו לאחרונה הם מאגרי ענק, שאמורים לשמש לייצוא ומספיקים לייצור כל החשמל בארץ לשנים רבות.

 

גם תלות במקור אנרגיה מקומי יחיד היא מסוכנת, אבל לגז המקומי יש גיבוי: תחנות הכוח יכולות לעבור באופן מיידי לשימוש בסולר במקרי חירום, כפי שקרה בזמן התקלה ב"ים תטיס" לפני שבועיים. בנוסף, מקים משרד התשתיות מתקן לקליטת גז נוזלי מונזל שייובא מחו"ל, כדי למנוע מהספק המקומי להעלות מחירים, ולמנוע מחסור זמני בגז אם פיתוח "תמר" יתעכב אחרי ש"ים תטיס" יאזל. בטווח הארוך אין שום חשש למחסור בגז בארץ.

 

אבל כל אמצעי הזהירות אינם מרגיעים את מנהלי חברת החשמל ואת שר התשתיות. לנדאו, שהתנגד לוועדת ששינסקי בטענה שהיא תאיים על הטייקונים ובכך תעכב את הפקת הגז הישראלי - ממשיך להפחיד אותנו מפני אותו הגז עצמו. "אסור להיות תלוי בסוג אנרגיה אחד", אומרים ראשי המשק שוב ושוב, מבלי להסביר, בעצם, מדוע - ומבלי לשאול את עצמם, אם הם רוצים להחליף אותו למקורות אנרגיה טובים יותר או גרועים עוד יותר.

 

מים ושמש: בינתיים הכל דיבורים

"אנרגיות מתחדשות" (או "חשמל נקי") הן שיטות שונות לייצור אנרגיה: טחנות רוח; גלגלי מים וטורבינות הידרואלקטריות המייצרות חשמל מזרימת המים; פאנלים סולאריים, המייצרים חשמל וחימום מקרני השמש; תחנות כוח גיאותרמיות, המייצרות חשמל וחום מפעילות געשית במעמקי האדמה; דלק המיוצר מחומרים אורגניים כמו תירס, סוכר וכבול, ואנרגיה שיורית, המיוצרת מהחום שנותר מייצור חשמל באמצעים אחרים.

 

העולם מאוהב באנרגיה מתחדשות - בתיאוריה. הפעילים הירוקים מפגינים למענם, המורים בבתי הספר מלמדים את יתרונותיהם, פוליטיקאים נשבעים בשמם ומתחייבים להשתמש בהם בנאומי בחירות ובאמנות בינלאומיות. אבל במציאות, הם מייצרים רק חלק קטן - 18% מהחשמל בעולם.  

באדיבות חברת Helioptix
 "200 קמ"ר של קולטנים מספיקים לכל החשמל במשק"  (באדיבות חברת Helioptix)

 

לפי נתוני IEA, מיוצר מאנרגיות מתחדשות כ-20% מהחשמל באיחוד האירופי, כ-48% בפינלנד, כ-20% בספרד, כ-15% ביפן, כ-14% בגרמניה, כ-12% בארה"ב ורק כ-1% ביוון. רק מדינות מעטות מייצרות את רוב החשמל מאנרגיה מתחדשת, רובן באירופה. המוצלחת מכולן היא נורבגיה, שמייצרת כ-98% מהחשמל בכוח המים.

 

המצב באזור שלנו גרוע במיוחד. במרבית מדינות ערב כמעט לא משתמשים באנרגיות מתחדשות. בישראל מייצרים בהן פחות מפרומיל (0.1%) מאספקת החשמל. לפי תוכניות הממשלה, הן אמורות להוות תוך עשור 10% מייצור החשמל. בפועל זה לא קורה.

 

התירוץ למחדל הוא המחסור במים. תחנות הידרואלקטריות הן אמצעי ייצור החשמל הנקי הנפוץ בעולם: הן מייצרות כ-8% מהחשמל בארה"ב, כ-20% ברוסיה, כ-20% בסין וכ-10% באירופה. יש מומחים שסבורים שניתן לייצר חשמל הידרואלקטרי גם בארץ, מגלי הים. חברת SDE הישראלית מייצרת תחנות כוח כאלה. מנכ"ל החברה, שמואל עובדיה, טוען שלא הצליח למכור אותן לחברת החשמל - ובמקום זאת, הוא מקים אותן בסין, בסרי לנקה ובזנזיבר. אבל ישראל מפגרת גם באנרגיות מתחדשות אחרות. פינלנד מייצרת כ-38% מהחשמל מאנרגיית רוח, דלקים אורגניים ועוד; ישראל - כמעט כלום.

 

החלום לייצר אנרגיה סולארית בישראל קיים כבר עשרות שנים. דוד השמש הוא המצאה ישראלית, וישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בחימום מים סולרי. בשנות ה-60' קמה חברת לוז, שניסתה להקים תחנת כוח סולרית בעידודו האישי של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אך נכשלה. יוצאי לוז עושים כיום מיליונים בחברות כמו אורמת וסולל, המפתחות תחנות כוח סולאריות וגיאותרמיות ומשווקות אותן בהצלחה - בחו"ל.

 

האנרגיה הסולארית מתפתחת בקצב איטי גם בחו"ל. המובילה בעולם היא דווקא גרמניה הקרה, המייצרת כ-2% מהחשמל מאנרגיית השמש. ספרד מייצרת ממנה 1.5%, בטכנולוגיות שאת חלקן פיתחה סולל הישראלית. התחנות הסולריות שהקימה סולל בקליפורניה מספקות חשמל לכחצי מיליון איש.

 

בישראל, לעומת זאת, לא קמה עדיין אפילו תחנה סולרית אחת. הממשלה החליטה לפני עשור להקים שלוש תחנות סולאריות קטנטנות בנגב ומספר טורבינות רוח ברמת הגולן - אבל הן טרם הוקמו. שני יישובים מייצרים חשמל סולארי בעצמם - קיבוץ גרופית בערבה והכפר הבדואי דריג'את שבנגב. אחדים מיישובי הערבה בדרך להתקנת מערכות דומות, שאמורות לספק חשמל סולארי ל-300 בתים נוספים. כמה אלפי משפחות עשירות במרכז יקימו בשנים הקרובות קולטנים לייצור חשמל ביתי. השאר נשארים לקוחות שבויים של חברת החשמל וברוני הגז.

 

חושבים על הנכדים והנינים? פתחו אנרגיה סולארית

חלק מהמומחים מסכימים שצריך להגדיל את ייצור החשמל הסולארי, אבל רק במידה מוגבלת. "אנרגיה סולארית צריכה ויכולה לספק עד 10% או אפילו 20% מהחשמל בישראל, אבל לא להחליף את הגז הטבעי, שצריך לספק 70% מהחשמל", אומר מור, "הפיתוח הסולארי יקר. הוא מוגבל בגלל שאי אפשר לאגור את חום השמש בלילה ובגלל שקולטני השמש תופסים שטח גדול, ואין במדינה מספיק שטח כדי לייצר כמות גדולה של חשמל. צריכת החשמל ביום גבוהה יותר מאשר בלילה, כך שאפשר לייצר חשמל סולארי שיספק חלק מההפרש בין הלילה והיום, אבל לא יותר מזה".   

יש תקווה?

הערבה סוגדת לשמש; 7 מיזמים סולאריים חדשים / יעל דראל

אחרי המגדל הסולארי ההיברידי הראשון בעולם, והחניון והרפת הסולאריים ביוטבתה - חבל אילות ממשיך לקדם פרוייקטים סולאריים שיניבו בעתיד 38 מגהוואט חשמל מאנרגיית השמש
לכתבה המלאה

 

קרצ'ובסקי ממש לא מסכימה עם מור. "מדובר בבעיות טכניות שייפתרו וכבר כיום יש פיתוחים שמתמודדים אתן", היא אומרת, "זה הכל עניין של השקעה. לפני 40 שנה מחשב היה בגודל של חדר, היום הוא נכנס לכף היד.

 

"באוניברסיטת בר אילן יש מומחים, מהטובים בעולם, לננו-טכנולוגיה, שמפתחים קולטנים זעירים. הייתי בהרצאה של מנכ"ל סולל, אבי ברנמילר, שאמר שניתן יהיה לייצר את כל החשמל של ישראל מאנרגיה סולארית בשטח של 200 קילומטרים מרובעים", (בחברת סולל אישרו את הדברים, ת.ג).

 

יש במדינה שטח כזה? רוב הנגב נמצא בשימוש צה"ל, מפעלים, פולשים בדואים ושמורות טבע. אפילו התחנות הסולאריות הקטנות המתוכננות תקועות בגלל התנגדות של הארגונים הירוקים.

 

קרצ'ובסקי: "מי זה 'הירוקים'? החברה להגנת הטבע מתנגדת. אני מבינה אותם אבל לא מסכימה אתם. זה יותר סביבתי לנצל את השטחים הפתוחים במדבר לייצר חשמל נקי מאשר לשמור עליהם".

 

פיתוח סולארי הוא יקר. מהיכן יבוא הכסף?

 


קרצ'ובסקי: "אם ליזמים אין כסף להשקיע, למדינה כדאי לסבסד אותם, כי בטווח הארוך חשמל זה יחסוך לה הרבה. גרינפיס העולמית עשתה מחקר שמצא שייצור חשמל סולארי, כולל הפיתוח, עולה בין 12 ל-20 סנט לקילוואט ב-5 השנים הראשונות ובין 10 ל-14 אחר כך, ואילו חשמל גרעיני עולה בין 12 ל-15 סנט לקילוואט. אם מוסיפים לזה את עלות הטמנת הפסולת, הביטוח מאסונות והנזק הבריאותי של הקרינה, אז הסולארי זול יותר.

 

"הבעיה היא שחברת החשמל היא הגוף החזק במשק. למה שהיא תרצה אנרגיה מתחדשת, שמחייבת מעבר לטכנולוגיה שהיא לא מכירה ומאפשרת ייצור חשמל בזול עם כוח אדם זעום".

 

אז למה גם מדינות אחרות לא מייצרות את רוב החשמל מאנרגיה סולארית?

 

"מאותן סיבות, כל מדינה והאינטרסים שלה. אנחנו - כל העולם, לא רק ישראל - חיים בהתמכרות. גמילה היא תהליך קשה, ויש גורמים שמעוניינים להמשיך למכור את הסם. נורבגיה מייצרת את כל החשמל מאנרגיה מתחדשת שמתאימה לאקלים שלה. זה מוכיח שאפשר.

 

"השאלה היא לא האם העולם יעבור לאנרגיה מתחדשת אלא מתי. הגז והנפט ייגמרו תוך כמה עשרות שנים והפחם יאזל תוך 100 ומשהו שנה. פסולת גרעינית מזהמת את הקרקע ל-3,000 שנה. אם אנחנו רוצים שהילדים של הילדים שלנו ישרדו, אנחנו צריכים לדאוג לזה כבר עכשיו".


לכתבה באתר ynet


כתבות קשורות:


 

Comments