קיבלו צינור: מזייפים ציוצי טוויטר למען חברות הנפט

נשלח 19 באוג׳ 2011, 2:13 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 19 באוג׳ 2011, 2:19 ]

"האמת על צינור נפט הנפט נחשפת", הבטיחו יותר מדי ציוצים בטוויטר. בדיקה העלתה כי מדובר בעבודה של לוביסטים מטעם חברות הנפט, שניסו לזייף קמפיין תמיכה בצינור נפט שיכניס מיליארדים. פעילי הסביבה ימשיכו להתנגד לצינור, שצפוי לעבור מקנדה לארה"ב, הטומן בחובו סכנה גדולה למקורות מים. עסק ירוק

רז גודלניק | 18/8/2011 17:00
תגיות: זיהום מים, צינור נפט, דליפת נפט, מאבק סביבתי, טוויטר,קנדה (סביבה),ארצות הברית (סביבה)

בתחילת החודש בראנט אולסון מארגון Rainforest Action Network (RAN) ראה משהו מוזר. הוא שוטט כהרגלו בטוויטר כדי לבדוק מה חדש במאבק בצינור הנפט Keystone שאמור להעביר נפט שמקורו בחולות זפת (tar sands) מקנדה לארה"ב. כשהוא בדק את תג הנושא #tarsands הוא מצא כ-15 ציוצים של אנשים שונים שאמרו "עכשיו אפשר למצוא את האמת על חולות זפת" עם קישור לדף בנושא באתר של ארגון שמאגד את חברות הנפט. משהו כאן הריח לאולסון לא טוב והוא התחיל לבדוק מה קורה פה. התברר לו שהוא לא טעה.

החקירה של אולסון הובילה לגילוי של קמפיין תמיכה עממי מזויף בצינור הנפט שהריצו אותו אנשים הקשורים ל-American Petroleum Institute - API, המאגד בתוכו כ-400 חברות הפועלות בתחום הנפט. זו לא הפעם הראשונה שה-API נקשר לקמפיינים מזויפים - רק לפני שנתיים הואשם ה-API בארגון קמפיין עממי כביכול למאבק בחוק האקלים. הפעם כאמור הוא עבר לרשת, אבל גם שם מתברר קשה לזייף קמפיין עממי של ממש. על קמפיין הטוויטר המזויף של ה-API בכתבה הבאה. עסק ירוק.

צילום: רויטרס
החשש: זיהום נפט צילום: רויטרס
תערובת של חול, מים ונפט מוצק למחצה

צינור הנפט Keystone XL הוא פרויקט של 13 מיליארד דולר, שמטרתו כאמור להעביר נפט מקנדה לארה"ב. הוא אמור להשתרע לאורך 2,673 ק"מ מאלברטה בקנדה, דרך מונטנה, דרום דקוטה נברסקה ואוקלהומה עד טקסס. מי שאחראי על הפרויקט היא חברת הנפט הקנדי TransCanada, אשר מציינת באתר שלה כי "הצינור ישחק תפקיד חשוב בקישור אספקה גדלה ובטוחה של נפט קנדי לשווקי הזיקוק הגדולים ביותר בארה"ב, תוך שהוא משפר באופן משמעותי את האספקה הבטוחה (של נפט, ר.ג.) בצפון אמריקה". החברה הקנדית לא שוכחת לציין כי מדובר בפרויקט עם השלכות כלכליות חשובות נוספות – 20 אלף מקומות עבודה לבניית הצינור בארה"ב ותוספת של חמישה מיליארד דולר ממיסוי להכנסות של המדינות שבהן יעבור הצינור. 

לפרויקט הזה ישנן גם השלכות סביבתיות ואלו אינן חיוביות כלל וכלל. ארגון ידידי כדור הארץ מציין באתר שלו כי הצינור אמור להוביל את אחד ממקורות האנרגיה המזהמים ביותר שיש – נפט שמופק מחולות זפת, תערובת של חול, מים ונפט מוצק למחצה. בצינור, מסביר הארגון, תעבור מדי יום לארה"ב כמות ששווה ל-900 אלף חביות נפט לארה"ב ועלול לגרום לנזקים

משמעותיים למערכות אקולוגיות, לזהם מקורות מים ולסכן את בריאות הציבור.

הייצור של נפט מחולות זפת הוא כשלעצמו בעל השלכות סביבתיות הרסניות, אולם החשש של הארגונים הסביבתיים והנושא בו הם מתמקדים במאבק שלהם בצינור הוא החשש מדליפות מהצינור. המתווה של הצינור אמור לעבור ליד מספר נהרות גדולים כמו נהר המיזורי, הילוסטון ואחרים שמהווים מקור חשוב של מי שתייה ומים לחקלאות. אם נפט מהצינור יגיע לאחד מהמקורות הללו זה עלול להיות אסון של ממש. האיום הזה אגב רחוק מלהיות ערטילאי – בקיץ שעבור נשפכו מיליון גלון של נפט מחולות זפת לנהר הקלמזו במישיגן מצינור נפט שהוקם בידי חברה קנדית אחרת. הדליפה הזו חשפה את תושבי האזור לכימיקלים רעילים וגרמה לנזקים ארוכי טווח לכלכלה המקומית ולמערכות האקולוגיות באזור.

כל האמצעים כשרים

לפני ש-TransCanada יכולה להתחיל בבניית הצינור היא צריכה את אישור משרד החוץ האמריקאי בגלל שהצינור חוצה את הגבול בין קנדה וארה"ב. נראה שהמשרד מצדד באופן עקרוני בפרויקט ובחודש אפריל הוא הוציא הודעה שהדגישה את התועלות הכלכליות שבפרויקט ואת "ההשפעה המוגבלת" שלו על הסביבה. בחודש יוני כתב המשרד להגנת הסביבה מכתב למשרד החוץ ובו הוא ביקר את תהליך הבדיקה של המשרד בטעה שהשלכות משמעותיות של הפרויקט, כמו הסיכונים של דליפות אפשריות מהצינור, לא נבחנו.

צילום: רויטרס
מפגינים נגד חברת הנפט הקנדית צילום: רויטרס

ההחלטה של משרד החוץ בנושא אמורה להתפרסם עד סוף השנה ובינתיים מנסים ארגונים סביבתיים ביחד עם קואליציה מגוונת של הרבה גורמים וגופים שעלולים להיות מושפעים מהצינור להשפיע על דעת הקהל וליצור לחץ על משרד החוץ שלא לאשר את הפרויקט. כאן נכנס לתמונה ארגון ה-API. הארגון החליט לנסות ליצור איזון למחאה הציבורית כנגד הצינור ולהראות שיש גם תמיכה ציבורית בצינור. ה-API החליט עם זאת שיהיה הרבה יותר קל להראות שיש מחאה ציבורית, מאשר מלארגן אחת כזו.

ל-API יש כבר ניסיון בפיברוקים שכאלו כפי שאנחנו זוכרים ממצעדי "אזרחי האנרגיה" כנגד חוק האקלים ב-2009 שאורגנו על ידו וכללו עובדים של חברות נפט שהוצגו כאזרחים מודאגים המתנגדים לחקיקה. מי שתוהה אם ל-API אין בעיות אתיות לעשות צעדים שכאלו מוזמן לעיין בהיסטוריה של המאבקים של חברות הנפט בחוקים ומדיניות שלא נראים להם. כללי המשחק שלהם הם שאין כללים וכל האמצעים כשרים בכדי לדאוג לאינטרסים שלהם. בקיצור, כפי שנראה מיד, אין להם בעיה לשחק משחק מלוכלך.

בעקבות הלוביסט

אם נחזור לאולסון הרי שהחשדות שלו הלכו וגברו כשהוא עיין בתיאורים של האנשים מן הישוב שצצו בטוויטר מצייצים בהתלהבות בתמיכה בצינור. קחו לדוגמה את droidude7816, שהציג את עצמו בטוויטר כבחור רגיל משיקגו, מעריץ של סדרת מלחמת הכוכבים, שנמצא במערכת יחסים אינטימית עם חברתו שרה וכן, הוא גם "מאד איכפתי בנושא הסביבה". התמונה בחשבון היתה של בחור שמנמן שנאבק בקרב חרבות מול לא אחר מדארת' ויידר. עם כל חיבתו של הבחור החביב למלחמת הכוכבים, הרי שכל 27 הציוצים בחשבון שלו היו לגבי צינור הנפט.

כמוהו היו עוד כמה דמויות, כמו JennyJohnson10, אמא ועובדת במשרה מלאה בחדר כושר שיש לה 2 חתולים, כלב אחד ונחש אחד, או  kyleland1, מנהל של סניף פיצה האט באומהה, נברסקה שכל הציוצים שלהם באופן חשוד ביותר היו אך ורק ציוצי תמיכה בצינור הנפט. המנהל מפיצה האט הגדיל לעשות עם הציוץ הבא – "אם אתה אוהב פיצה אתה גם צריך לאהו את צינור הנפט ואת נפט החולות המתוק שהוא תורם לנברסקה".

למרות האנונימיות של הרשת, הרי שגם זיופים וירטואלים משאירים עקבות ואולסון כמו בלש מנוסה עקב אחרי מקורות הציוצים והגיע בסופו של דבר למקור שלהם – בחור בשם קית בוקמן מאומהה, נברסקה. לא, הוא לא מנהל שום סניף של פיצריה, אלא סטודנט ועובד במשרד עורכי דין. אחד משני השותפים במשרד הזה הוא דודו של קית, סנטור לשעבר בסנאט של נברסקה בשם כריס אבוד, שעובד כיום בתור לוביסט ובין היתר הינו מתאם של פורום האנרגיה של נברסקה, קבוצה שממומנת על ידי ה-API ומעורבת בקידום הפיתוח של נפט מחולות זפת. מ.ש.ל

צילום: איי-פי
הפגנה נגד צינור הנפט צילום: איי-פי
לתשומת ליבה של קלינטון
אולסון פנה אל בוקמן וניסה לעמת אותו עם העובדות. בוקמן בהתחלה הכחיש, טען שמדובר בפרויקט שהוא עושה כסטודנט ושהוא לא עושה זאת בתמורה לשכר ובסוף פשוט נשבר והחליט לסגור את הבסטה וכ-25 חשבונות מזויפים נעלמו כלא היו מטוויטר. גם החשבון של בוקמן (@kbockmann) כבר לא פעיל יותר. API לא טרחו לענות לפניות של כתבים בקשר למעורבותם בפרשה, מה שרק מגביר את החשדות נגדם.

אל תחשבו לרגע ש-API והאינטרסים שהם מייצגים ייפגעו באופן אנוש מהפרשה. אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה של פעולות דומות מטעם חברות הנפט הרי זה שהם מצליחים להתאושש היטב מפרשיות שכאלו. לכסף בסופו של דבר אין ריח. אני מניח גם שהפקת הלקחים ב-API מהפרשה תתרכז סביב חוסר המקצועיות שהופגן בזיוף הקמפיין בטוויטר ואיך אפשר לדאוג שבפעם הבאה אולי סוף סוף לא יעלו עליהם כשהם מפברקים קמפיין ציבורי.

בינתיים הקמפיין האמיתי נמשך, ברשת ומחוצה לה, כשהרבה מאד אנשים אמיתיים מנסים להעביר מסר אמיתי של דאגה מההשלכות הסביבתיות של צינור הנפט המתוכנן. צריך לקוות שהילארי קלינטון תדע להקשיב לקולות האלו ולא רק לבעלי ההון ולציוצים המפוברקים שמגיעים מהם בשם העם כביכול.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
ההתחממות הגלובלית אמיתית? הרפובליקנים לא בטוחים
דליפה? זיהום? שרה פיילין רוצה רק לקדוח
אסור לעשות הקשרים
Comments