גרמניה נוטשת את השימוש באנרגיה גרעינית

נשלח 15 ביולי 2011, 2:07 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 15 ביולי 2011, 2:14 ]

בעקבות מחאה ציבורית נוקבת ובצעד שאפתני לקראת המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, השלימה גרמניה את האישורים החקיקתיים לסגירת כל תחנות הכוח הגרעיניות בתוך 11 שנה

כריסטיאן ווטג'ן ורקפת תבור - אפוק טיימס

גרעין
מפגינים באוניה חולפים מול הכור הגרעיני קלנאנסיאלגרמניה, ,(Kleinensiel) ביום בו מציינים 25 שנה לאסון צ'רנוביל – צילום: WAGNER/AFP/Getty Images
גרמניה החליטה רשמית על יציאתה משוק האנרגיה הגרעינית, ובכך הפכה למעצמה התעשייתית הגדולה ביותר אשר מכריזה כי היא מוותרת על מקור האנרגיה השנוי במחלוקת.

ברוב של 513 תומכים מול 79 מתנגדים, אישרו המחוקקים בפרלמנט הגרמני את תכנית הממשלה לסגור את כל תחנות הכוח הגרעיניות במדינה עד סוף שנת 2022.

עד לפני ארבעה חודשים, הציגה ממשלת גרמניה את השימוש באנרגיה גרעינית כבטוח וחיוני כ"טכנולוגיית גישור" לעבר עידן האנרגיות המתחדשות. אולם בעקבות גל מחאות שפרץ במדינה לאחר האסון בפוקושימה שביפן, ביצעה ממשלת מרקל פניית פרסה במדיניותה, והחוק החדש משלים את שינוי המגמה.

שבעה כורים גרעיניים ישנים נסגרו מיד לאחר ההפגנות שפרצו בגרמניה בעקבות רעידת האדמה ביפן. שישה כורים חדשים יותר מתוכננים להיסגר בזה אחר זה עד שנת 2021 והשלושה האחרונים, החדשים ביותר, יסגרו בהתאם לחוק החדש עד סוף שנת 2022.

עשרים ושלושה אחוז מאספקת החשמל בגרמניה מקורה בתחנות הכוח הגרעיניות, ואילו האנרגיות המתחדשות מספקות כיום כ-17 אחוז מהחשמל במדינה, בעיקר באמצעות טורבינות רוח ושימוש בביו-מסה. ההחלטה על סגירת הכורים מעמידה את גרמניה על דרך שאפתנית לפיתוח והרחבת התשתיות הקיימות להפקת אנרגיות מתחדשות כבר בשנים הקרובות.

מחאה וזיגזג פוליטי לקראת הבחירות

במשך שנים השימוש באנרגיה גרעינית היה לנושא שנוי במחלוקת בגרמניה, במיוחד לאחר האסון בצ'רנוביל בשנת 1986, כשחלק מהנשורת נפלה על אדמתה. על אף ביקורת ציבורית ממושכת, הודיעה מרקל בספטמבר 2010 על הארכת הפעלתן של תחנות הכוח הגרעיניות ל-14 שנים נוספות. בכך ביטלה למעשה את החלטת הממשלה הקודמת לפעול להפסקת השימוש באנרגיה זו.

אך כל זה השתנה לאחר שרעדה האדמה מתחת לכורים הגרעיניים בפוקושימה ב-11 במארס. רעידת האדמה הקשה ביותר שפגעה אי פעם ביפן וגל הצונאמי שהגיע בעקבותיה, גרמו להתכת שלושה מהכורים של אתר הפקת חשמל מאנרגיה גרעינית בפוקושימה. הפגיעה בכורים גרמה לדליפתם של חומרים רדיו אקטיביים רבים ובעקבותיה מאות אלפי אנשים פונו מבתיהם מחשש שיחשפו לקרינה רדיואקטיבית. כיום, ארבעה חודשים מתחילת המשבר, עדיין מנסים לייצב את הכורים ולמצוא פתרון לאלפי טונות של מים מזוהמים רדיו-אקטיבית. בשל חשש ליציבותם של כורים אחרים שאולי ניזוקו באסון, ועד להשלמת בדיקותיהם המקיפות, פועלות כיום ביפן רק 19 מתוך 54 תחנות הכוח הגרעיניות.

כבר בימים הראשונים לאחר האסון ביפן החל לשטוף את רחובות גרמניה גל הפגנות, שקרא להפסיק כליל את השימוש באנרגיה גרעינית. הקנצלרית מרקל הורתה כאמור על סגירת חירום של שבע תחנות כוח גרעיניות ישנות, ותוך מספר שבועות אף הכריזה על תכניתה להפסיק לחלוטין את השימוש באנרגיה גרעינית ברשת החשמל במדינה עד לשנת 2022. "אנו רוצים להביא להפסקת השימוש באנרגיה גרעינית, ושואפים להגיע במהירות האפשרית לעידן האנרגיות המתחדשות", הכריזה מרקל.

מרקל
קנצלר גרמניה אנג'לה מרקל משוחחת עם שר האוצר וולפגנג שאובלה אחרי הצהרתה בבודסטג, הפרלמנט הגרמני על מדיניות חדשה בנושא הגרעין – צילום: Sean Gallup/Getty Images
היו אלו ימים שקדמו לבחירות במדינת ביידן-וורטמברג שבדרום גרמניה, מדינה שבמשך שנים נחשבה לאחד ממעוזיה של מפלגת הנוצרים הדמוקרטים, מפלגתה של מרקל. רבים טוענים כי המחאה הציבורית שקדמה לבחירות השפיעה על מרקל בבואה לבטל את החלטתה להאריך את השימוש בכורי הגרעין הישנים, ולקרוא להפסקת השימוש באנרגיה גרעינית.

עם זאת, המפנה החד במדיניות לא סייע למפלגת השלטון. ב-26 במארס, יום לפני הבחירות, נערכה ההפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה הגרמנית נגד השימוש באנרגיה גרעינית, כאשר 250,000 מפגינים יצאו לרחובות. עם פרסום תוצאות הבחירות התברר כי גל המחאה סייע למפלגת הירוקים. לראשונה בהיסטוריה זכתה המפלגה במשרת מושל באחת ממדינות גרמניה. מרקל עצמה נתקלה בביקורת נוקבת על שינוי המדיניות לקראת הבחירות.

מי שכיהן באותם ימים כשר הכלכלה והטכנולוגיה של גרמניה, ריינר ברודרל (Rainer Brüderle) הודה במסמך שהודלף שההחלטה "חסרת ההיגיון" על סגירת הכורים, נדרשה כדי להשקיט את דאגות הבוחרים.

להכפיל את השימוש באנרגיות מתחדשות

"אם אתה רוצה לצאת [מהאנרגיה הגרעינית], עליך להוכיח כיצד השינוי יעבוד וכיצד ניתן להיכנס לאספקת אנרגיה יציבה ובת קיימא", ציינה מרקל ב-30 במאי השנה. ואכן, כיצד נערכת גרמניה לשינויים הצפויים בשוק האנרגיה?

בטווח הקצר מתכננת גרמניה להשקיע בפיתוח רשת החשמל החכמה במדינה ולהגביר את יבוא החשמל מצרפת ומרוסיה. בנוסף, גרמניה תתמוך בפיתוח תחנות כוח פחמיות בעלות רמת יעילות גבוהה וכאלה הפועלות באמצעות גז. בטווח הרחוק התכנון הוא להכפיל את השימוש באנרגיות מתחדשות עד שנת 2020.

ההשקעה ברשת חשמל חכמה נדרשת כיוון שמצב הרשת כיום מהווה צוואר בקבוק מרכזי בהעברת החשמל המופק בטורבינות הרוח שבצפון המדינה, לדרום המתועש. בניהול רשת חשמל קונבנציונלית, מעל לעשרה אחוז מהחשמל המופק בחוות טורבינות הרוח הולך כיום לאיבוד. רשת חשמל חכמה משתמשת בטכנולוגיה דיגיטלית כדי לנטר את זרימת החשמל במטרה לחסוך אנרגיה, ועל פי ההערכות רשת חכמה כזו מסוגלת לחסוך כ-20-10 אחוז מצריכת החשמל. (ראה כתבה בעמוד 6 בגיליון זה).

ומה במדינות אחרות?

בצרפת, שבה כ-75% מצריכת החשמל מופקת כיום מאנרגיה גרעינית, החלו בעקבות האסון ביפן להתגלות סדקים בתמיכה המסורתית באנרגיה הגרעינית. המפלגה הסוציאליסטית שבאופוזיציה דנה כעת בשאלה האם להגדיר תאריך יעד להפסקת השימוש באנרגיה גרעינית, או רק לקרוא לצמצום התלות הצרפתית באנרגיה זו.

ארה"ב, הצרכנית הגדולה בעולם של אנרגיה גרעינית, נותרת במדיניותה לנוכח המשבר ביפן. שר האנרגיה האמריקני סטיבן צו' חזר על כך שוושינגטון תמשיך להתייחס לאנרגיה הגרעינית כמרכיב בשוק האנרגיה של ארה"ב וכי לא תעצור את הקמתן של תחנות כוח גרעיניות חדשות. יחד עם זאת, בעקבות המשבר בפוקושימה, קרא הנשיא אובמה לערוך בחינה מקיפה של הכורים הגרעיניים בארה"ב.

ואילו רוסיה ממשיכה לפתח במרץ את שוק האנרגיה הגרעינית שלה. ראש הממשלה ולדימיר פוטין הכריז כי גם לאחר אסון פוקושימה, לא תשנה מוסקווה את תכניותיה בתחום האנרגיה הגרעינית ותמשיך להקים עשרות תחנות כוח גרעיניות בעשורים הבאים.

בתגובה לשאלת האפוק טיימס בנוגע לאפשרות שישראל תבחר להשתמש באנרגיה גרעינית, השיבה דוברת משרד התשתיות הלאומיות, מאיה עציוני כי אין כיום בישראל תכניות קונקרטיות לשימוש באנרגיה גרעינית להפקת חשמל. היא הוסיפה כי הכוונה כעת היא להתמקד באנרגיה סולרית, באנרגית רוח ובאנרגית ביו מסה להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות.

לכתבה באפוק טיימס



Comments