מכת שמש: היזמים הסולאריים בורחים מהארץ

פורסם: 11 בספט׳ 2012, 1:54 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 11 בספט׳ 2012, 1:55 ]

מאות דונמים בנגב שהוקצו להקמת פיילוטים של אנרגיה ירוקה עומדים מיותמים כבר תקופה ארוכה. היזמים בתחום טוענים שהמדינה מפזרת הצהרות, אבל לא מציעה תנאים טובים וכך מבריחה אותם: "ויתרנו על השוק הישראלי. לא די שהמדינה לא סייעה ליזמות הסולארית - היא גם חסמה אותה"

מאת יעל דראל, 7/9/2012
 
תגיות: אנרגיה סולארית,
לפני שנה וחודשיים היה נדמה כי האופק עבור יזמים וחברות המבקשים לחדש בתחום האנרגיה הנקייה - ירוק מאוד. ממשלת נתניהו קיבלה אז החלטה להקצות למתקני חלוץ ‏(פיילוטים‏) בתחום האנרגיה מכסה מרשימה של 50 מגה-ואט והצהירה בבירור כי התעריפים והתנאים שייהנה מהם מי שיפתח טכנולוגיה חדשנית ירוקה יותאמו למקובל בשוק.

את המטרה ניסח אז בבהירות שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו, שהוביל את המהלך: "תמרוץ של פיילוטים יאפשר לישראל להיות מובילה בתחום ויסייע בפיתוח מקורות תעסוקה. לראש היהודי יש עוד הרבה מה להציע, ואנחנו רוצים לתת לו את מרב התמיכה".

לאחרונה פרסמה רשות החשמל, הרגולטור האחראי למשק האנרגיה, את התנאים להקמת פיילוטים ירוקים בישראל, ואלה יצאו לשימוע ציבורי שמטרתו לאשר אותם סופית. ישנם שני תנאים מרכזיים: הראשון הוא שהתעריף שהמדינה תציע ליזמי האנרגיה יהיה כ-0.45 אגורות לכל קוט"ש חשמל ירוק; והשני הוא שהמדינה תתחייב להעניק תעריף זה בתוך 5 שנים. ואולם, מה שעשוי להיתפס כעניין טכני בלבד צורם מאוד ליזמים בשטח.

אבי ברנמילר, המנכ"ל הפורש של סולל ומי שאחראי לאקזיט הסולארי הגדול בתולדות המדינה - מכירת סולל ב-418 מיליון דולר לחברת סימנס, נחשב לאחד השמות המובילים בחזית הפיתוח הטכנולוגי של תחום האנרגיה. לדבריו, לא די שהמסלול שפורסם לא יתמרץ יזמים, הוא אף ירתיע אותם. "אני ממציא וטכנולוג מנוסה ועובד בזה כל חיי. שוק מתקני החלוץ מאופיין באי-ודאות רבה מאוד. לו המדינה היתה רוצה לעזור, היא היתה צריכה לעשות זאת, אבל היום אין דרך להקים פיילוטים בישראל", הוא אומר.
צילום: ברייטסורס
קולט סואלרי. הפיילוטים נתקעים בגלל המדינה צילום: ברייטסורס

ברנמילר, שמאז פרישתו מסולל הקים את ברנמילר אנרגיה וייעוץ, אינו מדבר כמשקיף מהצד. בשנה האחרונה הוא מקדם מיזם לפיתוח והקמה של תחנות כוח תרמו-סולאריות היברידיות. תוכניות הפיתוח של המיזם כבר הוגשו למדענים הראשיים במשרד התמ"ת ובמשרד האנרגיה. על-פי התוכנית, תחנות הכוח העתידיות של ברנמילר יפעלו באנרגיית השמש במהלך היום וייצרו חשמל בגז טבעי בלילה.

"הכוונה היא להקים תחנת כוח היברידית ולבנות גם את תחנת ההדגמה שלה ‏(הפיילוט‏) בישראל. אם התוכנית תיושם, שתי תחנות הכוח יספקו יחד כ-300 מגה-ואט בשנה, ובשלב המסחרי היא תיצור אלפי מקומות עבודה במשק", הוא אומר.

הבעיה, לדבריו, טמונה במשוואה הכלכלית הסבוכה של שוק הפיילוטים. "עלות ממוצעת של מתקן הדגמה היא 30 - 40 מיליון דולר, אבל שום בנק לא יממן מיזם כזה לפני שיידע שהטכנולוגיה עובדת. כל הסיכון מוטל על היזם ועל משקיעים פרטיים שהצליח לגייס. אני מצפה שהמדינה תיתן ליזמים לכל הפחות את מה שהיא מקצה לתחנות כוח רגילות או למתקנים סולאריים רגילים. כרגע מחפשים ברשות החשמל דרכים לא לעשות את מה שהממשלה קבעה. המשמעות היא שיזמים יצטרכו לפנות לשווקים בחו"ל".

התעריפים שהמדינה מציעה בתחום האנרגיה הירוקה ‏(סולארי, תרמו-סולארי ורוח‏), שנעים כיום בין 0.54 אגורות ל-1.65 שקלים לקוט"ש חשמל, גבוהים בהרבה מ-45 האגורות שייהנו מהם היזמים מפתחי הטכנולוגיות החדשות. לצד זה פרק הזמן שהמדינה מתחייבת לו למתן תעריפים אלה קצר משמעותית, כאמור 5 שנים בלבד במקום 20 שנה כמקובל בתעשייה.

"נאלצנו לפנות לשווקים אחרים"

מתברר כי התחזית העגומה של ברנמילר הפכה עבור חלק מהיזמים לכורח המציאות. אחד מהם הוא רועי שגב, מנכ"ל חברת זניט סולאר, אשר חנכה ב-2009 מתקן הדגמה ראשון מסוגו בעולם לאספקת חשמל סולארי ומים חמים על שטח של שני דונם בקיבוץ קבוצת יבנה.

"השקענו כמעט 18 מיליון דולר, בעיקר ממימון משקיעים זרים, בהקמת אתר שאין כמותו בעולם. היתה לנו תוכנית להקים 10 פרויקטים דומים ברחבי הארץ, והחברות התעשייתיות הגדולות בישראל הביעו עניין. בשיא העסקנו 45 עובדים בקריית גת, אבל מה המצב כיום? ויתרתי על השוק הישראלי. אנחנו מעסיקים בישראל עובדים בודדים. לא די שהמדינה לא סייעה ליזמות הסולארית, היא חסמה אותה. נאלצנו לפנות לשווקים אחרים", הוא אומר.

כיום מחזיקה זניט 3 מתקני פיילוט גדולים: הראשון בשיתוף חברת החשמל בדרום קוריאה, המייצר 100 קילו-ואט חשמל ומים חמים להסקה עירונית; השני באיטליה בשיתוף חברת אנרגיה מקומית ומספק אנרגיה תרמית למלון שהיקפה כ-50 קילו-ואט; והשלישי באזור פוקושימה ביפן, ובמסגרתו זוכים שטחי חממות חקלאיים לכ-50 קילו-ואט חשמל ולמים חמים.

"הדבר החשוב ביותר הוא מימון", הוא מסביר. "שום בנק לא יממן פרויקט שייתכן שיפסיק לעבוד אחרי 5 שנים. המדינה היתה צריכה לקחת על עצמה חלק מהסיכון, אך לצערי השימוע שפרסמה רשות החשמל הוא בדיחה. ההתעלמות מהיזמים דוחפת אותנו החוצה". לשם השוואה, מבהיר שגב, התעריפים שמקבלת זניט סולאר עבור מתקניה בחו"ל נעים בין 0.37 סנט אמריקאי לקוט"ש בדרום קוריאה לבין 0.53 סנט אמריקאי לקוט"ש ביפן ‏(כ-2.5 שקל‏).

סטארט-אפ ישראלי נוסף שהחל דרכו בפארק תעשיות רותם ובעליו מוצאים עצמם במשא ומתן עם שווקים חיצוניים הוא חברת אטרנג'י. מנכ"ל החברה עמית דרור מסביר: "המצאנו מערכת עקיבה סולארית ‏(שמאפשרת לפאנלים הסולאריים לעקוב כל הזמן אחר השמש - י.ד‏) שמבוססת על מנגנון הפעולה של עפיפון - מבנה קל ועמיד בפני רוחות והיא זולה בכ-30%".

לאחר שבנתה בהצלחה אב-טיפוס ביקשה אטרנג'י להקים מתקן פיילוט - שדה סולארי שניתן יהיה להקים בו כ-10 מערכות עקיבה משוכללות ולייצר באמצעותו כ-150 קילו-ואט. "עלות של שדה ניסוי כזה מוערכת ב-600 אלף דולר, אבל כידוע בנקים אינם מממנים פיילוטים ואין מי שיסכים להשקיע מבלי לקבל לפחות תמורה בדמות תעריפי חשמל כדאיים למשך 20 שנה, כמקובל".

האב-טיפוס המוצלח שבנתה אטרנג'י הספיק לה לעמוד בתנאי המימון של המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים - ועל כן קיבלה סיוע של כ-1.5 מיליון שקל. ואולם בפועל, טוען דרור, התנאים שפורסמו אינם מאפשרים לממש את כספי הסיוע ולהקים מתקן בשטח. "קשה להבין מדוע היזמים, שבסופו של דבר מבקשים לקדם את השוק, מקבלים תנאים טובים פחות מאלה שנהנה מהם כל יבואן פאנלים סולאריים מסין", הוא מלין. בימים אלה מנהלת אטרנג'י משא ומתן מתקדם עם קרן השקעות ישראלית-סינית להקמת מתקן הניסוי שלה בסין.

"שום יזם לא ייקח את הסיכון"

לביקורת החריפה מצטרף מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת איתן פרנס. "בשוק שסובל ממילא מחוסר ודאות נקבע תעריף שהוא לא רק נמוך, גם אינו קבוע. רשות החשמל לא פרסמה מחיר, אלא נוסחה הקובעת שהיזמים יקבלו את עלות ייצור החשמל ואת פרמיית זיהום. השורה התחתונה היא כ-45 אגורות לקוט"ש, אך מדובר בסכום שעשוי להשתנות. בפועל בכל פעם שרשות החשמל רוצה לחסל תחום ולהפוך אותו ללא ישים היא קובעת נוסחה כזו - וברור לכולם ששום יזם לא ייקח את הסיכון".

לא רק היזמים מודאגים. אבי פלדמן, מנכ"ל בית ההשקעות קפיטל נייצ'ר המלווה פרויקטים בתחום האנרגיה, אומר כי "התנאים המוצעים מפלים את הטכנולוגיות הישראליות החדשניות בתחום לרעה על פני יבואנים של מערכות מחו"ל. התוצאה עלולה לבלום פיתוח ויישום של טכנולוגיות אלה בשלב קריטי לקראת מסחורן והפיכתן לתעשיות".דברים דומים משמיעה גם דורית בנט, מנכ"לית מנהלת האנרגיה של אילת-אילות, המלווה פרויקטים סולאריים ניסיוניים בשטח המועצה בשנים האחרונות.

מודאג נוסף מהמצב הנוכחי הוא מני מאור, מנהל תחום האנרגיה בפארק רותם - אותו מתחם ייחודי בבעלות רותם תעשיות, הזרוע העסקית של הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמלווה טכנולוגיות חדשניות משלב המחקר עד שלב הקמת המתקן. מאור חושש לגורלם של מאות הדונמים בשטחו, שספק אם יאוכלסו בקלות. "מה שחלק מהיזמים אומרים בקול רם מייצג את מה שחווה כל מגזר הפיילוטים. הסיבה פשוטה: המסלול שפורסם בלתי ישים. אם לא יהיו שינויים במדיניות 50 המגה-ואט שהמדינה הקצתה למתקני פיילוט, הם יישארו מיותמים גם בשנה הבאה".

כ-15 פרויקטים בשלב המחקר והפיתוח פועלים כיום בפארק לצד 6 מתקני חלוץ, ובהם המגדל הסולארי של חברת הליופוקוס, שהקימו בכ-25 מיליון דולר זרוע ההשקעות בקלינטק של החברה לישראל ICG וחברת Sanhua הסינית. עוד בשטח הפארק: המגדל התרמו-סולארי של חברת ברייטסורס אנרג'י האמריקאית, שהיקפו 8 מגה, אשר הוצב ב-2007 על פני 70 דונם בפארק; ומתקן של חברת Enstorage אשר בוחן טכנולוגיה לאגירת אנרגיה.לצדם ניצב גם מתקן ניסיוני של חברת יוניברס להפקת דלק ביולוגי מאצות, אך הוא מפורק בימים אלה על רקע קשיי מימון.

"המשותף לכל המתקנים הללו הוא שהם אינם מחוברים לרשת החשמל", מבהיר מאור. "אילו ניתן היה לחברם לרשת, לא די שהמדינה היתה מרוויחה חשמל, גם ניתן היה להקים עוד 10 מתקנים דומים".

מאור מדגיש כי מדיניות התעריפים שפורסמה איננה המכשול היחידי. גם עלויות הקרקע שקובע מינהל מקרקעי ישראל וחוסר התיאום בין כל הגורמים אינם מאפשרים לישראל להפוך למובילת טכנולוגיה. "כל גוף רוצה לסייע וכולם אומרים שהמטרה חשובה, אבל אין יד מכוונת ואין תיאום. כל גוף מסתכל על תפקידו הצר ואין מי שמסתכל על כלל צורכי היזמים".

רשות החשמל: אנחנו לא האחראים לעידוד טכנולוגיות

ברשות החשמל הסבירו: "הרשות לא רואה עצמה כאחראית הבלעדית לקידום טכנולוגיות חלוץ. קידום זה צריך להיות ממומן בתקציבים אחרים. הרשות מתמרצת אותם באמצעות הקלות ברגולציה".

בכל הנוגע לקביעת התעריפים ולפרק הזמן שהמדינה התחייבה לו נמסר: "הנוסחה שלפיה מחושב התעריף משקפת את אופן החישוב של תעריפי חשמל סולאריים בעתיד הקרוב. באשר לפרק הזמן צריך לזכור שמדובר במתקן חלוץ, שממילא לא אמור לפעול זמן ממושך יותר. החשש שלנו היה שהמסלול יהפוך לדלת מסתובבת עבור יזמים שלא הצליחו להיכנס במסלולים אחרים".

ממשרד האנרגיה לא התקבלה תגובה.

לכתבה באתר nrg

 
 
Comments