החשמל הירוק יעלה לצרכנים 4 מיליארד שקל בשנה

נשלח 26 בדצמ׳ 2011, 2:52 על ידי Sustainability Org

במסמך פנימי קובע הרגולטור האחראי לתעריפי החשמל כי החיסכון מייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ובעיקר ממתקנים סולאריים - יסתכם ב-770 מיליון שקל בלבד. הנטל במימון ההפרש ייפול על הציבור והוא ישלם עוד מאות שקלים בשנה בחשבונות החשמל. המשרד להגנת הסביבה: תג המחיר אינו תואם המציאות, חשמל ירוק - מצמצם זיהום ומקטין תחלואה

רותם סלע | 26/12/2011 7:15 
תגיות: אנרגיה חדשה, אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, מחיר חשמל
 
מסמך פנימי של רשות החשמל שהגיע לידי מעריב עסקים חושף את העלויות העצומות שכרוכות במעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שמקדמים השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושר המים והאנרגיה עוזי לנדאו. ממסמך של רשות החשמל, הגוף האחראי לקביעת תעריפי החשמל, עולה כי מחיר החשמל צפוי לעלות בהדרגה עד שנת 2020 ביותר מ-6 אגורות לקילו-ואט שעה (קוט"ש) - עלייה של כ-13.5% שמטרתה סבסוד האנרגיה הירוקה. משמעות הדבר היא תוספת ממוצעת של מאות שקלים בשנה לחשבון החשמל של כל משפחה.
חווה סולארית בבית שמש. השמש עולה ביוקר?
חווה סולארית בבית שמש. השמש עולה ביוקר? צילום: פלאש 90
בחודש יולי האחרון, לאחר מאבק בין משרד האוצר למשרד התשתיות ולמשרד להגנת הסביבה, אושרה בממשלה ההצעה להגדיל את מכסות האנרגיה המתחדשת. בעקבות ההחלטה גדלו משמעותית מכסות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, והיקר מבין אמצעי הייצור הוא השימוש בפאנלים הסולאריים. במסגרת החלטת הממשלה אושר גם ייצור של 400 מגה-ואט למתקנים סולאריים, 160 מגה-ואט למתקני ייצור חשמל מביו-גז, 50 מגה-ואט לייצור חשמל מביומסה ומפסולת, 800 מגה-ואט לאנרגיית רוח ו-50 מגה-ואט לייצור חשמל ב"מתקני חלוץ" (טכנולוגיות המצויות בפיתוח).

ההחלטה נועדה לסייע בעמידה ביעדי הממשלה להגדלת הייצור מאנרגיות מתחדשות, דבר שיביא להפחתת זיהום האוויר. אך לפי רשות החשמל, בעוד עלות החשמל הירוק צפויה להאמיר עד שנת 2020 לכ-3.6 מיליארד שקל בשנה, החיסכון מהפחתת הזיהום נאמד ב-770 מיליון שקל בלבד.
יש מי שמרוויח

ההחלטה, שהגדילה כאמור את היקף ייצור החשמל ממקורות מתחדשים, צפויה ליצור מצב שבו עד 2014 כ-5% מהיקף ייצור החשמל יהיה מבוסס על אנרגיות מתחדשות; המטרה הסופית היא להגדיל את המכסה לכ-10% עד 2020. מכיוון שגם לאחר ההחלטה צפוי כושר הייצור ממקורות מתחדשים להיות נמוך מ-9%, תצטרך ממשלת ישראל להוסיף כושר ייצור של 400 מגה-ואט בפאנלים סולאריים - דבר שיעמיס "מס חשמל ירוק" בסך 83 אגורות לכל קוט"ש מיוצר ויביא לגביית 540 מיליון שקל נוספים מהציבור לטובת החשמל הסולארי. ברשות החשמל מציינים כי עלות נוספת הקשורה בכך נובעת מפריסת קווי מתח לאזורים מרוחקים כמו רמת הגולן והנגב ונאמדת ב-234 מיליון שקל בשנה או ב-0.36 אגורות לקוט"ש.

הפגיעה הצפויה בכיסה של כל משפחה נגזרת מכמות החשמל שהיא צורכת. לפי הדוח הסטטיסטי של חברת החשמל לשנת 2010, צריכת החשמל בישראל נעה בין 1,586 קוט"ש  בשנה בקרב העשירון התחתון לבין 19,931 קוט"ש בשנה בקרב העשירון העליון.

בהנחה כי ב-2020 יצרכו העשירונים השונים כמות חשמל זהה לזו שהם צורכים היום, עלות המס הירוק תוסיף 96 שקל בשנה לחשבונות החשמל של העשירון התחתון. בעשירון השישי - הסף התחתון של המעמד הבינוני בישראל - עולה צריכת החשמל ל-6,870 קוט"ש בשנה ואיתה עלות התוספת הירוקה שהיא 415 שקל בשנה. ב-3 העשירונים העליונים עוברת התוספת את קו 500 השקלים: משק בית בעשירון השמיני, הצורך בממוצע 9,764 קוט"ש, ישלם תוספת של כ-590 שקל ; העשירון התשיעי (12,232 קוט"ש) ישלם עוד 739 שקל; והעשירון העליון ישלם תוספת של 1,204 שקל .

לאן ילך הכסף? ליצרני הפאנלים הסולאריים וההתקנים הירוקים היושבים רובם ככולם מעבר לים, לחברות התעשייה הירוקה ולבעלי הגגות והשטחים הפתוחים. מאנרגיה ירוקה, מתברר, בכל זאת יש מי שמרוויח.

עדיף על אג"ח ממשלתית

בניגוד להתקנים המייצרים חשמל בגז, בפחם, בסולר ובמזוט, ייצור החשמל הירוק בישראל מוחזק כל כולו בידיים פרטיות. שורה ארוכה של חברות בתחום האנרגיה הסולארית עוסקת בשנים האחרונות בהתקנת פאנלים על גגות ובשטחים פתוחים שזכו בשם "שדות סולאריים", המתרגמים את אנרגיית השמש לחשמל.

על רקע העלות הכבדה של החשמל הירוק לא יכולה תעשייה זו לעמוד על רגליה באמצעות פנייה ישירה לצרכנים, כיוון שאלה לא ימהרו לצרוך חשמל במחיר הגבוה פי שניים, שלושה וארבעה מזה שמציעה חברת החשמל. על כן כדי להתבסס נדרשה התעשייה למחוקק שיכפה על חברת החשמל לרכוש את תוצרתם של יצרנים אלה במחיר גבוה. וכך, מחיר החשמל לצרכן עומד היום על 49 אגורות לקוט"ש, ואילו המחיר שזוכים לו היצרנים מחברת החשמל נע בין שקל לשני שקלים לקוט"ש - מחיר המשוקלל בתעריף הכולל.

כך מצליחות חברות החשמל הירוק להציע לצרכניהם - בעלי גגות או שטחים פתוחים - עיסקה משתלמת הכוללת רכישה של פאנלים סולאריים, שחברת החשמל מחויבת לרכוש מהם חשמל במחיר גבוה ובחוזה מובטח ל-20 שנה. החברות טוענות לתשואה צמודה של 8 בשנה - אשר גבוהה יותר מזו של כל איגרת חוב ממשלתית ובטוחה באותה המידה.

במשרד האוצר ביקרו את ההחלטה להגדיל את מכסות החשמל הירוק, בעיקר על רקע מכסות החשמל הסולארי. בשל צניחת מחיריהם של הפאנלים הסולאריים בעולם טענו באוצר כי ניתן לחסוך מאות מיליוני שקלים באמצעות הגדלת המכסות בשלב מאוחר יותר, דבר שיאפשר חתימה על חוזים ארוכי טווח במחירים גבוהים פחות.

בסופו של דבר הכריע הלחץ מצד השרים ארדן ולנדאו ולובי החברות הסולאריות, ורוב הדרישות שנגעו להעלאת המכסות הסולאריות נענו. אך ההשפעה שאיננה מורגשת כמעט במחיר החשמל היום צפויה להיות מורגשת באופן משמעותי מאוד בשנים הקרובות עם הגידול במספר מתקני הייצור. לפי רשות החשמל, ב-2011 התקני החשמל הירוק מייצרים 210 מגה-ואט, ועד 2020 צפוי היקף הייצור לזנק פי 12 לערך-ל-2,440 מגה-ואט. כ-57% מהחשמל הירוק צפוי להיות מיוצר בתקופה זו מאנרגיית שמש, והיתרה צפויה להיות מיוצרת בעיקר במתקנים של אנרגיית רוח, שאמורים להוות כ-830 מגה-ואט, קצת יותר משליש מכלל החשמל הירוק.

הגיע זמן הרוח
על רקע השינויים התכופים בתעריפים, הנובעים בעיקר מהירידה בעלות ההתקנה של האנרגיה הסולארית, המחירים הממוצעים של כל אמצעי הייצור כוללים את העלות הממוצעת המשוערת שנקבעת ברשות החשמל. המסקנה הנובעת מהנתונים בדוח הרשות היא חד-משמעית: החשמל הסולארי הוא הדרך היקרה והבזבזנית ביותר לייצר חשמל ירוק. ב-2020 צפויה עלותו הממוצעת לרדת ל-1.44-0.98 שקלים לקוט"ש (תלוי בסוג המתקן ובגודלו), ואילו עלות החשמל ממתקנים לשריפת פסולת עתידה להיות 75 אגורות לקוט"ש, מביו-גז 64 אגורות לקוט"ש ומחוות רוח 49 אגורות לקוט"ש - החשמל הירוק הזול ביותר.

לטענת רשות החשמל, על רקע העלויות הגבוהות של החשמל הסולארי וההתקדמות הטכנולוגית הניכרת בתחום ועל מנת לחסוך ככל האפשר בכספי הציבור יזמה הרשות באמצע דצמבר קיצוץ רטרואקטיבי של 22% בתעריפים שמשלמת חברת החשמל עבור ייצור במתקנים סולאריים בינוניים, מ-1.37 שקל ל-1.09 שקל , בצעד שזכה בענף החשמל לכינוי "ששינסקי של הענף הסולארי".

לפי תחשיבי רשות החשמל, צעד זה עשוי לחסוך למשלמי חשבון החשמל עד חצי אגורה ממחיר הקוט"ש או כמה עשרות שקלים בשנה, אך התועלת האמיתית תתגלה רק בעוד כמה שבועות, כשיתברר אילו חברות הצליחו להספיק לרשום את המתקנים שלהן ב-2011, ואילו נאלצו להסתפק בתעריפים החדשים.

במסמך מתריעים גורמים ברשות החשמל כי יש לפעול להסדרת מתקנים באנרגיית הרוח ומציינים: "קצב החדירה הצפוי לא יאפשר עמידה ביעד הביניים שנקבע לשנת 2014 (4.2% בלבד מסך הייצור). בהיעדר מנגנון מתמרץ לכניסה מהירה של יזמי רוח כדי לעמוד ביעד הביניים יהיה צורך בקביעת מכסות נוספות למתקנים סולאריים קטנים, אשר יקרים משמעותית".

גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה: "רשות החשמל לא מתייחסת לירידה החדה במחירי הפאנלים הסולאריים והאנרגיה המתחדשת. יש לציין כי תעשיית האנרגיה המתחדשת מבוססת בעיקר בפריפריה וכי זוהי תעשייה שתורמת להפחתת זיהום האוויר ופליטת דו-חמוצת הפחמן שגורמת לאפקט החממה. תג המחיר שעליו מצביעה רשות החשמל איננו תואם למציאות.

"ההשקעה בהפחתת המפגעים הבריאותיים והסביבתיים הנגרמים מהליך ייצור החשמל חיונית לציבור לא פחות מההשקעה בתרופות ובביטחון ומשפיעה על חיי כולנו. לצד זאת, המשרד להגנת הסביבה פועל באופן רציף מול משרד האוצר כדי להגביל ולהפחית את המסים העודפים על דלקים המשמשים לייצור החשמל, שנגבים מהציבור ללא צורך. יש לזכור כי התועלת המופקת מאנרגיה מתחדשת למשק כוללת בין היתר ירידה בהיקף התחלואה והתמותה, שעלותן למשק מוערכת ב-8 מיליארד שקל בשנת 2015 לבדה. כמו כן, השקעה באנרגיה חלופית תעודד תעסוקה ופיתוח באזורי ספר והגדלה של הביטחון האנרגטי למשק הישראלי באמצעות גיוון תמהיל הדלקים. המשרד מעריך כי תועלות אלה עולות בהיקפן על עלויות ייצור החשמל העודפות, אם הן קיימות, באנרגיה מתחדשת. נכון להיום ישראל היא המדינה האחרונה בעולם המערבי בשילוב אנרגיות מתחדשות, ודווקא כאן, במדינה כה צפופה, יש חשיבות אדירה לצמצום זיהום האוויר".

מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל איתן פרנס: "הסיבה העיקרית להעלאת תעריפי החשמל היא מדיניות כושלת של שריפת דלקים במקום קידום אנרגיה מתחדשת, שהיה יכול לנתק את ישראל מהתלות במחירי הדלקים. לגופו של עניין מדובר בנתונים ישנים ומגמתיים מחודש יולי, שנועדו למנוע מהממשלה לאשר מכסות ייצור נוספות בתחום הסולארי. הנתונים משקפים מימוש מלא של היעד הלאומי לייצור 10% חשמל ממקורות מתחדשים, ובפועל מדינת ישראל לא הצליחה להגיע אפילו לאחוז בודד".
 
Comments