המדינה תסבסד מכשירי חשמל חסכוניים ל-600 אלף משקי בית

פורסם: 14 ביולי 2010, 5:47 על ידי: Sustainability Org
13.7.2010 מאת אבי בר-אלי

>> התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שתכליתה צמצום צריכת החשמל במשק ב-20% עד 2020, הוצגה אתמול לראשונה במסיבת עיתונאים שערכו בכירי משרד התשתיות, בראשות שר התשתיות עוזי לנדאו. זאת, שנתיים לאחר שהחליטה ממשלת ישראל על קביעת יעד התייעלות זה.

התוכנית עוסקת בהפחתת הביקושים לחשמל במגזרים השונים באמצעות שינויי רגולציה ותקינה, מתן תמריצים כספיים, עידוד יישום טכנולוגיות חדשות, הסברה ציבורית והגברת האכיפה המנהלתית. אלה ימומנו בזכות היטל מיוחד שיגבה מדי שנה כ-200 מיליון שקל באמצעות תוספת של 1% לתעריף החשמל.

לפי משרד התשתיות, יישום התוכנית יהיה בגדר הקמת "תחנת כוח וירטואלית" שתביא לחיסכון בהקמת תחנות כוח בהספק כולל של 3,400 מגה-ואט - ובמונחים כלכליים תביא לחיסכון של 4.25 מיליארד דולר בהשקעות נדרשות במשק החשמל בעשור הקרוב, וכן להפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני (CO2) בהיקף של כ-72 מיליון טונות, ובשווי של 1.1 מיליארד יורו.

עוד נועדה התוכנית לענות על המחסור המסתמן בחשמל בשנים הקרובות. "אם לא ננקוט פעילויות מיידיות במגוון תחומים - נגיע ב-2013 לבצורת חשמל של ממש", אמר אתמול לנדאו, והוסיף כי אם הממשלה תאשר תקציבים נוספים למהלך, ניתן יהיה להרחיב אף יותר את החיסכון.

מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, הוסיף כי "בייחוד בתנאי שוק שבו הרזרווה עשויה להתאפס בתוך שנתיים-שלוש, שמנו לפנינו את קידום התוכנית הזו בראש סדר החשיבות. הזמן הוא קריטי".

יש לציין כי יישום התוכנית יידרש בתיקוני חקיקה וייתכן כי חלקם יובאו לאישור הממשלה כבר בדיונים על הצעת חוק ההסדרים למשק הקרוב. זאת, לאחר שילובנו המחלוקות בין משרד התשתיות למשרד האוצר באשר ליישום התוכנית.

מוציאים מכשירים זוללי חשמל מהבית

תוכנית ההתייעלות האנרגטית מתמקדת בשבעה מגזרים משקיים. לגבי כל מגזר נערכה סקירה של מקורות הביקוש לחשמל בקרב צרכניו ושל פוטנציאל החיסכון בהם. מדובר במגזר הביתי, התעשייתי, המסחרי-ציבורי והחקלאי, וכן בקרב הרשויות המקומיות, בתחום הבנייה הירוקה ובמשק המים.

המגזר הביתי, המרכז את מרבית תשומת הלב של התוכנית, אחראי לכ-30% מצריכת החשמל במשק וצפוי להיות אחראי לכ-47% מסך החיסכון שיושג עד 2020. במגזר זה מתכנן המשרד להתחיל כבר בשנה הבאה בפרויקט להחלפת הנורות בנורות חסכוניות, אשר מצוי כיום בהליכי מכרז, וכן בפרויקט להחלפת מקררים ישנים בקרב אוכלוסיות חלשות.

מדובר בכ-600 אלף משקי בית הנתמכים במנגנוני השלמת הכנסה שיזכו להחלפת המקררים בבתיהם במקררים חדשים בסבסוד ממשלתי. בעתיד מתכוון המשרד לאמץ מודל זה גם לגבי החלפת מכונות כביסה ומזגנים, אולם אלה מותנים במציאת מקורות תקציביים נוספים. בנוסף, ישלים המשרד את הדירוג האנרגטי של כלל מכשירי החשמל הביתיים תוך החלת איסור על שיווק מכשירים זוללי חשמל, וכן יתקין תקנות לחיסכון בחשמל במצב המתנה (stand by) שמהווה כיום כ-5% מהצריכה הכוללת במגזר הביתי.

"משק האנרגיה מצוי בנקודת הכרעה שתשליך על עתידו. אם נצליח - עתידו יובטח", אמר סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד התשתיות, אלכס קושניר. "אנחנו לא מייצרים תהליך מהפכני שמכריח אנשים להשתנות, אלא מנצלים את מחזור החיים של המכשירים וממצים את יכולת ההתחדשות של השוק באמצעות רגולציה ותקנים חדשים, לצד מנגנון תמריצים עבור מי שלא יוכל להרשות לעצמו את ההשקעה", הוסיף.

במגזר התעשייתי, האחראי ל-22.4% מצריכת החשמל במשק, תתמקד פעילות ההתייעלות בתחום מערכות האקלום שאחראי ל-55% מהוצאות החשמל במגזר זה. מדובר בחיוב מתקני התעשייה בהחלפת הצ'ילרים ומגדלי הקירור למתקנים חסכוניים יותר בחשמל. מהלך זה ילווה בפיקוח ובאכיפה מצד משרד התשתיות, שמתעתד בשלב הראשון להכשיר לשם כך 10 מפקחים.

"המרכיב החשוב ביותר יהיה אכיפה נחושה", אמר קושניר. "ברור לנו שיהיו ניסיונות למכור את הציוד הקיים, אבל נצטרך להוציא את כל המכשירים שלא עומדים בתקנות לטובת ציוד חדיש, יעיל ומודרני. אנחנו מצפים לשינוי טבעי והגיוני ולא לחייב את הציבור 'להתקלח בזוגות'".

יש לציין כי במשרד התשתיות בוחנים במקביל שימוש במנגנוני מיסוי כמו פחת מואץ, כדי לעודד אימוץ תוכנית התייעלות במגזר העסקי, לרבות הכללת פיתוח טכנולוגיות יעילות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. במגזר המסחרי-ציבורי תיושם תוכנית התייעלות ייעודית לענפי המלונאות, מוסדות הסיעוד, בתי חולים, מוסדות חינוך ומשרדי ממשלה, שתתמקד בחיסכון בצריכת חשמל למיזוג ולתאורה.

פרויקטי חיסכון בתאורה יתפסו מקום מרכזי במגזר המוניציפלי, שם אחראית תאורת המבנים והשטחים הציבוריים ל-55% מצריכת החשמל. באשר לבנייה ירוקה, ימשיך המשרד לקדם את התקנות לדירוג אנרגטי של מבנים תוך קביעת הטבות מס לקבלנים ולרוכשי דירות בדירוג A ו-B, ואף בחינת האפשרות להעלות את שיעור המשכנתא המאושרת עבור רכישת דירות בדירוג אנרגטי גבוה.

התוכנית, שהוכנה בידי אדי בית הזבדי, מהאגף לשימור אנרגיה במשרד התשתיות, ועמיחי דרורי מאגף תכנון וכלכלה, תתוקצב בסך 200 מיליון שקל בשנה. המימון יוטל בחקיקה ישירות על חברת החשמל, לאחר שרשות החשמל סירבה לגלם התייקרות זו בתעריף המאושר על ידה.

מנגנון הסליקה וניהול הכספים טרם נקבע, ולפי הערכות יאורגן דרך קרן ממשלתית שתוכפף למשרד התשתיות. התוכנית, יש לציין, תלווה בין היתר גם בעריכת כנסים (1.5 מיליון שקל), הפעלת מערך יועצים (2 מיליון שקל בשנה), מינוי ממוני אנרגיה בכל חברה ובמוסדות לרבות הכשרות והשתלמויות (1.5 מיליון שקל בשנה) וכן קמפיינים פרסומיים בעלות שנתית של 5 מיליון שקל.

"על כל שקל שנקבל - נחזיר 10-15 שקל לשוק, כי משמעות התוכנית היא חיסכון כולל של 25 מיליארד שקל, לא כולל יתרונות נלווים כמו צמצום זיהום האוויר ופליטות ה-CO2", סיכם קושניר. ואולם יש לציין כי באגף התקציבים באוצר מתסייגים לפי שעה מתמיכה בתוכנית. זאת על רקע טענה כי התוכנית מתנגשת עם הוועדה לצמצום הפליטות במשק, בראשה עומד מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני.

בפורום הישראלי לאנרגיה בירכו אתמול על הצגת התוכנית וקראו לממשלה להקים קרן ציבורית שתממן פרויקטים להתייעלות אנרגטית במשק. "זאת פעם ראשונה שהממשלה מציגה תוכנית התייעלות אנרגטית ברמה רחבה ומקיפה", אמרה מנכ"לית הפורום, יעל כהן פארן. "עתה מוטלת על המשרד האחריות להביא לביצוע התוכנית במהירות האפשרית".

לכתבה בדהמרקר

Comments