"הענף הפוטו-וולטאי פשוט עצר מלכת"

פורסם: 5 במאי 2010, 7:55 על ידי: Sustainability Org

רשות החשמל מתכוונת להוסיף בשבוע הבא 135 מגה-ואט למכסת המתקנים הפוטו-וולטאיים הקטנים. מנגד, במשרד התשתיות מבהירים: "לא יהיו יותר מכסות בשוק הפוטו-וולטאי". היזמים, שעומדים מול שוקת שבורה, מזהירים: "התנהגות הרגולטורים כרגע מובילה את השוק לקיפאון הרסני". כתבה ראשונה

רונית מורגנשטרן | 5/5/2010 10:19    
האם מלחמת הסמכויות בין רשות החשמל למשרד התשתיות יגרום לקריסתו של השוק הפוטו-וולטאי? אם תשאלו את היזמים, התשובה חיובית: משרד התשתיות מבקש לשחרר מכסות לייצור חשמל ללא הגבלה, בעוד שברשות החשמל מבקשים להדק את הפיקוח-ולשחרר מכסות במשורה. עד שאלה ואלה יסיימו את ההתגוששות ביניהם - היזמים תקועים, חברות נסגרות וכסף רב וידע הולכים לאיבוד.

אם תשאלו את שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, הרי שהוא אוהב לדבר על "חזון הגגות הירוקים"; "ירוקים" במובן הסביבתי. לפי חזונו, הגגות בישראל יספקו חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת - בטכנולוגיה סולארית פוטו-וולטאית (משטחי פאנלים המונחים על הגג), או באמצעות הרוח בחלק מהמקרים.

אבל כמו שאומרת הקלישאה, חזון לחוד ומציאות לחוד. הגגות הפרטיים כמעט ולא נרתמים למהפכה: זה גם יקר (כ-80 אלף שקל למתקן קטנטן של 4 קילו-ואט, כשהתשואה מגיעה לאחר 8 שנים) ; גם מסורבל (יש צורך בתחזוקה שוטפת, בירוקרטיה מול העיריה) וגם זמני (מה עושים כשעוברים דירה?). מעל לכל זה, מתברר שגם יש כבר גניבות של פאנלים פוטו-וולטאיים.

התוצאה של כל אלה היא שמאז שנכנסה ההסדרה למתקנים הפוטו-וולטאיים הקטנים (עד 50 קילוואט) ביולי 2009, הותקנו במגזר הביתי מתקנים בהיקף של פחות מ-1 מגה-ואט מתוך 15 מגה-ואט שהוקצו להם.

מנגד, המגזר העסקי צמח יפה-גגות של מבני תעשייה, מוסדות ציבוריים, רפתות וקרקעות בקיבוצים, שם מותקנים מתקנים בהיקף המקסימלי של 50 קילו-ואט (השקעה של כ-1 מיליון שקל). היזמים הישראליים הבינו, שבמתקנים האלה ניתן להרוויח. הבנקים, מצידם, גם הבינו את זה, ונתנו מימון. כ-80 חברות מתקינות בתחום, כולל חברות של קונצרנים גדולים כמו החברה לישראל, שיכון ובינוי, פז ועוד. ההצלחה היתה כה גדולה, עד שההקצאה של בקשות להתקנה בהיקף של 35 מגהואט הסתיימה כבר בדצמבר 2009.
צילום: פלאש 90
פאנל סולארי. במשרד התשתיות נדהמו מ''חוצפת'' רשות החשמל לערער על מדיניות המשרד צילום: פלאש 90
 
כל פעם משבר חדש

אבל גם המגזר העסקי, שיכול להרים את הענף, נקלע כל כמה חודשים למשבר חדש. הרשויות המקומיות לא עודכנו ותקעו פרויקטים, ושאלת המיסוי לא היתה ברורה משום שמדובר בעסק. המשבר הגדול הקודם היה בדצמבר 2009, אז נתקעו עשרות החברות והיזמים עם התכניות ביד - ללא מכסה מאושרת. המשבר נפתר לאחר מספר שבועות באמצעות הקצאה נוספת של 15 מגה-ואט. בפברואר 2010 יצא משרד התשתיות במסמך מדיניות לשנים הקרובות בנושא אנרגיות מתחדשות, שבמרכזו הענקת מכסות נדיבות וללא הגבלה ברוב המקרים, למעט הגבלת זמן.

על-פי המסמך, אושרה למגזר הביתי (עד 4 קילו-ואט) מכסה בלתי מוגבלת עד דצמבר 2014; לישובים בפריפריה אושר במתקנים פרטיים הספק מותקן של עד 4 קילו-ואט ובמתקנים עסקיים של עד 50 קילו-ואט ללא הגבלה, עד דצמבר 2014.

למבני ציבור אושרה מכסה מיוחדת של 30 מגה-ואט למתקנים שעל גגותיהם, בדגש על מוסדות חינוך. ליהודה ושומרון ניתנה הקצאה מיוחדת של 2 מגה-ואט על גגות שאינם בישובי הפריפריה ו/או על מבני ציבור, להם ניתנה מכסה של 50 מגה-ואט. תוכנית האב הועברה לרשות לשירותים ציבוריים-חשמל (רשות החשמל), שהתבקשה על-ידי משרד התשתיות להתאים תעריף למכירת החשמל, בהתאם למכסות שהוקצו.

סכסוך מתוקשר

מטרתו של שר התשתיות הייתה טובה - לתת לענף לרוץ ללא חסמים. אך רשות החשמל טענה כי באופן הזה יתנהל הענף ללא בקרה מספקת - והמליצו על הגבלת המכסה ל-135 מגהואט נוספים למתקנים הפוטו-וולטאיים הקטנים, מהם 120 מגה-ואט למתקנים במגזר העסקי (50 קילו-ואט) ו-15 מגהואט למתקנים הביתיים.

במשרד התשתיות נדהמו מ"חוצפת" רשות החשמל לערער על המדיניות שמתווה המשרד, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה לשימוש באנרגיות מתחדשות בשיעור של 10% ממשק החשמל ב-2020 ועוד 10% באמצעות התייעלות אנרגטית. למעשה, הרשות הטילה ספק ביעד הממשלתי עצמו, העומד על 20%, וטענה כי מדובר ב"הערכת יתר לפוטנציאל ההתייעלות האפשרי" - וערערה גם על היבטים נוספים במסמך. מנגד, במשרד התשתיות לא היו מוכנים לקבל את המלצות הרשות.

ברקע עומד גם הסכסוך המתוקשר בין לנדאו ליו"ר הרשות, אמנון שפירה, שעומד על עיקרון "עצמאות הרשות" שהביאה להחלטת השר, בתמיכת שר האוצר יובל שטייניץ, להדיחו.  לנדאו הודיע לשפירה, שעל הרשות לגבש את התעריף עד יולי 2010. בשבוע שעבר אף שיגר לנדאו לשפירה מכתב חריף, בו טען כי אינו מיישם את מדיניות הממשלה.  "רשות החשמל בראשותך ממשיכה להתחמק מביצוע המוטל עליה באמתלות שונות ומשונות שאין בהן כלום מלבד גרירת רגליים", כתב לנדאו והוסיף: "העובדה כי יעדים כאלו ואחרים אינם נראים לך ראויים, אינה יכולה להוות אמתלה בידך לאי נקיטת צעדים לצורך מימוש המדיניות".

הענף משותק

בפועל, מה שמתקיים בשטח הוא ששוב עומדות חברות מתקינות ובעלי נכסים עם תוכניות וחוזים ביד - כשאין בינתיים מכסות, אי אפשר לתכנן קדימה, והענף כמעט משותק. באופן בלתי נמנע, החברות הללו - שמעסיקות אלפי עובדים - הוציאו את חלקם לחופשה. אחרים גם פוטרו.

"הוצאנו, כמו אחרים בענף, הרבה כסף להכנות ולהתארגנות וחתמנו על טיוטות חוזים", מספר יום טוב סמיה (אלוף במיל'), מנכ"ל חברת  ICG מקבוצת עופר, העוסקת בתחום. "אני שומע מהרבה חברות - שחתמו על חוזים ושילמו מקדמה לבעלי הנכסים - שהם חוששים שהמקדמה תחולט, אם הפרויקטים לא ייצאו לדרך בזמן שנקבע". לדבריו, מתחיל "פלונטר לא בריא" בין בעלי הגגות ליזמים, שעלול להשפיע על הענף בכלל - "ולהביא לקריסה של הרבה חברות קטנות", הוא מזהיר.

"הענף הפוטו-וולטאי פשוט עצר מלכת", אומר בחריפות רו"ח דורון שטיין - ראש המגזר ההתיישבותי בפירמת BDO זיו האפט, המלווה חברות רבות בתחום הקמת המערכות הסולאריות. זאת, מסביר שטיין, למרות החלטות משרד התשתיות בדבר הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת.  "כעת החברות אמורות להתמודד עם מלאי של פאנלים ללא דורש ומועסקים ללא עבודה, וברור הדבר כי החברות לא יצליחו לשרוד זמן רב אם לא יתקדם ההליך של אישור המערכות".

איתן פרנס, יו"ר איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת, מוסיף כי "אין אח ורע לאופן שבו מתייחסים כיום ליזמות הצעירה שאמורה לסייע למדינה להגשים את יעדי הייצור שהממשלה קבעה. לא ייתכן שהיזמות תתבקש להקפיא את עיסוקיה לתקופה של 6 חודשים עד שתגובש מדיניות וכלים לביצוע".

לדבריו , הענף הסולארי נמצא "על סף קריסה", ודרוש פרסום מיידי של הסדרה כדי להציל את המצב. "התוצאה - אמון הציבור בתחום נשחק מדי יום, ומי שייפגע בסופו של דבר זה כולנו, שנמשיך במשק אנרגיה של תחנות פחמיות מזהמות", הוא מוסיף. ד"ר ישראל אוחנה, מנכ"ל ג'יסיסטמס מערכות סולאריות, מצטרף ומסביר כי "לא מעט גופים מוצאים עצמם במצב בו מחד, קצב אישור הרישיונות על-ידי רשות החשמל להקמת מתקנים בינוניים הוא איטי ביותר - וככל הנראה בשנת 2010 לא תיבנה אף מערכת בינונית - ומאידך, הוויכוח וחוסר ההחלטה בין רשות החשמל למשרד התשתיות מונע שחרור מכסות למתקנים קטנים". לדבריו של אוחנה, "התנהגות הרגולטורים כרגע מובילה את השוק לקיפאון הרסני - שמשמעו פגיעה בידע וביכולות הנדסיות שנבנו בשנתיים האחרונות".

 
התעריף לא אטרקטיבי
גם הכנסת, שהלובינג של חברות האנרגיה הפוטו-וולטאית זעזע אותה, נזעקה למשבר החדש בענף. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, יזם דיון בוועדה ביום רביעי הבא (12.5) בנושא משבר המכסות בתחום המתקנים הקטנים.

מנגד, ברשות החשמל מבקשים להרגיע את הרוחות. בכנס האנרגיות המתחדשות שיתקיים מחר במסגרת תערוכת "אופק ירוק" של קבוצת מעריב, יבשר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, שבקרוב ייצאו רישיונות למתקנים בינוניים. לגבי המתקנים הקטנים, סירב אגמון להתייחס.

"אני לא מבין את ההתרגשות של היזמים", הוא אומר, "לא מדובר במשק חופשי תחרותי. משק החשמל הוא משק מתוכנן וחייב בתמיכות, שכולן מגיעות בסופו של דבר מהציבור (הרשות מעריכה את עלות התוספת לתעריף החשמל בגין התמיכה באנרגיות המתחדשות ב-5.8%, ר.מ.). אני לא יכול לשחרר מכסות בלי הגבלות. מי שנכנס לתחום, צריך לקחת בחשבון שהנישה היא לא גדולה".

למעריב עסקים נודע, כי רשות החשמל התכוונה לצאת בשבוע הבא בהודעת שימוע להסדרה חדשה ל-135 מגה-ואט נוספים למתקנים הקטנים, בתעריף של כ-1.65 שקל לקוט"ש. אולם לדברי זאב פרץ, מנכ"ל שחר אנרגיה, ואחרים בענף - הוא לא אטרקטיבי מספיק.

כך או אחרת, במשרד התשתיות מתכוונים לטרפד כל הסדרה של מכסות שהרשות תפרסם. "לא יהיו יותר מכסות בשוק הפוטווולטאי", מבהיר מקור בכיר במשרד התשתיות לעסקים. "מסמך המדיניות של המשרד הוא המסמך שיוצר ודאות למשק. כל ההסדרות צריכות להתאים למדיניות כדי למנוע מצבים כמו ב-14 בדצמבר, כשמכסת הבקשות התמלאה טרם זמנה, ואחר כך התברר שחלק מהבקשות לא היו רציניות ו' רק רצו לתפוס מקום בתור'. הסדרה לפי מכסה (135 מגה-ואט, ר.מ.) היא סטייה מהמדיניות ובניגוד למכתב השר. כל סטייה ממנו היא בגדר קביעת מדיניות שאינה בסמכות רשות החשמל", מוסיף המקור.  מדבריו של הבכיר, נראה שהתמונה ברורה: טועה מי שחושב שמה שמתרחש בשוק האנרגיות המתחדשות אינו אלא ריב על סמכויות.
Comments