הקרב על האנרגיה: משרד התשתיות נגד האוצר

נשלח 2 באפר׳ 2011, 19:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 באפר׳ 2011, 19:46 ]
ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תדון היום בהצעת מחליטים של משרד התשתיות שמבקשת להפשיר 500 מגוואט להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים גדולים. לפני כחודש הקפיא האוצר את המכסה בטענה כי הדבר אינו כלכלי, אך במשרד להגנת הסביבה טוענים כי מדובר במהלך משתלם
יעל דראל, 3/4/2011


עתיד המכסות הסולאריות, שהוקפאו לפני למעלה מחודש על ידי משרד האוצר, יובא היום (א') לדיון ממשלתי. ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תתבקש לדון בהצעת מחליטים שגיבש משרד התשתיות, במסגרתה נדרשת "הפשרה" של 500 מגוואט להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים גדולים.


לפני כחודש הוקפאה מכסה זו הוקפאה בהוראת משרד האוצר, בטענה כי סבסוד החשמל הסולארי במתקנים אלו איננו כלכלי. מנגד, חוות דעת שגובשה באגף כלכלה במשרד להגנת הסביבה גורסת כי נתוני האוצר אינם לוקחים בחשבון עלויות סביבתיות רבות, וכי בפועל מדובר בהשקעה כלכלית למשק.

 

מכה על חטא

נתניהו: הגענו באיחור לאנרגיית השמש / יעל דראל

ראש הממשלה אמר בנאום ששודר בפני באי כנס אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות, כי "ישראל מגיעה לתחום האנרגיות המתחדשות באיחור, אבל אנחנו יכולים להדביק את הפער". יו"ר חברת החשמל: "תם עידן החשמל הזול"
לכתבה המלאה

בחוות הדעת צוין כי הכדאיות הכלכלית למשק בהשקעה במתקנים סולאריים גדולים מגיעה בין השאר מחישוב של "החיסכון במזהמים" ובעלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר, חיסכון בעלות ייצור חשמל מדלקים, ביטחון אנרגטי, פיתוח תעשיה ישראלית ותעסוקה ירוקה.

 

בעוד שמשרד האוצר טוען כי לא ניתן להצדיק אנרגיה מתחדשת אשר עלותה מעל 41 אגורות לקוט"ש, תחשיבי המשרד להגנת הסביבה מוצאים כי גם בתעריפים למתקנים סולאריים גדולים (96 אגורות) – מדובר במהלך משתלם כלכלית.

 

כזכור, כבר בשנת 2002 נקבע כי 2% מהחשמל המסופק לצרכנים בשנת 2007 יהיה ממקורות מתחדשים. ובהמשך נקבע כי הם יהוו 10% מצורכי האנרגיה בחשמל של המדינה לשנת 2020. "על אף הצבת יעדים אלו", נכתב בהצעה. "המדינה אינה עומדת, גם היום, בשנת 2010, ביעד שנקבע בשנת 2002. למעשה, היקף הייצור בפועל של חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל עומד כיום על כ-40-30 מגוואט הספק מותקן בלבד".

 

קרקע או גגות?

במקביל, החברות הסולאריות הקטנות, המתקינות מערכות בעיקר על גגות מבנים, דורשות כי יאושרו להן מכסות נוספות וכי מכסת המתקנים הגדולים שהוקפאה תופנה גם לסקטור שלהן . לטענתן, ביטול המכסות יביא לסגירת הענף ולפיטורי 3,600 עובדים.

 

חברות אלו, שניהלו בימים האחרונים קמפיין תקשורתי בנושא, גייסו לצידן את ארגוני הסביבה המרכזיים, בהם החברה להגנת הטבע, עמותת אדם טבע ודין וארגון הגג חיים וסביבה. לאחרונה אף פרסמו הארגונים מכתבי תמיכה במיצוי פוטנציאל הגגות - בטרם הקמת מתקנים סולאריים על הקרקע.

 

"לאור מצוקת השטחים הפתוחים, והצורך להגדיל את נתח ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים, אנו סבורים כי יש למצות את ההתקנה של מתקני האנרגיה הסולארית על גגות, בטרם עוברים למימוש וקידום המכסות הקרקעיות",כתבו הארגונים.

 

עוד נכתב, כי מבדיקה שערך מכון ויצמן עבור הארגונים, עולה כי פוטנציאל הייצור עבור גגות בלבד, הינו גבוה ביותר מההערכות הקיימות והמכסות הקיימות אינן מאפשרות את מיצויו.

 

פרט לתחום הסולארי, מבקשת הצעת המחליטים לפעול ולתקצב פרויקטים לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, המבוססים על טכנולוגיות ישראליות "מוכחות" שעברו את שלב בחינת ההיתכנות, הן הטכנולוגית והן התעשייתית. כמו כן, מוצע כי המשרד להגנת הסביבה יציג תכנית מפורטת של פוטנציאל הפקת החשמל מביו גז וביומסה, עד חודש אוקטובר 2011.

לכתבה באתר ynet

כתבות קשורות:
משרד האוצר ינסה למנוע הקצאת 500 מגה־ואט לחשמל סולארי
Comments