כאן מתחיל יוקר המחיה

נשלח 10 בנוב׳ 2011, 5:31 על ידי Sustainability Org

ייקור הגז לא יפגע רק בצרכן - החשמל הוא תשומה עיקרית בכל הליכי הייצור במשק

10/11/2011, מאת אבי בר-אלי

1. הנהלת חברת החשמל הציבה לפני כחצי שנה את המשק הישראלי על פי תהום - לאחר שנטתה להסכים לדרישת שותפות תמר לייקר את הגז שתמכור לה בשיעור של 40%, הדביקה למחיר מנגנון הצמדה תמוה, הסכימה להכפלת כמות הגז שתרכוש תחת תנאים אלה - ולקינוח, גם סתמה את צינור הגז כך שתישלל האפשרות להתחרות בה. זאת, כאשר חברת החשמל היא הלקוח הגדול ביותר בשוק הגז הישראלי, ולכן המחיר שתסכים לשלם בעבור הגז יהווה את מחיר הרצפה בתמחור הגז ליתר הלקוחות - ואת הבסיס לתמחור הגז בידי הספקיות למשק בעשורים הבאים.

במלים אחרות, המונופול והלקוח קיבלו בחשאי רצף החלטות בעלות השלכה מקרו-כלכלית הרת גורל, שמפליא כיצד לא הגיעו עד כה, לכל הפחות אל שולחן מבקר המדינה. שהרי ייקור הגז הטבעי ומניעת התחרות על מחיר החשמל לא יסתכמו רק בפגיעה בכיסו של הצרכן הביתי, וגם לא בקיזוז כוח הקנייה במשק בגין הוצאות היתר על חשמל. כפי שנכתב כאן שוב ושוב, החשמל מהווה תשומה עיקרית בכל הליכי הייצור במשק - החל במפעלי התעשייה שיידרשו לפטר עובדים, דרך מתקני ההתפלה ומשאבות מקורות, שיחייבו את ייקור המים לציבור, וכלה בתעשיית המזון, שתיאלץ לייקר שוב את הקוטג'.

2. לעזרת המשק נחלץ אז משרד האוצר (באמצעות רשות החשמל) ש"הזכיר" לחברת החשמל את מחיר הגז המקורי שעליו סיכמה בדצמבר 2009 עם שותפות תמר. כעת מתברר כי גם רשות ההגבלים נעורה מרבצה, והוסיפה נקודת בקרה חיצונית לחוזה הגז בטרם יאושר. זאת, ברקע השימועים שהיא מנהלת באחרונה לקראת הכרזת שותפות תמר וים תטיס כמונופול בתחום אספקת הגז.

אלא שבכל שורת צעדים זו לא תהיה כל תועלת, אם גורמי האכיפה, הרגולציה ודירקטוריון חברת החשמל לא ישגיחו מקרוב אחר הסעיפים שיסתתרו בחוזה הגז שיונח לפתחם. החל בנסיבות שעדיין מוליכות את הנהלת החברה להסכים לייקור מחיר הגז הישראלי מעבר להסכם העקרונות שנחתם לפני כשנתיים, והרבה מעבר להנחות הבסיס שעמדו בלב חישובי התקבולים בוועדת ששינסקי; דרך הסדרי אספקת הגז שלהם תזכה חברת החשמל, התקדימים החוזיים שיישקפו והפגיעות בתחרות שייגלמו; וכלה בהחלטת החברה שלא להמתין למחיר גז תחרותי בעתיד, ומנגנוני הגידור שלהם הסכימה בהתייחס לשינויים רגולטורים ופיסקלים בעתיד.

3. אחד מהסעיפים הקטנים שעליהם יש להשגיח הוא, למשל, השימוש שבו מתכוונת שותפות תמר לעשות, במסגרת החוזה עם חברת החשמל, במאגר המתרוקן מארי-B שמול חופי אשקלון. זאת, כדי לאחסן בו את הגז של החברה ולאפשר לה גמישות תפעולית בזכות הזרמתו המבוקרת. החזקה במאגר זה ניתנה לקבוצת ים-תטיס של דלק ונובל לתקופה של 30 שנה, שתסתיים בעוד 19 שנה, כדי להפיק גז - לא כדי לספק שירותי אחסון והזרמה, שיניבו לקבוצה רווחים לא לה ויזקפו לטובתה יתרון מפלה על פני כל ספק גז אחר למשק. מאגר זה הוא נכס ציבורי אשר חייב לחזור לידי המדינה - גם אם יש המנסים לתפור במחשכים עובדות אחרות בשטח.

לכתבה בדהמרקר

 
Comments